פוביית ה-WiFi

לפני מספר שבועות פירסמה ועדה משותפת של משרד החינוך, משרד הבריאות ומשרד הגנת הסביבה דו"ח הממליץ לאסור על שימוש באינטרנט אלחוטי (WiFi) בבתי הספר.

הוועדה מצטטת מספר המלצות שהתקבלו באו"ם ובפרלמנט האירופאי בנוגע לסכנות האפשריות הנובעות מקרינה אלקטרומגנטית, אך בדומה להם, היא אינה קובעת שיש סכנה ברורה ומיידית מהקרינה של טלפונים סלולריים, נתבים ונקודות גישה (AP).

הסיבה לכך היא פשוטה, עד היום לא פורסם אף מחקר רציני, מקיף ועצמאי שהוכיח קשר כלשהו בין השימוש באינטרנט אלחוטי לבין נזקים מקרינה אלקטרו-מגנטית.

כך לדוגמא כותבת הוועדה כי "הסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן (IARC) הגדירה את קרינת הרדיו כ"מסרטן אפשרי" (possibly carcinogenic)".  (ההדגשה שלי)

במקום אחר היא כותבת "כי הטכנולוגיה האלחוטית הכוללת טלפונים ניידים, Bluetooth ,Wi-Fi וטלפונים אלחוטיים פולטת קרינה אלקטרומגנטית, וייתכן שהיא מהווה סכנה לבריאות האדם".  (ההדגשה שלי)

כלומר, פרט לציטוט מקורות חיצוניים, שכאמור אין בהם שום אמירה חד משמעית, לא מדווחים חברי הוועדה על מחקרים או ממצאים שמקורם בישראל.  במקום לנהל חקירה מדעית רצינית, לבחון את הדברים לעומקם, להציג את היתרונות והחסרונות ואת הדעות השונות שיש בתחום זה, בחרו חברי הוועדה נקודת מבט חד צדדית שלא תחשוף אותם לשום סיכון (כסת"ח).

בפרק הדן בנושא הטלפונים הסלולריים, כותבים חברי הוועדה: "יודגש, כי השימוש בטלפונים ניידים בקרב ילדים ובני נוער הולך וגובר לאורך השנים אך החשיפה לקרינה האלקטרומגנטית הנפלטת מהטלפון הנייד איננה נכפית על ידי מערכת החינוך, שכן השימוש בטלפונים ניידים בבתי הספר הוא לתועלת הפרט בלבד ומבחירה אישית."  (ההדגשה שלי)

כלומר הוועדה בוחרת להדגיש את השימוש של התלמידים בטלפונים סלולריים, אבל מתעלמת באלגנטיות מהשימוש של המורים ושאר בעלי התפקידים בבית הספר, בטלפונים סלולריים.  האם יש בדו"ח המלצות לאסור על שימוש גורף בטלפונים סלולריים בבתי הספר על ידי מורים ובעלי תפקידים?  כמובן שלא.

יתר על כן, לדעת הוועדה העובדה שהמורים והילדים מביאים לביה"ס טלפוניים סלולריים, שפולטים יותר קרינה מכל נתב או נקודת גישה (AP), היא רעה שאי אפשר בלעדיה, אבל להזיז את מערכת החינוך קדימה ולאפשר חיבור קל ופשוט לרשת האינטרנט – זה לא.

הוועדה גם לא מתייחסת לפרדוקס הידוע – כמעט בכל בית בישראל יש מקור קרינה כלשהו – נתב אלחוטי, טלפון אלחוטי, טאבלטים אלחוטיים, טלפוניים סלולריים וכיוב'.  מבחינת הוועדה זו "בחירה אישית" שכל אחד מאיתנו עושה במתחם הפרטי שלו, אבל ליישם את אותו מודל במתחם בית הספר – חס וחלילה.  לוועדה הרבה יותר "ללכת על בטוח", להיכנע ללחץ הפופוליסטי של ההורים והארגונים המתנגדים לכל קרינה שהיא ובמקום להתמודד עם הנושא באופן רציונאלי, לאסור באופן גורף על השימוש בטכנולוגיות אלחוטיות.

באופן זה מנציחה הוועדה את הפער הקיים בין הבית לבית הספר — בבית יש לילדים את כל האמצעים הטכנולוגיים המתקדמים ביותר, אבל בבית הספר ימשיכו ללמד, כמו לפני 20 שנה, תוך סחיבת תיקים כבדים, המכילים קילוגרמים של ספרים, ובאמצעות לוח וטוש מחיק.

גם האמצעים החליפיים עליהם ממליצה הוועדה, כמו סלילת קווי תקשורת מתחת לרצפות צפות, הן הזויות – איפה כותבי הדו"ח חיים?  הם באמת מאמינים שזה יקרה?  ומה עם כל בתי הספר הקיימים – איך יסללו שם כבלי רשת וחשמל לכל שולחן – יפרסו אותם על הריצפה?  ומאין יבוא התקציב?  וגם אם ימצא התקציב והם יפרסו, האם קווי החשמל שיגיעו לכל שולחן אינם פולטים קרינה?  ומה לגבי הטאבלטים שלהם אין חיבור קווי?

באותה מידה יכלה הוועדה גם לדון בחשיפה של התלמידים לקרינת השמש ולנזקיה המוכחים, בעת שהם הולכים לבית הספר.  אני מניח שמצב זה, במסגרת מדיניות הכסת"ח, הוועדה היתה ממליצה על קירוי והצללה של כל השבילים והדרכים לבית הספר וחלוקת שפופרת קרם הגנה לכל ילד ואולי אף על העברת יום הלימודים לשעות הלילה.

במקרה, או שלא במקרה, בין חברי הוועדה לא נמצא אפילו מומחה אחד בתחום התקשורת ונציגי משרד התקשורת, המכירים את הנושא היטב, כלל לא הוזמנו לקחת בה חלק.  האם לא ראוי שבוועדה מקצועית הדנה בתחום האינטרנט האלחוטי, לא יינתן פתחון פה למי שבקי בנושא?

הוועדה גם בוחרת להתעלם מהעובדה שבבתי ספר רבים בישראל כבר נעשה שימוש נרחב באינטרנט אלחוטי, במחשבים ניידים וטאבלטים.  כבר היום אלפי תלמידים בראש העין ובבת-ים לומדים תוך שימוש שוטף באינטרנט אלחוטי.  האם ביקרה הוועדה בבתי ספר אלה?  האם שמעה מראשי הרשויות על היתרונות שיש בצורת לימוד זו?

כותרת הדו"ח היא פארסה בפני עצמה.  הוועדה בחרה לקרוא לו "התאמת מערכת החינוך למאה ה-21".  האם הגבלת השימוש באמצעי החיבור לרשת האינטרנט היא הדרך להתאים את מערכת החינוך לעולם הטכנולוגי המודרני?  ממש ה-newspeak ("שיחדש") של הספר "1984".

קריאת הדו"ח וההמלצות הכללות בו משאירה טעם מר של החמצה ופשוט מקומם איך במקום ללכת קדימה, ועל בסיס תחושות בטן וחששות בלתי מבוססים, מקבעת הוועדה את מערכת החינוך בישראל לעוד שנים רבות.

מי שרוצה לקרוא את הדו"ח המלא ולהתרשם ממנו באופן בלתי אמצעי, ימצא אותו פה.

10 תגובות לפוסט “פוביית ה-WiFi”

  1. תראה,
    מה שאתה כותב זה לדעתי נכון בעיקרון, ובאמת אי אפשר להתעלם מהעובדה שאנשים חיים כבר את חייהם בדור אחר מבחינה טכנולוגית.
    מה שכן, אני תוהה,
    האם הדוחות הזה שמצטטים מהם, לא נשמעים מפחידים בעיניך?
    אני עצמי התלבטתי בעבר ועדיין מתלבט בנושא, בכך שהבית שלנו מחובר לתקשורת בצורה אלחוטית.
    העובדה שבסוף החלטתי לטובת האלחוטיות זו השימושיות והנוחות.
    אנחנו יחסית עברנו די מוקדם לראוטר אלחוטי, כשזה התחיל בארץ, כי באמת זה עולם אחר,
    אבל אני באמת תוהה שמא בחרתי בנוחות המיידית והעכשווית, וויתרתי על דברים חשובים בעיניי הרבה יותר (הבריאות של משפחתי) לטווח ארוך, חלילה.

    מה דעתך?

  2. למרות שיהיו שימרחו אותך בדוחות כאלה ואחרים, אין עד היום שום מחקר מדעי, רציני ועצמאי שמוכיח קשר ישיר בין קרינה סלולרית (או כל קרינה אלקטרו-מגנטית אחרת) לסרטן. מנקודה זו, כל החלטה היא שלך. האם תפסיק ללכת בשמש? האם תפסיק להשתמש בסלולר? האם תפסיק לנהוג ברכב? העולם המודרני רווי סיכונים וסיכויים. אני מאמין שהנוחות והתועלת שיש באינטרנט אלחוטי עולה על הסיכון שאולי הוא גורם. קבלת החלטה גורפת האוסרת על שימוש באינטרנט אלחוטי בבתי-ספר היא קיצוניות שאינה מתיישבת עם החיים המודרניים וגם עם המצב בשטח.

  3. […] באופן בלתי אמצעי, ימצא אותו פה.הפוסט פורסם במקור בבלוג NetCHEIF. תגים: Wifi, אינטרנט אלחוטי, דו"ח, דעה, דעת, מסרטן, משרד […]

  4. תיקון קל – ין עד היום שום מחקר מדעי, רציני ועצמאי שמוכיח קשר ישיר בין קרינה סלולרית (או כל קרינה אלקטרו-מגנטית אחרת *בלתי מיננת*) לסרטן. קרינה מיננת (קרני X, קרני גאמה) הוכחה כמסוכנת. סיכויי התחלואה למי שנחשף לרמה גבוהה מהמקובל של קרינה מיננת, כמו למשל טייסים, גבוהים מאלו של שאר האוכלוסיה. אז אולי נאסור על תלמידים לטוב במסגרת ביה"ס?

  5. נראה לי שהפוקוס כאן הוא על מרחב המחייה הציבורי/הביתי. לא על מתקנים רפואיים/מדעיים כאלו או אחרים, שם השיקול הוא נזק מול תועלת, ולכל אחד ואחד אמות המידה עשויות להיות שונות.

  6. האבסורד קיים לא רק בתחום ה-WIFI. כל פעם איזה נציג זב חוטם מוציא איזה שטות מהפה..
    כמי שבתחום כל כך הרבה שנים ורואה כיצד אותם נציגים מבקשים פריסת WIFI בבתי ספר – לא יאמן.
    בחלק מבתי הספר בצפון , דרישת המכרז הייתה נק' WIFI בכל כיתה! עשרות של AP נפרסו בבית הספר על שטח קטן מאוד.
    כאשר ניתן עם ציוד איכותי לבצע כיסוי מלא ללא פגיעה באיכות העברת הנתונים במספר יח' בודדות.
    נגשתי עם פרוייקטור למכרזים אלו ולא זכינו בגלל הסיבה הזו , שלא הסכמנו לשים AP בכל כיתה.
    יש כאן סתירה מוחלטת בין המפורסם בדו"ח לבין מה שקורה בפועל.
    אני יכול לתת דוגמאות לבתי ספר, הנמצאים עשרות מטרים בודדים מאנטנות סלולריות ואני מניח עם הספקי שידור של כמה עשרות וואט ואף אחד לא מדבר.
    אני תמיד ממליץ לבצע תשתית קווית היכן שניתן ועפ"י הצורך (ניידות,יישום ועוד).
    לפחות ההגדרות בעמוד 3 מדוייקות..

  7. חבל שחובבי טכנולוגיה מביאים אסון על ילדים.

    הכנסת נתיבים ומחשבים אלחוטיים לכיתות ולבתי ספרת תגרום להקרנה של התלמידים והמורים, בכפיה, 6 שעות ביום, מ 20 ל 40 מקורות קרינה חדשים בכיתה בנוסף לקרינה שכבר קיימת בה.

    חשיפה זו תביא לפגיעה בילדים, להפיכה של חלקם לרגישים לקרינה ולהחמרה של תופעות בריאותיות אחרות ומחלות רקע אחרות.

    מסמך הוועדה ממליץ על תקשורת חוטית אבל מאפשר פריסה אלחוטית ובפועל משרד החינוך פורס רשתות אלחוטיות וחושף את הילדים לקרינה.

    קרינת רדיו הוכרזה בשנת 2011 כמסרטן אפשרי בבני אדם על ידי ארגון הבריאות העולמי וזאת לאחר שנים שהוא עקב את ההחלטה הזו.

    יש אלפי מחקרים המראים על שינוי, פגיעה ונזקים של קרינת רדיו, החל משנות ה50 של המאה העשרים. כמובן שאם לא רוצים לקרוא אותם ולא רוצים להתחשב בהם ובמקום זה מאמינים למה שגורמים אינטרסנטיים אומרים דרך מערכת יחסי הציבור שלהם אז אין מחקרים שמראים על נזקים. דרך עגב, גם במחקרים שהכותרת שלהם אומרת "לא נמצא סיכון" רואים את הסיכון בתוצאות עצמן (רק אם קוראים את המחקר המלא).

    כבר היום יש נפגעי קרינה ורגישים לקרינה, אשר נפגעים מיידית מרמות קרינה נמוכות פי אלך ויותר מהתקנים הכאילו מחמירים.

    בברכה

    עמרי

  8. ודרך אגב, כבלים חוטיים אינם פולטים קרינה כמו רשת אינטרנט אלחוטי שזו קרינה בכלל אחרת לגמרי.

    ואיתן, זה שיש אנטנות סלולריות ליד בתי ספר זה באמת גרוע מאוד אבל זה לא אומר שזה בסדר. צריך לטפל גם באנטנות וגם ברשת האלחוטית.

    וזה שעכשיו לא רואים את התוצאות של נזקי הקרינה ברובה, זה לא אומר שאין נזקים ואני מעדיך להשתמש בזהירות המונעת כמו שאם אני שותה משהו ואני לא יודע אם זה רעל, אני לא ישתה אותו, ככה עם הקרינה.

    בכל בית יש מקור קרינה- מי אמר שזה בסדר, צריך להתמודד עם זה, זה שכולם עושים את זה ושמים נתב אלחוטי בבית זה לא אומר שזה בסדר. אם כולם יקפצו מהגג אתה גם תקפוץ?

    ומי אמר שטכנולוגיה אכן גורמת לנו ללמוד יותר טוב, היום יש מספיק מחקרים על שעות של בהייה במסך שגורמת לפסיביות ואלימות וחוסר תקשורת עם הסביבה, המוח מתנוון מחוסר פעולה.

    ואני אישית גם רגיש לקרינה עם כל הטכנולוגיות האלו.

  9. משרד החינוך מנסה לסלק את האינטרנט החופשי מבתי הספר מסיבות כספיות – כדי להימנע ממימון המחשוב – ומסיבות של יוקרה – כדי שתלמידים לא יוכלו לוודא ONLINE אם המורים טועים או עד כמה תוכנית הלימודים מיושנת ולא עדכנית. אבל משרד החינוך, כמו תמיד, מפחד להגיד את האמת ולהתמודד עם הוויכוח שיתעורר מנסה להסתיר את ההצדקה להחלטתו בטיעונים מופרכים של בטחון או בריאות. כך קורה שבבתי ספר רבים משתמשים בחדרי לימוד משוללי פתחי אוורור מספיקים (מקלטים ושטחי איכסון שהוסבו לכיתות-אם) שבדיקות הוכיחו שאחוז החמצן בהם עומד ברמה נמוכה שלא רק פוגעת ביכולת הלימוד של התלמידים או ביכולת ההוראה של המורים, אלא מהווה מפגע בריאותי וודאי וגורמת למיגרנות ובחילות יומיומיות למשתמשים. במשרד החינוך מאמינים אולי שבלי אינטרנט התלמידים והמורים לא יגלו שמזלזלים בבריאותם ובתבונתם.

  10. גיל דיסטניק בתאריך 8 בנובמבר, 2012 בשעה 08:31

    מסכים עם המאמר.
    למי שמעוניין לקרוא מאמר טכני אודות הנושא, כתבתי בדיוק על זה בבלוג שלי:
    http://gil.disatnik.com/wp/?p=17

השארת תגובה