NetCHEIF Blog

משרד התקשורת ממשיך לנסות ולהצר את גבולות מגרש המשחקים של החברות הסלולריות.  אחרי פרסום תקנות ה-MVNO לפני שבועיים, הוא הודיע בתחילת השבוע על שינוי אופן החיוב של שיחות בין-לאומיות המתבצעות ממכשיר סלולרי.

על פי תקנות משרד התקשורת, האחריות על גביית התשלום עבור שיחה בין לאומית המתבצעת מטלפון קווי, מוטלת על המפעיל הבין לאומי שבאמצעותו התבצעה השיחה.  המפעיל גובה מהלקוח את העלות הכוללת של השיחה ומעביר לחברת הטלפון הנייח את חלקה עבור הקישוריות בארץ, העומד על 2.4 אג' בשעות השפל או 4.3 אג' בשעות השיא.  לדוגמא, אם נקבע בין המפעיל הבין לאומי ללקוח תעריף של 50 אג' לדקה, המפעיל ישאיר אצלו 47.6 אג' לדקת שיחה שבוצעה בשעת השפל (45.7 אג' בשעת השיא) ויעביר את היתרה לחברה הקווית.

לעומת זאת, בשיחה בין לאומית המתבצעת ממכשיר סלולרי המצב שונה – בעל טלפון סלולרי המבצע באמצעותו שיחה בין לאומית מחוייב פעמיים: חיוב אחד נגבה על ידי החברה הסלולרית, לפי התעריף שנקבע בין הלקוח לחברה לשיחה בתוך הרשת, וחיוב שני נגבה על ידי המפעיל הבין לאומי, עבור השיחה לחו"ל.  לדוגמא, אם החברה הסלולרית מחייבת את הלקוח הפרטי ב-60 אג' לדקה עבור שיחה בישראל והמפעיל הבין לאומי גובה 50 אג' עבור המקטע לחו"ל, ישלם הלקוח סך של 1.10 שקל, המתחלקים בין שני חשבונות שונים.

הפיצול של השיחה הסלולרית לחו"ל לשני חשבונות מקשה על הלקוח לבצע השוואת מחירים ומסתיר ממנו את העלות האמיתית של השיחה.

על מנת לתקן את העיוות הזה, הורה משרד התקשורת על יישום המודל הקיים בשיחות בין לאומיות בחיוג קווי, גם בשיחות מטלפון סלולרי.  על פי המודל, שיופעל בעוד חצי שנה, יחוייב בעל טלפון סלולרי שיבצע שיחה בין לאומית רק על ידי המפעיל הבין לאומי.  המפעיל הבין לאומי יהיה אחראי לגבית מלוא העלות של השיחה והוא זה שיעביר לחברת הסלולרית את חלקה על פי תעריף קישוריות אחיד שנקבע על 21.8 אג'.

כלומר בעוד חצי שנה, ההפרש בין שיחה בין לאומית שבוצעה בטלפון קווי לזו שבוצעה בטלפון סלולרי יהיה קבוע וידוע – הוא יעמוד על 21.8 אג' לדקה.  המשמעות היא שעבור רוב הלקוחות הפרטיים תוזל עלות שיחה סלולרית לחו"ל ב-20 אג' עד 90 אג'.

משרד התקשורת מקווה שעל ידי יישום הצעד הזה, לא רק שהמחירים ירדו אלא שתובהר ללקוחות העלות האמיתית של שיחה סלולרית בין לאומית.  זה אמנם צעד יפה, אבל מן הראוי שמשרד התקשורת יתעורר ויקרא את שתי הערות הבאות ואת ההמלצה המופיעה בסוף.

1. ברור שהתוצאה הישירה של יישום הוראה זו היא שההכנסות של החברות הסלולריות יקטנו.  כפי שהיה בעבר עם כל רגולציה חדשה שהביאה להקטנת ההכנסות של החברות הסלולריות, גם הפעם הן ימצאו את הדרך לפצות את עצמן ואנו נמצא את עצמנו משלמים יותר על שירות סלולרי אחר, שבו משרד התקשורת עוד לא טיפל.
2. פרת ההכנסות העיקרית של החברות הסלולריות משיחות בין לאומיות היא דווקא בכיוון ההפוך – שיחות המבוצעות מחו"ל לארץ.  העלות הנגבית עבור שיחות אלה היא שערוריתית והתעריפים שם נמדדים בשקלים רבים לכל דקה.  כך לדוגמא דקת שיחה מארה"ב לישראל בטלפון סלולרי עולה כ-18 שקל.  מן הראוי היה שמשרד התקשורת יכנס לעובי הקורה גם בנושא זה.

על משרד התקשורת להבין שחברות הסלולר הן כמו בלון מלא אוויר — לחץ המופעל עליהן במקום אחד מביא להתנפחות במקום אחר, אך גודלו של הבלון לעולם לא יקטן.  על מנת להקטין את גודלו של הבלון של החברות הסלולריות נדרשת פעולה יותר תקיפה והרבה יותר אמיצה.