שוק הסלולר בעקבות השוק הקווי
מתחת לראדר של ציבור משתמשי הסלולר בישראל מתרחשים תהליכים שעלולים לפגוע ברוח התחרות שמשה כחלון, שר התקשורת הקודם, הצליח לבסס אחרי מאבקים קשים והתנגדויות רבות.
לפני כחודש חתמו חברות הסלולר HOT Mobile ופרטנר על הסכם ראשון מסוגו בישראל, לשיתוף תשתית רשתות הסלולר שלהן. מדובר בהסכם למשך 15 שנה, שבמסגרתו יאוחדו התשתיות הקיימות של החברות ובנוסף תוקם רשת סלולרית משותפת בדור רביעי (LTE).
הסכם זה טומן בחובו יתרונות משמעותיים לשתי החברות. תמורת השימוש בתשתית הסלולר הרחבה של פרטנר, תשלם HOT Mobile סכום הנאמד במאות מיליוני שקלים. לפרטנר, שנחבטה קשות בעקבות הרפורמה בשוק הסלולר, זוהי הכנסה משמעותית חשובה המייצבת את מעמדה ומצבה הכספי.
מצד שני HOT Mobile זוכה, באופן מיידי, בתשתית סלולרית מושלמת בדור 3 וגישה מהירה וקלה לרשת בדור הרביעי. עבור החברה, שסובלת לאחרונה מגיוסים נמוכים ואחוזי נטישה גבוהים, זהו חבל הצלה שממקם אותה גבוה מעל המתחרה שלה – גולן טלקום. הסכם זה, ביחד עם החזר מרבית סכום הערבות ששילמה עבור הרישיון, משפר מאוד את מצבה הכספי ומציב אותה מחדש בחזית התחרות על ליבו של הצרכן הסלולרי.
רוחו של הסכם זה לא נעלמה מעיניהן של שלוש החברות האחרות – סלקום, פלאפון וגולן טלקום – ושלושתן מיהרו וחתמו בתחילת השבוע שעבר על הסכם דומה לשיתוף התשתיות הקיימות של רשת ה-3G והקמת רשת LTE חדשה. עבור גולן טלקום, שהתעכבה מאוד בפריסת הרשת העצמאית שלה, מהווה ההסכם פתרון שיחסוך לה כסף רב, וביחד עם סכום הערבות שהיא ככל הנראה תקבל בחזרה בקרוב, ישתפר מאוד את מצבה הכספי.
הסכם זה יגרום לכך שאחת מהרשתות – זו של סלקום או זה של פרטנר – תהפוך למיותרת ומה שככל הנראה יקרה הוא שכל אחת מהן תפרק כמחצית מהאתרים הסלולריים שברשותה. בתוצאה מכך תוכלנה החברות לחסוך עשרות מיליוני שקלים שהן מקדישות כיום לתפעול ולתחזוקה השוטפת של הרשת שלהן. במקביל, גולן טלקום כבר החלה בפירוק חלק ממתקני הסלולר שהקימה בשנה האחרונה ושעקב ההסכם, הפכו למיותרים.
הזריזות בה סוכמו שני ההסכמים המהותיים הללו מוכיחה עד כמה גדולים היתרונות עבור כל השחקנים בשוק זה. שיתוף התשתיות יביא לכך שכל אחת מהן תצטרך להשקיע הרבה פחות בהקמת רשת הסלולר מדור רביעי (LTE) ובמקום 3 עד 5 תשתיות סלולריות שונות, יוקמו בישראל רק שתיים. עבור משרד התקשורת, שדחף הסכמים אלה, הם פותרים את בעית המחסור בתדרים, שהיתה עד היום החסם העיקרי בפרסום מכרזים לפריסת רשת דור רביעי.
אבל בעוד שהחברות הסלולריות ומשרד התקשורת מתבשמים מההשג, צרכני הסלולר בישראל צריכים לבחון בחשש את המשמעויות שלו. שוק סלולרי המבוסס על שתי תשתיות סלולריות בלבד עלול להקטין מאוד את התחרות בין חמש החברות ולטשטש את ההבדלים ביניהן. כתוצאה מכך תחרות המחירים שהתפתחה ב-18 החודשים האחרונים עשויה להחלש והמגמה אף עלולה להתהפך. הריכוזיות התשתיתית של שוק הסלולר תפגע ביכולת המו"מ של חברות הסלולר הוירטואליות (MVNO), כמו רמי לוי ו-Youphone, ותמנע מהן להציג תוכניות ומסלולים אטרקטיביים.
קיים גם חשש ממנקודת מבט טכנית – איחוד הרשתות וצימצום מספר האתרים יגביר את העומס על אלה שיוותרו ועלולה לדרדר את רמת השירות של כלל הלקוחות. ברמה הלאומית, כשל באחת משתי התשתיות הסלולריות שעליהם תתבססנה החברות, עלולה לגרום לניתוק מיליוני לקוחות ולפגיעה קשה במשק הישראלי.
המצב שנוצר בתחום הסלולר מזכיר מאוד את מה שמתחולל היום בשוק האינטרנט הקווי – דואופול של שתי תשתיות – HOT ובזק, ובמקביל מספר ספקיות אינטרנט – בזקב"ל, HOTnet, נטוויז'ן ו-Smile 012, שמתקשות לבדל את עצמן אחת מהשניה. במשך תקופה ארוכה נמנעו שתי חברות התשתית הקווית מלפתח ולייעל את הרשת שלהן ובמקום להתחרות, צעדו אחת אחרי השניה. רק התעוררות מיזם הסיבים של חברת החשמל, שעשוי להוות עבורן תחרות אמיתית, הביאה לשינוס מותניים ופריסה מהירה של סיבים אופטיים. במידה ודואופול דומה יתפתח בתחום תשתיות הסלולר, הרי שגם בו עלול להיצור סטגנציה בפיתוח התשתיתי.
לאור כל זאת, אין פלא שהממונה על ההגבלים העיסקיים, מתכוון לבחון את הסכמים הללו בזכוכית מגדלת מתוך כוונה לוודא שהם לא יפגעו בתחרות שהתפתחה בשוק הסלולר בישראל בשנה וחצי האחרונות. גם אם יאשר הממונה את ההסכמים, הוא צריך להכניס בהם מספיק איזונים ובלמים שישמרו את התחרות התוססת שהתפתחה בשוק הסלולר. שר התקשורת החדש, גלעד ארדן, שעתיד לעשות רווח פוליטי רב מכך שיצטייר כזה שקידם את פריסת רשתות הדור הרביעי באופן המשמעותי ביותר, צריך להפעיל שיקול דעת ולא לאמץ את ההסכמים בלי בדיקה נאותה.
השאלה אם מבחינה כלכלית יש באמת הצדקה ל-3 רשתות סלולר פיזיות ומעלה.
כמדומני שהפסקת החשמל בסופה האחרונה הראתה שעדיף רשת אחת יציבה יותר ומושקעת יותר (גנרטורים במקומות מועדים לפורענות) מאשר רשתות מתחרות שקרסו כולן בזמן אמת ונשארנו בלי אף תשתית סלולר.
אני מצטרף למשה, עם כל החשש שלי מחזרת תיאום המחירים, אני לא יודע מה האלטרנטיבה.
צריך באמת למצוא דרך שאותן חברות ימשיכו להתחרות ביניהן למרות שהן משתפות ביניהן תשתית, אבל כל מי שקורה קצת בנושא יודע שיש מחסור או אי-סדר בחלוקת התדרים וכרגע אנחנו לא ערוכים בכלל לדור רביעי בסלולר. אם שתי רשתות סלולריות, מסודרות, שמחילות מההתחלה את הסטנדרטים החדשניים ביותר בתחום (כמו Advanced LTE, שאני מבין שזה מאפשר VoLTE, מה שמיתר בעצם את הדור השלישי), אז אני מתקשה להתנגד, כשהאפשרות השנייה היא חברות, שכל אחת נמצאת ברמה הנדסית שונה ומשתמשת בסטנדרטים טכנולוגיים שונים.
ובנימה קצת נוגעת בדבר, אני מאד בעד גולן בשוק הזה, לא בגלל המחיר, אלא בגלל היחס ההוגן ללקוח. כמות הפולישטיקים שספגתי מאורנג' במשך השנים כל כך עייפה אותי, שאני פשוט נהנה מהשירות של גולן, או בעצם מחוסר הצורך בשירות בגלל האתר המעולה שלו. עד עכשיו היה לי חשש שהוא לא מסוגל להרים רשת דור רביעי, ולכן אאלץ לעבור חברה, אבל ההסכם שלו עם סלקום ופלאפון הוציא ממני אנחת רווחה. לכן חשוב לי שאיכשהו מהקונספט הזה יישמר, אחרת אני לא צופה עתיד לחברה הזאת, שכנראה הנדסית היא לא מהמבריקות.
למשה וחיליק – באותה מידה אפשר לבסס בשוק הישראלי רשת סופרמרקטים אחת או רשת תחנות דלק אחת – זה בטוח יחסוך כסף אך השאלה אם לנו, הצרכנים, סיטואציה כזו תהיה בריאה. העלות של מונופולים תמיד ישלמו הצרכנים. כבר שכחת מה היה כאן עם השוק הסלולרי לפני שנה וחצי?
הנה רעיון נועז: *הלאמת התשתית הסלולארית*… ממש כמו ח"ח ומקורות. השוק.מדינה שלנו קטנה מידי לפריסת 5 תשתיות יעילות, ועוד להשאר בחיים…
כמובן, שהיא תירכש ע"י המדינה, ואז תוחכר לכל מי שיחפוץ. בכך יהיה "שוויון הזדמנויות" לכולם שיתחרו בערך המוסף שיתנו ע"ג התשתית…
ל-RAFID1 – וחברת החשמל ממש יעילה ועלויות העובדים והפנסיה שלהם ממש שווה לכל נפש. אתה בטוח שאתה רוצה לתת לקבוצת עובדים כוחנית את היכולת להשבית את תשתית הסלולר בישראל?
לא בטוח שממילא שוק הסלולר לא צועד בצעדי ענק לקראת קרטל של ועדי עובדים בדומה לשוק הבנקאות. ועדי עובדים כבר הוקמו בפלאפון (בדיוק נחתם הסכם קיבוצי שמשמעותו בפועל העברת השליטה בחברה מהבעלים לוועד העובדים) ובסלקום שנתח השוק של שתיהן גדול מ-50% ונדמה שזה רק עניין של זמן עד שיוקמו גם בפרטנר. גם בקבוצת הוט ישנה התארגנות עובדים שבסופו של דבר קשה להאמין שלא תצלח באטמוספירה החברתית, התקשורתית והמשפטית הנוכחית בישראל (וזה עדיין בהליכים משפטיים בביה"ד לעבודה שנטיותיו ידועות לכל).
כמובן שאיחוד הרשתות יאיץ את תהליך יצירת קרטל ועדי העובדים בענף, אבל בכלל לא בטוח שזה לא יקרה בלאו הכי, לרווחת העובדים ועל חשבון הצרכן הקטן.
[…] […]
לביא, אני מסכים על החשש בכל לב, אבל בכל זאת יש הבדל והוא שהטיפול בלקוח עדיין נשאר בתחרות. המקרים של רשת סופרמרקטים או רשת תחנות דלק אחת לכל אזרחי המדינה הם בעייתיים, בעיקר בגלל שלפידבק של הלקוח אין שום השפעה על השירות שהוא מקבל, כי בכל מקרה הוא לא יכול לבחור רשת אחרת, ולרשת אין שום מוטיבציה להשתפר.
במקרה הזה, הלקוחות עדיין רואים מולם חמש חברות, חברה שדופקת את הלקוחות תמשיך לספוג מן הסתם ניתוקים, וחברה שמועילה ללקוחות שלה תזכה לגיוסים גדולים יותר.
לכן השאלה המרכזית היא אם יהיה תיאום מחירים וסטגנציה של התחרות. זה מה שקרה כשהיו שלוש חברות בשוק, למרות ששלוש זה אחלה מספר בשביל תחרות בריאה, וזה מה שיכול לקרות כשיש חמש חברות. הסיבה היחידה שזה לא קורה עכשיו היא בגלל גולן שכל הזמן מזעזע את השוק, וגם אם לא היה הסכמים להקמת רשתות סלולריות משותפות, אף אחד לא הבטיח לנו שהוא ימשיך עם המגמה הזאת לעד (חוץ מגולן עצמו, ששוב בנימה אישית, אני יחסית מאמין לו).
לכן מעניין אותי לדעת מה יהיו ההשלכות של ההסכמים האלה על התחרות בהיבט הזה. אם זה הולך להרדים את השוק, כי לחברות לא יישאר איך לצמוח ועל חשבון מי, או שהתחרות תשאר חיה בגלל שירות הקצה מול הלקוח שנשאר תחרותי, ובגלל סוגיות כמו טלויזיה מרובת ערוצים או תשתית אינטרנט קוית.
מה דעתך?