הטוב ביותר שלנו אינו מספיק; לפעמים אנחנו חייבים לעשות את מה שנדרש
אתמול ציינו את יום הזכרון לחיילי צה"ל, יום המוקדש לאלה שהקריבו, למעננו ולמען המדינה, את הקורבן האולטימטיבי. ימים מעין אלה מזכירים לי את האימרה הידועה של סר וינסטון צ'רצ'יל, שהיה ראש ממשלת אנגליה ברגעים הקשים ביותר של מלחמת העולם השנייה.
It is not enough to do our best; Sometimes we must do what is required.
בתרגום חופשי: "הטוב ביותר שלנו אינו מספיק; לפעמים אנחנו חייבים לעשות את מה שנדרש".
האימרה הזו נוגדת לא רק את מה שרובנו מאמינים בו, אלא גם את מה שנאמר לנו שוב ושוב מאז שההינו ילדים – "פשוט תעשה את הכי טוב שלך". אבל אם "הטוב ביותר" שלנו אינו מספיק, מה עוד אפשר לעשות? חלקו השני של הציטוט עונה על השאלה הזו ומסביר שלפעמים אנחנו חייבים לעשות את מה שנדרש.
כשצ'רצי'ל אמר את המשפט הזה, לפני כמעט 75 שנה, אנגליה היתה במצב נורא. רוב יבשת אירופה נכבשה על ידי הנאצים, לונדון הופגזה מהאוויר כמעט מדי לילה, מצב הרוח של האוכלוסיה היה בכי רע והיאוש כילה כל חלקה טובה. בסדרת נאומים שנשא בפרלמנט הבריטי בקיץ 1940, שכללו משפט זה ורבים אחרים הזכורים עד היום, הוא עודד את האומה הבריטית והצליח להפיך בה תקווה ורוח הקרבה.
בנסיבות רגילות, הכי טוב שלנו הוא בדרך כלל הרבה מאוד אך לצערנו החיים הם לא תמיד נורמלים, ומעת לעת אנו עשויים למצוא את עצמנו בנסיבות יוצאות דופן. במקרים אלה ייתכן שנצטרך לעשות עוד קצת, משהו שהוא מעבר ל-"טוב ביותר" שלנו. במקרים מעין אלה עלינו לשאוף ולהגיע אל מעבר ליכולתנו ולעשות עבור האחרים את מה שלא היינו עושים לעצמנו – עלינו למצוא את הכוח לעשות את מה שנדרש, ללא קשר למחיר כי לפעמים, הכי טוב שלנו הוא פשוט לא מספיק טוב.
הקרבת החיים אותה אנו מציינים ביום הזכרון לחללי צה"ל, היא הההתגלמות האולטימטיבית של דבריו של צ'רצי'ל, אבל – ולהבדיל אלף אלפי הבדלות – גם בחיי היום יום ניתן למצוא לדברים אלה משמעות. קצת יותר איכפתיות, קצת יותר חמלה, קצת יותר רוח התנדבות, קצת יותר תרומה לקהילה, קצת יותר סבלנות וקצת יותר הכרת תודה – אלה הם הדברים שאנו חייבים לעשות, גם אם כבר עשינו את הטוב ביותר שאנו יכולים.
