ככה לא לוקחים אחריות באיגוד האינטרנט
לפני כחודש פירסם אתר הבדיקות הפופולרי tom's HARDWARE סקירה מצולמת למגן ברקים ונחשולי מתח מדגם PF11VT3-CN של חברת APC האמריקאית. מדובר במוצר ותיק שהוכרז בשנת 2005, שווק במשך כ-8 שנים במחיר של כ-$35 והוחלף בדגם חדש (P11VT3) רק לפני מספר חודשים.
בבדיקה שערך tom's HARDWARE התגלו במוצר בעיות משמעותיות החל ממידע סותר על האריזה, עבור דרך איכות שקעים ירודה וכלה בהלחמות וחיבורים חלשים ורעועיים. מי שתוהה על הקשר בין מגן ברקים מיושן לבין איגוד האינטרנט – תכף אני מגיע לזה.
למרות שמדובר במוצר שכבר אינו משווק, לקחה חברת APC – אחת מהחברות המובילות בעולם בפיתוח ויצור של מערכות אל-פסק (UPS) והגנה על מוצרי חשמל – את הנושא לתשומת ליבה ופירסמה מכתב פומבי מפורט בנושא. במכתב, החתום על ידי קולין קמפל (Colin Campbell), סגן נשיא בחברת APC ומנהל החטיבה הממונה על פיתוח ויצור המוצר שנבדק, הוא לוקח אחריות אישית על הליקויים שהתגלו, מתנצל עליהם ומודה שהמוצר שנבדק אינו עומד בקריטריונים המקובלים בחברה.
דוגמאות ללקיחת אחריות אישית ניתן למצוא בארה"ב גם במישורים אחרים ובעיקר בתחום הציבורי והפוליטי, שם נהוג שמי שנחשד שפעל שלא כמקובל או כשל בתפקידו, מתנצל ולעיתים קרובות אף מתפטר באופן מיידי.
לעומת ארה"ב, המודל הישראלי ללקיחת אחריות שונה לחלוטין – כאן מקובל שהאחריות לכשלונות היא נסיבתית ו/או קולקטיבית ולעומת איש הציבור או המנהל האמריקאי, מקבילו הישראלי ימשיך למלא את תפקידו כרגיל, יתעלם מהביקורת הציבורית ולעיתים קרובות יעסיק את מערכות הבקרה, האכיפה והמשפט במשך תקופה ארוכה.
בשנים האחרונות הושמעו כלפי איגוד האינטרנט הישראלי, העמותה שאחראית על ניהול מרשם השמות של מדינת ישראל (domain) וגובה מהציבור כ-9 מיליון שקל בשנה, טענות קשות על ניהול קלוקל והתנהלות בזבזנית (1, 2) וגם אני התייחסתי לנושא במספר פוסטים. לפיכך, כשנבחרתי בראשית השנה לוועד האיגוד שמתי לי למטרה לטפל בבעיות מסוג זה ולהציב באיגוד סטנדרטים של ניהול ואחריות הקרובים יותר למודל האמריקאי.
גישה זו, המנוגדת למטען הגנטי הצרוב ב-DNA של האיגוד, נתקלת בחודשים האחרונים בהתנגדות נחרצת של חלק מחברי הוועד. חברים אלה, המהווים רוב מוחלט בוועד, מתעלמים מתקלות ובעיות בניהול השוטף של האיגוד, מצביעים כמעט באופן אוטומטי נגד כל הצעה לשיפור, שינוי וטיוב התרבות הארגונית שלו ולא בוחלים לקדם הצעות שכל מטרתן להשתיק ביקורת ופרסום פומבי של מידע על הנעשה באיגוד ובוועד.
למרות הביקורת הנוקבת שהשמעתי בעבר, בחודשים האחרונים נמנעתי מפרסום מידע מסוג זה כי האמנתי שבאמצעות עבודה קשה ומעורבות יום-יומית, אצליח לחולל את השינוי מבפנים, אך לצערי המציאות טפחה על פני. הקש ששבר את גב הגמל היו שורה של החלטות תמוהות ויקרות, שהתקבלו בניגוד לכל היגיון עיסקי, שאינן עולות בקנה אחד עם טובתו של האיגוד ועם השכל הישר.
כך למשל התגלה לאחרונה שבתחום הפעילות של אחת מעובדות האיגוד, שהתפטרה מתפקידה, ישנם ליקויים רבים שגרמו לאיגוד נזק של עשרות אלפי שקלים וחשפו אותו לשורה ארוכה של תביעות. אל אף שעובדת זו לא היתה זכאית לפיצויי פיטורים, הן על פי תנאי החוזה שלה והן על פי חוות דעת משפטית שהתקבלה בעיניינה, היו בין חברי הוועד כאלה שהתעקשו על תשלום הפיצויים בסך המתקרב ל-200,000 שקל.
גם המלצה מפורשת של המנהלת שמונתה במקום אותה עובדת, שהודיעה בכתב שלדעתה יש לשלם רק פיצויים חלקיים, לא בילבלה את אותם חברי וועד ובמיוחד לא את אלה המקורבים לה. חברי וועד אלה התעלמו מהליקויים, מהנזקים, מהזמן והמאמץ שנדרש לתקן אותם ובסופו של דבר, למרות כל חוות הדעת, החליטו להעניק לאותה עובדת את כספי הפיצויים, ללא כל התניות או דרישות.
עובדת ותיקה אחרת, שבתחום אחריותה נמצאו תקלות רבות, בחרה להתמודד עם אחת מהן בצורה מקורית – בתחילה היא האשימה את חברי הוועד באחריות לתקלה אך כשעימתתי אותה עם העובדות, שינתה גרסא ובחרה להאשים עובדים שלה, עובדים שעזבו, חבר וועד שכבר אינו מכהן ואף את העו"ד של האיגוד – רק לא את עצמה. עובדת זו, לא רק שלא הודתה בטעותה ולא לקחה אחריות אישית, היא גם בחרה לכתוב באופן ילדותי ומתריס, לי ולוועד, שאם איננו מרוצים מתפקידה – שנפטר אותה.
במקום להזמין את אותה עובדת לשיחת בירור, להסביר לה את המשמעות של לקיחת אחריות אישית ולדרוש ממנה לנהוג ביתר בגרות, אחריות ומסירות לתפקידה, בחרו חברי הוועד המקורבים לה, לגונן עליה ולתקוף אותי במקום. בשיאה של מתקפה פראית זו, שהתחוללה הן בע"פ והן בכתב, רמזה חברת הוועד שאולה הייטנר כי אני, ככל הנראה, סובל מפיצול אישיות…
יתר על כן, אותם חברי וועד פעלו בשבועות האחרונים באופן נמרץ על מנת לשדרג את מעמדה של אותה עובדת, תוך שהם מנסים לשפר את שכרה בעשרות אחוזים באופן מיידי ומבלי להגדיר לה יעדים מדידים.
מבקר האיגוד, שנדרש לסוגיה זו, קבע בדו"ח ביקורת שפירסם לפני מספר ימים כי: "לדעתי, עליית שכר ותנאים נלווים בשיעור של כ-37% בטווח זמן קצר במיוחד (שנה אחת), הגם שחלקה משולם בשל טענה לשחיקת שכר מתמשכת, הינה עלייה גבוהה במיוחד, והיה נכון יותר לרווח את עליית השכר ולהכפיף אותה ליעדים כמיתים וברורים, למחצית השנייה של שנת 2014 ולשנת 2015. גם אם חל שיפור משמעותי בהיבטים הכספיים והתפעוליים…, עדיין רצוי היה למדרג את עליות השכר, ולו כדי לוודא שהמגמה נמשכת, יצירת מוטיבציה נוספת להצלחה וגמישות תקציבית ותזרימית." (ההדגשה במקור).
שתי הדוגמאות שציינתי לעיל חושפות רק טפח מהמתחולל באיגוד בתקופה האחרונה ובפוסטים הקרובים תוכלו לקרוא על רבים נוספים.
לביא, אני רוצה לחזק את ידיך במאבקך על שקיפות, היגיון ושכל ישר באיגוד האינטרנט. כמי שמכיר אותך שנים רבות בצד העסקי כמו גם האישי, ראוי לציין שתמיד שמרת על עקרונות של אמינות, יושר עסקי, הגינות ושקיפות.
יפה מאוד!
טוב לקרוא פוסטים כאלו.
חשוב שיש אנשים שקופים וללא אינטרסים בארגונים כאלו.
בגלל מקרים כאלו לא חידשתי את המנוי לאיגוד.
אומרים שפיקח מצליח להיחלץ ממצבים סבוכים שחכם היה מזהה ועוקף. באופן חריג צירף איגוד האינטרנט לשורותיו איש חכם , מתוך תקווה לחילוץ מתסבוכות מיותרות שחברים כלל-לא- פקחים השיתו על הארגון ועל תדמיתו הציבורית. כ 4 שנים עבדתי עבור לביא במיקרוסופט הן כמהנדס והן כמנהל , ואיני מסוגל להתחיל להבין את מקורותיו של הרפש המוטח בו , למעט רע לב צרוף, ותחבולות פוליטיות שפלות. וכמוני אני סמוך ובטוח שפיות רבים נפערים בתימהון, וחלקם מן הסתם אף ישמיעו את קולם בהמשך.
נשאלת השאלה האם לביא פוליטיקאי טיפוסי ? כנראה שלא, שכן חוכמה ויושרה דרים בו במקביל ,והאחת מצילה אותו מעיוורונה של השנייה.
למרות שאיני מצוי בדקויות והפרטים של התנהלות הארגון ,הרי שאין ספק בלבי שלביא מנסה בתבונה, עבודה עקבית ונועם הליכות לנווט אותו אל חוף מבטחים של סטנדרטים משופרים, שקיפות פיננסית, חדשנות ושיפור התדמית הציבורית.
ולחברי וועד הארגון אפנה ואומר: "חברים", פשוט תפסיקו להפריע……