NetCHEIF Blog

לפני מספר שבועות התגלה לי באקראי אתר אינטרנט ישראלי שהעתיק, ללא רשות וללא פרסום קרדיט, מדריך שלם מאתר NetCHEIF.  זו אינה הפעם הראשונה שאני נתקל בתופעה זו, אך מניסיוני, דוא"ל קצר לבעל האתר בתוספת הפניה לחוק "זכויות יוצרים" ולעונשים הקבועים בו, מביא להסרת מידית של המדריך המועתק.

אולם, באתר האמור לא היה דף "אודות" ולא מצאתי בו שום פרטים שיאפשרו לי לפנות ישירות לבעל האתר.

במצב זה, מי שאינו מכיר את האתר WhoIs, המפרט את הבעלים של אתרי האינטרנט ברחבי העולם, היה מתיאש ומוותר.  אבל אני, באמצעות הקלדה של כתובת האתר המעתיק ב-WhoIs הצלחתי תוך שניות לגלות את שמו של בעל האתר, את כתובתו, מספר הטלפון הבייתי והסלולרי שלו וכמובן גם את כתובת הדוא"ל שלו.  מכאן הדרך היתה קצרה – דוא"ל ישיר לבעל האתר והמדריך שהפר את זכויות היוצרים שלי הוסר.

אני בטוח שרבים מכם מופתעים מכך שאחת הפעולות הבסיסיות ביותר ברשת האינטרנט – רישום כתובת (Domain) – חושפת את פרטי הבעלים שלו לכל דיכפין.  הפגיעה בפרטיות של כל מי שרושם שם מתחם ברשת האינטרנט לא יצרה עד היום מהומה גדולה ולמרות הסיכון הנובע מכך, איגודי האינטרנט ברחבי העולם עדיין לא פיתחו מנגנון סטנדרטי להסתרת פרטי הבעלים של כתובות האינטרנט.

על העגלה הזו קפצו חברות פרטיות, ובעיקרים רשמי אתרים כמו Godaddy,‏‏ DreamHost ואחרים, שפיתחו כלי פרוקסי המבצעים את ההסתרה.  כך לדוגמא, מי שיקליד את הכתובת www.NetCHEIF.com ב-WhoIs לא יקבל את פרטי האישיים אלא את פרטי רשם הפרוקסי בו אני נעזר.  כך, תמורת כ-$10 לשנה אני מצליח לשמור על הפרטיות שלי מפני כלים כמו WhoIs.

למיטב ידיעתי, אין בארץ מנגנון אוטומטי המאפשר רישום אתרים המסתיימים ב-CO.IL באמצעות פרוקסי.  כך, איגוד האינטרנט הישראלי (ISOC) ורשמי הכתובות המורשים על ידיו, חושפים את פרטיהם האישיים של עשרות ומאות אלפי בעלי האתרים בישראל (מישהו כבר מכין את התביעה הייצוגית?).  דרך אגב, החסרון במנגנון כזה בארץ היא אחת הסיבות שבחרתי לרשום את NetCHEIF בסיומת COM ולא בסיומת CO.IL.

בחודשים האחרונים הפכה המתקפה על מדיניות הפרטיות של החברות גוגל ו-פייסבוק לספורט בין לאומי.  לפני כחודש פנו 9 מדינות, וישראל בכללן, לחברת גוגל בתלונה על מדיניות הפרטיות שלה בהשקה של שירות Google Buzz.  בשבוע שעבר היה הזה האיחוד האירופאי שהחליט לעשות כותרות על חשבון "הפגיעה בפרטיות" בפייסבוק.

מעניין מדוע גופים אלה לא כותבים מכתבים דומים לאיגודי האינטרנט ברחבי העולם, החושפים את פרטיהם של מיליוני בעלי האתרים ברחבי העולם.  בכל מקרה, היה ראוי שהפניות לגוגל ולפייסבוק היו לוקחות בחשבון גם את אופן השימוש של מאות המיליונים הגולשים באתרים של גוגל ופייסבוק מדי חודש – כ-200 מיליון איש ב-Gmail וכחצי מיליארד בפייסבוק.

המדען הצרפתי, ד"ר אדמונד לוקרד, קבע כבר לפני כ-100 שנה ש-"כל מגע משאיר סימן" (Every contact leaves a trace) ובכך יסד את הבסיס למדע הפורנזי המודרני.  לוקרד כיוון את דבריו לעולם הפיזי בו טביעת אצבע, סיב מבגד, רסס רוק או טיפת דם המושארים בזירת הפשע, יכולים לזהות את הנוכח בו.

אבל קביעתו של לוקרד, נכונה היום לא רק לעולם הפיזי אלא גם לעולם הדיגיטלי – מי שחושש לפרטיות שלו צריך לזכור שכל חיפוש בגוגול, כל תמונה בפליקר, כל סרטון ביוטיוב, כל דוא"ל ב-Gmail וכל פרופיל בפייסבוק משאירים עקבות שיכולים להוביל אליו חזרה.  בסופו של דבר, הגולש עצמו הוא זה שאחראי לפרטיותו ולא גופים עלומי שם המחפשים כותרות.

רוב הציבור חושף את עצמו ברשת האינטרנט כמעט בלי חשש – בפייסבוק עצמה רשומים היום כ-2.5 מיליון ישראלים המשתפים עם חבריהם וחברי-חבריהם סטטוסים, תמונות והגיגים שונים.  הישראלים, כמו שאר הגולשים בעולם, מבינים שהיתרונות הטמונים ברשת האינטרנט גדולים מהסיכונים שהיא מייצרת וששימוש מושכל ומאוזן בה, היא מילת המפתח.  לדוגמה, אני בחרתי להשקיע עוד $10 ברישום האתר שלי על מנת לשמור את פרטי חסויים ב-WhoIs, אבל מצד שני יש לי דף בפייסבוק שבו רק מי שאני מכיר באמת מקבל ממני אישור "חברות".

אין זה סוד שבקרב הנוער קיימת תופעה של חשיפה עצמית מוגברת, בעיקר ברשת הפייסבוק.  תופעה זו נובעת מכך שחלק ניכר מהחיים החברתיים של צעירים אלה מתנהל מעל גבי הרשת, ומי מהם שלא נמצא שם באופן פעיל, סובל מבעיה חברתית.  בקרב צעירים אלה, שאינם מבינים את סוגיית הפרטיות במלואה יש ליצור, על ידי חינוך והסברה, מודעות גדולה יותר לסכנות הטמונות בחשיפת המידע ברשת ולבנות אצלם תהליכים ביקורתיים לגבי כך.

אולם אצל המבוגרים יותר, שכבר מבינים שקיים יחס ישר בין מידת הפרטיות של אדם ברשת האינטרנט למידת החשיפה הננקטת על ידיו, לא ברורה הביקורת על איבוד הפרטיות.  בראשית שנת 1999, סקוט מק'נילי, אז מנכ"ל חברת Sun, זעזע רבים כשאמר: ".You have zero privacy anyway. Get over it".  גם היום, למעלה מ-10 שנים אחרי, זו עדיין קביעה מוגזמת כיוון שלגולש עצמו, יש לא מעט השפעה על מידת החשיפה שלו ברשת האינטרנט.