תקן אלחוטי חדש יאפשר שילוב של מערכות Mesh
מערכות Mesh ביתיות, המאפשרות כיסוי אלחוטי נרחב ויציב, זוכות בתקופה האחרונה לפופולריות הולכת וגוברת.
היתרונות הגלומים במערכות אלה הביאו לכך שעל העגלה הזו קפצו כל היצרניות, גדולות וקטנות, וכך ניתן למצוא היום מערכות כאלה מתוצרת Netgear, לינקסיס, TP-Link, גוגל, D-Link ואחרות.
יחד עם זאת, ולמרות ה-"באז" שהמערכות הללו מיצרות סביבן, מערכות Mesh סובלות מבעיות ומגבלות טכניות רבות. הגדולה והמשמעותית שבינהן היא העובדה שכל מערכת היא קניינית (proprietary) ולא ניתן לערבב יחידות קצה של יצרנים שונים, באותה סביבה אלחוטית.
המשמעות היא שבחירה במערכת Mesh של חברה מסויימת, כובלת את הלקוח אליה והוא חייב לרכוש את כל היחידות רק ממנה. במידה והמערכת שהצרכן בחר אינה עונה על דרישותיו, הוא נאלץ לרכוש מערכת חדשה לחלוטין ולאבד את כל ההשקעה שעשה במערכת הקודמת.
הסיטואציה הזו, מאוד זרה לתחום התקשורת הבייתית, שבמשך שנים נהנה מתקנים פתוחים שאיפשרו ללקוח להתקין בסביבה שלו נתבים ויחידות קצה מיצרנים שונים, זאת על פי בחירתו והתקציב העומד לרשותו.
ארגון ה-WiFi הבין לאומי (ה-WiFi Alliance), שפיתח את כל התקנים האלחוטיים המוכרים לנו (ובכלל זה תקן N ותקן AC), מנסה לשנות את המצב הזה על ידי פיתוח תקינה חדשה וספציפית לתחום מערכות ה-Mesh.
ההבטחה של תקינה זו, המכונה Wi-Fi EasyMesh, היא שמוצרים שיתמכו בה, יוכלו לעבוד אחד מול השני, גם אם הם מגיעים מיצרנים שונים. כך למשל אם לינקסיס ו-Netgear יאמצו תקינה זו במוצרים שלהם, יחידת Velop של הראשונה תוכל להתחבר אל יחידת Orbi של השניה.
השאיפה של ה-WiFi Alliance לקבוע תקינה כזו, נובעת מהתפוצה הרחבה של מוצרים אלחוטיים המתבססים על תקנים סטנדרטיים ופתוחים. יישום של תקינה אחידה בתחום ה-Mesh, יסיר את החסם העיקרי הקיים היום באימוץ מערכות כאלה ויביא לכך שגם היצרניות וגם הצרכנים, ירוויחו מכך.
ההכרזה על תקינה זו היתה במאי השנה, אך למרות שהיא כללה הרבה מאוד הבטחות והצהרות של היצרניות המובילות, הן בתחום הציוד והן בתחום השבבים, אף אחת מהן לא הצהירה על כוונות אמיתיות או על מוצרים שיתמכו בו. העדר תמיכה שכזו, העלה תהיות לגבי הרצינות של תקן זה ועל היכולת של יצרניות שונות להגיע להסכמה, שתבטל את הבידול שהצליחו ליצור ביניהן ותגדיל את התחרות הקיימת בשוק.
הגישה הקניינית, הסוגרת לצרכן את יכולת הבחירה, פוגעת בעיקר ביצרניות המיעדות את עיקר המוצרים שלהם לספקיות האינטרנט המחפשות מוצר המשלב מודם (VDSL או כבלים) ביחד עם נתב. ליצרניות אלה, חוסר התקינה ב-Mesh מביא לכך שהצרכנים רוכשים את ציוד הקצה המשולב מיצרניות ציוד ה-Mesh ולא מהן.
לפיכך לא מפתיעה העובדה שרק בשבוע שעבר, שלושה חודשים לאחר ההכרזה, היתה זו דווקא חברת Arris, המתמחה בעיקר בציוד קצה משולב לרשתות כבלים (תחת המותג SURFBoard) שהכריזה על מוצר ראשון שיתמוך בתקן ה-Wi-Fi EasyMesh.
בהקשר הישראלי, אפשר גם לציין את העובדה שהמוצר המשולב החדש של בזק – ה-Be, כולל כיום "הכנה" לתמיכה ב-Mesh אך לא ברור מתי "הכנה" זו תהפוך לתמיכה אמיתית ובאיזה תקן היא תתבצע – האם בתקינה הפתוחה של Wi-Fi EasyMesh או בתקינה קניינית כלשהיא.
ה-VAP4641 שהוכרז על ידי Arris ואשר יתמוך ב-Wi-Fi EasyMesh, היא יחידת קצה אלחוטית (Satellite) התומכת ב-4 זרמי ערוצים בתדר 5Ghz (תקן AC) ושני זרמים בתדר 2.4GHz (תקן N). המשמעות של תמיכה זו היא שמדובר במוצר המקוטלג כ-AC2300 התומך ב-MU-MIMO וברוחב פס של 160 מגה-הרץ. ליחידה יש יציאת רשת (LAN) אחת התומכת במהירות של 1G. חברת Arris לא פירסמה את מחיר את היחידה או מועד זמינותה.
יחד עם זאת, העובדה שגם היום, 3 חודשים לאחר ההכרזה, עדין אין הכרזות על תמיכה קונקרטיות של חברות מהשורה הראשונה, מעמידה בספק את עתידו של תקן Wi-Fi EasyMesh ואת היכולת של החברות להגיע להסכמה של אופיו. חוסר הסכמה זה גם מקרין לשלילה על עתידן של מערכות Mesh בכלל
כתבה מצויינת!