NetCHEIF Blog

בחודשים האחרונים זוכה שר התקשורת, משה כחלון, לדברי שבח רבים, הן מצד התקשורת ובעיקר מהציבור הרחב.  תהילתו של כחלון באה לו כתוצאה מהמלחמה הבלתי מתפשרת שלו בחברות הסלולר שתביא, החל מינואר הקרוב, להוזלת דמי הקישוריות.

למרות שרוב הצרכנים עדיין לא הפנימו שהורדת דמי הקישוריות תשפיע עליהם באופן מצומצם, הרושם של מסע יחסי הציבור שליווה את המאבק של שר התקשורת, עשה את שלו והפך אותו ליקיר הצרכנים.

ההצלחה היחסית של שר התקשורת במאבק מול חברות הסלולר, מתגמדת אל נוכח הרפיסות הרגולטורית שמגלה המשרד כמעט בכל תחום הקשור למשרדו.  חוסר המעש הזה מצטרף לחוסר המעוף האסטרטגי המלווה את פעילות המשרד בשנים האחרונות.

משרד התקשורת הוא אחד ממשרדי הממשלה הקטנים ביותר.  מועסקים בו כ-140 עובדים בסה"כ והקף תקציבו, כ-50 מיליון שקל, מהווה בקושי 1% מסך תקציב הממשלה.

למרות זאת, כמו בכל משק מערבי מודרני, מידת השפעתו של משרד התקשורת על חיי היום-יומיים של תושבי המדינה היא עצומה והוא יכול, במחי החלטה אחת, לשנות סדרי עולם.

במצב זה ניתן היה לצפות שמשרד התקשורת יפעל על פי תוכנית אב מסודרת והרמונית שבה כל הגורמים משתפים פעולה.  בפועל, המצב שונה לחלוטין, מה שמביא לשיתוק כמעט מוחלט בפעילות האסטרטגית של המשרד.

ביטוי מדאיג לכך ניתן למצוא במכירה של סמייל-012 לחברת פרטנר, שככל הנראה תקבל את אישורו של המשרד.  יתכן שהאישור למיזוג ינתן בכפוף למגבלות כלשהן, אך כיוון שהמשרד אינו מצטיין באכיפת המגבלות שהוא עצמו מטיל, הרי שלמגבלות אלה לא תהיה משמעות אמיתית.

המיזוג של 012 לתוך חברת פרטנר, משלים את הפאזל התקשורתי של מדינת ישראל ומקבע שיווי משקל בו משחקות 4 חברות ענק.

לכל אחת מ-4 החברות הללו – בזק, הוט, סלקום ופרטנר – יש שוק אנכי הכולל שירותי טלפון קווי, טלפון סלולרי, שיחות בין לאומיות, קישור לאינטרנט ותכן טלוויזיוני.

במהלך כל שנות קיומה ניסתה סמייל-012 (שנקראה "אינטרנט זהב" בגלגולה הקודם) לעודד תחרות שתביא לכך שיתווספו לשוק שחקנים קטנים שיזנבו בחברות הגדולות, אך עסקת פרטנר-012 סותמת את הגולל על תיקווה זו.

זו הפעם השניה ש-012 מחליפה בעלים במהלך השנה האחרונה.  על מנת להשתלט על חברת בזק נאלץ שאול אלוביץ' למכור, בתחילת השנה, את סמייל-012 ומצא את יוסי מימן (מבעלי ערוץ 10) כקונה מתאים.

כשמימן, בעל ההון, רכש את 012 מידי אלוביץ', התגברה התחושה שנכנס לשוק שחקן חדש עם אג'נדה עצמאית שיפעל נמרצות בשוק.  בפועל לא עשה מימן דבר והנה, 10 חודשים אחרי הרכישה, הוא מוכר את החברה לפרטנר.

מימן שהבין ככל הנראה, שבסביבה הרגולטורית של משרד התקשורת אין ל-012 סיכוי לקיום עצמאי, שמח למכור אותה לאילן בן דב מפרטנר, שזקוק נואשות הן לרישיון לשיחות בין-לאומיות והן לנוכחות משמעותית יותר בשוק האינטרנט.

האישור שיתן משרד התקשורת לפרטנר למזג אליה את 012, יביא לכך שגם בשאר 3 הקבוצות – בזק, הוט וסלקום – תתבצע קונסולידציה מהירה, שלא תפעל בהכרח לטובת הצרכן.

כתוצאה מהמיזוג הזה סלקום תבלע ככל הנראה את נטוויז'ן, בזק תנער מעצמה חלק מהמגבלות ההיסטוריות המוטלות עליה והוט תזכה סוף סוף ברישיון ה-ISP בו היא חפצה כל כך.

ההתגבשות של 4 קבוצות חזקות כל כך, שכל אחת מהן היא קונגלומרנט של שירותי תקשורת, מהווה אתגר עצום למשרד התקשורת הקטן והמסוכסך.

אם רוצה שר התקשורת להמשיך ולשמור על מעמדו הציבורי החיובי הוא חייב להתעשת, ל"גדל שרירים" ולפעול באופן נמרץ מול החברות הללו.

המאבק אותו ניהל שר התקשורת מול החברות הסלולריות בנושא דמי הקישוריות, יתגמד אל מול המאבקים אותם הוא יצטרך לנהל מול ארבעת הענקים הללו.

לפני מספר חודשים קיבל שר התקשורת החלטה על הקמת רשות תקשורת עצמאית.  יתכן שזה בדיוק הזמן לקדם במהירות את ההחלטה הזו ולהציב מול קבוצות התקשורת גוף עצמאי וחזק המסוגל להתמודד איתם כשווה כוחות.

אם יכשל השר כחלון במשימה זו, הצרכנים ירגישו זאת עד מהרה במקום הכואב ביותר – בכיס שלהם.

פוסט זה פורסם בתאריך יום חמישי, 14 באוקטובר, 2010 בשעה 15:26 ושוייך לנושאים: דעות, תקשורת. ניתן לעקוב אחרי התגובות לפוסט דרך פיד התגובות. ניתן להגיב או לשלוח טרקבק מאתרך.