NetCHEIF Blog

אתמול, במסגרת אירוע חגיגי ובנוכחות שר התקשורת לשעבר – גלעד ארדן, הכריזה סלקום על מיזם הטלוויזיה החדש שלה – סלקום TV.  אירוע ההכרזה היה מרשים מאוד אבל גם בסיומו נותרו שאלות רבות כשהנעלם הגדול הוא סיכוי ההצלחה של השירות.

1. עלות של 99 שקל הופכת להיות הבונטון החדש בתחום התקשורת.
   אין ספק שמנכ"ל סלקום, ניר שטרן, למד היטב את המהלכים השיווקים של מיכאל גולן.  מסרים כמו "הורדת יוקר המחיה", "שבירת מונופולים" ו-"מהפכה צרכנית" הושמעו במהלך ההכרזה יותר מפעם אחת ורק היה חסר הביטוי "מפסיקים להיות פראיירים" כדי להשלים את התמונה.  גם עלות המוצר – 99 שקל – זהה למחיר הראשוני שהוצג על ידי גולן במאי 2012.
2. יחד עם זאת, 99 שקל אינה העלות הסופית.
   בעלות של 99 שקלים סלקום TV מספקת רק ממיר אחד ואת ספרית התוכן.  לקוח המעוניין ביותר מממיר אחד יאלץ לשלם 29 שקלים לחודש עבור כל ממיר נוסף.  במסגרת ההכרזה סלקום ציינה שחיבור אינטרנט של 10M מספיק על מנת לאפשר צפיה רציפה וחלקה, גם של שירותי וידאו ב-HD. את האמיתות של הצהרה זו יהיה צורך לבחון בשטח אבל על פניו נראה לי שעל מנת לאפשר חיבור חלק, בתוספת גלישה ממספר מחשבים והתקנים אלחוטיים נוספים, תדרש מהירות חיבור גבוהה הרבה יותר. נקודת המבחן תהיה אם מהירות 15M תספיק כיוון שמנקודה זו, לפחות בבזק, נדרש שדרוג הכרוך בהחלפת המודם בתוספת עלות של 10 שקלים בחודש.
3. סלקום מכוונת את המוצר ללקוחות עם הבנה טכנולוגית ושואפת למגע מינימלי עם לקוחותיה.
   על מנת להוזיל עלויות נוקטת סלקום גישה שיווקית המוציאה ממעגל הלקוחות שלה קבוצות גיל ואוכלוסיות רבות.  באתר האינטרנט של סלקום TV כפתור ההצטרפות עצום בגודלו ומציג טופס למילוי עצמי בעברית בלבד, אך מספר הטלפון מוחבא בפונט בגודל 8.  המשמעות היא שלקוחות דוברי רוסית וערבית יתכן ויתקשו ברישום לשירות וכך גם לקוחות שאינם סומכים על רשת האינטרנט להזמנת שירותים.  יש לזכור שתהליך ההתקנה של הממיר דורש הבנה טכנולוגית בסיסית ובכל מקרה הוא מיועד לבעלי חיבור אינטרנט שבבעלותם נתב.
4. הממיר והשלט – נקודת האור של המיזם.
   ההתבססות של סלקום TV על ממיר, המחובר באופן קבוע לרשת האינטרנט, מאפשר לשלב בשירות היבטים יחודיים כמו צפיה ישירה בתוכני Youtube ושיתוף החברים בפייסבוק בתכנים האהובים.  חיבורו של הממיר לרשת הביתית מאפשר להשתמש בו כמזרימדיה (streamer) ממחשבים אחרים ובנוסף הוא מאפשר הקלטה תכנים.  הממיר, שמשדר קו צעיר ועדכני, תומך רק בחיבור HDTV ומיועד לטלוויזיות שטוחות בלבד.  השלט המסופק הוא דו צדדי וכולל בצידו האחורית מקלדת, התומכת בעברית, המקל על ההקלדה.
5. יתרון נוסף – חיבור לעולם המכשירים הניידים.
   במסגרת המיזם מוכיחה סלקום שהיא מבינה את עולם התוכן המודרני ומציעה אפשרות להמשיך את הצפיה מנקודה העצירה בכל מכשיר של הלקוח המחובר לשירות.  כך למשל לקוח שהחל לראות סרט במכשיר הטלוויזיה בביתו, יוכל לעצור את ההקרנה ולהמשיך אותה על מכשיר אחר – טלוויזיה, טאבלט או טלפון חכם.  על מנת לאפשר ניידות מוחלטת סלקום גם מציגה אפליקציה סלולרית המאפשרת צפייה מחוץ לבית.  לקוחות שאינם מעוניינים בממיר ובחיבור הקבוע לאינטרנט יכולים להזמין רק את האפליקציה הסלולרית וכך, בעלות של 39 שקל לחודש, כל תוכן ספרית ה-VOD יהיה זמין עבורם.
6. דווקא בתחום התוכן, סלקום TV עוד צריכה להשתפר.
   חבילת התוכן – גולת הכותרת של המיזם – מצומצמת ולא עדכנית.  בשלב כולל ה-VOD של סלקום TV רק 34 סדרות זרות, כ-200 סרטים, ומגוון תכנים ישראליים (בעיקר מהערוצים 2 ו-10).  בספריה של סלקום TV אין שום תוכן בלעדי וחלק ניכר מהתוכן הזה אינו חדש ונמצא ב-VOD של HOT ו-YES כבר חודשים ארוכים.  ההסתמכות על שירות עידן+ לצורך צפיה בערוצים הפתוחים (2, 10, 99 וכד') עלולה ליצור בעיות באיזורים בהם שידורי עידן+ אינם נקלטים היטב.  העדרם של ערוצי ילדים וספורט יעודיים מוציאה ממעגל המשתמשים קבוצות אוכלוסיה שעבורן תוכן מסוג זה הוא קריטי.
7. מה לחברת סלולר ולשירותי תוכן טלוויזיונים?
   כחברת סלולר, סלקום היא חברה שעדיין נאבקת על מקומה בשוק, שהתחרות שהוצתה בו לפני שנתיים וחצי, עדיין מסרבת לדעוך.  כשהמנכ"ל, ניר שטרן, נשאל לגבי השילוב בין סלולר לשירות סלקום TV הוא הציג אותו כמנוע הצמיחה החדש של החברה וככלי במאבק בתחרות הזו.  מצד שני אין להקל ראש בעובדה שהמשך המאבק בשוק הסלולר, ביחד עם המשאבים והמאמצים שיש להשקיע בתחום הטלוויזיה, עלולים להכביד מאוד על השדרה הניהולית של החברה.  גם מבחינה כספית יש עדיין שאלות רבות לא פתורות – תוכן עולה כסף ותוכן איכותי עולה כסף גדול.  לכן, בלי השקעות מהותיות בתחום זה, עלול השירות לדעוך במיוחד אם תעורר בו תחרות מצד פרטנר, רמי לוי או מיכאל גולן.  ימים יגידו אם הכיסים של סלקום עמוקים מספיק על מנת לעמוד בתחרות הזו.  בהקשר זה יהיה מעניין לבחון את מידת ההצלחה של החבילה המשולבת הכוללת טלוויזיה ו-3 קווי סלולר ב-198 שקל.
8. במי סלקום מתחרה?
   במבט ראשון נראה ששירות סלקום TV מיועד להתחרות בשירותי הטלוויזיה המסורתיים (HOT ו-YES) ומעמיד מולם חלופה זולה ואטרקטיבית.  מצד שני מוכרים בעולם, ובעיקר בארה"ב, מיזמי טלוויזה באינטרנט (IPTV) כמו Netflix וה-Hulu המספקים שירותי VOD במחירים אטרקטיביים מאוד.  מעניין יהיה לראות כיצד מתפתח בארץ שירות היברידי (OTT) שמצד אחד מבוסס על חיבור אינטרנט, אך מצד שני דורש ממיר יעודי, וממי (אם בכלל) הוא עתיד לנגוס נתח שוק.  לא פחות מעניין יהיה לראות אם לצד סלקום מתפתח שירות OTT מתחרה – המועמדים המיידים הם פרטנר, רמי לוי וגולן – שאם יכנסו לשוק ה-OTT בוודאי יציתו בו תחרות הן בתכנים המוצעים והן במחירים.
9. כיצד יגיבו HOT ו-YES?
   בניגוד לחברות הסלולר שנתפסו בלתי מוכנות לחלוטין להכרזה של מיכאל גולן על שירות סלולרי ב-99 שקל, HOT ו-YES יודעות מזה זמן על כוונותיה של סלקום.  יחד עם זאת, ובניגוד לגולן שהציג שירות זהה במהותו, השירות שסלקום מציע במסגרת סלקום TV אינו מתחרה באופן ישיר בחברות הטלוויזיה המסורתיות.  לפיכך הצפי הוא שבשלב הראשון הן ישבו על הגדר ויבחנו את קצב הנטישה שלהן אל מול קצב ההצטרפות לסלקום TV. המשמעות היא שלפחות בזמן הקרוב לא יתפתח פה קרב מחירים עקוב מדם ולמרות שנראה פה ושם מבצעי שימור והצטרפות, הם יהיו שוליים ולא מהותיים.  מבחינת הערכות מקדימה לתחרות, לפחות בצד של חברת HOT, ננקטה גישה שבמסגרתה "נדחפו" הלקוחות לשירותי טריפל המשלבים טלוויזיה עם טלפון ואינטרנט מתוך הבנה שלקוחות אלה לא ימהרו לפרק את החבילה שלהם.
10. האם חברות התשתית – בזק ו-HOT – יערימו קשיים מיוחדים?
    העברת התוכן של סלקום TV על תשתית האינטרנט של בזק ו-HOT מעלה לפני השטח שתי שאלות מענינות מאוד.  הראשונה נוגעת לגידול הצפוי בעומס על התשתיות, משמעותו על השירות שהחברות נותנות ללקוחות אחרים ולהשקעות הנוספות שידרשו מהן כתוצאה מכך.  השניה נוגעת לתגובה, הגלויה והסמוייה, למצב שבו על תשתית האינטרנט שהן מספקות, עובר תוכן טלוויזיוני מתחרה.  מניסיון העבר, מתרחישים דומים שקרו בארה"ב, אין ספק שצפוי לנו כאן דיון מעניין.

בראשית ינואר השנה תיקן משרד התקשורת את רישיונות הפעילות של בזק, הוט וכל ספקיות האינטרנט וחייב אותן להצהיר על קצב הגלישה המינימלי, הן בהורדה והן בהעלאה.

החובה הזו, שבאה לעולם על מנת להבטיח למשתמשים שהם מקבלים את המהירות עליה הם משלמים, הפכה מהר מאוד לבדיחה עצובה כשרוב רובן של החברות (הוט, 012, בזק בינלאומי וכד') בחרו להצהיר על מהירות מינימום של 0.01Mb לשניה, זאת ללא קשר למהירות עליה הלקוח משלם.

אחת הצדיקות היחידות בשוק היתה חברת בזק שבחרה להצהיר שמהירות המינימום בתשתית שלה היא מחצית מהמהירות עליה הלקוח משלם – בחרת בחבילת 15Mb? מהירות המינימום המובטחת היא 7.5Mb;  התמקדת בחבילת 40Mb? המינימום הוא 20Mb;  לקחת חבילת 100Mb? המינימום שתקבל הוא 50Mb.  מידע זה הופיע בכל הפרסומים הרשמיים של החברה ואף צויין באתר האינטרנט של בזק אופן גרפי כמפורט בתמונת המסך משמאל.

בימים האחרונים, הופתעו הגולשים באתר האינטרנט של בזק לגלות שההבטחה למהירות מינימום של 50Mb בחבילת TOP 100  נעלמה והוחלפה במהירות 40Mb.  השינוי לא לווה בשום הודעה מסודרת ולפיכך לא ברור מדוע הוא בוצע.  אפשר לשער שהוא תוצאה של מבצע השדרוגים עליו הכריזה בזק בתחילת השבוע או תוצאה של קשיים טכנולוגיים אחרים.

הפניה שלי לבזק הניבה את התגובה הבאה: "מהלכי השדרוגים של בזק מאפשרים לכמות גדולה הרבה יותר של לקוחות לגלוש במהירות גבוהה יותר, ללא כל תוספת מחיר.  חשוב להדגיש כי מרבית הלקוחות יגלשו במהירות העומדת על 60 עד 100 מגה, בהתאם להיתכנות הטכנולוגית של כל לקוח.  בזק היא החברה היחידה בשוק התקשורת המתחייבת על קצב מינימום, והשינוי שנערך בו במהירות של עד 100 מגה, נועד כדי לאפשר ליותר לקוחות לקבל קצב גבוה יותר״.

חברת בזק הודיעה אתמול (9/11/2014) על מבצע שדרוג נוסף לפיו כל לקוחות האינטרנט שלה, המנויים על השירות במהירות 40M, ישודרגו באופן אוטומטי וללא תוספת מחיר למהירות 100M.

במקביל, לקוחותיה המנויים למהירויות 5M ו-10M ישודרגו למהירות 15M, שתהפוך להיות מהירות המינימום המוצעת על ידה.  בנוסף, תוזל עלות החיבור לללקוחות שכבר מחוברים היום לחבילה במהירות 100M, ומהיום הם ישלמו עבורה 119 שקל לחודש, זאת לעומת 129 שקל כיום.

אין זו הפעם הראשונה שבזק יוזמת מבצע שדרוג וקביעת מהירות מינימום גבוהה יותר ומהלכים דומים ננקטו על ידה גם בשנת 2013 וגם ב-2012.  בעבר כבר עמדתי על הבעיתיות של מבצעי שדרוגים אלה, המסתמכים על זכרונו הקצר של הלקוח ועל העובדה שכל לקוחות בזק נמצאים במבצע מחירים כלשהו.

השדרוג אמנם מספק ללקוח מהירות חיבור גבוהה יותר, תמורת אותו סכום כסף, אך הטבה זו מוגבלת בזמן ובסיומה הוא יאלץ לשלם לבזק על מחיר החיבור המשודרג, שהוא כמובן יקר יותר.  כך למשל לקוח קיים במהירות 40M, שמשלם היום לבזק מחיר מחירון של 99 שקל, ישלם בתום המבצע שלו מחיר של 119 שקל, אלא אם יזכור להתקשר לבזק ולשנמך (downgrade) את מהירות החיבור.

עוד נקודה בעייתית במבצעים אלה היא שעל מנת להינות מהמהירות המשודרגת על הלקוח להתקשר לספק האינטרנט שלו (ה-ISP) ולשדרג גם שם את המהירות, כשלעיתים קרובות פעולה זו כרוכה בעלות נוספת (לדוגמא בספקיות נטוויז'ן או Triple C).

יש גם ספקיות שלא יחכו לטלפון שלכם, יגלו "יוזמה", יתקשרו אליכם וישכנעו אותכם שחוסר תאימות בין מהירות התשתית למהירות הספק גורמת לבעיות.  אם אינכם זקוקים למהירות המשודרגת, שלעיתים כרוכה בעלות כספית משודרגת, אל תתפתו – חיבור האינטרנט עובד מצויין גם כשיש אי תאימות בין מהירות התשתית למהירות הספקית.

במבצע הספציפי הזה קיימת בעיה נוספת והיא יכולתה המוגבלת של בזק לספק מהירות 100M אמיתית.   כיוון שכך, מרבית לקוחות המנויים על מהירות של 40M, שישודרגו במסגרת המבצע ל-100M, יקבלו בפועל מהירות של בין 50M ל-65M ורק בתנאים פיזיים וטכניים ספציפיים, מהירות גבוהה מכך.  כתוצאה מכך, בתום תקופת המבצע ישלם הלקוח בין 20 שקל ל-30 שקל נוספים זאת תמורת שדרוג מינורי במהירות החיבור.

גיא רולניק, המייסד והעורך הראשי של The Marker, נוהג להשתמש במונח "מיליציות מיסוי" על מנת לתאר חברות וארגונים חוץ ממשלתיים הפועלים כמונופול ושמעצם מעמדם בשוק הם גובים מהציבור מיסים, שבמבט ראשון אינם מזוהים ככאלה.

בכתבותיו, המתפרסמות מדי יום שישי, רולניק מכוון זרקור על מיליציות מיסוי העושקות את הציבור הישראלי כמו עמלות מערכת הבנקים, דמי הניהול של חברות הביטוח, משכורות העתק של חברת החשמל, הפנסיות של מערכת הביטחון, אגרות השירות של רשות שדות התעופה וכיוב'.

רולניק אמנם מתמקד בחברות וארגוני ענק אבל בפועל, כמעט בכל תחום בחייו של הישראלי המצוי ניתן למצוא מיליצית מיסוי הדואגת לעצמה וחוסמת כל ניסיון לשיפור, הורדת מחיר והעלאת רמת השירות.  מיליציות אלה נשלטות על ידי קבוצות אינטרסים קטנות, שכל מטרתן לשמר את המצב הקיים, להמשיך לחלוב את הציבור ולהעביר את כספו אל כיסי המקורבים והחברים.

כך למשל, קוראי בלוג זה, העוסק בתחומי תקשורת שונים, סובלים שנים רבות ממילצית המיסוי של תשתית האינטרנט – המונופול של בזק והוט.  שתי חברות אלה, השולטות בתחום זה באופן בלעדי, גובות מציבור הגולשים מחירי עתק אבל מספקות שירות לקוי (בעיקר הוט), הבטחות שווא (בבזק חבילת 100M היא בפועל הרבה פחות), קצבי העלאה מחרידים ומחירים מופקעים.

גם איגוד האינטרנט הישראלי, העמותה שאחראית על ניהול מרשם השמות של מדינת ישראל (domain names) וגובה מהציבור דמי רישום של כ-9 מיליון שקל בשנה, היא בסופו של דבר מיליצית מיסוי.  זו אמנם מיליציה קטנה, החומקת מהראדר התקשורתי, אבל מהכרותי העמוקה איתה היא סובלת מכל הסימפטומים המקובלים.

הכנסות האיגוד מתבססות על תשלום חובה הנגבה מכל מי שרושם שם מתחם (domain) בסיומת IL וכך כ-227,000 שמות מתחם, שעלות הרישום של כל אחד מהם היא כמה עשרות שקלים מדי שנה, מממנים איגוד הכולל פחות מ-400 חברים.  רוב החברים הללו אינם פעילים ובפועל האיגוד מתנהל באמצעות וועד של 8 חברים העושה ככל רצונו במיליוני השקלים הללו.

ההכנסות הגבוהות של האיגוד מצד אחד וטענות קשות על ניהול קלוקל והתנהלות בזבזנית, מצד שני, אמנם זכו למספר כתבות לא מחמיאות (1, 2) וגם אני התייחסתי לנושא במספר פוסטים.  אך בסופו של דבר ביקורת זו לא חוללה שינוי מהותי בהתנהלות השוטפת של האיגוד וגם היום, כחבר וועד, אני עד לתהליכי קבלת החלטות פגומים, התנערות מאחריות וזלזול כמעט מוחלט בכספי ציבור.

כך למשל, ובניגוד לדו"ח נוקב של מבקר האיגוד (רו"ח מני צמח), דוחפים מספר חברי וועד למינוי של לא אחת – אלא שתי מנכ"ליות לאיגוד, תוך שהם מעלים את עלות השכר של אחת מהן ב-37%, כשכל זה נעשה על חשבון המיסים שמשלמים רושמי שמות המתחם.

המחאה החברתית שהתחוללה כאן לפני כ-3 שנים עוררה את הציבור שהבין שהוא, ורק הוא, יוכל להחזיר לעצמו את השליטה בתהליכים המונופוליסטיים המתרחשים סביבו.  גם אתם, ציבור רושמי שמות המתחם בישראל – המשלשלים לידי האיגוד עשרות שקלים מדי שנה – זכאים לתשובות ולהסברים על הנעשה בכספכם.

הנהלת איגוד האינטרנט, לא רק שאינה "סופרת" אותכם, היא גם לא רוצה לעודד אותכם להצטרף לשורותיו כחברים מן המניין.  ההנהלה רוצה אתכם בתור משלמי מיסים כנועים אך לא כחברים מעורבים ששואלים שאלות, מובילים תהליכי שינוי וככאלה המוודאים שהניהול הכספי של האיגוד מתנהל באופן רציונאלי.

כל הניסיונות שלי לייצר מנגנונים שיאפשרו לכם להירשם לאיגוד בזמן רישום שם המתחם, להיות מעורבים בפעילותו ולקבל תשובות על אופן השימוש בכספיכם, נתקלו בהתנגדות והוכשלו.  ההדרה שנוקט האיגוד כלפיכם היא בלתי סבירה ובלתי הגיונית וכמשלמי מיסים לאיגוד האינטרנט אתם זכאים לתשובות.

הגיע הזמן שתפנו להנהלת האיגוד ולכל אחד מחברי הוועד ותדרשו אותן.

לפני כחודש פירסם אתר הבדיקות הפופולרי tom's HARDWARE סקירה מצולמת למגן ברקים ונחשולי מתח מדגם PF11VT3-CN של חברת APC האמריקאית. מדובר במוצר ותיק שהוכרז בשנת 2005, שווק במשך כ-8 שנים במחיר של כ-$35 והוחלף בדגם חדש (P11VT3) רק לפני מספר חודשים.

בבדיקה שערך tom's HARDWARE התגלו במוצר בעיות משמעותיות החל ממידע סותר על האריזה, עבור דרך איכות שקעים ירודה וכלה בהלחמות וחיבורים חלשים ורעועיים.  מי שתוהה על הקשר בין מגן ברקים מיושן לבין איגוד האינטרנט – תכף אני מגיע לזה.

למרות שמדובר במוצר שכבר אינו משווק, לקחה חברת APC – אחת מהחברות המובילות בעולם בפיתוח ויצור של מערכות אל-פסק (UPS) והגנה על מוצרי חשמל – את הנושא לתשומת ליבה ופירסמה מכתב פומבי מפורט בנושא. במכתב, החתום על ידי קולין קמפל (Colin Campbell), סגן נשיא בחברת APC ומנהל החטיבה הממונה על פיתוח ויצור המוצר שנבדק, הוא לוקח אחריות אישית על הליקויים שהתגלו, מתנצל עליהם ומודה שהמוצר שנבדק אינו עומד בקריטריונים המקובלים בחברה.

דוגמאות ללקיחת אחריות אישית ניתן למצוא בארה"ב גם במישורים אחרים ובעיקר בתחום הציבורי והפוליטי, שם נהוג שמי שנחשד שפעל שלא כמקובל או כשל בתפקידו, מתנצל ולעיתים קרובות אף מתפטר באופן מיידי.

לעומת ארה"ב, המודל הישראלי ללקיחת אחריות שונה לחלוטין – כאן מקובל שהאחריות לכשלונות היא נסיבתית ו/או קולקטיבית ולעומת איש הציבור או המנהל האמריקאי, מקבילו הישראלי ימשיך למלא את תפקידו כרגיל, יתעלם מהביקורת הציבורית ולעיתים קרובות יעסיק את מערכות הבקרה, האכיפה והמשפט במשך תקופה ארוכה.

בשנים האחרונות הושמעו כלפי איגוד האינטרנט הישראלי, העמותה שאחראית על ניהול מרשם השמות של מדינת ישראל (domain) וגובה מהציבור כ-9 מיליון שקל בשנה, טענות קשות על ניהול קלוקל והתנהלות בזבזנית (1, 2) וגם אני התייחסתי לנושא במספר פוסטים.  לפיכך, כשנבחרתי בראשית השנה לוועד האיגוד שמתי לי למטרה לטפל בבעיות מסוג זה ולהציב באיגוד סטנדרטים של ניהול ואחריות הקרובים יותר למודל האמריקאי.

גישה זו, המנוגדת למטען הגנטי הצרוב ב-DNA של האיגוד, נתקלת בחודשים האחרונים בהתנגדות נחרצת של חלק מחברי הוועד.  חברים אלה, המהווים רוב מוחלט בוועד, מתעלמים מתקלות ובעיות בניהול השוטף של האיגוד, מצביעים כמעט באופן אוטומטי נגד כל הצעה לשיפור, שינוי וטיוב התרבות הארגונית שלו ולא בוחלים לקדם הצעות שכל מטרתן להשתיק ביקורת ופרסום פומבי של מידע על הנעשה באיגוד ובוועד.

למרות הביקורת הנוקבת שהשמעתי בעבר, בחודשים האחרונים נמנעתי מפרסום מידע מסוג זה כי האמנתי שבאמצעות עבודה קשה ומעורבות יום-יומית, אצליח לחולל את השינוי מבפנים, אך לצערי המציאות טפחה על פני.  הקש ששבר את גב הגמל היו שורה של החלטות תמוהות ויקרות, שהתקבלו בניגוד לכל היגיון עיסקי, שאינן עולות בקנה אחד עם טובתו של האיגוד ועם השכל הישר.

כך למשל התגלה לאחרונה שבתחום הפעילות של אחת מעובדות האיגוד, שהתפטרה מתפקידה, ישנם ליקויים רבים שגרמו לאיגוד נזק של עשרות אלפי שקלים וחשפו אותו לשורה ארוכה של תביעות.  אל אף שעובדת זו לא היתה זכאית לפיצויי פיטורים, הן על פי תנאי החוזה שלה והן על פי חוות דעת משפטית שהתקבלה בעיניינה, היו בין חברי הוועד כאלה שהתעקשו על תשלום הפיצויים בסך המתקרב ל-200,000 שקל.

גם המלצה מפורשת של המנהלת שמונתה במקום אותה עובדת, שהודיעה בכתב שלדעתה יש לשלם רק פיצויים חלקיים, לא בילבלה את אותם חברי וועד ובמיוחד לא את אלה המקורבים לה.  חברי וועד אלה התעלמו מהליקויים, מהנזקים, מהזמן והמאמץ שנדרש לתקן אותם ובסופו של דבר, למרות כל חוות הדעת, החליטו להעניק לאותה עובדת את כספי הפיצויים, ללא כל התניות או דרישות.

עובדת ותיקה אחרת, שבתחום אחריותה נמצאו תקלות רבות, בחרה להתמודד עם אחת מהן בצורה מקורית – בתחילה היא האשימה את חברי הוועד באחריות לתקלה אך כשעימתתי אותה עם העובדות, שינתה גרסא ובחרה להאשים עובדים שלה, עובדים שעזבו, חבר וועד שכבר אינו מכהן ואף את העו"ד של האיגוד – רק לא את עצמה.  עובדת זו, לא רק שלא הודתה בטעותה ולא לקחה אחריות אישית, היא גם בחרה לכתוב באופן ילדותי ומתריס, לי ולוועד, שאם איננו מרוצים מתפקידה – שנפטר אותה.

במקום להזמין את אותה עובדת לשיחת בירור, להסביר לה את המשמעות של לקיחת אחריות אישית ולדרוש ממנה לנהוג ביתר בגרות, אחריות ומסירות לתפקידה, בחרו חברי הוועד המקורבים לה, לגונן עליה ולתקוף אותי במקום.  בשיאה של מתקפה פראית זו, שהתחוללה הן בע"פ והן בכתב, רמזה חברת הוועד שאולה הייטנר כי אני, ככל הנראה, סובל מפיצול אישיות…

יתר על כן, אותם חברי וועד פעלו בשבועות האחרונים באופן נמרץ על מנת לשדרג את מעמדה של אותה עובדת, תוך שהם מנסים לשפר את שכרה בעשרות אחוזים באופן מיידי ומבלי להגדיר לה יעדים מדידים.

מבקר האיגוד, שנדרש לסוגיה זו, קבע בדו"ח ביקורת שפירסם לפני מספר ימים כי: "לדעתי, עליית שכר ותנאים נלווים בשיעור של כ-37% בטווח זמן קצר במיוחד (שנה אחת), הגם שחלקה משולם בשל טענה לשחיקת שכר מתמשכת, הינה עלייה גבוהה במיוחד, והיה נכון יותר לרווח את עליית השכר ולהכפיף אותה ליעדים כמיתים וברורים, למחצית השנייה של שנת 2014 ולשנת 2015.  גם אם חל שיפור משמעותי בהיבטים הכספיים והתפעוליים…, עדיין רצוי היה למדרג את עליות השכר, ולו כדי לוודא שהמגמה נמשכת, יצירת מוטיבציה נוספת להצלחה וגמישות תקציבית ותזרימית." (ההדגשה במקור).

שתי הדוגמאות שציינתי לעיל חושפות רק טפח מהמתחולל באיגוד בתקופה האחרונה ובפוסטים הקרובים תוכלו לקרוא על רבים נוספים.

הרבה מאוד ישראלים, שבעקבות מבצע "צוק איתן" לא יכלו לצאת לחופשה בחודשי הקיץ, ינצלו את תקופת החגים המתקרבת לנסיעה לחו"ל.

נוסעים אלה ירצו לקחת את הסלולרי שלהם לחו"ל, לשוחח, לסמס ולגלוש ללא חשבון, אבל ביודעם את העלויות הכרוכות בכך ינסו למצוא פתרונות זולים ואטרקטיביים.

לעזרתם מגיעה היום חברת גולן טלקום ומכריזה על הרחבת גבולות הכיסוי של חבילת "הכל כלול" באופן שהיא מקיפה עוד 16 מדינות ברחבי העולם.

במסגרת החבילה, שעלותה 99 שקלים לחודש, יכול הלקוח של גולן טלקום לקבל ולהוציא שיחות טלפון ו-SMS ללא הגבלה ונפח הגלישה הכלול בחבילה, בהיקף של 6GB, תקף גם במדינות אלה.

הרחבה זו כוללת כבר היום באנגליה, צרפת, ספרד וטורקיה ובזמן הקרוב יתווספו הולנד, גרמניה, רומניה, הונגריה, צ'כיה, פורטוגל, איטליה, מלטה, ניו זילנד, דרום אפריקה, אירלנד ויוון.  בשלב זה התוכנית אינה זמינה באתרים פופולריים כמו צפון אמריקה, תאילנד ורוסיה וגם לא ברור אם ומתי היא תכלול מדינות אלה.  כמו כן, התוכנית מוגבלת לתקופת שהייה מקסימאלית של 45 יום בשנה קלנדרית בכל המדינות גם יחד.

לקוחות של גולן טלקום המנויים באחת מהחבילות האחרות שהחברה מציע יכולים לעבור, באופן מיידי, לתוכנית "הכל כלול" ב-99 שקל, זאת מבלי לשלם דמי מעבר.  מצד שני, על מנת לשנמך את תוכנית התעריפים מ-"הכל כלול" ב-99 שקל לאחת מתוכניות המחירים או המבצעים האחרים, יצטרך הלקוח לשלם דמי מעבר חד פעמיים של 49 שקלים.  את כל המעברים הללו ניתן לבצע דרך אתר האינטרנט של גולן טלקום.

למרות האותיות הקטנות, מדובר במהלך פורץ דרך שבאמצעותו משנה גולן טלקום, פעם נוספת, את כללי המשחק בשוק הסלולרי ומאתגרת את החברות הוותיקות המציעות כיום חבילות חו"ל בעלות של מאות שקלים (גלובס, 20/8/2014).

חברות אלה – סלקום, פאלפון ופרטנר – יצטרכו למצוא מענה לצעד זה ובסופו של דבר צפוי שמחירי השימוש בסלולר בחו"ל ירדו אצל כולן.  במקביל לכך, הצורך בפתרונות עקומים כמו רכישת כרטיסי SIM מקומיים או כרטיסי SIM בין לאומיים ילך ויעלם.

הצעד של גולן טלקום מוכיח שכניסה של שחקנים חדשים לשוק מונופוליסטי היא המפתח להקטנת עלויות ויש לברך את גולן טלקום והמנכ"ל הנמרץ שלה, מיכאל גולן, על האומץ והיוזמה שהם נוקטים.  עד היום, למעלה מחצי מיליון ישראלים הצטרפו כלקוחות לגולן טלקום ונראה שהמהלך הזה יגדיל מספר זה באופן משמעותי.

בשבוע שעבר התקשרתי למוקד את השירות של חברת "הוט" על מנת לשדרג את מהירות החיבור שלי ל-200M ועל מנת לבצע שינמוך לאחד הממירים שבו לא נדרש יותר רכיב הקלטה.

על מנת שלא להמתין יותר מדי על הקו, נצלתי את האופציה להשאיר מספר טלפון ואכן תוך פחות משעה חזרה אלי נציגה חביבה מאוד.

אחרי שהסברתי לנציגה מה אני מבקש, היא תוך פחות מ-5 דקות ביצעה את כל השינויים במערכות של הוט ובסיום שאלה אותי אם אני חושב שאוכל לנתק את הציוד הישן ולחבר את החדש באופן עצמאי.

היא הסבירה לי שאם אבחר "בשירות עצמי", שעלותו 30 שקל, אחסוך ביקור של טכנאי שיבצע את ההתקנה תמורת 200 שקל.  אני כמובן בחרתי בשירות עצמי ותאמנו שליח להיום בבוקר.

השליח הגיע בזמן (לאחר שוידא טלפונית שאני בבית) לקח את ה-HOTBOX הישן ונתן לי תמורתו HOTBOX 2 חדש ובנוסף הוא גם פירק את "רכיב ההקלטה" (סה"כ דיסק קשיח) מהממיר הקיים.  במקביל הוא גם ביצע שיחת טלפון קצרה עם מוקד הטכנאים ששיפעל את ה-HOTBOX 2.

אחרי השיפעול הדלקנו את ה-HOTBOX החדש ותוך פחות מ-5 דקות הוא הסתנכרן והתחבר במהירות 200M.  כל הביקור של הטכנאי ארך פחות מרבע שעה והכל פועל כמו שצריך.  תמונת המסך משמאל מדגימה את המהירות החדשה המתקבלת מבלי שאפילו הייתי צריך לבצע שיחה אחת ל-HOTNET.

אחד הנושאים המרכזיים בהם התמקדתי בקמפיין הבחירות שלי לוועד איגוד האינטרנט הוא צורך לשפר ולטייב את מערכת מרשם שמות המתחם (domian) בסיומת IL.  בשנים האחרונות מערכת קריטית זו, שהיא גם הבסיס הפיננסי עליו מתבסס האיגוד, קפאה על שמריה ורמת השירות שהיא סיפקה לרשמים ולבעלי שמות המתחם, היתה ירודה ביותר.

לפני כשנה וחצי כתבתי פוסט ארוך שפירט את הליקויים והחסרונות של המערכת ועם כניסתי לאיגוד הוא היווה בסיס לפעילות נמרצת בנושא מהותי זה.  הצוות הטכני של האיגוד, בניצוחה של מנהלת העמותה – דינה באר, עמל במהלך החודשים האחרונים על שורה של שיפורים ושידרוגים משמעותיים המקרבים את מערכת המרשם לסטנדרט המצופה ממערכת מודרנית ועדכנית.  מטרת פוסט זה היא להציג את מצב המערכת ברגע ואת הצפוי בה בחודשים הקרובים.

לפני תחילת העבודה בוצע ניתוח פערים (gap analysis) שמיפה את הרצוי מול המצוי ונבחנו מספר אפשרויות לשיפור המערכת, ביניהן רכישת מערכת מרשם חדשה מהמדף ולחילופין, פיתוח מערכת חדשה מאפס.  האפשרות לרכוש מערכת מרשם מהמדף נפסלה די מהר לאחר שהתברר שיהיה קשה מאוד להתאים מערכות מסוג זה לתצורת העבודה המתקיימת מול הרשמים.  בסופו של דבר, בעיקר משיקולי עלות תועלת, הוחלט להמשיך להשתמש במערכת הקיימת תוך שהצוות הטכני הפנימי של האיגוד הוא זה שמעדכן, משפר ומשכלל את הפונקציונאליות שלה.

אחת הטענות המרכזיות שחזרה ונשמעה כנגד המערכת היא תדירות העדכון הנמוכה של שרתי ה-ZONE של המרשם, שגרמה לעיכוב של שעות רבות בהפצת תוספות ושינויים להגדרות שרתי ה-DNS של שמות מתחם חדשים וקיימים.  בתחום זה עברה המערכת מהפך משמעותי ומשני עדכוניים יומיים, שהתרחשו רק 6 ימים בשבוע (לא כולל שבתות וחגים), המערכת מתעדכנת עתה 4 פעמים ביום, לאורך כל ימות השנה.  בשבועות הקרובים תעבור המערכת שדרוג נוסף שיגדיל את מספר העדכוניים היומיים ל-6 ובמערכת ה-test של המרשם נבדקת האפשרות לעלות לקצב עדכון יומי גבוה אף יותר.

טענה נוספת שהושמעה כנגד מערכת המרשם היתה הצורך באישור ידני של כל שם מרשם.  הסיבה לבדיקה הידנית היתה כפולה – ראשית היה צריך לוודא שפרטי הרושם, שהתקבלו מהרשם המוסמך, מלאים וכוללים כתובת דוא"ל תקינה.  בשלב השני היה נבדק שם המתחם עצמו, זאת על מנת למנוע רישום שם מתחם שיפגע ברגשות הציבור.  על מנת ליעל ולזרז את תהליך הרישום ולהקטין את המעורבות הידנית של עובדי האיגוד בו, הרשמים יחלו בזמן הקרוב לבדוק מראש את תקינות כתובת הדוא"ל שסופקה על ידי רושם שם המתחם וייושם נוהל שיבקר את שם המתחם בדיעבד ולא מראש.

את בדיקת כתובת הדוא"ל יבצע הרשם על ידי משלוח הודעה לכתובת הדוא"ל שסופקה על הרושם, הכוללת קישור עם מפתח אימות (token).  כאשר הרושם יקבל את הודעה זו וילחץ על הלינק, יקבל הרשם אישור על תקינות הדוא"ל.  אישור זה יהווה אסמכתא לתקינות הכתובת וליכולת של הרושם לקבל בה הודעות דוא"ל.  על מנת לחסוך את החלק הידני השני, בכוונת האיגוד ליישם מדיניות של רישום שם מתחם באופן אוטומטי, כאשר נשמרת לו הזכות להקפיא את שם המתחם תוך שני ימי עבודה.  זכות זו תנוצל רק אם יתברר ששם המתחם שנרשם פוגע בכללי הרישום ובכלל זה אם נרשם שם מתחם פוגעני.

אחת המגבלות המשמעותיות של מערכת המרשם של האיגוד היא השימוש בממשק רשם-מרשם יחודי, המבוסס על דואר אלקטרוני (SMTP), המונע מחברות רישום בין לאומיות מלהיכנס לשוק הרישום הישראלי.  על מנת לאפשר לחברות כמו Godaddy, ‏1&1, גוגל ואחרות לרשום שמות מתחם בסיומת IL נמצאת כרגע בבדיקות בטא תת מערכת המאפשרת, כמו במערכות הרישום המקובלות בעולם, אפשרות לרישום גם בממשק HTTP.  בתום הבדיקות, הצפוי לקראת הרבעון אחרון של 2014, תכנס תת מערכת זו לפעילות וכך יוכלו רשמים בין לאומיים לספק שירותי רישום של שמות מתחם בסיומת IL.

שיפור נוסף הנמצא כרגע בבדיקות יאפשר לרשמים לשלב בקובץ ה-XML המועבר למערכת המרשם צרופות (attachments) הנדרשות לצורך הרישום (כמו תעודת רישום תאגיד) או העברת בעלות (טופס הסכמה).  באופן זה, במקום לתייק באופן פיזי תדפיסי פקסים או רשומות דוא"ל, ישמר במערכת המרשם תיעוד אלקטרוני של כל הרישומים והשינויים בשמות המתחם.

בשבועות האחרונים עברה מערכת המרשם עידכון ל-IPv6 ועתה היא מאפשרת, לרשמים התומכים בכך, להתקשר ולעדכן נתונים גם בפרוטוקול זה.  בנוסף, ועל מנת להגביר את השרידות ואבטחת המידע, מסתיים בימים אלה תהליך ההטעמה של הרחבות אבטחת המידע בתקן DNSSEC שימנעו מאפליקציות ומערכות CACHE לשנות באופן לא מאובטח את רשומות ה-DNS בשרתי ה-ZONE.

פערים נוספים שנמצאים כרגע בעבודה ובבדיקות הם הרחבת רישום וחידוש שמות מתחם ל-5 ול-10 שנים (במקום מקסימום של שנתיים היום) ומחיקה מיידית של שם מתחם שבעליו אינו מעוניין בו יותר (במקום המתנה של 45 ימים כיום).  כמו כן, על מנת להגביר את פרטיות המידע הנמסר על ידי רושם שם המתחם, מתגבשת בימים אלה תוכנית לנעילת חלק מהמידע המופיע בשאילתות whois.  על מנת לקבוע את מידת חשיפת המידע ב-whois ועל מנת לאזן בין הדרישות של הגופים הרושמים, המעוניינים בפרטיות מקסימאלית, לבין שאר הציבור, המעוניין לדעת את מלוא פרטי הבעלים, בכוונת האיגוד לבצע שימוע שבו יוכלו גופים חיצוניים וחברי האיגוד להביע את דעתם בנושא מהותי זה.

חברת Netgear הכריזה בסוף השבוע שעבר על נתב התומך במהירות אלחוטית כוללת של 3.2Gbps.

הנתב, המשווק תחת השם R8000 Nighthawk X6 AC3200 Tri-Band WiFi Router, מתבסס על פלטפורמת ה-XStream של חברת Broadcom, הכוללת מספר חידושים המאפשרים לנצל את סביבת תדר 5Ghz בצורה טובה ויעילה יותר:

• תמיכה ב-3 רשתות אלחוטיות (SSID).  בנוסף לתמיכה בתדר 2.4Ghz, רכיב ה-XStream מחלק את סביבת תדר 5Ghz לשני אזורים – הערוצים הנמוכים (ערוצים 36 עד 48 המאושרים לשימוש בישראל) והערוצים הגבוהים (ערוצים 149 עד 165 שאינם מאושרים בישראל).  חלוקה זו מקטינה את ההתנגשויות בין ההתקנים האלחוטיים השונים ומאפשרת ליישם מהירות גבוהה יותר.  יתר על כן, היא מאפשרת שימוש משולב בתדר 5Ghz, הן של תקן N והן של תקן AC.
• תמיכה בעוצמות המעודכנות של תדר 5Ghz שאושרו בארה"ב לפני מספר שבועות.  מידע נוסף בנושא זה ניתן למצוא בפוסט הזה.
• תמיכה בטכנולוגית beamforming משופרת המבטיחה טווח רחב יותר וכיסוי אלחוטי טוב יותר.

הנתב מתבסס על מעבד הפועל במהירות 1Ghz, כולל 6 אנטנות (3 לכל תדר) וכל כניסותיו הרשת שלו (WAN ו-LAN) תומכות במהירות של 1Gbps.  בנוסף הוא כולל שתי כניסות USB, אחת בתקן 2.0 ואחת בתקן 3.0, ומפסק המאפשר לכבות את נוריות הלד שלו.  כמו מרבית הנתבים המודרנים, ההגדרה הראשונית שלו קלה ופשוטה וניתנת לביצוע גם באמצעות טלפון חכם או טאבלט.

בניגוד לנתב ה-RT-AC3200 של חברת ASUS שהוכרז בחודש שעבר, אשר מתבסס על אותה פלטפורמה (כתבתי עליו כאן), ה-R8000 זמין לרכישה כבר עתה המחיר של $299 והוא ישלח ללקוחות בעוד כ-10 ימים.

ניתן להתרשם מהנתב ואופן ההתקנה שלו בסרטון הזה.

עם כניסתי לוועד איגוד האינטרנט הופתעתי לגלות שבעלי שמות מתחם (domain) בסיומת IL, שרשמו אותם לפני ה-1/1/1999, פטורים מהצורך לשלם עבור חידוש הרישום.

פטור זה נובע מכך שעד תחילת שנת 1999 לא גבה איגוד האינטרנט תשלום על חידוש שמות מתחם וסיפק שירות זה בחינם.

באותה שנה החליט איגוד האינטרנט על שינוי הכללים והחל לגבות $60 עבור רישום שם מתחם ו-$20 עבור חידושו לשנתיים נוספות.  במקביל לכך, החליט האיגוד לפטור מתשלום את מי שרשם שם מתחם לפני מועד זה ובפועל לתת לבעליו זכות ניצחית על השם.

בבדיקה שערכתי, הסתבר לי שקיימים היום כ-9,000 שמות מתחם שנרשמו עד תחילת שנת 1999.  הערכה גסה, המתבססת על הסכום שמקבל איגוד האינטרנט מכל חידוש, מגלה שבמהלך 15 השנים האחרונות הוא ויתר על הכנסות של מאות אלפי שקלים בשנה, והכנסה כוללת הנאמדת בלמעלה מ-5 מיליון שקל!

למרות היקפו העצום של הסכום, הופתעתי פעם נוספת כשהתברר לי שהאיגוד לא עושה מאמץ אמיתי לגבות תשלום מבעלי 9,000 שמות המתחם הללו.

לפני מספר ימים הציג לי חבר האיגוד הוותיק רפי הוידה, את פרוטוקול האסיפה הכללית של האיגוד של שנת 2006 ממנו מסתבר שכבר לפני 8 שנים הועלתה לדיון האנומליה הזו.

לפני הנוכחים באותה אסיפה הוצגה חוות הדעת של מבקר האיגוד, רו"ח דב פניני, שבדו"ח המסכם שלו לשנת 2005 המליץ בסעיף 4 (עמוד 45 בפרוטוקול) "למצות ולסיים הדיון בנושא שמות מתחם שנרשמו לפני 1999" .

לאחר דין ודברים שהתנהל באסיפה בנושא זה, סיכם את הדיון דורון שיקמוני, בזמנו חבר ועד האיגוד ואמר (עמוד 4): "לא היתה כוונה שהסדר המעבר יהיה תקף לנצח, ובודקים זאת שוב מבחינה משפטית. במידה ולא נהיה חשופים למטר תביעות משפטיות, נשמח להחיל כללים אחידים".

עד כמה שהצלחתי לברר, מאז לא נעשה דבר ולמרות ששניים מחברי הוועד אז, מכהנים בו גם היום – שאולה הייטנר ואמיר עציוני (שהיה אף נשיא האיגוד בזמנו), הנושא הוזנח.

בשבוע שעבר העלה חבר הוועד רועי שלומי הצעה לפיה יפנה האיגוד, בדואר אלקטרוני, לכל בעלי האתרים שנרשמו לפני 1999 ויעודד אותם לעבור למסלול חידוש רגיל, זאת כדי ליהנות מיכולות הניהול המשופרות של הרשמים המוסמכים ומתוך הכרה בחשיבות של פעילות האיגוד.

בעד הצעה זו הצביעו רועי שלומי ואני, התנגדו לה אלון הסגל (נשיא האיגוד), ליאור קפלן, נאווה גלעד ומני לוי.  אמיר עציוני ושאולה הייטנר, שנכחו באיספה של 2006, בחרו שלא להצביע על הצעה זו.

חלק מהמתנגדים להצעה תלו זאת בכך שהם עדיין מחכים להמלצת… ניחשתם נכון – היעוץ המשפטי.  וכך 8 שנים אחרי האסיפה של 2006, מעדיפים חברי הוועד לעסוק בחוות דעת משפטיות, במקום להסכים לפעולה פשוטה שיכולה להניע מהלך שיביא להגדלת הכנסות האיגוד.

ולסיום, אי אפשר בלי הפתעה נוספת – בעת התחקיר על הנושא הזה, התברר לי כי יש חברי ועד, בהווה ובעבר, המרוויחים באופן אישי מהמצב הזה.  שאולה הייטנר למשל, החברה הותיקה ביותר בוועד, היא הבעלים הרשום של שם מתחם אחד ובנוסף היא אשת הקשר העיקרית (Administrative Contact) של שניים נוספים, שכולם נרשמו לפני 1999 וכבר 15 שנה מנצלים את הפטור מדמי החידוש.

במהלך השנים הללו, בהם היא מכהנת כחברת ועד באיגוד, היא נחשפה לעלויות הכרוכות באספקת שירותי מרשם שמות המתחם ואף עודדה הוצאות לפעילויות חברתיות שונות.  אבל מסתבר שכאשר זה מגיע לכיסה הפרטי – היא לא חושבת שראוי לתת דוגמא אישית ולשלם עבור שירות שהיא מקבלת מהאיגוד.