NetCHEIF Blog

בסוף השבוע פירסמה חברת Akamai, ששרתי הפצת התוכן שלה (CDN) מפוזרים ברחבי העולם, את דו"ח מהירות האינטרנט לרבעון הראשון של 2014.

באמצעות דוח זה, שהחברה נוהגת לפרסם מזה מספר שנים מדי רבעון, היא מפרטת את סטטיסטיקות המהירות הנמדדות בשרתים שלה ובכך מאפשרת להעריך את התפתחות תעבורת האינטרנט בחתכים גיאוגרפיים שונים.

על פי הדו"ח האחרון, ניצבת ישראל במקום הרביעי בעולם מבחינת שיא המהירות הממוצעת – 57.6Mbps – כאשר מקדימות אותה רק דרום קוריאה, הונג-קונג וסינגפור.

על פי אקמאי, מדד זה, שצמח בישראל ב-53% לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה, מייצג את הקיבולת של תשתית האינטרנט המקומית ומאפשר להעריך את הגידול בעוצמתה.

כאשר בוחנים את מיקומה של ישראל במדד מהירות החיבור הממוצעת, התמונה נראית מעט פחות ורודה ועל פיו ישראל ניצבת במקום ה-19 בעולם עם מהירות של 8.9Mbps בלבד – עליה של 29% לעומת הרבעון המקביל ב-2013.

על פי הדו"ח 85% מחיבורי האינטרנט בישראל הם במהירות של 4Mbps ומעלה (מקום 10 בעולם) ורק 9.1% מהם במהירות של 15Mbps ומעלה (מקום 24 בעולם עם גידול של 105% משנה שעברה).

על פי הדוח נמצאו בישראל, ברבעון הראשון של 2014, כמעט 2.5 מיליון כתובות IP פעילות ורק 0.5% מהתעבורה הזדונית בעולם מגיעה מהן.  את הדו"ח המלא ניתן למצוא כאן.

בסוף השבוע שעבר רכשה Nest, חטיבת מוצרי האוטומציה הביתית של גוגל, את חברת Dropcam המתמחה בפיתוח של מצלמות אבטחה המתחברות אל הרשת הביתית.

המצלמות של DropCam מתאפיינות בקלות ההתקנה שלהן וביכולת לצפות בתוכן המצולם על ידן מכל נקודה בה יש חיבור אל רשת האינטרנט.

Nest עצמה, שפיתחה שני מוצרים מתוחכמים – תרמוסטט ו-גלאי עשן, נרכשה על ידי גוגל לפני כשנה על מנת לתת לה דריסת רגל בשוק הבית החכם.  עתה, עם רכישת DropCam יש להניח ש-Nest תשלב את טכנולוגית המצלמות של DropCam במוצריה, תוך התבססות על שירותי הצפיה בענן.

המעבר לשימוש בענן, לצורך בקרה וניטור של מצלמות אבטחה בחיבור IP, היא מגמה שהולכת ומתגברת כיוון שהיא הופכת את ההתקנה וההגדרה הראשונית שלהן לקלה ופשוטה.  אם בעבר התקנת מצלמת IP היתה עניין מורכב, שכלל הגדרות Dynamic DNS והפנית פורטים, עתה כל מה שנדרש הוא חשבון משתמש בענן ותוכנת צפיה בטלפון החכם.

לפני מספר חודשים סקרתי מצלמת אבטחה של חברת D-Link העושה שימוש בענן ובשבוע שעבר כתבתי על מצלמה חדשה מבית D-Link המאפשרת לנטר באופן דו-כיווני את מצב התינוק.  מצלמות אלה קלות מאוד להתקנה, כוללות מנגנוני אבטחה טובים והשימוש השוטף בהן אינו דורש ידע טכני.

האטרקטיביות הגוברת של מצלמות מסוג זה הביאה לכך שעתה ניתן למצוא בחנויות "בזק-סטור" מצלמת אבטחה מבית Provision שההתקנה שלה מתבצעת מהטלפון החכם על ידי סריקת קוד QR.  מצלמה זו, דגם PT-737, מצלמת באיכות HD וניתן להזיז את העדשה שלה, באמצעות ממשק הטלפון החכם, לצדדים ומעלה-מטה (Pan/Tilt).

באדיבות חברת "פיקוק" קבלתי לבדיקה מצלמה מדגם זה ובקרוב אפרסם עליה סקירה מקיפה.

לפני מספר שבועות פנה אלי בדוא"ל אחד מקוראי הבלוג ושאל שאלה מעניינת.

אני פונה אליך עם בעיה שאני מקווה שתוכל לעזור לי איתה. יש לי ארון תקשורת קטן עם שקע שבו שמתי את הראוטר. כל היציאות של הנתב מלאות ואני חייב לחבר אליו עוד שני מחשבים. בארון יש מקום לסוויטש קטן אבל אין מקום למפצל מתח ושני ספקים. מה אני יכול לעשות?

בזמן האחרון אני מקבל די הרבה שאלות מסוג זה אבל בדרך כלל הן נוגעות בתוספת של מחשב אחד.  במקרים אלה אני ממליץ על הפתרון עליו כתבתי בשבוע שעבר, המאפשר חיבור של שני מחשבים באמצעות כבל רשת אחד.  חיבור מעין זה הוא פשוט מאוד, אינו זקוק למקור מתח והמקום שהוא תופס בארון – אפסי.

לעומת זאת, במקרה זה השואל מבקש להוסיף לנתב שני חיבורים נוספים ולכן נדרשת אסטרטגיה אחרת.  בקשתי מהשואל מספר פרטים ומהם הסתבר שהנתב שיש לו הוא ה-Netgear VVG2000N, אותו הוא קיבל מבזק לפני כשנתיים.  בשלב ראשון הצעתי לו להחליף את הנתב ל-DSL-6740U של D-Link, שמימדיו קטנים יותר, אבל אחרי בדיקה התברר שהחלפת הנתב לא תפנה מספיק מקום בארון.

גם הצעות לשים את המתג מחוץ לארון התקשורת או באחד החדרים, נדחו.  הראשונה מטעמים אסתטיים – הוא לא רצה מתג שתלוי על הקיר והשניה, בגלל שזה דרש סלילת כבל רשת בין שני חדרים.  גם ההצעה למקם את הנתב באחד החדרים ומתג בעל 8 כניסות בארון התקשורת התבררה כלא ישימה, שוב בגלל הצורך להעביר כבל רשת בין שני חדרים.

בשלב זה החלטתי לבדוק את נתוני צריכת הזרם והמתח של מתג טיפוסי, מתוך מחשבה שאולי יהיה אפשר למצוא עבורו ספק כוח אחר, שהוא קומפקטי יותר.  מהמפרט של מרבית המתגים המודרנים, הפועלים במהירות של 100Mbps, מתברר שהם מופעלים על ידי ספק כח של 5V/0.6A.  נתונים אלה, שכמעט זהים לאלה המסופקים על ידי יציאת USB 2.0 (במקרה זה 5V/0.5A), הביאו אותי למחשבה שאולי ניתן למצוא מתג שיפעל על המתח המתקבל מיציאת ה-USB שכבר קיימת בנתב שברשות השואל.

באופן מעט מפתיע, חיפוש בגוגל של המונח "usb powered switch" מעלה עשרות אלפי תוצאות כשבמקומות הראשונים ניתן למצוא מתג 10/100 של חברת BlackBox בעלות של $34.95 ומתג דומה של חברת DualComm בעלות של $25.95.  מי שמעוניין במתג הפועל במהירות של 1G יוכל למצוא מענה באמצעות המוצר הזה שעלותו $69.95.  (כל המחירים רלוונטים בארה"ב ואינם כוללים דמי משלוח)

בבדיקה שערכתי, לא הצלחתי למצוא בארץ מתג המופעל באמצעות חיבור USB ולכן, אם יבוא של מתג כזה מחו"ל אינו אופציה רלוונטית, צריך לנקוט גישה אחרת.  במקרה זה אני מציע לרכוש בארץ מתג פשוט כמו ה-ES-3305P של Edimax (שהוזכר לעיל) או את ה-TL-SF1005D של חברת TP-Link ולהזמין ב-EBAY או ב-DX רק את כבל ה-USB שבקצה שלו יש חיבור מתח עגול.  בעלי ידיים טובות וידע בסיסי באלקטרוניקה אף יוכלו לשפצר כבל כזה בעצמם.

ומה לגבי השואל שבגללו כל הפוסט הזה נרשם?  הוא רכש את המתג של DualComm וכתב לי שהפתרון עובד באופן מושלם.

הגידול במספר המחשבים הממוקמים בחדר אחד יוצר צורך לחבר לכבל רשת אחד, שני מחשבים בלבד.  במקרים אלה נראה שההשקעה במתג (סוויץ' – switch) מיותרת וניתן להסתפק במפצל כבל פשוט (RJ45 Cable Splitter).

לשימוש במפצל יתרונות רבים – הוא קומפקטי, מתחבר ישירות אל כבלי הרשת, אינו דורש אספקת מתח והחשוב מכל – ניתן למצוא ב-EBAY או ב-DX מפצלים זולים להפליא – פחות מדולר ליחידה.

כיוון שכך, הרבה מאוד משתמשים מתפתים ורוכשים מפצלים מסוג זה אך כאשר הם מתחילים לעשות בהם שימוש, הם מגלים שהעסק פשוט לא עובד…  אז לפני שאתם רצים להתלונן על המוכר הסיני שלכאורה רימה אותכם, קראו את הפוסט הזה ותבינו שלא כל המפצלים נולדו שווים.

העקרון העומד מאחורי השימוש במפצל הוא פשוט – בכבל הרשת הסטנדרטי (CAT5E) ישנם 8 גידים, בעוד שלצורך העברת תקשורת במהירות 100Mbps נדרשים רק 4.  מפצל כבל תיקני מפריד את 8 הגידים לשתי רביעיות והופך כל אחת מהן לכבל רשת העומד בפני עצמו.

השרטוט המופיע בראש הפוסט הזה (לחיצה עליו תציג אותו בגדול מלא) מסביר את מנגנון הפיצול – בזוגות הכתומים והירוקים נעשה שימוש כמו בכבל CAT5 סטנדרטי ובזוגות הכחולים והחומים, נעשה שימוש המחקה אותם.  ניתן להעזר במדריך הכבילה המפורט הנמצא באתר שלי על מנת להבין את תפקידו של כל זוג בכבל רגיל.

השימוש במפצלים אלה נעשה בזוגות – מפצל אחד בכל קצה של הכבל בעל 8 הגידים.  בצד אחד המפצל מתחבר לשני מחשבים ובצד השני, המפצל הנוסף מתחבר לשני פורטים בנתב.

השרטוט המופיע משמאל מתאר את אופן החיבור.  זו גם הזדמנות להדגיש שוב שהשימוש ב-4 גידים מאפשר תעבורה במהירות של 100Mbps והשימוש במפצלים לא נועד למהירויות של 1G – במקרה זה נדרש סוויץ' אמיתי.

ניתן למצוא מפצלים מסוג זה במספר רב של חנויות אינטרנט במחירים הנעים בין $20 ל-$30 לזוג (לדוגמא כאן, כאן וכאן) ומהניסיון שלי הם עובדים ללא דופי.  המחיר שלהם אמנם יקר מזה של מתג 100Mbps פשוט, אבל בארונות תקשורת צפופים או במקומות בהם אין שקע לחיבור הסוויץ' לחשמל, הם נותנים פתרון מצויין.

אז מה הבעיה עם המפצלים הסינים שעולים פחות מדולר?

האמת היא שאין שם בעיה אמיתית אלא מימוש מוזר של הפיצול, שהתמונה משמאל מסבירה באופן מצויין.  כפי שניתן לראות, במפצלים הסיניים כל הפינים, בכל שלושת השקעים, מחוברים האחד לשני.  בפועל, חיבור זה יוצר "מוּפַה" משולשת,  כלומר אלמנט המחבר שלושה תקעים האחד לשני.

בתקשורת מחשבים אין שימוש למפצל מסוג זה וחיבורו למחשבים יביא לכך שהאותות האלקטרוניים פשוט יתערבבו האחד עם השני.  זו הסיבה לאכזבה שמפצלים אלה מנחילים למי שרכוש אותם.

יותר מפעם אחת נשאלתי מה השימוש של מפצלים אלה והאמת היא שאין לי תשובה טובה לכך.  אם למישהו יש רעיון הוא מוזמן לכתוב זאת בהערות לפוסט.

בתחילת החודש נכנסו לתוקפם, בארה"ב בלבד, שינויים משמעותיים בתקינה של סביבת תדר 5Ghz.

שינויים אלה, שהוצגו לפני כחודשיים על ידי ה-FCC (רשות התקשורת הפדרלית של ארה"ב), מקלים באופן משמעותי את מגבלות עוצמת השידור בתדר 5Ghz ומאפשרים שימוש בו גם מחוץ למבנים סגורים.

עד היום איפשר ה-FCC, בתחום התדרים 5.15Ghz עד 5.25Ghz (הידוע בכינוי U-NII-1 או U-NII Low), עוצמת שידור של 50mW בלבד.  השינוי שאושר ונכנס לתוקף ב-2/6/2014 מאפשר לנתבים ולנקודות גישה אלחוטיות (WiFi) לשדר בעוצמה גדולה פי 20 – כלומר 1W.  אם לוקחים בחשבון שיכולת חדירת המכשולים של שידור בתדר 5Ghz היא יחסית נמוכה, הרי שהגדלת העוצמה הופכת תדר זה לשימושי הרבה יותר.

המשמעות המעשית היא שבתדרי העבודה הנמוכים והפופלריים ביותר בסביבת תדר 5Ghz  – תדרים 34 עד 48 – מתרחב עתה טווח הכיסוי האפשרי בצורה משמעותית.  הרחבה זו, ביחד עם האפשרות להשתמש בתדר זה גם בשטחים פתוחים, מאפשרת להקים נקודות גישה אלחוטיות חיצוניות שעד היום היו מוגבלות לסביבת תדר 2.4Ghz בלבד.

תדר 2.4Ghz הכולל 13 ערוצים בלבד, שרובם חופפים, מגביל מאוד שימוש יעיל ואיכותי בתקשורת אלחוטית WiFi.  כיוון שכך, הקלת המגבלות על תדר 5Ghz, הכולל עשרות ערוצים, מגדילה באופן משמעותי את האטרקטיביות שלו על פני תדר 2.4Ghz ויכולה להביא, לפחות בארה"ב, למהפך משמעותי.

השימוש הגובר בתקן 802.11AC, הפועל רק בתדר 5Ghz, המאפשר איחוד ערוצים (channel bonding) מרובע של 80Mhz ואף מתומן (160Mhz), ביחד עם הרחבת השימושיות של התדר לשטחים פתוחים, יאפשר לממש שיפורים משמעותיים בקצב השידור והקליטה.  בהקשר זה יש לבחון את הדיווח שלי על נתב חדש מבית ASUS שעתיד לספק מהירות WiFi של 3.2Gbps בתקן AC.

כאמור, כל השינויים הללו מתחוללים כרגע בארה"ב ומידת ההשפעה שלהם על המתחולל בארץ אפסית.  התקינה של תדר 5Ghz בישראל היא יחודית וכפופה למגבלות של מערכת הבטחון, עובדה הגורמת לכך שנמכרים כאן בסה"כ שני נתבים התומכים בתקן AC.  על ההבדלים בתקינה בין ישראל לארה"ב, הן באופן השימוש והן ברמות העוצמה, ניתן לעמוד בטבלה הנמצאת בראש הפוסט הזה, כשלחיצה על התמונה תציג אותה באופן מלא.

כפי שרובכם וודאי יודעים, לפני כחצי שנה נבחרתי לוועד איגוד האינטרנט הישראלי.

לפני כשלושה שבועות פתחתי את אחד מימי העיון שהאיגוד מקיים, ונתתי סקירה קצרה על מטרות האיגוד ופעילויותיו בתחומים החברתיים, התשתיתיים והרגולטורים.

בסרטון המצ"ב תוכלו למצוא את קליפ הוידאו שלי מאותו יום.

ביום חמישי הבא (ה-19/6) תתקיים האסיפה השנתית של האיגוד וזוהי הזדמנות, למי שמעוניין, להגיע ולהשפיע על התנהלות האיגוד.   באסיפה תוכלו להכיר אותי ואת שאר חברי הוועד ולשמוע על הנושאים העומדים על הפרק באיגוד.על מנת להשתתף באסיפה, יש להצטרף כחברים באיגוד.

עלות החברות היא 70 שקל לשנה (50 שקל לסטודנטים) ואת טופס ההצטרפות לאיגוד תוכלו למצוא ב-LINK הזה.

מי שמגיע, שלא יתבייש ויגש אלי – אשמח לפגוש את כולכם.

עופר לאור מ-HomeTheater.co.il פרסם סקירה יפה של קופסת ה-FiberBox החדשה של HOT, תוך שהוא מתמקד בעיקר בהבטים שלה כממיר ומזרימדיה (streamer).

הסקירה כמעט ולא נוגעת בהיבטים של ה-FiberBox כנתב ובהקשר חייבים לזכור שעל מנת להנות מכל התכונות הנסקרות, ה-FiberBox חייב להיות הנתב הראשי בבית.

המשמעות היא שה-FiberBox יהיה זה שישמש כשרת ה-DHCP, כ-NAT, שהפנית הפורטים חייבת להתבצע דרכו וכיוב'.  אם לוקחים בחשבון את הבעיות והתקלות בהם נתקל עופר בסקירה, אני לא הייתי רץ והופך את ה-FiberBox לנתב הבייתי.

עוד נקודה שיש לקחת בחשבון היא העלות של ה-FiberBox והתוספת הנדרשת על ידי HOT על מנת לשדרג אליו.  גם אם ניתן לפעמים לקבל פטור מעלות ההתקנה החד פעמית בסך 350 שקל, תוספת עלות חודשית של 60 שקל לא ממש נראית סבירה למכשיר מסוג זה.

במקביל, יש לזכור שאם מסרסים את ה-FiberBox למצב מודם בלבד (זה אפשרי) מאבדים הרבה מאוד מהתכונות שהמוזכרות בסקירה – כמו DLNA, שימוש ב-YOUTUBE, השלט הוירטואלי וכד'.

לאור זאת אני החלטתי להשאר בשלב הזה עם ה-HOTBOX המקורי, המשמש אצלי כמודם בלבד, ולהמשיך להשתמש בנתב העצמאי שלי.

בהקשר זה יש לציין שהאפשרות להגדיל את נפח הערוץ העולה ל-200M היא שדרוג חביב אבל כל עוד ה-UPLOAD המוצע נשאר חד ספרתי, הוא לא ממש משמעותי.  בכל מקרה, גם אם אחליט לעבור ל-200M, אעשה זאת באמצעות ה-HOTBOX 2 ולא נראה לי שאעבור ל-FiberBox.

באירוע צנוע ובנוכחות של כ-100 אנשים בלבד, הכריזה חברת IBC על המיתוג החדש שלה הנושא מהיום את השם Unlimited.

הפרויקט של חברת IBC, המבוצע בשיתוף חברת החשמל, חברת ViaEuropa, בינת, סיסקו, רפק, טמראס ו-BATM, יאפשר חיבור מהיר וסימטרי לרשת האינטרנט ועל גביו יוכלו ספקי אינטרנט (ISP), טלפוניה וטלוויזיה להציע שירותים מגוונים.

בשלב זה פתחה IBC, תחת המותג החדש, אתר אינטרנט www.unlimited.net.il המאפשר לצרכנים לבצע רישום מוקדם לשירותים שהיא מציעה.  בתוך חודש וחצי תחל החברה בחיבור לקוחות סופיים את תשתית הסיבים שלה ואתר זה ישמש כפורטל מרכזי, דרכו יוכלו הלקוחות להתחבר אל ספקי השירותים.

המשמעות היא ש-IBC אינה מתחרה ישירות בספקי התשתית המסורתיים – בזק ו-HOT – ואינה מוכרת את שירותיה ישירות אל הצרכנים הסופיים.  מי שירצה להשתמש בתשתית Unlimited יצטרך לבחור, דרך הפורטל, את ספק האינטרנט שלו וכל ההתקשרות החוזית והכספית תבוצע מול אותו ספק.  החיבור אל הספק וההתנתקות ממנו מבוצעים דרך הפורטל באופן מיידי ובאופן זה ניתן לבחור ולהחליף ספקים בקלות ובמהירות, מבלי לצורך לעבור דרך חתחתים של משלוח פקסים ושיחות אין סופיות עם נציגי שימור לקוחות.

במסגרת ההכרזה הציג מנכ"ל החברה, דני לאובר, רשימה של 12 חברות שכבר עתה מציעות מהירות בסיסית של 100M סימטרי, כאשר 7 מתוכן כבר פירסמו מחירים.  לדבריו, עוד 7 חברות נוספות יצטרפו בקרוב לפורטל וחלקן גם יציע מהירויות גבוהות יותר של 200M סימטרי ו-1G סימטרי.

יחד עם זאת, בשלב זה, ניתן למצוא בפורטל בעיקר ספקיות אינטרנט קטנות כמו אקספון, FAST, טריפל C ו-019 ונעדרות ממנה חברות גדולות כמו נטוויז'ן וסמייל.

שר התקשורת, גלעד ארדן, שהיה האורח המרכזי בהכרזה אמר שבכוונתו להציע בקרוב חוק שיאפשר להעביר את שידורי עידן+ על גבי רשת Unlimited ובכך לאפשר צפיה בחינם בכל ערוצים הטלוויזיה הפתוחים המוצעים במדינת ישראל.

העלות החודשית של חיבור Unlimited סימטרי במהירות של 100M עומד על בין 115 שקל ל-200 שקל כאשר למחיר זה יש להוסיף מחיר התחברות חד פעמי של כ-150 שקל.  המחיר הזול ביותר למהירות סימטרית של 200M עומד כרגע על 175 שקל לחודש ולמהירות 1G על 328 שקל לחודש –  למחירים אלה יש להוסיף עלות התחברות חד פעמית של כ-150 עד 200 שקל.

בשלב ראשון יוצעו השירותים של IBC בפריסה מאוד מצומצמת והרחבתם לאיזורים נוספים תתבסס בעיקר על ביקושים מצד לקוחות סופיים.  כל מי שמעוניין בשירותים אלה יכול להזין בפורטל את כתובת המגורים שלו ובמידה ויהיה מספיק ביקוש באותו איזור, תקדם IBC את הפריסה בו.

ג'ונאס בירגרסון, הבעלים של חברת ViaEuropa – השותפה המרכזית בפרויקט, אמר בהכרזה כי כבר היום נמצאת IBC במרחק של 5 ק"מ לכל היותר מ-90% מבתי האב בישראל.  יחד עם זאת, באתר של החברה לא ניתן לראות כרגע את האזורים בהם הושלמה הפריסה וגם לא את מפת הביקושים.

אין ספק שההכרזה הרשמית של Unlimited היא אירוע מכונן בתולדות רשת האינטרנט בישראל.  הפרויקט הזה נושא עימו בשורה חסרת תקדים והוא יכול לקדם את ישראל לאחד המקומות הראשונים בעולם בתחום פריסת הרשת.  הנעלם הגדול ביותר בפרויקט זה הוא קצב הפריסה והמהירות שזה תוכל החברה לחבר את הלקוחות המעוניינים לשירותים שהיא מציעה.

כבר היום נושפות בעורפה בזק ובעיקר HOT, שכבר עתה ערוכה לספק מהירות של 200M כמעט לכל דורש.  בירגרסון אמר בנאומו הקצר שלדעתו גם פריסה של 30% בלבד תשנה לחלוטין את מפת הרשת בישראל – והשאלה הגדולה היא כמה זמן יקח להגיע לפריסה כזו.

אתמול ציינו את יום הזכרון לחיילי צה"ל, יום המוקדש לאלה שהקריבו, למעננו ולמען המדינה, את הקורבן האולטימטיבי.  ימים מעין אלה מזכירים לי את האימרה הידועה של סר וינסטון צ'רצ'יל, שהיה ראש ממשלת אנגליה ברגעים הקשים ביותר של מלחמת העולם השנייה.

It is not enough to do our best; Sometimes we must do what is required‎.‎

בתרגום חופשי: "הטוב ביותר שלנו אינו מספיק; לפעמים אנחנו חייבים לעשות את מה שנדרש".

האימרה הזו נוגדת לא רק את מה שרובנו מאמינים בו, אלא גם את מה שנאמר לנו שוב ושוב מאז שההינו ילדים – "פשוט תעשה את הכי טוב שלך".  אבל אם "הטוב ביותר" שלנו אינו מספיק, מה עוד אפשר לעשות?  חלקו השני של הציטוט עונה על השאלה הזו ומסביר שלפעמים אנחנו חייבים לעשות את מה שנדרש.

כשצ'רצי'ל אמר את המשפט הזה, לפני כמעט 75 שנה, אנגליה היתה במצב נורא.  רוב יבשת אירופה נכבשה על ידי הנאצים, לונדון הופגזה מהאוויר כמעט מדי לילה, מצב הרוח של האוכלוסיה היה בכי רע והיאוש כילה כל חלקה טובה.  בסדרת נאומים שנשא בפרלמנט הבריטי בקיץ 1940, שכללו משפט זה ורבים אחרים הזכורים עד היום, הוא עודד את האומה הבריטית והצליח להפיך בה תקווה ורוח הקרבה.

בנסיבות רגילות, הכי טוב שלנו הוא בדרך כלל הרבה מאוד אך לצערנו החיים הם לא תמיד נורמלים, ומעת לעת אנו עשויים למצוא את עצמנו בנסיבות יוצאות דופן.  במקרים אלה ייתכן שנצטרך לעשות עוד קצת, משהו שהוא מעבר ל-"טוב ביותר" שלנו.  במקרים מעין אלה עלינו לשאוף ולהגיע אל מעבר ליכולתנו ולעשות עבור האחרים את מה שלא היינו עושים לעצמנו – עלינו למצוא את הכוח לעשות את מה שנדרש, ללא קשר למחיר כי לפעמים, הכי טוב שלנו הוא פשוט לא מספיק טוב.

הקרבת החיים אותה אנו מציינים ביום הזכרון לחללי צה"ל, היא הההתגלמות האולטימטיבית של דבריו של צ'רצי'ל, אבל – ולהבדיל אלף אלפי הבדלות – גם בחיי היום יום ניתן למצוא לדברים אלה משמעות.  קצת יותר איכפתיות, קצת יותר חמלה, קצת יותר רוח התנדבות, קצת יותר תרומה לקהילה, קצת יותר סבלנות וקצת יותר הכרת תודה – אלה הם הדברים שאנו חייבים לעשות, גם אם כבר עשינו את הטוב ביותר שאנו יכולים.

בסוף השבוע האחרון מלאו 100 ימים למינוי שלי כחבר בוועד איגוד האינטרנט הישראלי וזו הזדמנות טובה לסכם את הפעילות והממצאים שלי בתקופה זו.

זהו פוסט ראשון בנושא הפעילות שלי בוועד איגוד האינטרנט ובכוונתי להמשיך ולעדכן בנושא זה כל מספר שבועות.  אם יש תחומים שהייתם רוצים שאתן להם, במסגרת הפעילות באיגוד, דגש מיוחד וכמובן בכל נושא אחר, אתם מוזמנים לפנות אלי.

מיד עם כניסתי לוועד נפגשתי לשיחה ארוכה עם שתי המנהלות של האיגוד – דינה באר, האחראית על תחומי התשתיות והתפעול של האיגוד ועם מיטל גרייבר-שורץ, האחראית על תחומי הרגולציה והפעילויות החברתיות.

באמצעותן למדתי להכיר את המבנה הארגוני של האיגוד, על חלוקת הסמכויות ביניהן והאופן בו הן משתפות פעולה.  פגישה נוספת קיימתי עם נשיא האיגוד, דר' אלון הסגל, זאת מתוך מטרה להכיר האסטרטגיה שהוא מוביל והתחומים בהן היה רוצה לראות את האיגוד פעיל.

על מנת לייעל את עבודתו של הוועד, הוא פועל גם דרך 4 ועדות משנה – כספים, תשתיות, פעילויות חברתיות ומשילות, כאשר בסופה של הפגישה עם דר' הסגל סוכם שאצטרף כחבר בוועדת המשילות.  ועדה זו עוסקת בתהליכים, בנוהלים ומבני הבקרה שעל פיהם מתנהל האיגוד, תוך ניסיון למזער את הסיכונים השונים העומדים בפניו.  בחודשיים האחרונים פועלת הוועדה במישורים הבאים:

• רוויזיה של ספר הנוהלים הפנימי של האיגוד.  ספר זה התפתח כטלאי על טלאי במשך 5 השנים האחרונות ומטרת הרוויזיה היא לאתר נהלים כפולים, נהלים סותרים, נהלים חסרים וכד'.  המטרה היא שבסיום העדכון של ספר הנוהלים, יהיה ביידי הוועד והנהלת האיגוד כלי עבודה קוהרנטי מקיף ויעיל.
• סיוע לוגיסטי לקבוצה של חברי האיגוד המעונינת לבחון את תקנון האיגוד.  מדובר בועדה עצמאית של חברי האיגוד שבוחנים את כל האספקטים של התקנון הקיים, מתוך מטרה להציע לאסיפה החברים הכללית שיפורים ושינויים.  חשוב להדגיש שוועדת המשילות אינה מובילה את התהליך אלא מספקת סיוע לוגיסטי בלבד כמו הפצת קול קורא לחברי האיגוד ליטול בה חלק, ארגון מפגשים וכד'.
• לאור השינויים הארגוניים שחלו לאחרונה באיגוד ועזיבה של מספר עובדי מפתח באיגוד, מצאתי שיש צורך בהאחדת המסגרת של כל חוזי העבודה של העובדים באיגוד וקביעת סט בסיסי ואחיד כמו חופשות, שעות נוספות, גילומים וכיוב'.  הפעילות בנושא זו כבר החלה.
• אחת המסקנות מהשיחות שלי עם מנהלות האיגוד היתה שחסרה באיגוד מערכת בקרה ומדידה לעובדים.  היעדים הניתנים כיום לעובדים הם כלליים מאוד, רובם אינם מדידים ובנוסף לא מתבצע תהליך הערכה תקופתי.  ביחד עם המנהלות ועל מנת להצעיד את האיגוד קדימה, יחל בעתיד הקרוב תהליך שבו יוגדרו לכל עובד באיגוד יעדים אוביקטיביים ומדידים ותוסדר מערכת של הערכת תפקוד תקופתית.
• באיגוד פועלות מספר מערכות ארגוניות שאינן קשורות האחת על השניה, מה שמקשה על הפעילות השוטפת.  על מנת להתגבר על כך הוגדר מסמך RFI למערכת ארגונית כוללת שכבר יצא למספר חברות.  אני אמשיך לעדכן בנושא זה.
• קידום תהליך ההערכות לאסיפה השנתית של חברי האיגוד הצפויה לקראת סוף חודש יוני (הכנת דו"ח שנתי, דו"ח מילולי וכיוב') ומערכת הבחירות לוועד הצפויה בנובמבר (מינוי וועדת בחירות).  בהזדמנות זו אני קורא לכם להצטרף לאיגוד כחברים מן המניין.  חברות זו מקנה שורה של הטבות כמו הזכות להשתתף באירועים שהאיגוד עורך ולא פחות חשוב – להשתתף באסיפה ולהתמודד בבחירות לוועד.
• קידום ישיבת ועד מיוחדת (ככל הנראה בחודש מאי) שתעסוק בהיבטים האסטרטגיים של פעילות האיגוד מתוך מטרה להגדיר את זהותו והמיקוד שלו.  זהו נושא עקרוני וככל שהמסרים ממנו יתגבשו, אני אעדכן לגבי כך בפוסטים נוספים.

בנוסף לפעילויות במסגרת ועדת המשילות, אני מעורב במספר נושאים נוספים:

• לפני מספר שבועות מינה שר התקשורת ועדה שמטרתה לבחון את נושא ההסדרה של שידורי טלוויזיה מסחריים באמצעות רשת האינטרנט בישראל.  ראש הוועדה, פרופ' עמית שכטר, פנה לאיגוד ועל בסיס הנטרליות שלו ביקש שנעביר לחברים בה מצגת שתסקור את ההיבטים הטכנולוגיים השונים הנושא.  נטלתי על עצמי את המשימה הזו וכאן תוכלו למצוא את המצגת שהעברתי.
• בקשתי להצטרף כמשקיף לוועדת התשתיות (כלומר ללא זכות הצבעה) התקבלה על ידי היו"ר שלה (מני לוי) וכך אני שותף לנושאים המועלים בה.  במסגרת זו, ולאור סרבנות התשלום של חלק מספקיות האינטרנט, עלה עתידו של ה-IIX על הפרק.  בנושא זה העלתי פוסט מפורט אותו תוכלו לקרוא כאן.
• במסגרת וועדת תשתיות נדון גם נושא הקריטיות של מערכות האיגוד, שיש להן השלכות לאומיות – כמו ה-IIX, מרשם השמות, שרתי ה-DNS, ומידת הצורך בפיקוח ובקרה שיבוצע עליהם על ידי גופים חיצוניים.  בנושא עקרוני זה, שיש לו השלכות לגבי אופיו של האיגוד, אעדכן בעתיד בפוסט נפרד.
• על מנת להגביר את האטרקטיביות של שרת ה-IIX בעיני ספקיות האינטרנט והמשתמשים בישראל, הצעתי לבחון את האפשרות לשלב בו מערכת בדיקת מהירות אוביקטיבית שתשמש ככלי מדידה אחיד.  הנושא עדיין בבדיקת היתכנות.
• במסגרת הפעילות של האיגוד בהקלת חובות ההנגשה המוטלות על בעלי אתרי אינטרנט, הייתי שותף לפגישה בה בחנו מספר פעילויות אסטרטגיות בנושא.  זהו נושא קריטי הנוגע לעשרות אלפי אתרים בישראל ואני ממשיך לפעול ולעקוב בנושא זה.
• הנוכחות של האיגוד בערוצי הניו-מדיה וקהילות החברתיות לוקה לטעמי בחסר ונושא זה דורש טיפול שורש מהותי ודחוף.  מיד עם כניסתי לוועד נפגשתי עם האחראית על הנושא ואני פועל במרץ להגברת הנוכחות של האיגוד בכל הערוצים.