NetCHEIF Blog

החל מאתמול ניתן, תמורת $250, לרכוש את הנתב המסקרן ביותר שיצא לשוק בחודשים האחרונים.

באמצעות ה-WRT1900AC, שהוכרז במהלך תערכות CES 2014, מנסה חברת Linksys לחדש את ימי סדרת נתבי ה-WRT המיתולוגית, תוך שהיא מעדכנת את אותה לטכנולוגיות המתקדמות ביותר.  בימים הקרובים יפרסמו האתרים המובילים בחו"ל סקירות מקיפות של הנתב הזה, אבל אנחנו כאן בישראל, נוכל רק להמשיך ולקנא בהיצע הקיים מעבר לים.

המגבלות הדרקוניות שמטיל משרד התקשורת על שיווק נתבים התומכים בתדר 5Ghz, מונע יבוא של נתבים מתקדמים ומרחיק מכאן שורה ארוכה של שחקניות מרכזיות.  כך למשל לא ניתן למצוא בארץ נתבים של החברות Asus‏, Belkin‏, ‏Netgear,‏ TRENDnet ורבות אחרות ובפועל פועלות כאן מספר קטן של חברת אמיצות המתמודדות בעקשנות מול הקשיים שמטיל משרד התקשורת.

הנחישות של חברות אלה ראויה להערכה אך היא אינה משנה את המציאות העגומה שנוצרה כאן.  חוסר המעש של משרד התקשורת בטיפול בתחום תדר ה-5Ghz מביא לכך שבארץ משווקים כיום נתבים שרחוקים מאוד מהסטנדרט המתקבע מעבר לים ובמקביל, מספר הנתבים החדשים המוצעים כאן הולך ויורד.  לראיה, במהלך 6 החודשים האחרונים הוכרזו בארץ מעט מאוד נתבים מעניינים – הגרסא השניה של ה-TL-WR1043ND של חברת TP-LINK, ה-BR-6428nC בעל אנטנות ה-9dBm של חברת Edimax וה-EA6900 של Linksys במחיר של 1,500 שקל.

הסיבה לכל נעוצה בעובדה היצרניות שהוזכרו נוטשות אט אט את טכנולוגיות האלחוט הישנות ומתמקדות במוצרים חדשים המבוססים על התקנים החדשים ביותר.  במידה ומשרד התקשורת לא יתעשת ויחולל שינוי במדיניות השימוש בתדר 5Ghz בישראל, מספר הנתבים החדשים שיוצעו כאן ימשיך לרדת ואנו נישאר עם מוצרים ירודים בעלי יכולת מוגבלת.

על רקע זה אי אפשר שלא להזכיר פעם נוספת את הדרך בה הוכשר השימוש בישראל בטכנולוגית ה-"שן הכחולה" (BlueTooth).  הצעירים ביניכם יתקשו להאמין שלפני כעשור אסר משרד התקשורת על השימוש בטכנולוגיה זו בישראל – כרגיל על בסיס עניינים של תדרים, שימוש של צה"ל וכסף.  כשהטכנולוגיה הזו הפכה להיות נפוצה בטלפונים סלולריים, פנו היבואנים של המכשירים אל ראש הממשלה דאז – אריאל שרון המנוח – והציגו בפניו את הבעיה.

שרון, בפעולה אופיינית, חתך את הנושא בפגישה קצרה אחת והכשיר את השימוש בטכנולוגיה.  אריאל שרון כבר לא איתנו, היבואנים שדחפו את הנושא – החברות הסלולריות, סאני של בן-דב, יורוקום של אלוביץ – כבר ירדו מנכסיהם ובשוק הנתבים לא פועל איזה טייקון או לוביסט שיוכל לדחוף את הנושא.

חברת HOT הכריזה הבוקר (5/3/2014) על ה-HOT FiberBox.

המוצר מהווה פלטפורמת מדיה ותקשורת אחודה המרכזת בקופסא אחת את כלל שירותי התקשורת הביתיים בהם: ממיר מקליט HD מתקדם, ראוטר אלחוטי, מודם אינטרנט וטלפוניה, מזרים מדיה (streamer) וכונן להצגת תקליטורי DVD ו-BlueRay.

על שלל התכונות החדשות של ה-FiberBox בתחום המולטימדיה תוכלו לקרוא בהודעה לעיתונות (מצ"ב) ובאתר האינטרנט היעודי של המוצר.

מבחינת תשתית הרשת, ה-FiberBox כראוטר זהה בתכונותיו ל-HOT Box המוכר – הוא כולל 4 יציאות LAN הפועלות במהירות של 1G ו-3 כניסות USB 2.0 לחיבור דיסקים חיצוניים ו-Disk On Key.  מבחינה אלחוטית ה-FiberBox תומך בתקן N בתדר 2.4Ghz בלבד וכולל שתי אנטנות פנימיות.  חברת HOT מציינת שניתן לחבר ל-FiberBox באופן אלחוטי עד 10 מכשירים שונים.

בחזית ה-FiberBox קיים מפסק לכיבוי הרכיב האלחוטי ובדומה ל-HOT Box, על ידי שינוי פרמטר בתפריט, ניתן להשתמש ב-FiberBox כמודם בלבד (bridge).  מבחינת התפריטים של הראוטר, המבנה שלהם כמעט ולא השתנה ולא זכה לעדכון שקיבל הממיר.

ביחד עם ה-FiberBox הכריזה HOT על מתאם MoCA (ראשי תיבות של Multimedia over Coax Alliance) המאפשר להעביר תקשורת על גבי כבלי קואקס.

ה-MoCA מהווה סוג נוסף של כבילה אלטרנטיבית שיכולה לחסוך את הפריסה של כבלי רשת במקומות בהם הם אינם קיימים.  כמו Home Plug (העברת תקשורת על גבי חוטי חשמל) ו-HPNA (העברת תקשורת על גבי חוטי טלפון), גם ל-MOCA יש חסרונות מבחינת מהירות וטווח.

למתאם שהוכרז על ידי HOT יש מספר מגבלות – ראשית, ולמרות שב-2010 כבר אושר תקן 2.0 של MoCA התומך במהירויות גבוהות יותר, הוא תומך רק בגרסא 1.1 של התקן.  שנית, HOT מאפשרת שימוש רק בשני מתאמים – כלומר ניתן לחבר רק התקן רשת מרוחק אחד על גבי כבלי הקואקס.

שלישית – המתאם של HOT תומך רק במהירות של 100Mbps עובדה המעמידה בסימן שאלה את היתרונות של של יציאות ה-LAN במהירות של 1G ואת ההכרזה הצפויה על העלאת מהירות ה-download ל-200Mbps.

כמו בתערוכות CES הקודמות, גם השנה נפגשתי עם המנהלים המנהלים הבכירים המקדמים את שני תקני הכבילה האלטרנטיביים – G.hn ו-HomePlug.  בין שני הארגונים המקדמים תקנים אלה קיימת יריבות מרה והתחרות בינהם על הדומיננטיות בשוק היא חריפה מאוד.

תקן ה-HomePlug הוא הותיק מבין השניים ושורשיו נעוצים עוד בשנת 2001, אז פורסמה הגירסא הראשונה שלו המאפשרת העברת נתונים על חוטי חשמל במהירות של 14Mbps.  במהלך השנים פותחו לתקן גרסאות מתקדמות, כמו HomePlug Turbo ו-HomePlug AV, המאפשרות העברת נתונים במהירויות הולכות וגדלות.

מוצרים המבוססים על HomePlug משווקים בהצלחה גדולה על ידי חברות כמו D-Link, נטגיר, TP-Link, אדימקס ואחרות.  תקן זה אומץ גם על ידי מרבית חברות הטלפוניה בעולם (כולל "בזק") והערכות בשוק מדברות על למעלה מ-20 מיליון מתאמי HomePlug שנמכרו עד היום ברחבי העולם.

לעומת HomePlug, תקן G.hn הוא פיתוח חדש הרבה יותר שהעבודה עליו החלה בשנת 2008.  לעומת HomePlug המתמקד בהעברת תקשורת על חוטי חשמל בלבד, G.hn מאחד תחת קורת גג אחת את כל סוגי הכבילה הקיימים – חוטי חשמל, כבלי קואקס או חוטי טלפון – ומאפשר גמישות מרבית בהעברת תקשורת במהירות של 1Gbps בסביבה הבייתית.

בשנה שעברה, לאחר הפגישה עם ג'ון איגן (John Egan) מחברת Marvell, המוביל את קבוצת ה-G.hn, הייתי מאוד אופטימי לגבי הסיכוי של תקן זה לגבור על תקן ה-HomePlug ההולך ומתיישן.  היתרונות הבולטים שלו כמו אדישות לסוג הכבל ומספר הפאזות, חסינות לרעשים ומהירות של 1Gbps ובנוסף – ההתגייסות של יצרני סיליקון מובילים כמו Sigma ו-Marvell והתאימות שהוצגה בין המתאמים של יצרנים שונים, נראו כקלפים בלתי מנוצחים.

במהלך הפגישה בשנה שעברה Egan ציין מספר פעמים שיראה זאת ככישלון אישי שלו אם במהלך הרבעון הרביעי של 2013 לא יתחילו לעלות מוצרים המבוססים על תקן G.hn על המדפים.  ובכן, רבעון זה עבר וגם ינואר 2014 חלף לו ועדיין לא ניתן למצוא מוצרי G.hn על המדפים.  יתר על כן, בדיקה שערכתי עם יצרניות ציוד תקשורת מובילות מעלה שהמודעות לתקן קיימת אך כרגע אין להן כוונה להכריז על מוצרים המבוססים על תקן זה.

לזכותו של Egan ניתן לציין שההדגמות שהוא ערך לי בביתן ה-G.hn היו מרשימות מאוד והוכיחו את הפוטנציאל הטמון בתקן.  העברת המידע בין המחשבים נעשתה במהירויות גבוהות, על מגוון כבלים, תוך שילוב מתאמים של יצרנים שונים אבל המרחק בין הדגמה למוצר הוא רחוק ועדיין לא ניתן להתנסות במוצרים אלה.

במקביל, החברות המובילות את תקן ה-HomePlug (כמו Qualcomm ו-Broadcom) לא נחו על השמרים ובמהלך השנה האחרונה הכריזו על גרסא חדשה לתקן, המכונה HPAV2, המאפשרת אף היא מהירות של 1Gbps.  הכרזה זו לא רק שמחקה את אחד היתרונות הבולטים של תקן G.hn, היא גם הצליחה להביא להכרזות של מוצרים המבוססים על תקן זה מצד חברות כמו TP-Link ו-TRENDnet.

סיטואציה זו מעמידה את תקן G.hn בסימן שאלה גדול מאוד.  בעוד שה-HomePlug מחזק את מעמדו הן בקרה הצרכנים והן בקרב חברות הטלפוניה, תקן G.hn נראה מדשדש במקום עם טכנולוגיה מרשימה אך ללא מוצרים וללא התקנות.

השמועות המסתובבות בשוק מדברות על כך שאיגוד ה-HomeGrid – המקדם את תקן G.hn – משקיע את רוב מאמציו בחברות הטלפוניה בסין.  לדברי המקורות, במדינה עצומה זו יש לתקן G.hn סיכוי טוב כיוון שקיימת שם דרישה עצומה לפתרונות כבילה אלטרנטיביים ומצד שני, פתרונות ה-HomePlug עדיין לא תפסו נתח גדול.

אני נוטה לפקפק באמינות של שמועות אלה ממספר טעמים.  הראשון והעקרי – מרבית החברות הסיניות הביאו אמון דווקא במוצרי HomePlug ועדיין לא נרשמה הכרזה משמעותית של יצרן סיני גדול סביב G.hn.  בנוסף, העלות הצפויה של מוצרי G.hn היא גבוהה מזו של HomePlug – פרמטר שאינו מתאים לשוק הסיני.  ולבסוף, האופי הסיני מעדיף להעתיק פתרון שכבר נבדק בקנה מידה גדול במקום אחר ונמצא עובד מאשר להפוך למעבדת ניסויים של טכנולוגיה חדשה.

באפריל 2013 געשה רשת האינטרנט כאשר חברת נטוויז'ן התנתקה ממחלף האינטרנט הישראלי – ה-IIX (ראשי תיבות של Israel Internet Exchange).

כפי שניתן להתרשם מהשרטוט המופיע משמאל, אל המחלף מחוברים כל ספקי האינטרנט בישראל (ISP) ומספר גופים גדולים נוספים, כמו מחב"א (מרכז החישובים הבין אונברסיטאי), רשת תהיל"ה הממשלתית וכד'.

כיוון שכך המחלף – אשר מתופעל על ידי איגוד האינטרנט הישראלי, תחת רישיון של משרד התקשורת – מהווה צומת מרכזית בשדרת האינטרנט בישראל.

החיוניות שלו נובעת מהעובדה שהוא מאפשר, לכלל משתמשי האינטרנט בישראל, גישה הדדית שאינה תלויה בקווי התקשורת התת-ימיים המקשרים את ישראל לעולם.  עצמאות זו היא מרכיב מרכזי ביכולת השרידות של של רשת האינטרנט בישראל, שיכולה להמשיך לפעול גם במקרה של קטסטרופה שבה כל הקווים הבין לאומיים לא יהיו זמינים.

בשנים האחרונות בחרו ספקיות האינטרנט הגדולות, כמו נטוויז'ן, בזק בין לאומי ו-012 Smile, להתחבר האחת אל השניה בקווים ישירים, העוקפים את מחלף ה-IIX.  מצב זה מגביר את חיוניותו של המחלף, שפרט לחשיבותו הטכנולוגית, הופך לגורם השומר הן על התחרותיות בין כל ספקיות האינטרנט בישראל והן על הניטרליות של רשת האינטרנט.

על רקע זה ניתן להבין שההתנתקות של חברת נטוויז'ן מה-IIX היתה בעייתית במספר מישורים.  ראשית, היא הסיטה חלק נכבד מתעבורת האינטרנט הפנימית בישראל, דרך קווי התקשורת התת-ימיים, לצמתים אלטרנטיבים הממוקמים באירופה;  שנית, היא פגעה ביכולת התחרות של ספקי אינטרנט שאין להם חיבור ישיר אליה;  ושלישית, היא החלישה את יכולת השרידות של רשת האינטרנט בישראל.

הנפגעות העיקריות מההתנתקות  היו ספקיות האינטרנט הקטנות, שפנו בתלונות חריפות אל משרד התקשורת.  במשרד התקשורת הובעה הבנה למצוקה של הספקיות ובצעד חריג הוא הורה לחברת נטוויז'ן, תוך פחות מ-48 שעות, להתחבר בחזרה אל המחלף.

בשבועות שלאחר מכן נערכו במשרד דיונים ושימועים שבסופם נקבעו נהלים חדשים בנוגע לחיבור של ISP אל מחלף ה-IIX.  נהלים אלה קובעים כי ספק אינטרנט, שיש לו למעלה מ-20,000 לקוחות, יוכל להתנתק מצומת ה-IIX רק אם יציג למשרד חלופה הנדסית ראויה, שאינה מחייבת שימוש בקווי תקשורת בין לאומיים.

החלטה זו אמנם הסדירה את המחויבות ההנדסית של ספקי האינטרנט מול ה-IIX, אך לא טיפלה בהיבטים המסחרים הנובעים מהפעלתו.  כאמור, ה-IIX מופעל ומתוחזק על ידי איגוד האינטרנט הישראלי, הגובה מכל אחד מהגופים המחוברים אליו דמי שימוש שנתיים התלויים במהירות החיבור שלהם אליו.

תעריפי החיבורי בשנת בשנת 2013 עמדו על 72,000 שקל למהירות של 10Gb/s,‏ 64,000 שקל למהירות של 1Gb/s וכ-25,000 שקל למהירות של 100Mb/s.  לגבי שנת 2014 החליט האיגוד להפחית את התעריפים האמורים ב-23.5% והם עומדים על 55,080 שקל, 48,960 שקל ו-18,896 שקל, בהתאמה.

עבור חברה בסדר הגודל של נטוויז'ן אין מדובר בהוצאה משמעותית אבל סיכול כוונת ההתנתקות שלה, הביא אותה וספקי אינטרנט נוספים להחלטה שלא לשלם לאיגוד האינטרנט עבור שירות זה.  כך, בעל כורחו, הפך איגוד האינטרנט לכלי משחק במאבק של ספקיות האינטרנט במשרד התקשורת וכל הניסיונות שלו לגבות את הכספים הדרושים להפעלת ה-IIX, עולים בתוהו.

איגוד האינטרנט, המתפעל את ה-IIX במסגרת משק סגור, שבו ההכנסות מספקיות האינטרנט צריכות לכסות את עלויות התפעולו, עומד כרגע בפני שוקת שבורה.  על ידי המנעות מתשלום, ה-ISP רוצים למוטט כלכלית את מחלף ה-IIX ולגרום לאיגוד לסגור אותו.  באופן זה הן יוכלו לעקוף את ההוראה של משרד התקשורת שאוסרת עליהם להתנתק וליצור מציאות שבה האיגוד גרם לניתוק.

אם יתמידו הספקיות בסרבנות התשלום ובמידה שמשרד התקשורת לא יכנס לעובי הקורה של בעיה זו, עתידו של מחלף ה-IIX מעבר לשנת 2014, לוט בערפל.  במידה והנושא לא יפתר והאיגוד אכן יאלץ לסגור את המחלף, על כל המשמעויות הנובעות מכך, האחריות לכך תיפול הן על הספקיות הסרבניות והן על משרד התקשורת.

פוסט זה פורסם לראשונה באתר Geektime.

חדי העין שבינכם בוודאי הבחינו שמבנה הודעות הדוא"ל האוטומטיות של הבלוג, המודיעות על פרסום פוסט חדש, השתנה לאחרונה.

שינוי זה נובע מהטמעת מערכת דוא"ל חדשה, המודיעה לכם על פרסום פוסטים חדשים כמעט בזמן אמת, ומאפשרת לכם שליטה על סוג העדכונים אותם תוכלו לקבל.

המנגנון הקודם התבסס על שירות של חברת MailChimp, הדוגם את ערוץ ה-RSS של הבלוג ובמידה והוא מוצא פוסט חדש, הוא שולח לכם הודעת דוא"ל.  השירות של חברת MailChimp הוא אמין וטוב, אך הגמישות שלו מאוד מוגבלת.

ראשית, דגימת ערוץ ה-RSS מתבצעת רק פעם ב-24 שעות, עובדה המעכבת את שליחת הדוא"ל המודיע על עדכון חדש, בשעות רבות.  בנוסף, למינויי הדוא"ל אין שום שליטה על הנושאים שלגביהם הם יקבלו עדכונים.

כך למשל, מספר קוראים פנו אלי וביקשו שלא אשלח להם עדכונים על פוסטים הנוגעים לטיולים שלי לפני תערוכת CES.  לעומתם, קוראים אחרים ביקשו לקבל עדכונים רק לגבי פוסטים הקשורים לאיגוד האינטרנט הישראלי.

המערכת החדשה לשליחת עדכונים בדוא"ל, המבוססת על תוסף (plug in) של מערכת WordPress, מטפלת בכל הבעיות שצוינו.

התוסף, המכונה Post Notification, נכנס לפעולה באופן אוטומטי מיד עם פרסום פוסט חדש וכתוצאה מכך הודעת העדכון תגיע אליכם דקות ספורות לאחר פרסומו. מבדיקות שערכתי מסתמן שהעיכוב המקסימאלי – מרגע פרסום הפוסט ועד שליחת הדוא"ל לאחרון המינויים – יגיע לכשעה, זאת בגלל השהיות בשרת ה-SMTP בו אני עושה שימוש.

שימו לב שבסופה של כל הודעה שתגיע לתיבת הדואר שלכם מוטמע קישור (link) יחודי, הכולל את כתובת הדוא"ל ומפתח (token) יחודי (בתמונה משמאל מוקף קישור זה, שחלק שהמידע בו מוסתר, במלבן אדום).

לחיצה על קישור זה תעביר אותכם לדף יחודי לכל אחד מכם, בו תוכלו לבצע שינויים במנגנון השליחה.  בדף זה, שדוגמא ממנו תוכלו למצוא בתמונה משמאל, תוכלו לעדכן את רשימת הקטגוריות שלגביהן תוכלו לקבל עדכונים ולמחוק את עצמכם כליל מרשימת התפוצה.

כך למשל, מי שאינו מעונין בפוסטים על טיולים ימחק את סימן ה-V מקטגוריה זו ומי שמעוניין לקבל עדכונים רק לגבי פוסטים הקשורים באיגוד האינטרנט, ימחק את כל סימני ה-V פרט לזה המופיע לימין קטגורית האיגוד.

כמובן שמי שהמצב הנוכחי, בו מתקבל עדכון בדוא"ל על כל פוסט המתפרסם בבלוג, מתאים לו – אינו צריך לבצע שום שינוי.

אני מקווה שתמצאו את העדכון הזה שימושי ומתאים.  בהערות ובהארות ניתן לפנות על ידי תגובה לפוסט זה או באמצעות דף "צור קשר".

אתמול בערב הודיע משרד התקשורת לחברת "בזק" כי עליה להפסיק – תוך שני ימי עבודה – את מבצע השדרוג ל-100M, עליו הכריזה בתחילת השבוע.

בהילות ההודעה והשעה בה היא נמסרה לחברה – 7:30 בערב – מצביעים על הזעם הרב שיש במשרד התקשורת כלפי "בזק".  לעיתים נדירות נוקט המשרד צעדים מסוג זה ולמיטב זכרוני, הפעם האחרונה בה התרחש דבר דומה היה באפריל 2013 כאשר חברת נטוויז'ן התנתקה, באופן חד צדדי, ממחלף האינטרנט הישראלי (IIX).

היחסים בין "בזק" למשרד התקשורת התדרדרו בתקופה האחרונה לשפל חסר תקדים, בעיקר בעקבות רפורמת "השוק הסיטונאי" אותה מנסה לקדם שר התקשורת, גלעד ארדן.

המידע המופץ לגבי הרפורמה חלקי ופרטיו המלאים אינם ידועים אך די ברור שבכוונת המשרד לאלץ את "בזק" למכור קו תקשורת למתחרות שלה בעלות שתנוע בין 50 שקל ל-70 שקל.

לטעמה של חברת "בזק" מדובר במחירים נמוכים מאוד שלא מביאים לידי ביטוי את העלות המלאה של הקווים שברשותה, מה שעלול לפגוע בה באופן אנוש.  יתר על כן, בחברת "בזק" תוהים מדוע הרפורמה הזו נכפית רק עליה ולא גם על חברת HOT, עובדה המהווה אפליה שסיבותיה אינן ברורות.

כיוון שכך ועל מנת לעצור את רפורמת השוק הסיטונאי הגישה "בזק", ביום שלישי השבוע, עתירה לבג"צ נגד משרד התקשורת בה היא מבקשת שהמשרד יחשוף את המסמכים עליהם הוא התבסס בקביעת המחירים.

בשנים האחרונות בחרה חברת "בזק" להימנע ממאבקים משפטיים עם משרד התקשורת והפעם האחרונה בה הגישה עתירה מעין זו היתה לפני למעלה מ-7 שנים.  עובדה זו מעידה עד כמה "בזק" מרגישה מאויימת ומופלית לרעה מרפורמת השוק הסיטונאי, שארדן מקדם, ואת מידת החשיבות שהיא רואה בעצירתה.

במשרד התקשורת לא אהבו, בלשון המעטה, את העתירה של "בזק" ובימים האחרונים נקטו מספר מהלכים שנועדו לפגוע בחברה.  ביום רביעי בערב הודיע המשרד לחברת "בזק" כי עליה לפנות את התדרים בהם היא משתמשת לצורך ה-"רדיו הכפרי" וכי את הפינוי והסבתו לשירות סלולרי על החברה לבצע על חשבונה, ללא קבלת פיצוי או שיפוי מהמדינה.

המהלומה האמיתית הגיע אתמול, כאשר אחרי דיון בהול בהנהלת המשרד, קבלה "בזק" הודעה כי עליה להפסיק את מבצע השדרוג החינמי ל-100M, תוך שני ימי עבודה.  עבור חברת "בזק", שהשקיעה במבצע כסף רב בפרסום, הקימה אתר אינטרנט יעודי לשירות עצמי ופיתחה אפליקציה סלולרית מיוחדת, מהווה הודעה זו מכה קשה.

התחושה שלא מדובר כאן בצעד אוביקטיבי של משרד התקשורת מתגברת לאור העובדה, שבמקביל למבצע של בזק, מקיימת גם חברת HOT מבצע דומה של שדרוג חינם, למהירות 30M, שאליו המשרד לא התייחס.  משרד התקשורת גם לא לקח בחשבון שהמבצע של "בזק" מוגבל בזמן (עד ה-28/2) ושבפועל חברת בזק אינה מסוגלת כלל לספק מהירות 100M למרבית לקוחותיה.

פרמטר נוסף שלא נלקח בחשבון על ידי משרד התקשורת היא טובת הצרכן – השדרוג למהירות של 100M, שחברת "בזק" מציעה, הוא חינמי בשנה הראשונה ובהתחשב בדינמיות של השוק, גם לא ברור מה יהיה המחיר לאחר שנה זו.

חברת "בזק" עדיין לא הגיבה באופן מפורש לדרישה של משרד התקשורת ולא הודיעה כיצד תפעל בעקבותיה, אך סביר שהיא לא תקבל אותה כפשוטה.  בשלב זה היא הסתפקה בהודעה הבאה "מדובר במבצע קצר מועד הפתוח לכלל ספקיות האינטרנט ללא כל אפליה ומיועד ללקוחות קיימים בלבד. מטרת המבצע היא אך ורק לקדם את השימוש באתר האינטרנט החדש של בזק, ולכן ניתן להירשם אליו רק באמצעות האתר".

קשה לקנא בסאטיה נאדלה – המנכ"ל החדש של מיקרוסופט.  למרות חבילת ההטבות הנדיבה, הכוללת שכר שנתי של $1.2M ועוד מיליונים רבים בבונוסים, אופציות ומניות, המשימה העומדת בפניו הוא עצומה ומסובכת גם יחד.

הנתונים המספריים של החברה מהממים – שווי השוק של מיקרוסופט עומד על כ-300 מיליארד דולר, ההכנסות השנתיות שלה מתקרבות ל-80 מיליארד דולר והרווח, ללמעלה מ-20 מיליארד דולר.  לחברה יש 16 מרכזי רווח שונים – כמו Windows, אופיס ו-Xbox – שכל אחד בפני עצמו מניב הכנסות של למעלה ממיליארד דולר בשנה וביחד עם חטיבת הסלולר של נוקיה, יש לחברה 130,000 עובדים, הפרוסים בעשרות אתרים גיאוגרפיים בכל רחבי העולם.  

עבור נאדלה, זה אינו רק אתגר ענק, אלא גם עניין של מיקוד ואסטרטגיה.  נאדלה, שהגיע למיקרוסופט בשנות ה-90 הזוהרות של Windows ו-Office, השקיע את מרצו דווקא בקבוצות מוצרים שלא תפסו כותרות רבות.  מוצרי השרתים, כלי הפיתוח וסביבת הענן של מיקרוסופט בהם נאדלה התמחה, חשובים מאוד לקוחות העיסקיים של החברה, אבל ברוב המקרים הם עומדים בצילם של מוצרים אחרים.

למרות שלאנשים מבחוץ תחומי עיסוק אלה נראים אפורים ואפילו משעממים, הצליח נאדלה לשנות ולהפוך אותם למקור הכנסה משמעותי למיקרוסופט.  כך, רק ברבעון האחרון הוא הצליח להגדיל את הכנסות החטיבה ב-10% ולהכפיל את מספר הלקוחות העושים שימוש בגרסת ה-Online של Office המכונה Office 365.

עם כניסתו לתפקיד, פורסם ב-Youtube ראיון קצר השופך אור על הכיוון אותו נאדלה עומד להתוות – "Mobile and Cloud First" – ויותר מפעם אחת הוא מדגיש שהעולם הופך להיות דיגיטלי ומונע על ידי תוכנה (Everything is becoming digital and software driven).  הוא מציין שעבורו מיקרוסופט היא קודם כל חברת תוכנה ומכאן ברור שהאסטרטגיה שלו שונה מאוד מזו שסטיב בלמר, המנכ"ל היוצא, הוביל בתקופה האחרונה.

עבור בלמר מיקרוסופט היתה חברת התקנים ושירותים (Devices and Dervices) ועל בסיס תפיסה זו פותחו מוצרי ה-Surface ונרכשה חברת Nokia.  לעומת זאת, עבור נאדלה מיקרוסופט היא חברת תוכנה והמיקוד שלה צריך להיות בתחום הדיגיטל והענן.  בשלב זה לא ברור עם השינוי שמוביל נאדלה יביא למכירת חטיבות המוצרים שאינם נופלות תחת הקטגוריה של "תוכנה", אבל בהחלט יתכן שקבוצות כמו Xbox ושאר מוצרי החומרה יקבלו פחות פוקוס ניהולי.

בהקשר זה מעניין לקרוא את המייל ששלח נאדלה, עם כניסתו לתפקיד,לעובדי מיקרוסופט שם הוא הוא מדגיש את הצורך בחדשנות וביצירתיות, אבל אינו מציין אפילו מוצר אחד שלך מיקרוסופט.  בין השיטים ניתן להבין שנאדלה מכיר בכך שהאתגר הגדול ביותר של מיקרוסופט הוא התמודדות עם המעבר המהיר ממיחשוב מבוסס PC, לכיוון של טלפונים חכמים, טאבלטים ויישומי ענן.  ההשפעה של שינוי זה על חברות גדולות וארגוני ענק היא עדיין בשלביה המוקדמים אבל מיקרוסופט, שמאוד דומיננטית בתחום זה, צריכה להיות מוכנה לכך באופן מלא.

לרבים ברור היום שמיקרוסופט פיספה בגדול את השינו שהתחולל בתחום הצרכני ולכן היא אינה יכולה להרשות לעצמה לפספס גם את השוק הארגוני.  הרקע של נאדלה, שמגיע מתחום הענן והמוצרים הארגוניים ומבין עובדה זאת לעומק, הוא זה שככל הנראה סלל את דרכו לכיסא המנכ"ל.  בהקשר זה יהיה מעניין לראות את היחס שלו ל-Windows Phone ואת מידת הפתיחות שלו בהפיכת התוכנות והשירותים המרכזיים של מיקרוסופט לזמינים על הפלטפורומות המתחרות – iOS ו-Android.

לטעמי, את ההחלטות הקשות ביותר יהיה על נאדלה לקבל בתחום ה-Office.  המוצרים העיקריים המרכיבים את החבילה הזו – Word, Excel ו-Outlook, הם הנכס המשמעותי ביותר של מיקרוסופט אצל כל סוגי הלקוחות – בייתים וארגוניים – והם היחידים שעדיין מניעים צרכנים לרכוש מחשבי PC מבוססי Windows.  יחד עם זאת, קבוצת הפיתוח של Office שרכה בתקופה האחרונה את רגליה ולא הצליחה להפוך את מוצר הדגל הזה לכלי זמין ושימושי מחוץ לעולם ה-PC.

מידת התאמתה של חבילת ה-Office לטלפונים חכמים, טאבלטים ולסביבה של מסכי מגע – היא אפסית ואפילו על מחשבי ה-Surface של מיקרוסופט עצמה, הכוללים מסך מגע, היא אינה מתפקדת באופן מושלם.  העובדה שעד היום לא קם ל-Office מתחרה משמעותי בעולם הנייד היא הזדמנות פז עבור מיקרוסופט וראוי שנאדלה ישקיע מאמצים רבים בתחום זה.

הניסיון של נאדלה בתחום הענן צפוי גם להשפיע על חטיבות מוצרים צרכניים ברורים כמו Xbox ו-Skype.  הצורך בשילוב הדוק יותר של קונסולת המשחקים עם שירותי ענן הוא ברור ונאדלה יצטרך להחליט אם לתת מענה להכרזה של סוני, במסגרת CES 2014, על שירות הזרמת הודיאו שהיא מתכננת עבור קונסולת ה-Playstation.

בתחום ה-Skype, שתי המתחרות של מיקרוספט – Google עם Hangouts ו-Facebook עם Facebook VideoCall – מציעות שירות אינטרנט שאינו מבוסס על תוכנה, עובדה המעמידה את השירות של מיקרוסופט באור בעייתי.  גם כאן יצטרך נאדלה להחליט האם לנטוש את התוכנה היעודית ולהשקיע בשירות Skype מבוסס דפדפן נטו.

בשלב זה ברור שהאסטרטגיה שנאדלה מתווה עבור מיקרוסופט, אותה הוא מכנה Mobile and Cloud First, מהווה שינוי עמוק ומשמעותי והיא ככל הנראה תשנה את פני החברה.  נושאת המטוסים עליה הוא קיבל, בשבוע שעבר, פיקוד היא גדולה ואיטית ועל מנת להציב אותה במסלול הנכון, סיבוב ההגאים שלו צריך להיות מדוד ומדוייק.

הפעם האחרונה בה מיקרוסופט נדרשה למאמץ כזה היה לפני כמעט 20 שנה, כאשר מיקרוסופט כמעט והחמיצה את מהפכת האינטרנט ש-Netscape הובילה.  אז, רגע לפני שעלתה על שרטון, הצליח ביל גייטס לשנות את הכיוון של האוניה, שבזמנו היתה הרבה יותר קטנה, והציב את מיקרוסופט בכיוון הנכון.  השאלה הנשאלת היום היא האם נאדלה, כמנכ"ל חדש, יצליח להזיז אוניה הרבה גדולה.

בשנה האחרונה הפכו נתבים התומכים בתקן 802.11ac לסטנדרט וכל החברות הפועלות בתחום זה משווקות היום מוצרים הפועלים במהירות 1750Mbps ו-1900Mbps.

על מנת להשיג ביצועים אלה, הנתבים מתבססים על רכיבי תקשורת של Broadcomm ו-Atheros, התומכים ב-3 אנטנות וטכנולוגיות כמו MIMO ו-Beamforming.  יחד עם זאת ולמרות שתקן N ותקן AC תומכים במערכים של 4 אנטנות, בתחום זה החברות נמצאות בראשית הדרך ועדיין לא משווקות רכיבים התומכים בכך.

לנישה הזו נכנסה בשנת 2006 חברת Quantenna המפתחת שבבי תקשורת (silicon) התומכים במערכים של 4 אנטנות.  לחברה שני רכיבים עיקריים – QHS700 התומך ב-4 אנטנות בתקן N ו-QSR1000 התומך ב-4 אנטנות בתקן AC המספקים מהירות של 600Mbps ו-1700Mbps.

על מנת להדגים את היכולת הזו הכריזה Quantenna, ביחד עם חברת Asus, על הנתב RT-AC87U שיכלול שני רכיבים אלה ויתמוך במהירות אלחוטית כוללת של 2.3Gbps.

בתמונות משמאל ניתן לראות את 4 האנטנות המסיביות של הנתב ואת מערך היציאות שלו הכולל פורט USB 2.0 ופורט USB 3.0 וכן מפסקים לכיבוי נוריות החיווי והרכיב האלחוטי.

מעניין גם לראות את דרישות המתח והזרם של הנתב – 19V ו-1.75A – כלומר יותר מ-33W שהם כפול ויותר מכל נתב סטנדרטי אחר.

בשלב הזה לא נמסר תאריך השקה מדוייק וגם המחיר של הנתב עדיין לא ידוע, אבל ה-RT-AC87U מסמן כיוון עתידי מבטיח ביותר.

בשעות האחרונות מתגברות השמועות האומרות כי סאטיה נאדלה (Satya Nadella) עומד להתמנות כ-CEO החדש של חברת מיקרוסופט.  אם השמועות הללו אכן יתאמתו ונאדללה יהיה זה שיחליף את סטיב באלמר, יהיו אלה חדשות מצויינות עבור מיקרוסופט.

נאדלל, יליד הודו, הצטרף לחברת מיקרוסופט לפני 22 שנה ומכהן כיום כנשיא הקבוצה האחראית על תחום המוצרים הארגוניים (Enterprise), כלי הפיתוח ושירותי הענן של החברה.

בבורסת השמות של המועמדים להחליף את באלמר עלו בחודשים האחרונים שמות רבים, הן מחוץ למיקרוסופט והן מתוכה.  כך למשל מנכ"ל חברת המכוניות פורד, אלן מולאלי (Alan Mulally) כבר הודיע שאינו מעוניין בתפקיד ואילו סטיב מולנקופף (Steve Mollenkopf) מונה, במהלך חוסם, לנשיא חברת Qualcomm.

נשיא נוקיה – סטפן אילופ (Stephen Elop) שהפכה בחודשים האחרונים לחטיבה של מיקרוסופט, כבר אינו נחשב מועמד ראלי וכך גם המועמדים מתוך מיקרוסופט – טוני בייטס (Tony Bates), מנהל הפיתוח העסקי של החברה וקווין טרנר (Kevin Turner), מנהל התפעול שלה.

היתרון הגדול של נאדלה מובנה בכך שבשנים האחרונות הוא לא היה מעורב בכשלונות העיסקיים הגדולים של מיקרוסופט – Windows 8, מחשבי ה-Surface ו-Windows Phone.  מוצרים אלה לא נשקו לחטיבה אותה הוא ניהל ושמו לא דבק בהחלטות השגויות שהתקבלו בתחומים אלה.

התוצאות הרבעוניות האחרונות שפרסמה מיקרוסופט בתחילת השבוע הוכיחו פעם נוספת את עצמתה של החטיבה אותה נאדלה מנהל – לעומת הירידה במכירות של Windows (כ-3%) ו-Office (כ-24%), מכירות מוצרי השרתים גדלו בכ-10%, כאשר מספר הרישיונות שנמכרו לשירותי הענן של החברה (Office 365 ו-Azure) גדל בכ-100%.

כל הנתונים הללו מציבים את נאדלה בעמדת פתיחה מצויינת כמחליף של סטיב באלמר.  הדירקטוריון של מיקרוסופט יתכנס, ככל הנראה, בתחילת השבוע הבא ולנו נותר רק להמתין ולראות מה תהיה החלטתו.

במהלך הטיסה מלאס וגאס לסולט לייק סיטי, התנסיתי לראשונה בשירות של חברת Gogo Wireless, המאפשר גישה לאינטרנט בעת הטיסה עצמה.

הטכנולוגיה העומדת מאחורי השירות היא פשוטה למדי – במטוסים עצמם מותקנות נקודות גישה אלחוטיות (WiFi) המחוברות להתקן תקשורת מרכזי המקשר את המטוס לצמתי תקשורת (ATG) הממוקמים על האדמה.

השירות של Gogo מוצע היום בכ-2,000 מטוסים השייכים למרבית חברות התעופה האמריקאיות הגדולות כמו Delta ו-United, והוא מכסה את כל איזור צפון אמריקה.

על המטוס עצמו, התשלום עבור השירות של Gogo יכול להתבצע במספר מסלולים.  עלות חיבור יומי לשירות עולה $15 ומנוי חודשי עולה בין $40 ל-$50, בתלות במספר חברות התעופה בהן נעשה שימוש במהלך התקופה.

השירות זמין לכל התקן WiFi מהרגע שהמטוס משייט בגובה של 3 ק"מ מעל פני הקרקע.  בשלב זה הופכות נקודות הגישה של Gogo במטוס לפעילות וכל אחד יכול להתחבר אליהן.

בנוסף למסלולי התשלום הרישמיים של GoGo, ניתן למצוא ברשת אין סוף קופונים ומבצעים שניתן להתחבר באמצעותם לשירות – במיוחד באתרים של חברות התעופה.  כך למשל כל מי שרוכש מחשב Chromebook מקבל "כרטיסיה" חינמית המאפשרת 12 שימושים בשירות וטיסה זו היתה הזדמנות מצויינת לנצל הטבה זו.

ההתחברות לשירות של Gogo פשוטה מאוד – לאחר שהמחשב איתר את נקודת הגישה במטוס, יש להפעיל דפדפן ולהכנס ל-Captive Portal של Gogo.  בשלב זה יש לרכוש מינוי יומי או להקליד את פרטי המנוי החודשי ותוך שניות ספורות החיבור לאינטרנט הופך להיות פעיל.  מרגע זה ניתן לגלוש באתרי אינטרנט, לשלוח ולקבל דואר אלקטרוני, להתעדכן ב-Facebook וב-Twitter ולנהל התכתבויות עם אנשי קשר באמצעות Messenger.

המהירות של שירות ה-Gogo אינה מדהימה ואינה מאפשרת צפיה חלקה בסרטים ב-Youtube או ניהול שיחות וידאו בסקייפ ושירותים דומים.  מספר בדיקות מהירות בסיסיות שבצעתי באמצעות SpeedTest העלו זמני פינג של למעלה מ-300ms, מהירות הורדה של כ-1.5Mbps ומהירות העלאה של 400Kbps.  אלה אינן תוצאות מדהימות אבל בהתחשב בעובדה שהן מושגות בגובה של כ-9 ק"מ מעל פני הקרקע כאשר המטוס משייט במהירות של כ-650 ק"מש – זה יותר מסביר.

הטיסה שלי מלאס ווגאס לסאלט לייק סיטי נמשכה קצת יותר משעה והשירות של Gogo היה זמין בה כ-50 דקות בלבד.  עלות של $15 עבור משך זמן זה היא די גבוהה ובפועל מעט מאוד אנשים סביבי עשו שימוש בשירות.  יחד עם זאת, אם היה מדובר בטיסה פנים ארצית ארוכה, יחס עלות התועלת משתפר, במיוחד למי שאינו יכול לוותר על חיבור האינטרנט שלו ליותר משעה או שעתיים.  לסיכום – השירות אינו זול אבל בהחלט שימושי.