את ה-Monument Valley חוצה דרך עפר, באורך של כ-25 ק"מ, המובילה לאתרים המרכזיים השוכנים בו. יחד עם זאת יש בעמק נקודות תצפית נוספות שעל מנת להגיע אליהן נדרש רכב 4X4 והגישה מותרת רק באמצעות מדריך מקומי.
בתמונה משמאל אתם מוזמנים לעשות הכרה עם צ'ארלי – המדריך הפרטי שלי – שבמשך כ-3 שעות הצליח להראות לי רבות מפינות החמד של העמק היפיפה הזה. צ'ארלי בן ה-55, נשוי ואב ל-3 בנות ובן מאומץ, הוא חבר גאה בשבט הנבאחו ומשמש כמדריך בעמק מזה כ-7 שנים.
את הסיור החוויתי בפנינות הנוף של העמק הוא תיבל בסיפורים על החיים בשבט הנבאחו, על ילדותו, על משפחתו, אמונתו ודעותיו בנושאים שונים ומגוונים. פניו הרציניות, כפי שהן ניבטות בתמונה, ועמידתו הזקופה והקשוחה אינן רק פוזה למצלמה – במהלך הסיור הוא לא ניסה להתידד יתר על המידה ובמקרים בהם לא ראינו עין בעין נושאים מסוימים, כמו מרכזיותו של הגבר במשפחה והתרומה של התיירות לשבט, הוא הקפיד לדבוק בדעותיו.
שבט הנבאחו מונה היום כ-180,000 איש והשטח שהוקצה לו על ידי הממשל הפדרלי האמריקאי עומד על כ-71,000 ק"מ – בערך כשטחה של מדינת ישראל. למרות האוטונומיה היחסית לה זוכה השבט, הממשל הפדרלי ושלוש המדינות עליהן מתפרס שטח השמורה – יוטה, אריזונה וניו-מקסיקו, מעורבות מאוד בחיי היום יום.
כך למשל תוכנית הלימודים מוכתבת מלמעלה ולימוד שפת הנבאחו בבתי הספר בשמורה אינו חובה, החוקים המקומיים שהשבט מחוקק צריכים לעבור אישור של שר הפנים הפדרלי וגם מבנה הממשל הפנימי של השבט, הכולל בין השאר נשיא, סגן, מועצה ומערכת משפט, נקבע על ידי הממשל הפדרלי.
צ'ארלי מאוד לא אוהב את המעורבות הזו והיה שמח אם השבט היה יכול להפוך לעצמאי לחלוטין ולהקים מדינה עצמאית שתפעל בריבוניות מוחלטת. הוא אינו מדבר על מדינה נוספת בארה"ב אלא על מדינה עצמאית פרופר שאינה קשורה כלל לממשל הפדרלי. אחד הדברים שהוא היה רוצה לשנות באופן מיידי הוא המטבע הנהוג בשמורה. הוא רואה בדולר מטבע נחות ושונא את העובדה שעל כל השטרות והמטבעות מופיעים, מי שלדעתו, גרמו לאסונות רבים לשבטים האינדיאנים השונים.
חוקי הזוגיות החדשים, המאפשרים נישואין של הומואים ולסביות, ממש מרגיזים אותו והעובדה שמדינות שונות בארה"ב (הראשונה היא קולורדו הסמוכה) מאפשרות שימוש חופשי במרחיאונה, מאוד מדאיגה אותו. בתחומי השמורה אסור למכור יין ובירה וגם אסור לצרוך אותם בפומבי ולדעתו כך צריך להיות המצב גם לגבי סמים – קלים וקשים כאחד.
צ'ארלי גם מאוד מתקשה להשלים עם תהליכי המודרניזציה ועם הנזקים, שלדעתו, היא גורמת. אחוז הילדים בשבט הסובלים מהשמנת יתר מרקיע שחקים ולדבריו, השימוש הגובר במסכי מחשב וטלפונים חכמים מביא לכך שרבים מהם זקוקים למשקפיים.
המעבר מחיים שקטים ורגועים, כפי שהכיר אותם בילדותו ואשר שהתבססו על חקלאות וגידול כבשים וסוסים, לאירוח של למעלה מ-1.5 מיליון מבקרים בשנה מביא לדעתו להרס העמק באופן בלתי הפיך.
אם היתה לו אפשרות, הוא היה מעלה את דמי הכניסה לעמק מ-$5 ל-$25, סכום שהיה מביא להקטנת מספר המבקרים ואפשרות להשקעת משאבים גדולים יותר בפעולות שימור. הוא גם אינו מקבל בהשלמה את המיקום והאופן בו נבנה המלון בו שהיתי על שפת העמק – ה-The View Hotel, אותו ניתן לראות בתמונה משמאל – שנשקפים ממנו מבטים מדהימים אותם ניתן לראות באלבום הפייסבוק.
למרות כל האמור לעיל, את ביתו הבכורה שלח צ'ארלי לבית ספר לאחיות והוא חושב שהיא אינה צריכה להתחתן לפני גיל 28 – אחרי שתסיים את הלימודים, תצבור ניסיון ותהיה עצמאית לבחור את דרכה בחיים. הוא גם מקווה ששתי בנותיו הצעירות גם ילכו בדרך זו.
הבן המאומץ שלו הוזנח על ידי הוריו הביולוגיים והסתבך עם החוק מספר פעמים. בעוד חודשיים הוא עומד להשתחרר מבית הכלא ואז יעבור לחסותו המלאה של צ'ארלי. הוא מתכוון ללמד אותו את כל המסורות שהולכות ונשכחות בשבט ומקווה שבאמצעותו יוכל לשמר את הידע, המנהגים ואורח החיים של בני הנבאחו.
שלוש שעות הסיור חלפו מהר מאוד אך השילוב של שיחה מעניינת וקולחת ונופים מרהיבים, השאירו טעם של עוד. בסיומן נפרדתי מצ'ארלי בלחיצת יד ובאיחולים הדדיים לבריאות והצלחה.
מה-Monument Valley המשכתי את דרכי דרומה על כביש US163, עד העיר Kayenta הנמצאת בתוככי ה-Navajo Nation, ומשם פניתי לכביש US160 לכיוון מערב.
כ-40 קילומטר מ-Kayenta נמצא הפארק הלאומי Najaho National Monument, השוכן בגובה של 2,300 מטר מעל פני הים, בו ניתן לראות שרידי התיישבות אינדיאנית קדומה. בדומה ל- Butler Wash Ruins שהוזכר בפוסט על היום הקודם, גם כאן אפשר להיווכח כיצד נצלו המתישבים הקדמונים את הנתונים הטופוגרפים של האזור בו בחרו להתיישב.
אחרי הביקור בפארק המשכתי על US160 עוד כ-25 ק"מ ואז פניתי צפונה לכביש SR98 עליו נסעתי כ-100 ק"מ עד העיר Page. עיר זו הוקמה בסוף שנות ה-50 של המאה הקודמת בכדי לשכן את העובדים המתפעלים את ה-Glen Canyon Dam. זהו סכר נוסף על נהר הקולורדו, המשמש כתחנת חשמל הידרואלקטרית, המזכיר בצורתו את ה-Hoover Dam. גם מאחורי סכר זה נוצר אגם גדול (Lake Powell) המשמש את התושבים של Page והסביבה לפעילויות ספורט ושיט שונות.
נהר הקולורדו משמש בנקודה זו כגבול בין מדינת אריזונה למדינת יוטה וממש בסמוך לו נבנתה נקודת תצפית המאפשרת לראות את הסכר והגשר החוצה האותו.
את הלילה העברתי בעיר קטנה הנקראת Kanab הנמצאת כ-120 ק"מ מערבית ל-Page על הכביש US89. הדרך מ-Kanab ללאס ווגאס נמשכת כ-3 שעות ורובה מתבצע על הכביש המהיר I15 עליו כבר נסעתי ביום השני של הטיול, מה-Temple Square לעיר Orem.
זהו – הטיול של השנה תם ונשלם ועכשיו כבר אפשר להתחיל לחשוב על זה של השנה הבאה. בינתיים מחכה מאחורי הפינה תערוכת CES 2014 על שלל מסיבות העיתונאים, הפגישות המתוכננות והמוצרים החדשים שיוכרזו.
חברת Qualcomm בחרה להציג את השעון החכם שלה, המכונה Toq, באוהל שקוף שמוקם ברחבת החניה שממול למרכז הקונגרסים. בהתחשב בביצועים הבעייתים של מסכי מכשירים חכמים באור שמש, הבחירה במיקום זה נראית מעט מוזרה, אבל זה בדיוק מה ש-Qualcomm רצתה.
ה-Toq מדבר, באמצעות bluetooth, עם טלפונים חכמים המריצים Android ומציג על המסך התראות המגיעות אל הטלפון. באמצעות אפליקציה שרצה על הטלפון (תמונת מסך משמאל) יכול המשתמש לקבוע איזה התראות יוצגו על השעון ומאילו אפליקציות הן תגענה.
מרפסת התצפית על סיבוב הפרסה נמצאת בגובה של כ-1,800 מטר כשנהר הקולורדו נמצא 700 מטר מתחת. הסביבה כולה מושלגת והטמפרטורה עומדת על 6 מעלות מתחת לאפס.
