NetCHEIF Blog

בקר השקייה הוא מכשיר המשמש להפעלה אוטומטית של מנגנוני השקייה כמו ממטרות וטפטפות.  השימוש בבקר השקייה נפוץ מאוד בגינות נוי, שם הוא שולט על זמני הפתיחה והסגירה של ברזי השקייה חשמליים, בהתאם ללוחות הזמנים שתוכנתו בו.

לבקרי ההשקייה הנפוצים, כמו זה בתמונה משמאל, יש שני חסרונות עיקריים – הראשון בהם הוא תהליך תכנות מורכב שאינו אינטואיטיבי.  הבקרים הנפוצים מגיעים עם ממשק המזכיר שעוניים דיגיטליים זולים – צגי LCD קטנים, המציגים צבע אחד בלבד, וממשק מבוסס כפתורים מרובי פונקציונאליות.

בנוסף, לבקרים אלה אין זכרון לטווח ארוך ובזמן הפסקות חשמל הם מסתמכים על סוללות גיבוי שנוטות להתרוקן בדיוק בזמן שהן נדרשות.  מי שכבר צלח את מכשול התכנות של בקרים אלה, ימצא את החסרון השני – התכנות שלהם מאוד פשטני – למשל "פתח ברז 2 בימי שני וחמישי בין השעות 6:00 ל-9:00".

הבקרים הבייתים הנפוצים אינם יודעים להתחשב במזג האוויר או בתאריך וכתוצאה מכך אינם יודעים להתאים את כמות המים הדרושה לגינה בפועל.  בישראל, בה המחסור במים מורגש יותר מאי פעם, מצב זה גורם לבזבוז ועולה לבעל הגינה ממון רב.

לאחר שפרש מחברת פריסקייל, החליט עודי דהן להקים חברה בשם GreenIQ ולפתח מחשב השקייה שידע להתגבר על חסרונות אלה.  המוצר שפיתח הוא מחשב השקייה חכם, המתחבר אל רשת האינטרנט, ששולט על פתיחת וסגירת ברזי ההשקייה, תוך התחשבות במזג האוויר ובמיקום הפיזי של הגינה.

למחשב ההשקייה יש חיבור רשת, קווי ואלחוטי, שדרכם ניתן להתחבר אל רשת האינטרנט ולשאוב את נתוני מזג האוויר הרלוונטים מאתר Weather Underground.  באמצעות מידע זה ותוך שימוש באלגוריתמי התאיידות (ET), קובע המחשב לכמה מים זקוקה הגינה ומהם המועדים האופטימליים להשקייה.

המחשב של GreenIQ יודע לשלוט על 6 ברזי השקייה חשמלים ותוך שימוש במועדי זריחת ושקיעת השמש, שגם הם מורדים מהרשת, על הדלקת וכיבוי מערכת התאורה הגינתית.  הוא יודע לשלוח לבעל הגינה דו"ח מפורט, ברמה יומית ושבועית, על זמני הפתיחה והסגירה של כל אחד מהברזים ועל מועדי הדלקת וכיבוי האורות באותה תקופה.

כל ההגדרות של מחשב ה-GreenIQ מתבצעות מאתר אינטרנט אדפטיבי (http://greeniq.co) המתאים לדפדפן במחשב, לטלפון החכם ולטבלט.  הנתונים המוזנים שם, כמו השם של כל ברז, תמונה של כל מ-6 איזורי ההשקיה, אופן הפעולה של כל ברז וכיוב', נשמרים בענן של חברת GreenIQ וזמינים מכל מקום בו יש חיבור אינטרנט.  המשמעות היא שבעל הגינה אינו חייב להיות נוכח ליד מחשב ההשקייה והוא יכול לשלוט ולשנות את אופן הפעלתו מכל מקום.

האפשרויות שמחשב ההשקייה של GreenIQ נותן לבעל הגינה הן רחבות למדי – פרט להפעלה אוטומטית, יכול המשתמש להשתמש במחשב ההשקייה כמו בקר רגיל ולהגדיר לכל ברז עד 4 תוכניות עבודה שונות, שאינן תלויות במידע המושג מרשת האינטרנט.  לפונקציה זו חשיבות גדולה בעת שמוקמת גינה חדשה או כאשר מבצעים בה שיפוץ, פעולות הדורשות תזמוני השקייה שאינם תלויים בגורמים חיצוניים.

מבחינה טכנית, מחשב ההשקייה הוא בעל ממשק רשת קווי של 100Mbps והתמיכה האלחוטית שלו היא במהירות של עד 150Mbps.  הוא יודע להתחבר לכל נתב קיים ותומך בכל שיטות ההצפנה הקיימות.  מטעמי סודיות מסחרית עודי לא הסכים לחשוף בפני תצלומים פנימיים של המחשב ומכיוון שהוא עדיין לא קיבל אישור מה-FCC, גם שם אין תמונות שניתן ללמוד מהן על סוג הרכיבים.

המוצר, שתוכנן ופותח בארץ במימון עצמי, ומיוצר בסין, זמין לרכישה כבר עכשיו בעלות של 899 שקל (כולל מע"מ ומשלוח).  לפרטים נוספים אפשר לפנות לאתר האינטרנט של החברה.  מדריך התקנה בעברית למערכת ניתן למצוא כאן אך למרות ששוק היעד הנוכחי הוא ישראל, מדריך משתמש מפורט קיים כרגע רק בשפה האנגלית – כאן.

ראוי לציין שניתן למצוא בארה"ב מוצרים שמאוד דומים בפונקציונאליות שלהם למחשב של GreenIQ כמו ה-RainMachine.  כששאלתי את עודי לגבי הנושא הוא ענה: "במהלך 2013 צצו מספר מתחרים בתחום.  לכל אחד מהם יתרונות וחסרונות שונים.  … אני חושב שבסופו של דבר, תהיה תחרות בשוק הזה והיא תתבסס על קלות שימוש והתקנה, מחיר, פונקציונליות ויעילות אלגוריתם ההשקייה."

היום (7/10/20213) התקיים, לראשונה בישראל, אירוע החשיפה של תערוכת CES (ראשי תיבות של Consumer Electronics Show) הנערכת מדי שנה, בחודש ינואר, על ידי איגוד תעשיות האלקטרוניקה הבידורית (CEA).

CES היא תערוכת האלקטרוניקה הבידורית והמחשוב הגדולה ביותר בעולם ובכל שנה נוטלות בה חלק כ-3,000 מהחברות הגדולות ביותר בעולם.  התערוכה נמשכת 4 ימים ומבקרים בה למעלה מ-150,000 איש המגיעים מכ-150 מדינות.

האירוע – Unveiled TLV – הוא חלק מסדרה של כנסים שעורך ה-CEA במספר ערים ברחבי העולם – לונדון, פאריז וניו-יורק – שמטרתם לחשוף את תערוכת CES ולהגביר את המודעות אליה.

גארי שפירו (Gary Shapiro), הנשיא של ה-CEA, ציין בהרצאת הפתיחה שלו שכ-350 ישראלים מגיעים מדי שנה ל-CES ובהתחשב במרכזיותה של ישראל בעולם ההיטק, הוא מעוניין לראות מספר גדול יותר של מבקרים.

את ההרצאה המרכזית נתן מולי אדן, נשיא אינטל בישראל, שכהרגלו סחף את הקהל בהופעה מרשימה.  על פי תפיסתו של מולי, עולם המחשוב מתקדם היום בצעדים אקספוננציאלים וכתוצאה מכך, ב-5 השנים הקרובות, כמות הידע שתצבור האנושות תהיה גדולה יותר מכל זו שהושגה במהלך 100 השנים האחרונות.  הוא אף טוען שמספר הטרנזיסטורים במעבדים שיצאו לשוק בעוד 6-7 שנים יהיה גדול ממספר הנוירונים במוח האדם, מה שיקנה להם עוצמת חישוב שתוכל להתחרות ביכולת האנושית.

אחריו עלה לבמה הכלכלן הראשי של האיגוד – שון דובראבק (Shawn Dubravac) – שהציג נתוני סקר שערך לגבי השימוש באמצעים טכנולוגיים בישראל.  על פי ממצאיו, 86% מהישראלים הם בעלי טלפון חכם ול- 46% מהם יש טאבלט.  אלה מספרים גבוהים מאוד הדומים מאוד לאלה שנמצאו על ידו באנגליה.  לעומת זאת בצרפת השיעורים הם נמוכים יותר.  העתק מלא של הנתונים שהוצגו ניתן למצוא כאן.

פאנל הבכירים שנערך לאחר מכן, בו השתתפו בין השאר יוסי ורדי, מאיר ברנד מגוגל, יואלי מארק מיאהו ודב מורן, המתמקד בסיבות שהפכו את ישראל למעצמת הייטק ולחממה בין-לאומית לסטארטאפים.  מאיר ברנד מגוגל ציין שבניגוד לתרבויות אחרות בהן כשלון נחשב כתם לכל החיים, בישראל כשלון הוא חלק בלתי נפרד מהחדשנות.  יוסי ורדי ציין שהלך הרוח, המכונה ה-"אמא היהודית", הוא זה שדוחף צעירים בישראל להשתפר ולהצטיין.  דב מורן ציין את העובדה שישראל, כמדינת הגירה שהצליחה לשלב אנשים שהגיעו מעולמות שונים, היא זו שמפרה את יכולת החשיבה וההמצאה.

בסיום החלק הפרונטלי של הכנס התקימה תערוכה מצומצמת בו הציגו מספר קטן של חברות מוצרים וטכנולוגיות.  חלק מהמשתתפים בכנס, בעיקר אלה שביקרו בעבר בתערוכה בלאס וגאס, הביעו אכזבה ממיעוט המציגים והמוצרים שהוצגו.  יחד עם זאת יש לזכור שזוהי הפעם הראשונה שבה מתקיים אירוע כזה בישראל ושרמת הציפיות ממנו היתה גבוהה מהמקובל כאן.

לטעמי, זה היה אירוע חשוב, שהפגיש דמויות מרכזיות בשוק ההיטק הישראלי ויש לקוות שבכנסי Unveiled TLV שיתקיימו בעתיד יבינו חברות נוספות את הפוטנציאל הגלום בחשיפה בו.

לפני מספר ימים הכריזה חברת TRENDnet על נתב נסיעות חדש, המתחבר ישירות אל שקע החשמל, המכונה TEW-714TRU.

כמו כל נתב, גם הדגם הזה מאפשר לשתף חיבור אינטרנט אחד בין מספר מחשבים והוא יודע לפעול הן כנתב סטנדרטי והן כנקודת גישה (Access Point), במהירות אלחוטית של עד 150Mbps.

ה-TEW-714TRU כולל כניסת רשת במהירות 100M ושתי יציאות USB – אחת המאפשרת לשתף התקן זכרון חיצוני כמו דיסק קשיח או Disk On Key והשניה, המספקת זרם של 2.1A, משמשת לטעינת טלפונים חכמים וטאבלטים.

הייחודיות של הדגם מתבטאת בתכונה הנעדרת מרוב הנתבים בכלל ונתבי הנסיעות בפרט – חייגן WISP (ראשי תיבות של  Wireless Internet Service Provider) – המסייע בניצול יעיל של שירותי האינטרנט המוצעים במלונות.

חלק קטן מהמלונות, בעיקר בארה"ב, מספקים שירות אינטרנט קווי ואז ניתן למצוא בכל חדר שקע RJ45.  במקרים אלה, הופך נתב הנסיעות לנקודת גישה עצמאית (AP) המספקת חיבור אלחוטי פרטי לבעל הנתב.

רוב המלונות בעולם מספקים שירותי WiFi בלבד, אבל במקרים אלה המהירות המוצעת היא בדרך כלל נמוכה וגם הכיסוי של החדרים אינו תמיד מלא.  בנוסף, העומס של מכשירי האורחים מפחית מהיעילות והמהירות של הרשת האלחוטית ומעיב על חווית הגלישה.

יתר על כן, היכולת של נתבי הנסיעות הפופולריים לשמש כ-repeater לאות האלחוטי היא בדרך כלל מוגבלת.  המלונות אינם מאפשרים גישה פיזית לנתבים שלהם ובדרך כלל הם גם מגבילים את האפשרות להשתמש במנגנון ה-WPS.

לנישה הקטנה הזו נכנס ה-TEW-714TRU המאפשר להגביר את האות האלחוטי הקיים מבלי שנדרשת גישה לנתב המלון – הוא עושה זאת על ידי שימוש בחייגן WISP.  חייגן ייחודי זה הופך את הנתב לנקודת גישה המתבססת על חיבור WAN אלחוטי.

עד לפני מספר שנים שיטת חיבור זו היתה מאוד פופולרית בארה"ב ואיפשרה לספק שירותי אינטרנט לאיזורים מרוחקים שהכדאיות הכלכלית בפריסת חיבורים קווים היתה נמוכה מאוד.

עתה חוזרת דרך החיבור הזו והופכת להיות שימושית בבתי מלון ועבור משתמשים שיש בסביבתם רשת אלחוטית ציבורית.

עלותו של ה-TEW-714TRU היא $60 והוא מסופק עם שלושה מתאמי חיבור לרשת החשמל – אמריקאי, בריטי ואירופאי.  הוא יהיה זמין לרכישה בעוד כשבועיים.

לפני מספר שבועות, אמיתי זיו, כתב התקשורת של The Marker, ואני הפקנו סרטון וידאו קצר על ה-Chromecast – המזרימדיה החדש של חברת גוגל.  בכדי להדגים את יכולתו של ה-Chroemcast להזרים דפי אינטרנט המוצגים בדפדפן Chrome אל הטלוויזיה,  הבאתי לאולפן את המחשב הנייד שלי, אותו אתם יכולים לראות במהלך הסרטון.

המחשב, מתוצרת Samsung, הוא נייד לכל דבר ועניין – יש לו מקלדת, מסך, דיסק SSD פנימי, כניסות USB, חיבור למסך חיצוני, רמקולים, קורא כרטיסי SD ומצלמה לשיחות וידאו.  העובדה שזיו מצליח להחזיק אותו ביד אחת מוכיחה שגם המשקל שלו די נמוך.

כמו כל מחשב נייד, ניתן לגלוש איתו באינטרנט, לקרוא דואר אלקטרוני, להפיק מסמכים וגיליונות אלקטרוניים, לערוך תמונות ולהדפיס – אך התכונה הכי מדהימה שלו היא המחיר – עלותו בארה"ב, כולל מיסים מקומיים ומשלוח, היא פחות מ-1,000 שקל.  העובדה שהוא זמין לרכישה רק בארה"ב לא צריכה להוות בעיה מיוחדת.  באמצעות חברות שילוח כמו mustop או buy2usa ניתן לקבל אותו ישירות לכתובת האישית בישראל בעלות של כ-1,400 שקל.

נשמע מעניין? – בואו וכנסו לעולם מחשבי ה-Chromebook שנולד לפני פחות מ-3 שנים אך הולך וצובר תאוצה עצומה.

מערכת ההפעלה של מחשבי ה-Chromebook מכונה Chrome OS והיא מפותחת על ידי חברת גוגל.  היא מתבססת על גרעין (kernel) של Linux, כאשר Chrome הוא דפדפן האינטרנט וסביבת העבודה העיקרית של המערכת.  בתחילת דרכה השימוש במערכת היה אפשרי רק כאשר למחשב ה-Chromebook יש חיבור פעיל לאינטרנט, אבל בשנה האחרונה הרחיבה גוגל את יכולתה, ועתה ניתן לעשות בה שימושים רבים ומגוונים גם ב-Offline.

הרציונאל העומד מאחורי המערכת הוא פשוט מאוד – אם בכל מקרה רוב הזמן מול המחשב מוקדש לביצוע מטלות הדורשות שימוש בדפדפן אינטרנט ובשירותי ענן מסוגים שונים, אז מדוע לא להפוך את הדפדפן למערכת עצמה?  הגישה הזו עיצבה הן את סביבת העבודה והן את תצורת החומרה של המחשב – מסך הפתיחה של מחשבי ה-Chromebook הוא הדפדפן עצמו, שהשימוש בו דורש נפח זכרון קטן ועוצמת מיחשוב לא גבוהה.

כך לדוגמא, מחשב ה-Chromebook שלי (דגם XE303C12 של חברת Samsung) מבוסס על מעבד ARM מסוג Exynos 5 Dual הפועל במהירות של 1.7Ghz, זכרון RAM בנפח של 2GB ודיסק SSD בנפח 16GB.  מפרט דומה ניתן למצוא בטאבלטים שונים (כמו ה-Nexus 10 לדוגמא), אבל התוספת של מקלדת, מסך בגודל 12 אינץ' ודפדפן Chrome בתצורה מלאה הופכים את המחשב לסוס עבודה.

הפעלת המחשב היא פשוטה מאוד – כל מה שנדרש הוא להרים את המסך לזווית העבודה הרצויה ותוך פחות מ-10 שניות הוא מוכן לעבודה.  בשלב זה המשתמש מתבקש להקליד את סיסמת הכניסה לחשבון ה-Google האישי​ וכך נפתחת הגישה ל-Gmail, ל-Google Docs, לאלבומי ה-Picassa, לתצורת ה-Chrome האישית ולכל שאר השירותים של החברה.  על מנת לכבות את המחשב, יש לסגור את המסך – פעולה המכניסה אותו למצב Sleep.  הסוללה של ה-XE303C12 מספיקה לכ-7 שעות עבודה רצופה ובמצב שינה היא יכולה להחזיק כ-10 ימים.

השימוש הראשוני ב-Chromebook היא חוויה שונה מאוד ממחשב אישי מבוסס Windows.  כיוון שהתצורה שלו נקבעת על פי מאפייני ה-Chrome האישים השמורים בענן של גוגל, המחשב מוכן לעבודה באופן מיידי – אין צורך להתקין תוכנות, להעתיק קבצים ולבצע אין סוף הגדרות.  בנוסף, כל משתמש שרוכש Chromebook מקבל בחינם נפח אכסון של 100GB בענן של גוגל (Google Drive).  בסרטון המצויין הזה ניתן לראות את תהליך ה-unboxing של ה-Chromebook ואת אופן השימוש בו.

כל התכונות הללו הופכות את ה-Chromebook למוצר מעניין עבור תלמידים בבתי ספר, ארגונים ומשתמשים עסקיים, במיוחד אלה שכבר משתמשים בשירותים של גוגל וב-Google Apps לעסקים.  כיוון שהמידע האישי נשמר בענן, ניתן לגשת לנתונים מכל מקום ומכל מחשב אחר, לא רק מה-Chromebook.

באופן זה הקשר החד-חד ערכי שנוצר בין המשתמש למחשב מתפוגג וגם אם המחשב מתקלקל, אובד או נגנב אין צורך לדאוג לגבי איבוד נתונים.  פשוט עוברים למחשב או Chromebook אחר וממשיכים בדיוק מאותה נקודה.

ההצלחה של ה-XE303C12 בשוק המחשבים היא פנומנלית.  כבר שבועות רבים הוא מוביל את טבלת המחשבים הניידים הנמכרים ביותר ב-Amazon, תוך שהוא משאיר מאחוריו מתחרים בולטים כמו ה-MacBook Pro וה-MacBook Air.

שביעות הרצון ממנו היא גבוהה ביותר (4.1 מתוך 5) ומספר התגובות עליו הוא הגדול ביותר בקטגוריה.  דווקא בשלב שבו מכירות מחשבי ה-PC הולכות וצונחות, האלטרנטיבה בדמות Chromebook הולכת ותופסת תאוצה.

בשנה האחרונה החלה חברת גוגל להרחיב את היכולת של ChromeOS באופן המאפשר פיתוח של ישומים עצמאיים שאינם תלויים בזמינות של חיבור אינטרנט.  יישומים אלה, המבוססוים על HTML 5, מרחיבים את היכולת של מערכת ההפעלה ומוסיפים לה תכונות חדשות.

מדי מספר שבועות משחררת גוגל עדכונים ל-Chrome OS ואלה מותקנים באופן אוטומטי על המחשב.  עדכונים אלה, הנמצאים באחריות גוגל ואינם תלויים ביצרן החומרה, מוסיפים למערכת ההפעלה תכונות חדשות ובמידת הצורך מתקנים באגים שהתגלו בה.

בחנות האפליקציות של Chrome OS יש כיום כ-50 ישומים כאלה וביניהם משחקים, עורכי תמונה וישומים המאפשרים לשרטט תרשימי זרימה.  תוכנות אלה פועלות באופן עצמאי ורצות בחלון נפרד שאינו קשור ללשוניות (tab) של דפדפן ה-Chrome.

בתמונה משמאל ניתן לראות את תוכנת עריכת התמונות Pixlr Touch Up של חברת Autodesk.  התוכנה מאפשרת לשנות את גודל התמונה, לחתןך אותה, לערוך את הצבעים שלה וכיוב'.  מי שמעוניין להתנסות בה, יכול להוריד ולהתקין אותה על דפדפן ה-Cheome במחשב האישי שלו.

משתמשים ישראלים ישמחו לדעת שהתמיכה בעברית ב-ChromeOS היא מלאה – הן ברמת ההקלדה והן ברמת ממשק המשתמש.  המעבר מעברית לאנגלית ובחזרה נעשה באמצעות אותם קיצורים הנהוגים ב-Windows כך שעקומת הלימוד בנושא זה היא אפסית.  כדאי רק לזכור שלא קיים היום מחשב Chromebook עם חריטה של אותיות בעברית על המקלדת, אך זו מגבלה שניתן להתגבר עליה בקלות על ידי מדבקות.

פרט לדגם הנמצא ברשותי, קיימים בשוק עוד כ-5 דגמים נוספים של מחשבי Chromebook ובכללם דגמים של חברת HP וחברת Acer.  בכנס המפתחים של חברת אינטל (IDF), שנערך לפני כשבועיים בסאן פרנסיסקו, הכריזו החברות Asus וטושיבה על דגמי Chromebook חדשים שיהיו מבוססים על מעבדי Atom ו-Haswell.  בנוסף, גם לחברות Dell ו-Lenovo יש כוונה להציג מחשבי Chrome OS.

הדרך הטובה ביותר לבדוק את מידת ההתאמה של מחשב Chromebook לצרכים היום-יומיים היא פשוטה מאוד – יש להיצמד, למספר ימים לדפדפן Chrome, להרחבות ולאפליקציות שלו.  התנסות כזו תיתן תחושה דומה מאוד לשימוש במחשב Chromebook ותאפשר לבדוק אם הוא עונה לציפיות האישיות.

אני סבור שמי שבעיקר גולש באינטרנט, כותב מסמכים, משתמש בגיליון אלקטרוני, עורך מצגות ומתבסס על השירותים של חברת גוגל, ימצא שה-Chromebook הוא אופציה מעניינת היכולה להוות תחליף ראוי למחשב נייד.

בערב ראש השנה שוחחתי עם מכר ותיק, שמכיר אותי שנים רבות ועוקב בקפידה אחרי הבלוג.  בשיחת החולין שקיימנו, עדכנו אחד את השני על המשפחה ועל ידידים משותפים, החלפנו חוויות מחופשת הקיץ והשלמנו פערים בשאר העניינים שבין אדם לחברו.

לחבר ולי יש עבר משותף, הקשור בחברת מיקרוסופט ולפיכך, לקראת סוף השיחה, שוחחנו קצת על המאורעות האחרונים בחזית הזו.  "תגיד לי", שאל החבר, "בלמר מתפטר, מיקרוסופט רוכשת את נוקיה ואין לך מה לכתוב בבלוג על זה?".

השבתי לו שבעקרון הוא צודק, אבל מכיוון שכבר כתבתי פעמים רבות על הנושאים הללו, ואף התייחסתי בהרחבה לשיתוף הפעולה עם נוקיה ועל העתיד של מיקרוסופט וסטיב באלמר בעידן של Windows 8, לא נראה לי שיש טעם לטחון נושאים אלה שוב.

כך לדוגמא לפני כשנה, מספר ימים לפני ההכרזה על Windows 8, כתבתי: "אי אפשר לסיים את הדיון הזה ללא הפן האישי.  במסגרת המהלך המורכב הזה נוטל על עצמו סטיב בלמר, המנכ"ל הכל יכול של מיקרוסופט, סיכון גדול – אם המהלך הגרנדיוזי הזה יצליח הוא יוכל לעמוד, כתף אל כתף, ליד ביל גייטס שהוביל את מהפכת ה-Windows הראשונה אבל אם הוא יכשל, זו ככל הנראה תהיה סוף דרכו במיקרוסופט."

היום ברור לכולם שמיקרוסופט כשלה עם Windows 8 וגם העדכון הצפוי, בדמות גירסא 8.1, לא ישנה הרבה בנושא הזה.  המוניטין של Windows 8 הוא בכי רע ושום עדכון לא עומד לשנות זאת.  גם הוספת כפתור ה-Start, השינוי המהותי ביותר בעדכון הזה, לא יעלה ולא יוריד.  מי שרצה את הכפתור הזה כבר מצא את הדרך להוסיף אותו וגם שאר השיפורים שימצאו את דרכם ל-8.1, לא יהפכו מערכת הפעלה כושלת להצלחה מסחררת.

באותה מידה, הרכישה של נוקיה והטמעתה בתוך מיקרוסופט לא תהפוך את Windows Phone למתחרה אמיתית ב-iPhone וב-Android.  היא תמשיך להיות נישה בעולם הטלפונים החכמים, לא בגלל שהיא מערכת לא טובה, אלא בגלל שהיא לא מציגה שום יתרון ייחודי על המתחרות שלה.  ההוכחה הבולטת לכך היא העובדה שמפתחי האפליקציות לא מוצאים טעם להסב אותן לסביבה זו וכך החנות של מיקרוסופט מציעה היום מעט אפליקציות, רבות מהן לא מעודכנות.

בראיה לעתיד, התקופה הקרובה לא הולכת להיות פשוטה עבור חברת מיקרוסופט.  הירידה המתמשכת במכירות של מחשבים אישיים והמעבר של הצרכנים לטלפונים חכמים וטאבלטים, עומדים לפגוע בצורה משמעותית ברווחים העצומים של החברה הנובעים מחטיבות ה-Windows וה-Office.  המשמעות היא שמיקרוסופט תאלץ לסמוך בעתיד על חטיבת מוצרי השרתים (כמו SQL Server ו-Exchange) ועל ה-Xbox כמנועי הצמיחה והרווח של החברה.

על הסקאלה שבין Apple, הכורכת תוכנה וחומרה באופן אינטגרטיבי, לבין גוגל, העוסקת רק בפיתוח תוכנה, נעה מיקרוסופט בשנים האחרונות – בהנחיה ישירה של באלמר – יותר ויותר לכיוון הראשון.  מחשבי ה-Surface ו-Windows 8 RT, שהיו אחד ההימורים הגדולים ביותר של החברה, מסתמנים היום ככשלון קולוסאלי שבגינו נאלצה מיקרוסופט למחוק מלאי בשווי של כמעט מיליארד דולר.  הרכישה של נוקיה, שמוסיפה למיקרוסופט למעלה מ-32,000 עובדים והופכת אותה גם ליצרנית של טלפונים חכמים, רק מגבירה השאלות הנוקבות לגבי מהותה של מיקרוסופט.

המנכ"ל שיחליף את באלמר יקבל חברה שגם אחרי שלוש שנים של השקעות מסיביות, עדיין מחפשת את דרכה בעולם המחשבים, הטאבלטים והטלפונים החכמים.  הוא יצטרך לבחון היטב את מכלול ההשקעות ב-Windows וב-Windows Phone, לבדוק מדוע לא נעשה שימוש מסיבי יותר ב-Office לקידום סביבות אלה ולבצע התאמות לא פשוטות שישנו את פניה של החברה ואת האופן שבו אנו רוכשים מחשבים אישיים.

השאלה האמיתית היא אם בוועדת האיתור שמונתה על ידי הדירקטוריון של החברה יושבים אנשים שמבינים שה-DNA של השוק השתנה ושיש צורך דחוף ומיידי בשינוי מהות החברה, מיקודה ואופן תפקודה.

כשחברת Google הכריזה בשבוע שעבר על פלאג HDMI המאפשר להזרים סרטי Yuotube, תכני אינטרנט ושידורים של Netflix לטלווזיות HDTV, לא יכולתי לעמוד בפיתוי.

כבר במהלך מסיבת העיתונאים הזמנתי את ה-Chromecast והבוקר (2/8/2013) הוא נחת על שולחני.  היו לי כמה סיבות לרכוש אותו – ראשית, הוא עולה רק 35 דולרים ובנוסף, בלחיצת כפתור, הוא מאפשר להציג על מסך הטלוויזיה סרטוני Youtube ותכני אינטרנט ישירות מדפדפן ה-Chrome .

מי שרוכש את המוצר בארה"ב (ולמי שמשתמש בשירותי proxy בארץ) הוא גם מאפשר שלושה חודשי צפיה חינם בשירות ההזרמה של חברת Netflix.  בהתחשב בכך שעלות השירות של Netflix היא 8 דולרים לחודש, הרי שבפועל חומרת Chromecast עולה רק 11$.  התמחור הזה הופך את העסקה לכל כך משתלמת עד ש-Google נאלצה להפסיק את מתן ההטבה פחות מ-24 שעות לאחר ההכרזה.

אבל מבחינתי, הסיבה העיקרית לרכישה הספונטנית היא היכולת של Chromecast להציג דפי אינטרנט וכל סרט וידאו, ישירות אל הטלוויזיה הגדולה בחדר המשפחה.  לעיתים קרובות אני נתקל בסרטון Youtube או אתר אינטרנט שאת תוכנו אני מעוניין לשתף עם אשתי.

ה-Chromecast מאפשר זאת בקלות ובפשטות על ידי שימוש בלחצן יעודי אותו ניתן למצוא בצד ימין למעלה בממשק דפדפן ה-Chrome או בממשק ה-Youtube.

חברת Google דאגה לשלב את הכפתור באופן שהוא יהיה זמין על מגוון רחב של סביבות חומרה ותוכנה – טלפונים וטאבלטים מבוססי Android ו-iOS, מחשבים אישיים ואפילו במחשבי ה-Chromebook.

כפי שניתן לראות בתמונה הראשונה, ה-Chromecast מגיע בקופסה לבנה בגודל של 12 ס"מ על 12 ס"מ.  הבחירה בקופסא בצבע הלבן אינה נראית מקרית – זה הצבע שבו ארוזים מוצרי Apple ובמיוחד ה-Apple TV שהוא המתחרה הקרוב ביותר ל-Chromecast.  אני משער שבכך מנסה Google לייצר זהות מסויימת בין המוצרים כך שיראו על המדף בחנויות מאוד דומים האחד לשני.

פתיחת הקופסא מגלה שהיא כוללת את פלאג ה-Chromecast עצמו שמתחבר ליציאת HDMI של כל טלוויזית HDTV, כבל USB, מתאם חשמל ומאריך HDMI קטן שיש בו צורך במקרה וחומרת Chromecast רחבה מדי ליציאה הזמינה בטלוויזיה (ראו תמונה ראשונה).

ההתקנה  הפיזית פשוטה וקלה –  מחברים את הפלאג ליציאת HDMI פנויה בטלוויזיה, את כבל ה-USB מחברים ליציאת ה-Micro USB של ה-Chromecast ואת הצד שני שלו לספק הכוח או ליציאת USB פנויה בטלוויזה (ראו תמונה שניה).

עתה ניתן לראות על מסך הטלוויזיה את מסך הפתיחה של ה-Chromecast (ראו תמונה שלישית).  התוצאה של גלישה לכתובת המצויינת על המסך http://google.com/chromecast/setup תלויה במכשיר בו נעשה שימוש.

בטלפונים וטאבלטים מבוססי Android יופנה המשתמש לחנות ה-Play של Google על מנת להוריד את האפליקציה הרלוונטית.  בדומה לכך,  בעלי iPhone או iPad  יופנו ל-App Store של חברת Apple ובמחשב אישי המריץ Chrome, יתבקש המשתמש להתקין אפליקציה קטנה שתתקין את ההרחבה (extention) המתאימה.

שלבי ההתקנה של התוכנה ברורים מאוד – ראשית ה-Chromecast מציג על המסך הטלוויזיה תמונה הכוללת מחרוזת יחודית של אותיות ומספרים והמשתמש מתבקש לוודא שהיא זהה לזו המוצגת על ההתקן דרכו מתבצעת ההתקנה.

לאחר האישור, מתבקש המשתמש להקליד את סיסמת ההצפנה של רשת ה-WiFi ובאפשרותו גם לשנות את שם היחודי של ה-Chromecast.  בסיום ההתקנה מוצגת על מסך הטלוויזה תמונה הכוללת את שם הרשת האלחוטית אליה מחובר ה-Chromecast, השם היחודי שלו והשעה.

עתה, כל לחיצה על כפתור ה-Chromecast על אחד מהמכשירים בהם הותקנה התוכנה או ההרחבה, תעביר את השידור אל מסך הטלוויזיה.  בתמונה משמאל ניתן לראות כיצד נראה מסך ה-Facebook של אתר NetCHEIF על הטלוויזיה.

ההתרשמות הראשונית שלי מה-Chromecast היא טובה מאוד.  ההתקנה שלו מאוד קלה וניכר שחברת Google עשתה מאמץ לפשט את התהליך ככל האפשר.

לטעמי, ההתקנה הרבה פחות מורכבת מחיבור מזרימדיה (streamer) לטלויזיה ומשתמש ממוצע יכול להתמודד איתה ללא מאמץ מיוחד.  כל תהליך ההתקנה ארך אצלי כ-5 דקות וכל משתמש שלא יתקל בבעיות מיוחדות יכול לצפות לתהליך זהה.

מבחינה פונקציונאלית, ה-Chromecast מתפקד ללא דופי ופרט להשהיה של מספר שניות בהתחלת תהליך ההזרמה, לא נתקלתי בתקיעות או השהיות.  הן הקול והן התמונה עוברים בצורה חלקה והשידור על מסך הטלוויזיה נותן מימד חדש לסרטוני Youtube, במיוחד אם הם מוזרמים ב-HD.

העובדה שה-Chromecast מותקן באופן צנוע ישירות אל תוך שקע ה-HDMI של הטלוויזיה ואינו תופס מקום על שידת המולטימדיה הבייתית, בשילוב עם המחיר המגוכח של $35, הופכים אותו לאביזר "שגר ושכח" שניתן להתקין על כל טלוויזה בבית.

קצת יותר מחודש עבר מאז ששוחררה גירסת ה-mobile של חבילת Office לסביבת iPhone, והיום מציגה מיקרוסופט גירסא דומה גם לטלפונים המבוססים על Android.

גירסאות ה-mobile של Office קושרות את המשתמש לגרסת הענן של Office, המכונה "Office 365", ומשתמש המעוניין להשתמש בגרסאות הניידות של Word,‏ Excel ו-PowerPoint צריך להיות מנוי על ענן זה.

העלות החודשית של המנוי היא 38 שקל (מנוי שנתי בתשלום מראש עולה 380 שקל) והוא מאפשר להתקין את ה-Office Mobile על עד חמישה מכשירי iPhone או טלפוני Android.  מי שלא היה מנוי על Office 365 בעבר, יכול לקבל חודש להתנסות חינם.

ה-Office Mobile עבור Android מושק היום (31/7/2013) בארצות הברית  וכבר עתה ניתן להוריד אותו מחנות ה-Play של גוגל.  התכנית של מיקרוסופט היא להפוך אותו לזמין במדינות ושפות נוספות "בשבועות הקרובים".

ה-Office Mobile עבור iOS ו-Android מאפשר לערוך ולצפות ויצירה במסמכי Word,‏ Excel ו-Powerpoint. זה המקום להזכיר שגרסת OneNote, עבור מכשירי Android, זמינה בחנות ה-Play בחינם כבר למעלה משנה וחצי.

מיקרוסופט מדגישה שהגרסאות הניידות של Office לסביבות iPhone ו-Android מתאימות, בשלב זה, רק לטלפונים סלולריים בעלי מסך קטן.

עדיין לא ברור אם מיקרוסופט תשחרר גרסאות ניידות של Office  גם לטאבלטים המבוססים על iOS ו-Android אך בהחלט יתכן שהכשלון של החברה עם סביבת Windows RT יאיץ מהלך זה.

היום, לפני 20 שנה, הכריזה מיקרוסופט על מערכת ההפעלה Windows NT 3.1 – הסבתא רבא של שושלת מערכות ההפעלה המפעילות את מרבית המחשבים האישיים ברחבי העולם.

Windows NT 3.1 הייתה מערכת 32 סיביות מודרנית שלא נבנתה על בסיס MS-DOS ו-Windows 3.1.  היא תוכננה ופותחה על ידי צוות מהנדסים, יוצאי חברת Digital (ז"ל), בראשם עמד דיוויד קטלר (David Cutler).  קטלר הצטרף למיקרוסופט בשנת 1988 ומאז היה אחראי על הפיתוח של רבות מהמערכות של מיקרוסופט.

בזמנו, Windows NT 3.1 היתה מערכת חדשנית, שתמכה הן במעבדי אינטל מסדרת 386 ו-486 והן במעבדי ה-RISC של חברת MIPS.  היא תוכננה כך שתתמוך בריבוי תהליכים (multi-taskung) והיתה מבוססת על ליבה בסיסית (micro-kernel) שדימתה ארכיטקטורת שרת/לקוח.  מטרת התכנון הזה היתה לעצב מערכת הפעלה מודרנית שרחוקה מאוד מ-Windows 3.1 ו-DOS.  כתוצאה מכך, ויחסית לתקופתה, דרישות החומרה של Widnows NT 3.1 היו גבוהות מאוד – לפחות 12M של זכרון RAM – והיא הגיעה על סט של כ-25 דיסקטים.

למרות ההבדלים המהותיים הטמונים בליבת המערכת, בחר דיוויד קטלר לעצב אותה מבחינה ויזואלית כך שתראה ממש כמו Windows 3.1.  הוא סבר, בצדק, שממשק משתמש זהה יאפשר מעבר משתמשים מ-Windows 3.1 המבוססת של MS-DOS ל-Windows NT 3.1, בקלות ובמהירות.  ב-Windows NT 3.1 אף נזרע לראשונה המושג Backward Compatibility (תמיכה לאחור) – על מנת להקל עוד יותר על המעבר, תוכננה Windows NT 3.1 כך שתתמוך בכל אפליקציות העבר – MS-DOS ו-Windows 3.1.

בעת ההכרזה על Windows NT 3.1 אף אחד במיקרוסופט לא העריך שיעברו עוד קרוב ל-10 שנים עד שהמנוע שלה ישתלט לחלוטין על Windows 3.1 והצאצאים שלה (Windows ME ו-Windows 2000) –  רק Windows XP, שהוכרזה באוגוסט 2001, היתה הראשונה שהתבססה לחלוטין על המנוע של Windows NT.

ל-Windows NT 3.1 קשה לקרוא מוצר מוצלח – בסה"כ נמכרו ממנה כ-300,000 עותקים, זאת לעומת מיליוני העותקים של Windows 3.1 – אבל חשיבותה היא בבסיס היציב שהיא יצרה לשלל מוצרים חדשים מבית מיקרוסופט.  סביב Windows NT פיתחה מיקרוסופט שורה ארוכה של שרתים ובכלל זה את שרת הרשת שלה LAN Manager, את מסד הנתונים שלה SQL Server ואת סביבת הדואר האלקטרוני Exchange Server.  באמצעות Windows NT הצליחה חברת מיקרוסופט להביס גם את סביבת הרשת של  Novell NetWare, למרות היתרון הראשוני העצום שהיה לה.

מפרספקטיבה של 20 שנה לאחור קשה להפריז בחשיבות של Windows NT להצלחה הפנומנלית של מיקרוסופט מאמצע שנות ה-90 ועד למחצית העשור הראשון של המאה ה-21 – היא מהווה את הבסיס לתקופה הטובה ביותר של מיקרוסופט.  דיוויד קטלר בן ה-71, שעדיין מועסק במיקרוסופט בצוות ה-XBOX One, והצוות שלו עשו עבודה טובה.

במהלך המחזק מאוד את מעמדו של תקן 802.11ac כסטנדרט האלחוטי המוביל, הודיעה השבוע ה-WiFi Alliance על פתיחת מסלול לאישור תאימותם של רכיבים, נתבים, כרטיסי רשת ונקודות גישה לתקן זה.

כזכור, ה-WiFi Alliance היא עמותה בין לאומית, ללא כוונת רווח, המאגדת בתוכה מאות חברות העוסקות בתחום התקשורת האלחוטית.  עד היום אישרה העמותה למעלה מ-15,000 מוצרים אלחוטיים שונים, הן בתקן G והן בתקן N, ופתיחת מסלול האישור למוצרים בתקן AC מעידה על החשיבות שהיא רואה בו.

מאז הכרזת המוצרים הראשונים התומכים בתקן זה, בראשית השנה שעברה, הולכים ותופסים מוצרים המבוססים על תקן 802.11ac נתחים משמעותיים יותר בשוק הנתבים.  מסקר שפירסמה חברת המחקר הבין לאומית ABI Research בחודש פברואר השנה עולה, כי שוק הרכיבים האלחוטיים עומד לעבור בתקופה הקרובה שינוי מהותי.

בגרף משמאל, המסכם את נתוני הסקר, ניתן לראות כי בפועל שוק השבבים לתקן N בתדר 2.4Ghz בלבד (Single Band) כבר אינו קיים.  המשמעות היא שהיצרניות כבר אינן משקיעות בתחום ה-Single Band ונמצאות בשלבי חיסול של קווי המוצרים הללו.  במקביל גם שוק השבבים הדואלים התומכים בתקן N, נמצא בדעיכה ויעלם כמעט לחלוטין תוך כשנה וחצי. (העתק מלא של המצגת ניתן למצוא כאן).

לעומת זאת, שוק השבבים בתקן AC חווה גידול משמעותי וכבר בשנה הבאה היקף השיווק בו יעלה על זה של תקן N.  הסיבה לכך נעוצה בגידול המשמעותי במספר החברות המפתחות ומשווקות שבבי AC – מחברה אחת (Broadcom) ברבעון השלישי של 2012 ל-7 חברות כיום, ובכלל זה חברות "המעגל השני" כמו Realtek ו-Mediatek.

שפע הרכיבים הזמינים בתקן AC מוזיל את העלות שלהם וכתוצאה מכך גם חברות סיניות וטיוואניות, ששמות דגש על מחירי המוצרים, מסוגלות לפתח ולשווק מוצרי בתקן AC.  כך, בשבועות האחרונים, אנו עדים לגל הכרזות רחב במיוחד של מוצרים בתקן AC ממגוון חברות מובילות כמו Linksys, ‏D-Link ו-‏Netgear אך גם מחברות כמו ‏Trendnet, ‏TP-LINK ו-‏Edimax (כל הלינקים במשפט זה הן להכרזות מהשבועות החרונים).

המוצרים הללו, המתבססים על רכיבים חדשים ומעודכנים (2nd generation AC), מנצלים את תכונות תקן 802.11ac עד תומן וסקירות טכניות שלהם, המתפרסמות באתרי אינטרנט ברחבי העולם, מגלות מוצרים משובחים, בעלי קצב שידור אלחוטי גבוה וטווח כיסוי משופר.

אנו בישראל יכולים רק לקנא במבחר הרחב של נתבים, נקודות גישה וכרטיסי רשת איכותיים בתקן 802.11ac הנמצאים בהישג ידם של לקוחות ברחבי העולם.  השיווק בישראל של שני נתבים המבוססים על תקן זה יחל רק בחודשי הקיץ ובכל מקרה אלה יהיו מוצרים מסורסים שעברו התאמה מיוחדת לדרישות משרד התקשורת וצה"ל לשימוש בתדר 5Ghz.  כיוון שהתאמה זו דורשת השקעה מיוחדת מצד היצרניות ומכיוון שלא כולן ששות לבצע אותה, במיוחד לשוק קטן כמו מדינת ישראל, מספר המוצרים בתקן AC שאנו צפויים לראות כאן בעתיד יהיה קטן מאוד.

מערכת הבטחון משתמשת במספר רצועות בטווח התדר 5Ghz המוגדרות בתקן 802.11ac והמהלכים לשחרור רצועות נוספות, שיעמידו את ישראל בשורה אחת עם שאר המדינות בעולם, מתקדמים בעצלתיים.  כרגיל אצלנו, הויכוח בין משרדי הבטחון, התקשורת והאוצר הוא על סכומי הכסף שיקבל הצבא על מנת לשחרר את הרצועות הללו.  הצבא מבקש מימון מיוחד של עשרות מיליוני שקלים על מנת לבצע את התאמות במערכות שלו אך כצפוי משרד האוצר מסרב לממן הוצאה ודורש ממערכת הבטחון לממן אותה מהתקציב הקיים.

זו אינה הפעם הראשונה שהמונופול של מערכת הבטחון על משאבי התדרים (ספקטרום) של מדינת ישראל חונק את ההתפתחות הטכנולוגית ומשאיר את ישראל מאחור.  בתחילת שנות ה-2000 סרב הצבא לשחרר את הערוצים הנדרשים לצורך שימוש בטכנולוגית BlueTooth בישראל ורק התערבות ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, חילצה את העגלה מהבוץ.

בשלב זה קשה לדעת מתי (ואם בכלל) תהיה התערבות ממשלתית גם לגבי תדר 5Ghz – עד אז ישראל תשאר מאחור ואנו הצרכנים נאלץ להסתפק במוצרים אלחוטיים נחותים ומיושנים.

שלוש פיסות מידע מעניינות מהימים האחרונים:

1. PE Network Manager (ובראשי תיבות PENM) היא תוכנת עזר קטנה להתקנה וניהול הגדרות הרשת השונות בסביבית Windows.התוכנה מרכזת את כל הפעילויות, הגדרת החומרה, הגדרת הרשת הביתית והגדרת משאבי הרשת, לסביבה אחת.

   התוכנה פשוטה מאוד להפעלה ואינה דורשת התקנה – היא מבוססת על קובץ EXE אחד שרץ על כל גרסאות Windows.  ניתן להוריד אותה מאתר הפיתוח.

2. לפני כשנה כתבתי כאן פוסט לגבי תוכנת Connectify המאפשרת להפוך את המחשב לנקודת גישה עבור מספר מכשירים אלחוטיים.  הזכרתי שם גם את תוכנת Dispatch המאפשרת לאחד מספר חיבורי אינטרנט שונים לחיבור מהיר אחד.

   עכשיו, לכבוד הקיץ, יוצאת החברה המפתחת במבצע ומציעה את שתי התוכנות ברישיון קבוע במחיר של כ-100 שקל.

   הניסיון שלי עם שתי התוכנות מצויין (אני גם שלמתי עליהם הרבה יותר…) ומומלצות בעיקר למי שמתכוון לנסוע השנה לחו"ל ורוצה לשתף חיבור אינטרנט אחד בין כל המכשירים האלחוטיים של המשפחה.  כל פרטי המבצע והמחירים כאן.

3. רועי שלומי, חבר ועד איגוד האינטרנט הישראלי, חושף בפוסט שהוא מפרסם בבלוג שלו את הנפוטיזם (תופעה המתארת העסקת קרובי משפחה וחברים) הנהוג באיגוד.  כנראה שלעובדי נמל אשדוד יש עוד מה ללמוד…  כל הפרטים כאן.