NetCHEIF Blog

במהלך הרצאת הפתיחה של כנס WWDC 2013, הכריזה חברת Apple על רענון של שניים משלושת הנתבים שלה באופן שהם כוללים מעתה תמיכה בתקן האלחוט החדש 802.11ac.

שני המוצרים הללו – ה-AirPort Extreme וה-Time Capsule – יתמכו במהירות
של 1.3Gbps בתדר 5Ghz ובמהירות של 450Mbps בתדר 2.4Ghz, כאשר התמיכה במהירויות אלה תושג על ידי שימוש ב-3 אנטנות בכל תדר.

על מנת להכיל את 6 האנטנות ועל מנת למקם אותן כך שיתמכו בתכונת ה-Beam-Forming של תקן 802.11ac, נאלצה חברת Apple לשנות את העיצוב של הנתבים ובמקום קופסאות שטוחות, מדובר עתה במארזים מרובעים הנישאים לגובה של כ-17 ס"מ.

בשלב זה עדיין לא ברור ברכיבים של איזה חברה עושה Apple שימוש אך ניתן להניח שכמו שאר היצרניות המובילות, גם היא עושה שימוש ברכיבים של חברת Broadcom.

כמו בגרסאות הקודמות, גם שני המוצרים החדשים כוללים יציאת WAN אחת ורק 3 יציאות רשת במהירות של 1G.  בנוסף, ניתן למצוא בגב המוצרים יציאת USB 2.0 וכניסה לספק כוח.

Apple לא הכריזה על מתאמי 802.11ac חיצונים אך במסגרת ההכרזה על הגרסאות החדשות של מחשבי ה-MacBook Air וה-Mac Pro היא ציינה שהם יתמכו בתקן זה.

שני המוצרים זמינים לרכישה החל ממחר (12/6) במחיר של $199 ל-AirPort Extreme,‏ $299 ל-Time Capsule עם דיסק בנפח 2TB ו-$399 לגרסא עם דיסק בנפח 3TB.

מידע מפורט על סידרת הנתבים של חברת Apple ניתן למצוא כאן.

עדכון: החבר'ה מ-iFixIt פרקו את ה-Airport Extreme ואכן מסתבר שהגובה של הנתב נובע ממיקום האנטנות אבל גם מהעובדה שהוא מכיל סלוט ריק עבור דיסק קשיח.  כלומר מוצר זה ל-Time Capusle אך פשוט אינו כולל את הדיסק הקשיח.

ב-Airport Extreme אין כבלים לחיבור הדיסק ללוח האלקטרוני (מה שככל הנראה ישדרג אותו ל-Time Capsule) אך ככל הנראה זה רק עניין של זמן עד שנראה חיקויים שלהם.

בנוסף כדאי לציין שבנתב מותקן מאורר שנועד לקרר הן את הרכיבים האלקטרונים והן את הדיסק.  די נדיר למצוא נתבים בייתים הכוללים מאוורר מובנה והמוצר של Apple הוא בין הבודדים שעושה שימוש בטכנולוגית הקירור הזו – שאר הנתבים מסתפקים בקירור פסיבי.  הפירוק גם אישש את ההנחה שהנתב מתבסס על רכיבים של חברת Broadcom.

את תהליך הפירוק המלא של ה-Airport Extereme בנוסף לשפע של תמונות ניתן למצוא כאן – http://www.ifixit.com/Teardown/AirPort+Extreme+A1521+Teardown/15044/1.

שני מיזמי הכבילה האלטרנטיביים, ה-HomeGrid Forum וה-HomePNA Alliance, הודיעו בשבוע שעבר על איחוד כוחות ומיזוג הפעילות שלהם לארגון אחד.

טכנולוגית ה-HomePNA, המאפשרת העברת תקשורת מחשבים מעל קווי טלפון וכבלי קואקס, פותחה באמצע שנות ה-90 ועל בסיסה משווקים מספר רב של מוצרים שאת חלקם סקרתי בעבר (כאן, כאן וכאן).

היא אומצה בעיקר על ידי חברות טלפוניה ונחשבת כיום לטכנולוגיה ותיקה ובשלה עם למעלה מ-40 מיליון התקנים הפרוסים ברחבי העולם.  HomePNA מאפשרת העברת תקשורת לטווחים של עד 150 מטר ללא ירידה במהירות והיא עולה באמינותה על תקשורת אלחוטית (WiFi).  בישראל מקדמת חברת "בזק" מוצרים המבוססים על HomePNA וניתן למצוא אותם בחנויות בזקסטור השונות.

הארגון המשולב, שינוהל תחת כנפי ה-HomeGrid Forum, יאפשר מעבר חלק של טכנולוגיות הכבילה האלטרנטיביות מהדור הנוכחי לתקן G.hn המאפשר העברת תקשורת על כבלי חשמל, טלפוניה וקואקס ושילוב ביניהם (סקירה מפורטת על תקן זה פרסמתי כאן).  האיחוד בין שני הארגונים הוא מהלך הגיוני המתאפשר על בסיס הסינרגיות הגבוהה הקיימת ביניהם והוא מצביע על הכיוון העתידי אליו מתקדמת טכנולוגית הכבילה האלטרנטיביות.

יחד עם זאת, האיחוד הזה יגביר את המתח בין פורום ה-HomeGrid לברית ה-HomePLUG.  למרות ששני הארגונים מקדמים ומפתחים טכנולוגיה להעברת תקשורת על קווי חשמל, הגישה שלהם לנושא מאוד שונה.  בעוד שברית ה-HomePLUG מתמקדת רק בחוטי חשמל, פורום ה-HomeGrid נוקט גישה הוליסטית יותר המשלבת בין כל הכבלים המצויים.

בין שני הארגונים הללו קיימת יריבות מרה עליה עמדתי בפגישה שערכתי עם נשיא פורום ה-HomeGrid ב-CES 2013.  בשלב זה קשה לדעת מי מבין שני הארגונים יצא כשידו על העליונה אבל אין ספק שהאיחוד הכוחות שהוכרז בשבוע שעבר נותן ל-HomeGrid Forum ולתקן ה-G.hn יתרון משמעותי.

פוסט קצרצר שכל מטרתו לספר לכם שבשבועות הקרובים יחל בישראל שיווקם של לפחות שני נתבים התומכים בתקן 802.11ac.

הנתבים הללו עברו התאמה לדרישות משרד התקשורת בנוגע לתדר 5Ghz ונמצאים בשלבים האחרונים של אישורו.

אחד הנתבים הללו הגיע היום לידי, ביחד עם מתאם ה- USB 3.0 התומך בתקן זה.

סקירה מקיפה של הנתב Edimax BR-6478AC והמתאם המקביל EW-7822UAC תתפרסם בשבועות הקרובים.

דיון על הנושא מתקיים בפורומים בהם אני כותב באופן שוטף ואתם מוזמנים להעיר או להגיב גם שם.

ההודעה של משרד התקשורת על כך שהוא יאפשר לספקיות אינטרנט (ISP), המעוניינות בכך, להתנתק מצומת האינטרנט הישראלי (IIX) היא דוגמא נוספת להתנהלות הכושלת של הנהלת איגוד האינטרנט הישראלי.

הנהלת האיגוד, הנגועה ב-ניגודי אינטרסים, העוסקת ב-פוליטיקות קטנות ובהגיית דרכים יצירתיות לבזבוז כספים, לא קיימה בשנים האחרונות אפילו דיון אחד על ה-IIX ולא ניסתה להעריך את התוחלת שלו אל מול השינויים המתרחשים בשוק התקשורת הישראלי.

שינויים אלה גורמים לכך שהצורך בצומת אינטרנט מרכזי קטן באופן משמעותי, במיוחד לאור המחירים הגבוהים אותם גובה האיגוד מהספקיות המעוניינות להתחבר אליו.  האיגוד, שאמור לתפעל את ה-IIX ללא כוונת רווח וכשירות לציבור הגולשים באינטרנט, המשיך בשנים האחרונות לגבות מספקיות האינטרנט (ISP) מחירים בלתי סבירים ובלתי ריאלים.

הכנסות האיגוד מה-IIX בשנת 2012 נאמדות בכמיליון שקל בעוד שההוצאה השוטפת על התפעול שלו היתה נמוכה מכך באופן משמעותי.  מעבר לכך, על פי הדוחות הכספיים, האיגוד מחזיק קרן עתידית לתפעול ה-IIX שצבורים בה, נכון לסוף 2011 ובהערכה שמרנית, למעלה מ-2 מיליון שקל (באור 5ב' בעמוד 12 – PDF).

למרות שהכתובת לגבי עתידו של ה-IIX היתה רשומה על הקיר ונדרשה מצד הנהלת האיגוד פעילות נמרצת שתשאיר אותו רלוונטי, היא העדיפה להקים "ועדת תשתיות".  ועדה זו כבר עוסקת שנתיים בהליך ארגוני הזוי שכל מטרתו לשמר את כוחם של פונקציונרים שעבר זמנם.

האטימות, חוסר השקיפות והיהירות של הנהלת האיגוד, שיחד עם ועדת התשתיות, מסרבות להכיר במציאות הטכנולוגית המשתנה, הם אלה שהביאו את חברת נטוויז'ן להתנתק לפני כחודש מצומת האינטרנט.  בעקבות מהלך זה, התעוררה מהומה גדולה שבעקבותיה זומנו כל ספקיות האינטרנט לדיון דחוף במשרד התקשורת.  למותר לציין שנציגי האיגוד לא טרחו להשתתף בדיון זה והסתפקו בשליחת מכתב עמדות כללי.

במסגרת הדיון הצליחה חברת נטוויז'ן להוכיח לבכירי משרד התקשורת שהתייתר הצורך ב-IIX ושקיימים היום פתרונות טכנולוגיים עדיפים וכלכליים יותר.  על פי ההצעה של נטוויז'ן, כל ISP שירצה בכך יוכל להקים אליה קישור גומלין בעלות אפסית ובמידה ואותו ISP ירצה שנטוויז'ן תפיץ את החיבור לשאר הספקיות, העלות שתיגבה ממנו תהיה נמוכה בהרבה מזו של ה-IIX.

הצעד של נטוויז'ן, שהיה צפוי מזה זמן ושככל הנראה ינקט בקרוב גם על ידי שאר הספקיות הגדולות – 012 ובזק-בין לאומי, תופס את הנהלת האיגוד לא מוכנה ולא מאורגנת.  הבלבול וחוסר ההבנה בנושא זה הוא כה גדול, עד שהיא אפילו לא מצאה לנכון להגיב באופן עניני על ההודעה של משרד התקשורת.

המחדל של הנהלת האיגוד בתחום ה-IIX מצטרף לשורה ארוכה של כשלים בנושאים מהותיים הנוגעים לניהול מערכות התשתית עליהם השתלט האיגוד ובכלל זה מרשם שמות המתחם (domain) המסתיימים ב-co.il.  גם בתחום זה לא קיימה הנהלת האיגוד אף דיון טכני רציני והיא ככל הנראה אינה ערוכה לשינויים המהותיים המתרחשים בתחום זה.

הרצאת הפתיחה של כנס ה-Google I/O, שנערך בשבוע שעבר בסאן פרנסיסקו, היתה שילוב של מפגן כוח ותצוגת תכלית שצריך להדאיג לא מעט חברות תוכנה הפועלות בתחומים המשיקים לאלה של גוגל.

לכנס, שהתמקד השנה רק בנושאי פיתוח, הוצעו 6,000 כרטיסי כניסה במחיר של $900 לאחד, וכולם נמכרו תוך פחות משעה.  בניגוד לשנים קודמות, הפעם לא הוצג ב-I/O שום מוצר חומרה חדש וכל כולו הוקדש לחשיפת יכולתה של גוגל אל מול מתחרותיה.

חברת Apple חטפה במהלך המצגת לא מעט מהלומות מגוגל שהתגאתה ב-900 מיליון מכשירים המריצים את Android, למעלה מ-48 מיליארד הורדות מחנות האפליקציות Google Play והכנסות למפתחים הנאמדות במיליארד דולר בכל רבעון.

החיפוש הקולי של גוגל – Google Now – שהוצג בשנה שעברה כמשקל נגד ל-Siri של Apple קיבל השנה שדרוג משמעותי עם מגוון כרטיסיות חדשות ובינהן כרטסת תזכורות, כרטסת מוזיקה וכרטסת תחבורה ציבורית.  גוגל גם מרחיבה את יכולתו של החיפוש הקולי והוא מהווה עתה חלק בלתי נפרד מדפדפן Chrome.

סביבת המפות של גוגל, אותה נטשה Apple בשנה שעברה, נראית בגרסתה החדשה מתקדמת ועשירה עשרות מונים מזו המקרטעת של Apple.  במסגרת זו קיבלה גם Waze הישראלית חבטה קלה כשגוגל מציגה מסלולי נהיגה אדפטיביים הרגישים לעומס בכבישים.   בנוסף מאפשרת Google Maps תכנון מסלולי נסיעה המבוססים על שילוב של מסלולי טיסה, קווי אוטובוס, רכבות, מעבורות ושאר אמצעי התחבורה הציבורית.

גוגל הציגה בכנס סביבת פיתוח אינטגרטיבית ועשירה – Android Studio – הרצה על מגוון רחב של מערכות הפעלה ומאפשרת פיתוח ישומי Android על iOS, לינוקס ו-Windows.  בכך הפכה Android לסביבת הפיתוח הנגישה ביותר, שאינה דורשת חומרה ספציפית (כמו iOS) או גרסת מערכת הפעלה ייעודית (כמו Windows Phone).

בתחום החינוך, שבו חברת Apple חזקה במיוחד, הציגה גוגל חנות יעודית לאפליקציות Android המאפשרת ליישם מגוון רחב של לומדות ואפליקציות בחתך של גיל ותחומי דעת.  כך לדוגמא יכול מנהל בית ספר לטעון אפליקצית לימוד חשבון לכל הטאבלטים המצויים בו בלחיצת כפתור אחת.

בתחום המשחקים הפשילה גוגל שרוולים ולעומת ה-Game Center של Apple וה-Xbox Live של מיקרוסופט היא הציגה את Google Play Game Services.  ממשק זה מאפשר למשתמשים להתחיל לשחק משחק בטלפונים ולחדש את ההתקדמות בהם על גבי מכשירי הטאבלט שלהם.  באופן דומה, גם לוח התוצאות וההשגים הופך להיות משותף בין כל המכשירים וכמובן ניתן לשחק משחקים מרובי משתמשים.

גם פייסבוק לא יצאה יבשה מכנס ה-I/O.  ממשק הרשת החברתית של גוגל – ה-+Google – המתבסס על שלושה טורים, נראה הרבה יותר עשיר ומתקדם מזה של  Facebook וממשק התמונות החדש המיושם בו הוא מופת טכנולוגי.  החשיפה האוטומטית של התמונות הטובות ביותר באלבום, שיפור התמונות האוטומטי, הקולאז'ים והאפקטים הם כלים בעלי פוטנציאל גדול מאוד.  כלים אלה גם מתחרים באופן ישיר גם מול אינסטגרם, Pinterest ובמידה מסויימת אפילו מול PhotoShop והופכים כל צלם חובב למקצוען.

בתחום התמונות והאנימציה הודיעה גוגל כי היא הולכת להטיל את כל כובד משקלה סביב סוג חדש של קובץ תמונות (WebP) שאינו שונה באיכותו מ-GIF או JPEG אך קטן מהם ב-25% עד 30%.  שימוש בסוג קובץ זה יקטין את עומס התעבורה ברשת האינטרנט, במיוחד בטלפונים חכמים וטאבלטים.

שירות המוזיקה Google Music קיבל שדרוג משמעותי המעמיד אותו בתחרות ישירה מול שורה של חברות כמו Spotify ופנדורה.  במחיר של $10 לחודש מספקת גוגל ללקוחותיה שירות הזרמת מוזיקה (streaming), המבוסס על חנות המוזיקה שלה, המאפשר האזנה על פי אמן, ז'אנר או דימיון מוזיקלי.  שירות זה משתלב באופן מושלם עם ספרית המוזיקה של המשתמש ומאפשר לשלב שירים מכל המקורות הללו.

חברת Paypal קבלה מכה קטנה בכנף מתכונה חדשה של Gmail המאפשרת לשלוח סכום כסף או בקשת תשלום לכל כתובת דואר אלקטרוני.  מדובר בתוסף קטן ל-Gmail "המושך" סכום כסף מה-Google Wallet של המשתמש, אשר מועבר בדואר אלקטרוני.

גם ל-Skype, המהווה היום חטיבה של מיקרוסופט ומשמשת כבסיס לסביבת ה-Messenger, הציגה גוגל תחליף בצורת אפליקצית Hnagouts יעודית.  אפליקציה זו מאפשרת תקשורת טקסטואלית, קולית וויזואלית בין 10 משתמשים בו זמנית ובנוסף מאחדת גם את מספרי הטלפון הסלולרי.

בשבוע שעבר הכריזה גוגל על כך שהיא מאחדת את שירותי האכסון של הדואר (gmail), התמונות (picassa) והקבצים (drive) שלה ומספקת נפח כולל של 15GB חינמיים המשותפים בין כולם.  צעד זה מהווה תחרות ישירה מול חברות האכסון בענן כמו Dropbox ו-Box המספקות נפחים קטנים בהרבה.

במקביל להרחבת נפח האכסון למשתמשים פרטיים, מרחיבה גוגל את הזמינות של סביבת המחשוב שלה לצדדים שלישיים ועתה היא מאפשרת לכל אחד לרכוש מנוי בהם.  בכך היא פותחת חזית חדשה מול ה-AWS של אמאזון, ה-Azure של מיקרוסופט ומול חברות נוספות המספקות שירותי מחשב בענן.

YouTube Live, שירות הזרמה החי שהושק בגרסת בטא מוגבלת לפני למעלה משנתים, מתרחב ועתה כל ערוצי YouTube עם למעלה מ-1,000 מנויים יוכלו לשדר תכני וידאו בשידור חי לצופים שלהם על כל המכשירים.  שירות זה יכול לחולל מהפיכה של ממש בכל תחום הטלוויזיה ויש לו פוטנציאל רחב ביותר.

גוגל אמנם לא הציגה ב-I/O מכשיר סלולרי או טאבלט חדש אבל היא חשפה גרסת "ונילה" של ה-Samsung Galaxy S4.  מכשיר זה מתבסס על קרנל פתוח ועל גרסא נקייה של Android 4.2.2 ומספק לקהל הולך וגדל את המכשיר המועדף עליו ביותר – חומרה מתקדמת ו-Android טהור עם עדכונים שוטפים מבית גוגל.  בהצגת מכשיר זה רומזת גוגל לעתיד הרצוי של מכשירי Android – חומרה חזקה ומערכת הפעלה נקייה שמתעדכנת באופן ישיר על ידה.

היום (30/4/2013), בשעה 10:00 בבוקר בדיוק, התנתקה חברת נטוויז'ן ממחלף האינטרנט הישראלי (ה-IIX) הנמצא בבעלות איגוד האינטרנט הישראלי.

בתמונה משמאל ניתן לראות את נקודת החיתוך.  הגרף מופיע ב-LINK הזה.

איגוד האינטרנט הישראלי גובה 72,000 שקל לשנה עבור החיבור של נטוויז'ן – 10Gbps והחברה אינה מוכנה לשלם מחיר זה.

הטענה של החברה היא שמחיר זה גבוה מאוד בהתחשב בעובדה שבסה"כ מדובר כאן בפורט אחד של נתב צומת ה-IIX.

הצעד של נטוויז'ן גרם לתרעומת קשה מצד חברות האינטרנט (ISP) הקטנות והן טוענות שהן נותקו לחלוטין מנטוויז'ן.  טענה זו בפירוש אינה נכונה.  במקרה שאין חיבור באמצעות ה-IIX בין נטוויז'ן לספקיות הקטנות, פרוטוקול הניתוב של האינטרנט (BGP) ימצא מסלול אחר שבמקרה הזה יעבור דרך החיבורים של החברות לחו"ל.

החברות הקטנות מתרעמות כי המעבר דרך הכבלים התת-ימיים עולה להם כסף.  זה אמנם מוזר שהחיבור בין שתי ספקיות ישראליות נעשה דרך שרתים בחו"ל – אבל זה הפתרון למצב הנתון.  דרך אגב – זו הסיבה שבגללה הוקם ה-IIX – להביא לכך שהניתוב בין ספקיות ישראליות יהיה בגבולות המדינה.

אפשרות אחרת שעומדת בפני הספקיות הקטנות היא לרכוש חיבורים ישירים אל נטוויז'ן כפי שכבר מתבצע היום בין ה-ISP הגדולים.  לחיבורים מסוג זה ישנה עלות נוספת עבור הספקיות הקטנות וזאת מעבר לעלות החיבור אל ה-IIX.

בכל מקרה, הבעיה שנטוויז'ן מנסה להצביע עליה היא שאיגוד האינטרנט הישראלי הוא מונופול בתחום ניתוב האינטרנט בישראל ומרשה לעצמו לגבות מחירים כאוות נפשו.

הפעולה הנכונה צריכה להיות לחץ על האיגוד שיוריד מחירים או הקמת שירות מתחרה שיציע מחיר תחרותי יותר.

למי שקצת בקי בהיסטורית האינטרנט בישראל – זו סיטואציה שדומה במהותה לתקופה שבה היה רק כבל תת-ימי אחד לחו"ל, בבעלות נאוטילוס שהוכרזה על ידי הממונה על ההגבלים העיסקיים כמונופול.

רק אחרי שנפרסו הכבלים של בזק-בין לאומי וטאמרס, נוצרה תחרות ומחירי החיבור לחו"ל ירדו לרמה שפוייה.

עדכון 2-5-2013:  לעת עתה, החיבור של NV ל-IIX הוחזר לפעולה.  ביום חמישי הבא, 9/5, יתקיים דיון במשרד התקשורת בנושא הזה. לדיון הוזמנו כל הגורמים הנוגעים ועד אז השעתה NV את ניתוק החיבור ל-IIX.

בשבועות האחרונים הכריזה חברת D-LINK על זמינותם של 3 מוצרים חדשים בישראל.

ה-DIR-651 הוא נתב אלחוטי בתקן N המוצע במחיר אטרקטיבי של כ-250 שקל. הנתב כולל 4 כניסות LAN וכניסת WAN התומכות במהירות של 1G והוא בעל 2 אנטנות חיצוניות.

התכונה המענינת של הנתב היא מנוע ה-QOS שלו המאפשר לקבוע 10 חוקי עדיפות שונים בערוץ העולה (הקישור מוביל לאמולטור של הנתב).

ל-DIR-651 אין אמנם כניסת USB לשיתוף התקני זכרון או מדפסות, ממשק האלחוט שלו אינו דואלי והוא אינו תומך בקושחות צד שלישי, אבל המחיר הנמוך שלו הופך אותו למעניין מאוד.

ה-DAP-1320 הוא ריפיטר אלחוטי זעיר (repeater) המתחבר ישירות אל שקע החשמל.  הריפיטר הזה תומך בתקן N וכולל שתי אנטנות פנימיות.

ניתן לשדך אותו לנתב "הראשי" באמצעות כפתור ה-WPS המצוי בצידו השמאלי או באמצעות מנגנון התפריטים.

יש לציין של-DAP-1320 אין כניסת LAN כך שהוא אינו יכול לשמש כנקודת גישה המתחברת בכבל רשת לנתב האלחוטי.  עלותו של ה-DAP-1320 היא כ-220 שקל.

המוצר השלישי הוא נתב סלולרי 3G המכונה DIR-457U.  נתב זה מאפשר למספר מחשבים לקבל גישה לרשת האינטרנט בכל מקום בו יש קליטה של רשת סלולרית מדור 3G.

על מנת לספק את הגישה לרשת האינטרנט יש להתקין בנתב SIM ולבצע הגדרה פשוטה של חייגן.  בנוסף, ניתן להתקין בנתב כרטיס mini-SD בנפח של עד 32GB ולשתף את תוכנו בין המחשבים ברשת.

כיוון שהמהירות הסלולרית המקסימאלית הנתמכת על ידי הנתב היא 7.2Mbps הרי שמבחינת WiFi הוא תומך בתקן G בלבד.  כמו כן תומך הנתב בכל שיטות ההצפנה המקובלות, כולל WPA2, ובהפניית פורטים במגוון דרכים.

על מנת לאפשר ניידות, ה-DIR-457U כולל סוללה נטענת המספיקה לכ-4 שעות עבודה רצופות.  טעינת הסוללה מתבצעת באמצעות פורט Micro-USB המצוי בצד האחורי של הנתב.

בחזית הנתב ישנו מפסק המאפשר לשנות את תפקודו של ה-DIR-457U מנתב למודם סלולרי (netkey).  במקרה זה הופכת כניסת ה-micro-USB לאמצעי שדרכו מחברים אותו אל המחשב, כאשר ה-DRIVER נמצא על המודם עצמו ומותקן באופן אוטומטי.

עלותו של ה-DIR-457U היא כ-650 שקל והוא מגיע עם מטען, כבל USB ונרתיק נשיאה.

אגף הפיקוח במשרד התקשורת מפרסם היום את דו"ח פניות הציבור המסכם לשנת 2012.

במהלך 2012 התקבלו במשרד התקשורת 14,760 תלונות – עליה של 2.4% לעומת 2011 – והסתיים הטיפול ב-14,474 מהן.  נתונים אלה מראים על גידול משמעותי ביעילות הטיפול בתלונות ועל הדגש הניתן במשרד על שירות לצרכן הסופי.

הדו"ח סוקר ארבעה תחומי פעילות – חברות סלולר, ספקי גישה לאינטרנט, ספקי תשתית לאינטרנט וספקי טלפוניה קווית – ומדרג את כל אחת מהחברות הפועלות בתחום בשלושה קריטריונים.

בקריטריון הראשון – מספר התלונות לכל 10,000 לקוחות, מציין הדו"ח את החברות הבאות (מספר התלונות ל-10,000 לקוחות מופיע בסוגריים):

השיווין בין בזק והוט באספקת תשתית אינטרנט נובע משיפור משמעותי שביצעה הוט, שירדה מ-5 תלונות לכל 10,000 לקוחות בשנת 2011 ל-3 בלבד בשנת 2012.

בקריטריון השני – שיעור התלונות המוצדקות מסך התלונות נמצא כי בזק בינלאומי הגיעה לתוצאה הטובה ביותר בתחום הגישה לאינטרנט.  חברת סלקום הגיעה לתוצאה הטובה ביותר בתחום הסלולר.  הוט הגיעה לתוצאות הטובות ביותר הן בתחום תשתית האינטרנט והן בתחום הטלפוניה.

הטבלה להלן מפרטת את הדירוג של כל אחת מן החברות כאשר בסוגריים מצויין אחוז התלונות המוצדקות:

בקריטריון השלישי – היחס בין חלקה של החברה בתלונות המוצדקות לבין חלקה בשוק נמצא כי בתחום הסלולר סלקום היא הטובה ביותר.  בתחום הגישה לאינטרנט נמצא כי בזק בין לאומי היא הטובה ביותר.  בתחום הטלפוניה ובתחום תשתית האינטרנט נמצא כי בזק היא הטובה ביותר.

בקריטריון זה מעניק משרד התקשורת לכל אחת המחברות ציון בסולם של 6 ערכים – "טוב במיוחד", "טוב", "תקין", "טעון שיפור", "טעון שיפור ניכר" ו-"לקוי" – כאשר המשמעות של שלושת הציונים הנמוכים היא שחלקן של התלונות המוצדקות נגד החברה גבוה ממשקלה בשוק.

בטבלה להלן ניתן למצוא את הציון שקיבלה כל אחת מהחברות בתחום פעילותה:

בכדי להבין את עוצמתה של חברת TP-LINK בישראל, מספיק להציץ ברשימת הנתבים הפופלריים באתר ZAP, שתמונת מסך שלו ניתן למצוא משמאל.

נכון למועד כתיבת פוסט זה (31/3/13), הנתבים של החברה תופסים את חמשת המקומות הראשונים ומקומם גם אינו נפקד מרשימת כרטיסי הרשת האלחוטיים (חמשת המקומות הראשונים) והמתגים (שלושת המקומות הראשונים).

ההצלחה של TP-LINK בישראל נובעת משילוב של מספר גורמים – מוצרים טובים ואמינים, מחירים אטרקטיביים ושירות לקוחות מצויין של היבואן המקומי – חברת בנדא-מגנטיק.

בנדא-מגנטיק החלה להפיץ את מוצרי TP-LINK במהלך שנת 2009 ותוך זמן קצר הצליחה לבסס קו מוצרים רחב, המכסה טווח גדול של צרכים.

החברה לא היססה להציג מוצרים חדשניים והיתה הראשונה לשווק בישראל נתב אלחוטי בתקן N, בעל 3 אנטנות, ארבע כניסות LAN התומכות במהירות של 1G וכניסת USB התומכת בהתקני זכרון ומדפסות.

נתב זה, ה-TL-WR1043ND, זכה להצלחה מרשימה ומשתמשים שחיפשו נתב מתקדם, במחיר אטרקטיבי, ראו בו פתרון מתאים.  העובדה שלנתב זה פותחה גרסת קושחה חלופית DD-WRT תרמה גם היא לפופולריות הגדולה שלו.

לפני מספר שבועות החליטה TP-LINK להפסיק את היצור של נתב זה וכתוצאה מכך המלאי שלו בישראל הולך ואוזל – אני מעריך שתוך כחודש עד חודש וחצי יעלם הנתב כליל ממדפי החנויות.  העובדה שנתב בן כ-3 שנים מגיע לסוף חייו אינה צריכה להפתיע אף אחד, אך יתכן וההחלטה להוציא אותו לגמלאות נובעת גם מריבוי הדיווחים שהתפרסמו לאחרונה על תקלות ובעיות שונות.

את מקומו של ה-TL-WR1043ND מחליף נתב שמשווק בישראל כבר מספר חודשים במחיר דומה – ה-TL-WR1042ND.  מבחינה פונקציונאלית אין הבדל בין שני הנתבים וגם ה-1042 הוא נתב אלחוטי בתקן N הכולל 4 כניסות LAN של 1G וכניסת USB להתקני זכרון ומדפסות.

ההבדל בין שני הנתבים מתבטא במספר האנטנות – ל-1042 יש שתים במקום שלוש שיש ל-1043 – והוא נובע מכך שהנתבים מתבססים על רכיב אלחוטי שונה.  לעומת ה-1043 שעושה שימוש ב-AR9132 של חברת Atheros, ה-1042 עושה שימוש ברכיב RTL8192 של חברת RealTek.  משתמשים מתקדמים יצטערו לשמוע שהמשמעות של התבססות על רכיב זה היא העדר תמיכה ב-DD-WRT.

כיוון שמדובר בנתב התומך במהירות אלחוטית של עד 300Mbps, השימוש בשתי אנטנות בלבד משפיע רק על צד הקליטה שלו – השידור, בשני הנתבים, נעשה רק באמצעות שתי אנטנות.  החוסר באנטנה שלישית עלול להשפיע על הקליטה רק במצבי קיצון ואני לא מצפה למצוא הבדל משמעותי ביניהם, בוודאי לא בטווח הפעילות האפקטיבי.

לקוח שבכל זאת מעוניין בנתב בעל שלוש אנטנות ימצא את מבוקשו ב-TL-WDR4300 שעלותו בשוק כ-450 שקל.  זהו נתב דואלי המספק מהירות כוללת של 750Mbps – כלומר 300Mbps בתדר 2.4Ghz ו-450Mbps בתדר 5Ghz.  נתב מסוג זה מכונה בשפה המקצועית N750 – שילוב של התקן האלחוטי בו הוא תומך והמהירות הכוללת.  לנתב זה ארבע כניסות LAN של 1G, שתי כניסות USB למדפסות והתקני אכסון ובנוסף מפסק פיזי לכיבוי והדלקה של השידור האלחוטי.

נכון למועד כתיבת הפוסט, ה-TL-WDR4300 הוא הנתב הבייתי בעל המהירות האלחוטית הכוללת הגבוהה ביותר המשווק בישראל באופן מסודר.  קדם לו ה-BR-6475nD של חברת Edimax שתומך במהירות של 300Mbps בכל אחד משני התדרים – כלומר נתב מסוג N600.

לקראת הקיץ עומדת חברת בנדא-מגנטיק להתחיל בשיווק של נתב מתקדם אף יותר – ה-TL-WDR4900.  זהו נתב דואלי מסוג N900 – כלומר נתב המספק מהירות של 450Mbps בכל אחד משני התדרים.  גם לנתב זה 4 כניסות LAN של 1G ושתי כניסות USB ובנוסף הוא כולל תמיכה מלאה ב-IPv6.  עלותו של הנתב תהיה פחות מ-500 שקל וסט התכונות שלו מעמיד אותו בתחרות מעניינת מול ה-EA4500 של חטיבת Linksys שעולה כפול ממנו.

חברת בנדא-מגנטיק מתכוונת להפוך את ה-TL-WDR4900 לספינת הדגל שלה ועל פי המידע שהגיע לידי, משווקת את ה-TL-WDR4300 באופן זמני ומוגבל.  יכול להיות שמערכת כוונות זו הביאה אף היא להחלטה לוותר על ה-TL-WR1043ND ולהתמקד ב-TL-WR1042ND.  בכל מקרה, בכוונתי לבצע סקירה מקיפה של ה-TL-WDR4900 ברגע שהוא יהפוך להיות זמין בישראל.

איגוד האינטרנט הישראלי נרשם לפני כ-16 שנה כעמותה ללא מטרת רווח. לפיכך, כל הרווחים שהוא צובר צריכים להיות מופנים לקידום מטרותיו ואסור להשתמש בהם לשום מטרה אחרת.

בכדי למנוע פעולות בלתי כשרות ברווחים ועל מנת לפקח על פעילותה, מחייב סעיף 19 של "חוק העמותות" למנות לעמותה גוף ביקורת עצמאי.

על מנת לתת למבקר "שיניים", מעניק לו חוק העמותות סמכויות רבות – לדוגמא, הוא יכול לכנס אסיפת חברים מיוחדת (סעיף 20) או למנות חוקר שיחקור את דרך ניהול העמותה (סעיף 40).

בכדי למנוע מצב שבו העמותה תגביל את חופש הפעולה שלו, מוגדרים בסעיף 30 של החוק תפקידיו של המבקר:

1. לבדוק את תקינות פעולות העמותה ומוסדותיה, לרבות התאמת פעולות העמותה למטרותיה;
2. לבדוק את השגת יעדי העמותה ביעילות ובחיסכון;
3. לעקוב אחר ביצוע החלטות האסיפה הכללית והוועד;
4. להציע לוועד דרכים לתיקון ליקויים בניהול העמותה;
5. לבדוק את עניניה הכספיים של העמותה, את פנקסי החשבונות שלה ואת תשלומי השכר בה, לרבות ייעוד כספי העמותה לקידום מטרותיה;
6. לבדוק כל נושא אחר הקשור לפעילותה של העמותה;
7. להביא לפני הוועד והאסיפה הכללית את מסקנותיה לאור בדיקה כאמור בסעיף זה.

על המבקר מוטלת החובה להגיש, לפחות פעם בשנה, דו"ח ביקורת בנושאים המנויים לעיל.  הדוחות נשמרים ב-"בתיק העמותה" המצוי אצל "רשם העמותות" ותמורת סכום צנוע של 43 שקלים יכול כל אדם לקבל תקליטור המכיל אותם ואת כל מסמכי העמותה המתוייקים אצל הרשם.  תוכנו של התקליטור (CD), המכיל את המסמכים הנוגעים לאיגוד האינטרנט הישראלי הגיע לידי, ובשבועות האחרונים עיינתי בדוחות הביקורת של המבקר.

מהדוחות עולה כי החל מיוני 2000 – כלומר מזה כ-13 שנים ברציפות – מכהן בתפקיד המבקר של האיגוד רו"ח דב פניני מרמת-גן.  פניני מקפיד להגיש את הדו"חות שלו מדי שנה אך אלה נוגעים רק בהיבטים הכספיים של העמותה.  רק לעיתים רחוקות, וגם זאת רק במסגרת הדו"ח הכספי שהוא מגיש, מזכיר פניני בתמציתיות רבה נושאים אחרים.

כיוון שלא הצלחתי למצוא אף דו"ח על פעילות שאינה כספית ועל מנת לוודא שפעילות הביקורת של פניני מקיפה את כל התחומים המוגדרים בחוק, פניתי אליו לפני כשלושה שבועות ובקשתי לקבל הבהרות.  בין השאר כתבתי לו:

לא מצאתי דו"ח ביקורת על אופן הניהול של מערכת מרשם שמות המתחם (domain) המהווה 99% מהכנסות האיגוד וכ-55% מהוצאותיו. מערכת קריטית זו לא נבחנה על ידך בהיבטים של יעילות, התקשרויות עם ספקים, גיוס כוח אדם, אבטחת מידע וכיוב'.

באותה מידה לא מצאתי דוחות דומים לגבי תחומי פעילות נוספים של האיגוד. לדוגמא, האיגוד עורך כנס שנתי משמעותי, עם מאות משתתפים, בהיקף של כחצי מיליון שקל. האם נבחנה התועלת של הוצאה זו אל מול מטרות האיגוד? בנוסף, האם נבדקו אופן התקשרות עם ספקים, ביצוע מכרזים לאספקת שירותים, היקף מתן הנחות בדמי כניסה וכיוב'?

גם בתחום ניהול כוח האדם של האיגוד לא מצאתי שום דו"ח ביקורת. האם היקף כוח האדם במשרדי האיגוד תואם את הנדרש, האם העובדים מדווחים נוכחות באופן ממוחשב, האם יש תכנון תקציבי לתחום כוח האדם?

האיגוד מפעיל "קו חם" – מוקד טלפוני לדיווח וקבלת תמיכה להתמודדות עם פגיעות ברשת האינטרנט, המתוקצב בכ-800,000 שקל לשנה. האם בוצעה ביקורת לפעילות זו בהיבטים של יעילות ותאימות למטרות האיגוד?

במסגרת המכתב הפניתי אל פניני רשימת שאלות ובקשתי את תגובתו.  בין השאר שאלתי אותו:

1. כמה שעות בחודש/שנה אתה מקדיש לפעילות הביקורת באיגוד האינטרנט?
2. פרט לתקציב השוטף המאושר לפעילותך באסיפת האיגוד, האם אתה מבצע באיגוד עבודות ביקורת נוספות המתוקצבות בנפרד?
3. במידה והתשובה לשאלה 3 היא חיובית, האם תוכל להצביע על התחומים בהם בצעת ביקורת ב-5 השנים האחרונות? האם יש סיבה מדוע דוחות ביקורת אלה אינם נמצאים ב-"תיק העמותה" המצוי אצל רשם העמותות?
4. האם בראשית כל שנת פעילות אתה מציג בפני וועד האיגוד תוכנית ביקורת שנתית, המבוססת על תוכנית העבודה שלו?
5. האם אתה מדווח באופן תקופתי להנהלת האיגוד על התקדמות פעילות הביקורת שלך? אם כן, באיזה תדירות?
6. האם אתה מוזמן לישיבות השוטפות של וועד האיגוד? האם אתה נוכח בהן?
7. האם אי פעם בוצעה באיגוד, לאו דווקא על ידך, ביקורת סיכונים – לדוגמא קריסה של מערכת רישום המתחמים (domain) או פריצה זדונית אליה (hacking)?
8. האם בוצעה באיגוד, לאו דווקא על ידך, ביקורת מנהלית לפעילות השוטפת ומערכות המידע הפנימיות?

בשולי הדברים יש להבהיר את התהדרותו של האיגוד בעובדה שהוא מחזיק באישור "ניהול תקין" מטעם רשם העמותות.  על מנת לקבל את האישור האמור, כל שהעמותה נדרשת לעשות הוא לשלם אגרה ולהציג 5 דוחות – דו"ח כספי, דו"ח מילולי באשר לפעילות העמותה, פרוטוקול של האסיפה הכללית, דו"ח מבקר האיגוד ורשימה שמית של 5 מקבלי השכר הגבוה ביותר בעמותה.  אישור "הניהול התקין" מעיד שהמעטפת החיצונית של העמותה תקינה אך אין הדבר מעיד על טיב הניהול, אופן קבלת ההחלטות ורמת היעילות שלה. קבלת האישור היא תהליך פשוט שכמעט כל עמותה בישראל, שהיא בעלת מחזור כספי הדומה לזה של איגוד האינטרנט, עומדת בו.

לצערי, למרות פניות חוזרות ונשנות ומשלוח תזכורות, לא הצלחתי לקבל את תגובתו של דב פניני למכתב זה.

שכרו של פניני באיגוד עומד על סך של 1,000 שקל בחודש, שעל פי התעריפים המקובלים אצל רו"ח, מקבילים לסדר גודל של 2.5 שעות עד 4 שעות עבודה בחודש.

לטעמי, זהו היקף מצומצם שככל הנראה אינו מאפשר לקיים ביקורת אמיתית ומקיפה שתאתר חוסר יעילות וכשלים – על רקע זה ניתן להבין מדוע לא השיב פניני למכתבי.

לאור היקף הפעילות של האיגוד ובהתחשב שבעובדה שלא נערכה בו ביקורת מקיפה שאינה כספית, צריכה אסיפת החברים הקרובה לדרוש מהוועד להציג תקציב ביקורת ראלי.

מן הראוי היה שבצמוד לתקציב זה, יציג הוועד את התחומים שהמבקר יבדוק לעומק, ובכלל זה את לוחות הזמנים לביצועם. ברוח זו יש אף לשקול, אחרי 13 שנה של פעילות רציפה, הזרמת דם חדש למוסד הביקורת.