NetCHEIF Blog

בישראל רשומים היום יותר מ-235,000 שמות מתחם (דומיין, domains) כשעלות הרישום הממוצעת של כל אחד מהם היא כ-75 שקל בשנה.

האם שאלתם את עצמכם לאן הולך הכסף הזה ולמה בדיוק הוא משמש?

את שם המתחם רושמים אצל גוף הנקרא "רשם" (domain name registrar). בישראל יש היום 6 רשמים מורשים ומתוך 75 השקלים שאתם משלמים להם, הם שומרים כ-30 שקלים כדמי שירות ומעבירים כ-45 שקלים לגוף שנקרא "איגוד האינטרנט הישראלי".

בעוד שהרשמים הם חברות בע"מ הפועלות על מנת להרוויח, איגוד האינטרנט הישראלי הוא עמותה ללא כוונת רווח.  יותר מ-95% מהכנסות האיגוד, הנאמדות בכ-10 מיליון שקל בשנה, מגיעות מדמי רישום שמות המתחם.  זהו סכום עצום במונחים של עמותה שרבים אינם מודעים לקיומה ועוד רבים אחרים בכלל אינם יודעים מה נעשה עם כספים אלה.

בסקר לא מדעי ולא מייצג שאלתי מספר חברים טובים, המתמצאים היטב בתחום האינטרנט, מה לדעתם עושה האיגוד עם כספים אלה.  רובם חשבו שהאיגוד מעביר כספים אלה לגוף ממשלתי או עולמי, חלק מהם חשבו שהסכום מושקע ברישום המתחמים ובניהול שלהם ומעטים אמרו שהכסף מושקע בפעולות לקידום האיטרנט.

אז מה לדעתכם עושה האיגוד עם הכסף שלכם?  איך מתקבלות ההחלטות על חלוקתו?  למה רישום מתחם עם סיומת co.il יקר פי 2 מרישום מתחם עם סיומת com?  מי שמחפש רמזים, ימצא אותם באתר האיגוד ובדף הפייסבוק שלו.

בשבועות האחרונים נחשפתי למידע רב הנוגע לאופן ההתנהלות של איגוד האינטרנט וזהו פוסט ראשון, בסדרה של פוסטים, שיש בכוונתי לפרסם בנושא זה.  המשך יבוא ותגובות תתקבלנה בברכה.

הרחק מאור הזרקורים מכריזה חברת Marvell על תחילת השיווק של רכיב ה-802.11ac שלה.

הרכיב, המכונה Marvell Avastar 88W8864, מיועד ליישום בנתבים, נקודות גישה אלחוטיות (AP), גשרים (bridge), כרטיסי רשת ומגוון רחב של התקני אודיו ווידאו בייתים.

ה-88W8864 פועל בו זמנית בשני התדרים – 2.4Ghz ו-5Ghz ותומך בתקן N במהירות של עד 450Mbps ובתקן 802.11ac עד למהירות של 1.3Gbps.

בנוסף ליכולת האלחוטית, כולל ה-88W8864 יחידת עיבוד מרכזית (CPU) המתבססת על גרסת A9 של חברת ARM וזכרון SRAM.  על פי ההודעה של חברת Marvell, השילוב של השניים מוריד את העומס מעל מנגנון ה-WiFi ומאפשר מהירויות אפקטיביות גבוהות יותר.

הרכיב החדש כולל תמיכה ב-4 אנטנות (MIMO 4X4) וב-3 זרמים מקבילים (spatial streams), מה שיאפשר למוצרים המבוססים עליו התמודדות טובה יותר עם סביבות ביתיות עתירות מכשולים.

עד להכרזה זו חברת Broadcom היתה היחידה עם פתרון לפיתוח ובניה של מוצרי תקשורת אלחוטית המבוססים על תקן 802.11ac וכל המוצרים שהוכרזו בחודשים האחרונים, התבססו על רכיבים שלה.

ההצטרפות של חברת Marvell למירוץ תאפשר לחברות נוספות להיכנס לתחום, תרחיב את מגוון המוצרים התומכים בתקן 802.11ac וככל הנראה אף תוזיל אותם.

בהזדמנות זו כדאי להזכיר שוב את אוזלת ידו של משרד התקשורת שאינו פועל לשחרור ערוצים נוספים בסביבת התדר 5Ghz ובכך מונע את האפשרות להשתמש במוצרים המתבססים על תקן 802.11ac בארץ.

בתוך מספר שנים יחליפו מוצרים המבוססים על תקן AC את אלה המבוססים על תקן N אך כפי שמסתמן כרגע, ללא פעילות נמרצת של המשרד ישראל תשאר תקועה מאחור.

ההודעה לעיתונות של חברת Marvell נמצאת כאן ודף המידע המפורט על הרכיב נמצא כאן.

חברת Asus ממשיכה להרחיב את קו מוצרי הרשת שלה ואחרי שהציגה נתבים, מתאמי רשת  ואף כונני NAS, נכנסת החברה לתחום ה-Homeplug ומכריזה על מתאם חדשני הכולל 4 יציאות קוויות של 1G.

Homeplug היא טכנולוגית כבילה אלטרנטיבית, המאפשרת להעביר תקשורת על חוטי החשמל הפרוסים בקירות.

טכנולוגיה זו חוסכת את הצורך בפריסת תשתית תקשורת המבוססת על כבלי CAT5E והיא אינה חשופה למגבלות של חיבורים אלחוטיים.

המתאם של חברת Asus מכונה PL-X51P ובשלב זה הוא הראשון הכולל switch מובנה של 4 כניסות קוויות הפועלות במהירות של 1G.  בנוסף, אחת מהכניסות מוגדרת כ-"VIP" והתקשורת דרכה מקבלת עדיפות מלאה על פני שאר 3 הכניסות.

כיוון שה-PL-X51P פועל במהירות של 500Mbps, התמיכה ב-4 כניסות של 1G מאפשרת ניצול מקסימאלי של רוחב הפס.  Asus אינה מציינת את הרכיב עליו מבוסס המתאם אך בדומה למתאמים אחרים מסוג זה, יש להניח שגם הוא מבוסס על ה-AR7400 של חברת Atheros.

כיוון שלהתקנה ראשונית של סביבת Homeplug נדרשים שני מתאמים, תשווק חברת Asus מוצר שיכלול זוג מתאמי PL-X51P זאת תחת השם PL-X52P.  בשלב זה לא מסרה חברת Asus מידע לגבי עלות המתאם ומועד הזמינות שלו.

אחרי שהכריזה, לפני כ-4 חודשים, על נתב הפועל בתקן 802.11ac  חושפת חברת D-Link מתאם קומפקטי הפועל בתקן זה.

המתאם, ששמו הטכני הוא DWA-182, מתחבר אל המחשב באמצעות חיבור USB 2.0, כולל שתי אנטנות פנימיות ותומך הן בתדר 2.4GHz והן בתדר 5GHz.

בתדר 2.4GHz המתאם תומך במהירות של 300Mbps ובתדר 5GHZ במהירות של 867Mbps.

כיוון שהמספר 1167 (300+867) אינו קליט במיוחד בחרה חברת D-Link במספר 1200 ומכנה את המתאם DWA-182 Wireless AC1200 Dual Band USB Adapter.

ה-DWA-182 מבוסס על רכיב BCM43526 של חברת Broadcom ושני מקמ"שים (מקלטים-משדרים) של חברת Skyworks מדגם SKY85803.

המתאם זמין לרכישה ב-Amazon וב-Newegg בעלות של $70 והוא מגיע עם כבל USB ועריסה המאפשרת למקם את המתאם בצורה נוחה על השולחן.

חברת Western Digital, היצרנית הגדולה ביותר של כוננים קשיחים, מצטרפת למירוץ וחושפת נתב וגשר (bridge) הפועלים בטכנולוגיית האלחוט 802.11ac.

כזכור, תקן 802.11ac הוא סטנדרט הדור הבא של מוצרי WiFi, אשר פועל בתדר 5GHz ומאפשר מהירות תאורטית של עד 7Gbps.

התקן מרחיב את היכולת של תקן 802.11n על ידי שימוש בערוצים רחבים יותר (עד 160MHz), מספר גדול יותר של זרמים מרחביים (עד 8) ואפנון צפוף יותר (עד 256 QAM).

בשלב זה, תקן 802.11ac נמצא בפיתוח וכל המוצרים שהוכרזו ונמצאים בשוק תואמים לטיוטה 3.0 או 4.0 שלו.

נתב ה-802.11ac שחברת Western Digital מציגה, מכונה My Net AC1300 וזהה בתכונותיו לשאר המוצרים שתומכים בתקן זה.  בתדר 2.4GHz הוא מספק מהירות של 450Mbps ובתדר 5GHz מהירות של עד 1.3Gbps.  הנתב מבוסס על רכיבים של חברת Broadcom וכולל 4 כניסות רשת במהירות של 1G, שתי כניסות USB 2.0 התומכות בדיסקים חיצוניים ומדפסות ותומך בכל התוכנות המקובלות בנתבים מודרניים.

גם הגשר (bridge) של WD, המכונה My Net AC Bridge, כולל 4 כניסות קוויות של 1G ומאפשר חיבור של מגוון התקנים – מחשבים, מזרימי-מדיה, טלוויזיות וכיוב'.

הנתב ($190) והגשר ($150) זמינים לרכישה מיידית בחנויות נבחרות בארה"ב ובחנות האינטרנט של Western Digital בכתובת http://www.wdstore.com.

מידע נוסף ניתן למצוא בהודעה לעיתונות שהחברה פירסמה.

לאור "המצב" ולמרות הסיכוי הקלוש, אני ממליץ לכל אחד להעלות את המידע החשוב לו, אשר אגור במחשב האישי, לאחד מעשרות אתרי הענן הפזורים ברשת האינטרנט.

פעולה מסוג זה תבטיח את הישרדות המידע במקרה והמחשב המכיל אותו יפגע.

ברוב האתרים המתוארים להלן ניתן לקבל שטח של מספר ג'יגה-בית בחינם ותמורת תוספת תשלום, נפח אכסון גדול הרבה יותר.

האתרים מתחלקים לשני סוגים עיקריים:

• אתרים היודעים לסנכרן, באופן שוטף, תוכן של מחיצה אחת ספציפית ומיוחדת.  על המשתמש להעתיק אל מחיצה זו את הקבצים אותם הוא מעוניין לשמור והתוכנה הקשורה לאותו אתר דואגת לסינכרון.  התוכן של מחיצה זו זמין, בכפוף לשם משתמש וסיסמא, לכל מי שמתקין את התוכנה ובדרך כלל גם בגישה דרך דפדפן.
• אתרים היודעים לבצע גיבוי שוטף של קבצים ומחיצות.  על המשתמש להגדיר בתוכנה את הקבצים והמחיצות אותן הוא רוצה לגבות וזו מעתיקה את המידע, בפרקי זמן קבועים, אל הענן.

אתרים טובים ויציבים מהסוג הראשון הם Dropbox (מספק שטח של 2GB בחינם), Box (מספק שטח של 5GB בחינם), Google Drive מבית גוגל (מספק שטח של 5GB בחינם) ו-Sky Drive מבית מיקרוסופט המספק שטח של 7GB בחינם.

בכל אחד מאתרים האלה יש לפתוח חשבון משתמש ולאחר מכן להוריד את התוכנה היעודית ולהתקין אותה.  אחרי ההתקנה יש להעתיק את הקבצים החשובים אל המחיצה היעודית, אותה פותחת התוכנה.

במקרה של גוגל ומיקרוסופט, אם יש לכם כבר חשבון Gmail או Messenger בהתאמה, ניתן להשתמש בהם לצורך השימוש בענן האיכסון.  תמורת תשלום, ניתן לרכוש באתרים אלה שטחי אכסון נוספים ויש לבדוק בכל אחד מהם את תנאי התוכניות המוצעות והעלות שלהן.

מי שמעוניים באתרים מהסוג השני, המספקים תוכניות גיבוי קלאסית, יכול לבדוק את Mozy המספק שטח של 2GB בחינם או Crashplan שאינו מספק שטח בחינם, אך מאפשר התנסות של 30 יום.

גם באתרים אלה יש לפתוח חשבון משתמש ולהתקין את התוכנה היעודית.  לאחר ההתקנה יש להפעיל את התוכנה ולסמן את הקבצים והמחיצות אותם מעונינים לגבות לענן.  בנוסף, יש לקבוע את תדירות הגיבוי, רוחב הפס המוקצה לתוכנה ואת רמת ההצפנה המבוקשת.

בעננים של Mozy ו-Crashplan ניתן לקבוע אתרי גיבוי נוספים – גיבוי מקומי בדיסק נוסף או במחשבים אחרים הנמצאים במיקום מרוחק.

בכל המקרים יש לזכור שקצב ההעלאה של המידע לענן תלוי במהירות הערוץ העולה של חיבור האינטרנט, שהיא בדרך כלל נמוכה מאוד.  כיוון שכך לוקח די הרבה זמן להעלות את המידע לעננים ויש לקחת זאת בחשבון במידה ונדרש גיבוי בנפחים גדולים.

ניתן להעזר בטבלה הבאה על מנת להעריך את זמן הגיבוי הצפוי.  הזמן בטבלה הוא עבור 1GB של מידע.

בשבוע שעבר נערכה בהונג-קונג תערוכת התאורה הגדולה ביותר באסיה – ה-Hong Kong International Lighting Fair בה הוצגו החידושים האחרונים בעולם התאורה, החסכון באנרגיה ו-"הבית החכם".

במסגרת התערוכה הציגה חברת GreenWave מערכת שליטה ובקרה אלחוטית על נורות תאורה.  הנורות במערכת מבוססות על LED-ים ומתחברות לבית המנורה באמצעות הברגה סטנדרטית.  מה שמייחד את הנורות הללו הוא שהבסיס שלהן כולל ממשק אלחוטי, דמוי WiFi, המאפשר לשלוט עליהן מרחוק.

על מנת לשלוט על הנורות במערכת, יש לחבר אל הנתב הבייתי נקודת גישה יחודית המכונה Lighting Gateway.  נקודת הגישה מקבלת פקודות משלט יעודי או ממכשיר חכם – טלפון או טאבלט – ומעבירה אותן אל הנורות הרלוונטיות.

התקשורת האלחוטית (רמה 1 ו-2 של מודל ה-OSI) מתבססת על תקן IEEE 802.15.4 העושה שימוש בטווח התדר 2.4Ghz, אשר מותר לשימוש בישראל.  בתקן זה, ניתן להעביר מידע במהירות של עד 250Kbp לטווח של עד כ-10 מטר ועל בסיסו פותחו יישומים כמו ZigBee ו-MiWi.

אחד המאפיינים היחודיים של תקן IEEE 802.15.4 הוא שהתקשורת בין ההתקנים הפועלים בו, במקרה זה הנורות עצמן, נעשה במבנה של MESH.  מבנה מסוג זה מאפשר לעד 500 נורות לתקשר האחת עם השנייה ולהעביר את פקודות ההדלקה, העמעום והכיבוי ביניהן.  המשמעות היא שכל נורה אינה רק נקודת קצה אלא גם נקודת גישה ולפיכך מספיק שה-Gateway יצליח לשדר את הפקודה לאחת הנורות וזו כבר תדאג שהיא תגיע לנורה המתאימה במערך.

ממשק התקשורת של הנורות (רמה 3 במודל ה-OSI) מתבסס על תוכנת JenNet-IP של חברת NXP, שפותחה על בסיס של תקן המכונה 6LoWPAN – ראשי תיבות של IPv6 over Low power Wireless Personal Area Networks.

למרות ששם התקן כולל את המונח IPv6 הוא שונה מהיישום הסטנדרטי ומי שמעוניין לעמוד על ההבדלים מוזמן לקרוא את התיאור הטכני כאן.

יחד עם זאת הרכיבים הפיזיים המבוססים על תקן זה קטנים מאוד ומאפשרים יישום של תקשורת IP אלחוטית בטווח רחב של התקנים קטנים, כמו נורות.

מפתחי התקן רואים ב-6LoWPAN את הבסיס ליישום חזון המכונה בשם "Internet of Things" שבו לכל עצם יש זיהוי יחודי במערכת דמויית אינטרנט.  יישומים דומים במסגרת חזון זה ניתן למצוא בתגי RFID נמאפשרים לתייג חפצים וישנם כאלה הרואים במספר הטלפון הסלולרי האישי של כל אדם כסוג של מערכת תיוג אנושית.

סטיב באלמר, המנכ"ל של חברת מיקרוסופט העולמית, סחט הבוקר תשואות רמות בעת שעלה על במת גני התערוכה באירוע ה-Discovery.

כבר בראשית דבריו הוא כינה את ישראל "The Startup Nation" והדגיש שזו המדינה הראשונה מחוץ לארה"ב בה מוכרזת Windows 8.

הבחירה בישראל אינה מקרית ולרומן בין השתיים יש היסטוריה ארוכה, בת למעלה מ-20 שנה, שבמהלכן הוקמו בארץ שלוש פעילויות שונות.

ב-1989 הוקמה חברת בת העוסקת במכירות ושיווק ואחריה, שני מרכזי פיתוח, האחד בחיפה (1993) והשני בהרצליה (2007).

על רקע זה ברורה החשיבות של אירוע השני בו נטל חלק באלמר – תערוכת הסטארט-אפים ThinkNext שנערכה בנמל תל-אביב.  במסגרת אירוע זה, הציגו למעלה מ-20 חברות סטארט-אפ את הפיתוחים שלהן וסטיב באלמר, כמו שאר המשתתפים, הסתובב בין הביתנים, שאל שאלות ובחן לעומק את הפיתוחים החדשניים.

שני מוקדים אלה, האירוע בגני התערוכה ויריד הסטארט-אפים בנמל, מסמלים את שני המרכיבים שבאמצעותם מנסה מיקרוסופט להמציא את עצמה מחדש ולהפוך מחברת תוכנה, לחברה המספקת פתרון שלם הכולל חומרה, שירותי ענן ואפליקציות.

מערכת ההפעלה Windows 8 היא ההימור הגדול ביותר שמיקרוסופט לקחה על עצמה ב-20 השנים האחרונות.  זהו הבסיס שדרכו מנסה מיקרוסופט לחזור לתמונת המשחק, תוך שהיא הופכת משחקן שלישי, הנגרר אחרי Apple וגוגל, לזה המוביל את השוק.

כל מי שכבר התנסה בממשק החדש של Windows 8 מבין שלוקח זמן להתרגל אליו.  גם מיקרוסופט מבינה את זה ולכן אין פלא שבסוף האירוע הבוקר חולק לכל משתתף מדריך משתמש מקוצר למחוות האצבע השונות.

על מחשב נייח הממשק מרגיש מעט מוזר, אבל על טאבלטים ובמיוחד על טלפונים המריצים Windows Phone 8, הוא נראה טוב מאוד.  הפונטים הגדולים, האריחים הפעילים, הצבעים העזים ומחוות האצבע על המסך (gesture) הם חידוש מרענן לעומת ממשק ה-icon-ים הנדוש של Windows "הישן", iOS ואנדרויד.

בנוסף, באמצעות מעורבות עמוקה בתחום הסטארט-אפים בישראל, מקווה מיקרוסופט למצוא את אותו "חלקיק אלוהי" שיכניע את המתחרות שלה.  לפני מספר שנים מיקרוסופט כבר מצאה אחד כזה בישראל – חברת PrimeSense, שפיתחה את הקינקט (Kinect) ושבאמצעותו נושלה חברת Sony ממעמדה המוביל בתחום הקונסולות.  עתה מקווה מיקרוסופט לשחזר הצלחה זו ולמצוא "חלקיק" נוסף שיסייע לה גם בתחום ה-Windows.

מיקרוסופט וסטיב באלמר העומד בראשה, לוקחים על עצמם משימה גדולה ורבת סיכונים, שגם חברה גדולה ומבוססת כמו מיקרוסופט, אינה יכולה להרשות לעצמה לקחת יותר מפעם בדור.  מוקדם לדעת אם הם יצליחו, ודי ברור מה יקרה הם יכשלו, אבל בשלב הזה אפשר להצדיע להם על הניסיון שנראה ומרגיש ממש טוב.

קריאה נוספת ומקיפה על המשמעות של Windows 8 ניתן למצוא כאן.

ה-RT-N12HP הוא נתב אלחוטי מבית ASUS הפועל בתקן N ועושה שימוש בשתי אנטנות בעלות שבח (gain) חריג של 9dBi.

השימוש באנטנות מסוג זה, מרחיב את טווח הפעולה של הנתב ולדברי Asus הוא יכול להגדיל אותו פי 4 מנתבים סטנדרטיים העושים שימוש באנטנות של 2dBi או 3dBi.

ה-RT-N12HP יכול לשמש כנתב סטנדרטי, כנקודת גישה (AP) או כ-repeater והוא תומך ב-4 רשתות אלחוטיות נפרדות (ssid).

חברת Asus לא מסרה מידע לגבי המבנה הפנימי של הנתב וכן לא פירסמה את מחירו ואת התאריך בו הוא יהיה זמין.

פרטים נוספים לגבי הנתב ניתן למצוא בדף המידע של Asus כאן.

אתמול ניהלתי שיחה מעניינת עם חבר טוב שמתלבט לגבי רכישת טאבלט.  זה הלך בערך ככה:

הוא:  "תשמע, קראתי בעיתון ש-Apple, מיקרוסופט וגוגל הכריזו על טאבלטים חדשים ואני מתלבט מה לרכוש"

אני:  "OK, אני מבין שאתה מתלבט בין ה-iPad החדש, מחשב ה-Surface של מיקרוסופט וה-Nexus 10 של גוגל".

הוא:  "ת'שמע, אני לא מומחה כמוך אז אל תסבך אותי בשמות.  אני גם ככה לא מצליח להבין את ההבדלים ביניהם.  רק תגיד לי מי הכי מתאים לי?"

אני:  "תראה, יש בינהם הבדלים בחומרה ובאופן ההפעלה.  לדוגמא, המסך של Windows יותר גדול והממשק שלו מאוד שונה ממה שאתה מכיר.  לעומת זאת אלה של Apple וגוגל מאוד דומים בעקרון לאלה של ה-iPhone שלך"

הוא:  "אתה חייב לעזור לי כי אני לא ממש מבין בזה.  את המחשב שלי בבית אתה מכיר טוב – אני גולש באינטרנט, קורא דוא"ל, כותב קצת ב-Office ומדי פעם רואה סרטים ושומע מוזיקה.  אני רוצה שהטאבלט יעשה אותו דבר".

אני:  "אז למה שלא תרכוש מחשב נייד?  יש היום מחשבים טובים וזולים".

הוא:  "תעזוב אותי ממחשב נייד.  נמאס לי שלוקח למחשב 5 דקות לעלות, מהעדכונים שמיקרוסופט דוחפת, מהאנטי-וירוס שצריך לעדכן וזה גם בטח כבד ויקר.  גם קראתי שאנשים כבר לא קונים PC ויש ירידה של עשרות אחוזים בקניית מחשבים חדשים".

אני:  "שמעת על ה-Ultrabooks?  הם קלים, עולים מהר, יש להם מסך מגע – נראה לי שזה יתאים לך".

הוא:  "וכמה עולה הפלא הזה?"

אני:  "תראה, זה יותר יקר ממחשב נייד רגיל.  אני מניח שב-5,000 שקל אפשר למצוא משהו טוב…".

הוא:  "השתגעת?  אשתי בחיים לא תיתן לי לבזבז כל כך הרבה כסף.  ה-iPad עולה חצי מזה!".

אני:  "ומה אתה הולך לעשות עם הטאבלט?"

הוא:  "אותו דבר.  אני רוצה לשבת מול הטלוויזיה, להתעדכן ב-facebook, לענות ל-email-ים, לקרוא קצת חדשות – לא רוצה להיות כבול למחשב בממ"ד."

אני:  "נו, אבל כולם עושים את זה – גם ה-iPad, גם זה של מיקרוסופט וגם זה של גוגל".

הוא:  "אני יודע ולכן אני מתלבט.  אתה חייב לעזור לי – מי הכי מתאים לי?"

אני די בטוח שרבים מכם מנהלים שיחות כאלה, או דומות להן, עם חברים, קרובי משפחה וקולגות בעבודה.  המומנטום העצום שיש מאחורי שוק הטאבלטים גורם לאובדן המרכזיות של מחשב האישי הקלאסי ובמקרים רבים, במקום לשדרג אותו או לקנות חדש, אנו בוחרים לרכוש טאבלט.  קצב ההתפתחות של הטאבלטים מסחרר ומרכיבי החומרה שלהם – מעבדים, מסכים וכמות זכרון, מתעדכנים כמעט מדי יום.

המגוון הרחב והעובדה שעומדות מאחוריהם חברות בעלות עוצמה, הופכת את החלטה איזה טאבלט "הכי מתאים" לקשה הרבה יותר.  במקרים רבים היא אינה מושפעת מהחומרה או ממערכת ההפעלה אלא מיוקרת המותג, עוצמת הפרסום ומה ראינו בסביבה הקרובה לנו.

חנויות האפליקציות המובנות – ה-App Store של Apple, ה-Play של גוגל וה-Market App של מיקרוסופט – מספקות אין ספור ישומיים המאפשרים להפוך את הטאבלט לשימושי ורלוונטי, לעיתים יותר מאשר ה-PC הישן והמוכר.

למרות שנכנסה אחרונה לתחום זה ולמרות כל הכשלונות בדרך, דווקא למיקרוסופט יש סיכוי לא רע עם ה-Windows RT.  בניגוד ל-Apple וגוגל, מנסה מיקרוסופט לחבר את עולם ה-PC עם עולם הטאבלטים תוך שהיא הופכת את Windows 8 לדבק המחבר ביניהם.

מי שהוא כבר בעלים של טאבלט, ואין זה משנה אם הוא של Apple או מבוסס על Android, יודע שהוא אינו תחליף מלא למחשב אישי.  עריכת מסמכים בטאבלט היא כמעט בלתי אפשרית, שיתוף מידע בין אפליקציות על ידי העתקה והדבקה הוא קשה והמסך הקטן מגביל.

הטאבלט הוא כלי נהדר לדיפדוף מזדמן באינטרנט, לקריאה זריזה של דוא"ל, למשחקים ולצפיה בסרטים אך לערוך בו מסמכים או לענות לדוא"ל שזה עתה קראנו, הן לא תמיד משימות פשוטות.  לטאבלט של מיקרוסופט, שמריץ Windows 8 RT ותומך ב-Office, יש כאן מענה יחודיי ש-Apple וגוגל עדיין לא מספקות.

אם התיקוות שמיקרוסופט תולה בטאבלט שלה אכן יתגשמו והוא יצליח לספק את הטוב משני העולמות, התחרות בשנים הקרובות תהיה מענינת מאוד.

ולגבי החבר – השיחה בינינו נמשכה עוד דקות ארוכות בה ניתחנו לעומק את הצרכים, את "עומק הכיסים" ואופי השימוש הצפוי בו.    בסופו של דבר החליט החבר ללכת על טאבלט שונה מאלה שהוזכרו לעיל, שהוא בעל מסך קטן יותר ושמתאים לתקציב שלו.