NetCHEIF Blog

ב-20/7/1969, כשניל אמסטרונג צעד לראשונה על פני הירח, הייתי ילד בן 8.

היום, ממרחק של 43 שנים, הזיכרון החזק ביותר שלי מאז הוא מראה הירח בליל הנחיתה והידיעה שעל נקודת האור הרחוקה ההיא נמצאים כרגע שני אנשים.

בשנים שלאחר מכן העניין שלי במסעות של "תוכנית אפולו" הלך וגבר ובמידה מסויימת הבחירה שלי להתמקד בהנדסה ובמחשבים נובעת מאותו לילה בלתי נשכח.

בשנים האחרונות, בקרתי שלוש פעמים ב-מרכז החלל ע"ש קנדי, אותו אני מכנה בחיבה "המקום הכי קרוב לירח על פני כדור הארץ".

בביקורים אלה חרשתי את כל האולמות של המוזיאון והשתתפתי בכל הסיורים שנאס"א פותחת למבקרים.

גם היום ממשיכים המסעות לחלל להצית את הדימיון של צעירים ומבוגרים כאחד, ומסעה של ה-Curiosity החושפת את סודות המאדים היא אחת הדוגמאות הטובות ביותר לכך.

מותו של ניל ארמסטרונג ביום שבת הוא סופו הצפוי של כל אדם, אבל החותם שהוא וחבריו השאירו לאנושות הוא נצחי.

כששניים רבים, הצד השלישי הוא המרוויח האמיתי.

חברת סמסונג אמנם הפסידה ל-Apple בסיבוב הראשון של משפט הפטנטים ותצטרך לשלם לה מיליארד דולר, אבל בשלב זה נראה שהמרוויחה האמיתית היא דווקא מיקרוסופט.

סביבת ה-Android מתבססת על יצרני חומרה צד שלישי כמו HTC, סמסונג ו-ASUS, המתאימים את מערכת ההפעלה של גוגל למכשירים שלהם.

הדימיון של Android ל-iOS וההפסד של סמסונג יכול להרתיע את אותם יצרנים ויתכן שיגרום להם לשקול פיתוח מכשירים ל-Windows Phone, שהממשק שלו מאוד שונה מ-iOS ומ-Android.

גוגל ומיקרוסופט אמנם לא הגיבו לתוצאות המשפט, אבל נראה לי שבמטה החבוט של חברת מיקרוסופט יש היום קצת יותר אופטימיות, במיוחד לקראת ההכרזה על Windows 8 ב-26 לאוקטובר.

לכל ספק אינטרנט (או ארגון גדול) המחובר ישירות אל רשת האינטרנט מסופק מספר יחודי, המכונה AS (ראשי תיבות של Autonomous System), שבאמצעותו מוגדרים חוקי הניתוב שלו אל רשת האינטרנט.

ברשת האינטרנט, כל AS מוגדר כצומת ניתוב ועל מנת לפענח את מסלולי הגישה ממנו ואליו, נעשה שימוש בפרוטוקול BGP (ראשי תיבות של Border Gateway Protocol) שבאמצעותו נקבע המסלול שבו תעבור חבילת מידע מנקודה אחת אל השניה.

הפרוטוקול מתבסס על רשימה דינאמית של כל הרשתות המחוברות אל הנתב המקשר את ה-ISP אל שדרת האינטרנט ועל והקשרים ביניהן.  באמצעות מידע זה ניתן לפענח את מבנה הרשת ואת הדרך היעילה ביותר להעברת המידע אל היעד הסופי.

על מנת לקבוע את הנתוב היעיל ביותר מתבסס הנתב על מספר ה-AS-ים שעל חבילת המידע לעבור, על מהירות הקשר בין ה-AS-ים השונים אליהם הוא מחובר ועל עלויות העברת המידע על הקווים.  המשמעות היא שהמסלול שהנתב קובע מה-AS המקומי אל היעד אינה חייבת להיות זהה לזו שיבחר ה-AS המרוחק חזרה – הבחירה במסלול המיטבי נעשית על ידי כל צד בנפרד.

ל-BGP יש חסרון משמעותי אחד והוא שאין בסיס מידע ראשי שממנו שואבים כל ה-AS את מסלולי הניתוב האופטימאליים.  בפועל, כל AS "חוקר" את הסביבה הקרובה אליו וכך מחליט מה הניתוב היעיל ביותר.  כיוון שרשת האינטרט היא דינאמית, ההחלטות יכולות להשתנות מחבילה לחבילה, זאת על בסיס המידע הקיים באותו רגע.

כמשתמשי קצה אנו יכולים לבחון את מסלול הניתוב של חבילה ספציפית על ידי שימוש בפקודה tracert המציגה את רשימת הנתבים דרכם עברה חבילת המידע.

לעומת tracert הבסיסית, יש ברשת האינטרנט אתרים המספקים אינפורמציה המאפשרת לחקור לעומק את מאפייני החיבור של ה-ISP לרשת האינטרנט.

לצורך כך, ראשית יש לאתר את מספר ה-AS של הספק באמצעות האתר http://bgp.potaroo.net/cidr/autnums.html.  על ידי חיפוש שם הספק (שימוש ב-CTRL+F), ניתן למצוא ה-AS שלו:

• 012 קווי זהב – AS9116
• נטויז'ן – AS1680
• בזק בין לאומי – AS8551
• הוטנט – AS12849

על מנת לאתר את כל כתובות האינטרנט (סגמנטים) המשויכות לספק אינטרנט ספציפי, ניתן להעזר באתר https://www.dan.me.uk/bgplookup.  בתמונה משמאל רשומים כל הסגמנטים שמתוכם יכולה HOTnet לספק כתובות IP ללקוחותיה.

אחר מעניין נוסף הוא http://www.robtex.com, אשר מספק מידע נרחב לגבי הקישוריות של ספק אינטרנט לעולם.   האתר אמנם דל מאוד בעיצובו אבל ניתן באמצעותו למצוא מידע רב, במיוחד במדור ה-AS.  הקלדת מספר ה-AS של הספק בתיבה הקטנה משמאל למעלה מספקת ריכוז מידע לגבי החיבוריות של ה-ISP אל רשת האינטרנט, כמו הקף התעבורה דרך AS אחרים ורוחב הפס בצמתי חיבור (IX).

באמצעות לחיצה על כפתור ה-graph ניתן להציג ולהתרשם ממפת מסלולי הניתוב של ספק האינטרנט – התמונה בראשית הפוסט משווה בין מפת הניתוב של "בזק בין לאומי" משמאל לזו של HOTnet מימין.  הניתוב של "בזק בין לאומי" אמנם עשיר ונרחב יותר, אך זה של HOTnet יותר הררכי ומובנה.  כדאי גם לזכור שמפת הניתוב מדגימה גם את הבדלי הגודל בין שני ה-ISP האלה – בעוד שלבזק בין לאומי מאות אלפי לקוחות, מספר הלקוחות של HOTnet נאמד בעשרות אלפים בודדים.

חברת אפל שחררה ביום רביעי (25/7/2012) את גירסא 10.8 של מערכת
ההפעלה OSx למחשבי MAC, המכונה "אריה ההרים" – Mountain Lion.

כחלק אינטגרלי ממערכת ההפעלה החדשה, הציגה חברת אפל גירסא
מעודכנת לדפדפן ה-Safari שלה – גירסא 6.0.

דפדפן הסאפרי מלווה את המחשבים ומכשירים הניידים של חברת אפל
מזה כ-10 שנים.

הוא הוצג לראשונה בתחילת שנת 2003 למחשבי ה-MAC וב-2007 החלה חברת אפל להציע אותו לסדרת מכשירי ה-iOS (איפון ואיפוד) ולמחשבים המריצים את מערכת ההפעלה Windows.

בעוד שעל מכשירי iOS זכה ספארי להצלחה גדולה והגיע לנתח שוק של למעלה מ-60%, הרי שעל מחשבי Windows הוא זכה לנתח של פחות מ-1%.

כתוצאה מכך, החליטה חברת אפל להפסיק את הפיתוח של דפדפן הסאפרי לסביבת Windows והודיעה שגירסא 6.0 תהיה זמינה רק למערכות ההפעלה שלה -OSx ו-iOS.

גירסא סאפרי 5.1 ל-Windows תמשיך להיות זמינה, אך זו תהיה הגירסא האחרונה לסביבת זו.

חברת בזק הכריזה היום (24/7/2012) על שירות חדש, אותו היא מכנה Free WiFi.

שירות זה מאפשר ללקוחות בזק גלישה חופשית ב-WiFi גם מחוץ לבית, תוך התבססות על נכונותם של הלקוחות לשתף את חיבור האינטרנט שלהם.

על מנת להנות מהשירות, על הלקוח לשתף עם אחרים כ-10% מרוחב הפס של חבילת הגלישה שלו ובתמורה, הוא יוכל להתחבר לרשתות אלחוטית של לקוחות אחרים ולגלוש בחינם בכל מקום בארץ בו יש רשת פעילה.

באווירת המחאה הציבורית, היוזמה של בזק אשר מקדמת מודל חברתי-שיתופי, ראויה לשבח, במיוחד אם לוקחים בחשבון את העובדה שאין מאחוריה מודל
עסקי מוצק.

אולם, יחד עם זאת למודל הפעולה של בזק יש מספר בעיות שיש לתת עליהן את הדעת.

ראשית, ה-Free Wifi אינו מהווה תחליף מלא לגלישה סלולרית (3G).  השירות של בזק יהיה רלוונטי בעיקר באיזורים אורבניים צפופים ומידת הזמינות שלו תלויה ברצון ובנכונות של לקוחות בזק לחלוק את החיבור שלהם עם אחרים.

שנית, השירות של בזק הוא בפועל שירות נייח.  ה-Free WiFi מתבסס על זליגה של האות האלחוטי מתוך הבית אל המרחב הציבורי.  כיוון שכך רדיוס הכיסוי יהיה מצומצם מאוד וכל יציאה מתחומו תגרום לניתוק החיבור אל רשת האינטרנט.

מעבר לכך, השירות של בזק אינו כולל מנגנון נדידה אוטומטי (roam) והמשמעות היא שכל תזוזה מטווח הכיסוי, תאלץ את המשתמש לבצע חיבור מחדש.

בהתחשב בעובדה שחיבור לאינטרנט ב-3G זמין בכל מקום וניתן היום באופן כמעט בלתי מוגבל בחברות הסלולר, לא ברור היתרון של השירות של בזק.

לשיתוף החיבור האלחוטי יש גם משמעויות אבטחה שיש לבחון לעומק.  המימד הראשון הוא היכולת של מי שמתארח על הנתב, להפריע לפעילות השוטפת של הרשת הביתית של המארח.  על מנת למנוע זאת, יצטרך המארח לבצע מספר הגדרות אבטחה (כמו לדוגמא שינוי סיסמת הכניסה לנתב) שבלעדיהן הוא יותיר את הרשת שלו פרוצה.

המימד השני קשור לכוונות של מי שיגלוש על החיבור האלחוטי.  כלפי העולם החיצון, מי שיתארח על הנתב יראה לעולם עם ה-IP החיצוני של המארח.  אם אותו משתמש אלמוני ישתמש בחיבור למטרות בלתי כשרות, המארח יהיה מי שיגיעו אליו, בסופו של דבר, שלטונות החוק והבטחון.

שירות דומה לזה המוצע על ידי בזק, קיים מזה זמן רב גם באירופה על ידי חברה שנקראת FON.  בסיס הפעילות של חברה זו הוא ספרד, אבל בשנים האחרונות היא התפשטה גם למדינות אחרות כמו אנגליה ובלגיה.  עוד של השירות של FON ניתן לקרוא באתר של החברה כאן.

דוברי הרוסית מכירים היטב את המילה "פרסטרויקה" (перестройка, Perestroika).

משמעותה בעברית היא "בנייה מחדש" או "עיצוב מחדש" ונהוג להשתמש בה על מנת לתאר את השינויים שהוביל מיכאל גורבצ'וב – מנהיג ברית המועצות בסוף שנות ה-80 של המאה הקודמת (התמונה משמאל באדיבות Wikipedia).

במסגרת הפרסטרויקה, שכללה שורה ארוכה של רפורמות, הצליח גורבצ'וב לפרק את המבנה הכלכלי הקומוניסטי של ברית המועצות ובעזרת חוקים וכללים חדשים, הפך אותו לשוק חופשי וליברלי יותר.

גם שר התקשורת – משה כחלון, הגורבצ'וב של שוק התקשורת הישראלי, הצליח ב-3.5 השנים האחרונות לקדם וליישם אין ספור רפורמות ושינויים בשוק התקשורת.

שיא הפעילות שלו נרשם לפני חודשיים, כשתחילת הפעילות של גולן טלקום ו-HOT Mobile הפכה את היוצרות בשוק הסלולר בישראל ושינתה לחלוטין את דמותו.  החברות החדשות הציגו מחירים אטרקטיביים ותוכניות פשוטות, נטולות אותיות קטנות, ותוך פרק זמן של כחודשיים גייסו קרוב ל-200,000 לקוחות – חלקן חדשים וחלקן מתניידים.

ההתנפלות ההמונית על מוקדי השירות הלקוחות של החברות החדשות וקצב הנטישה ההולך וגדל, תפס את מקבלי ההחלטות בחברות הוותיקות לא מוכנים ולא מאורגנים.  במהלך החודשיים האחרונים הם זיגזו בין תוכניות חדשות, מחירים הולכים ויורדים וטקטיקות הפחדה למינהן, שהדגימו את הקושי שלהם אל מול החברות החדשות.

בתחילה ניסו החברות הוותיקות לעכב את תהליכי הניוד וההפעילו טקטיקות הפחדה ("אין להם מרכזי שירות", "הם לא עומדים בלחץ", "למה להמר על חברה חדשה ולא מוכרת"), אך כשמהלכים אלה לא עזרו, הם עברו לדבר בשפת הכסף.

בשלב הראשון, מתוך תיקווה לעצור את הסחף לחברות החדשות, הורידו החברות הוותיקות את המחירים שלהן לסביבת ה-130 שקל עד ה-150 שקל וכשזה לא עזר, לסביבת ה-110 שקל.

במקביל, החלו מקבלי ההחלטות בחברות הוותיקות להביע ספק רב באמיתות נתוני הניוד שפורסמו, המראים על יותר מ-100,000 לקוחות שעברו לחברות החדשות.

כשצעד זה לא עזר, נקטו החברות הותיקות בשיטת "if you can beat them, join them" והחלו לשווק תוכניות המציעות מחירים הנמוכים מ-100 שקל למנוי בלתי מוגבל.  אבל הרגלים ישנים קשה לשנות והתוכניות הללו כוללות אין ספור שורות תחתונות – המחיר מוגבל לשנה, מחייב שלושה מינויים, הגלישה מוגבלת רק ל-1G, אין שיחות לחו"ל ועוד שלל סעיפים ותתי סעיפים.

חברת אורנג' אף הגדילה לעשות ובניסיון לחקות את החברות החדשות, הכריזה על מותג סלולרי חדש – ‎012 mobile, המציע מודל פעילות ותמחור הדומה לגולן טלקום ו-HOT Mobile.

בפרסטרויקה של סוף שנות ה-80  במאה הקודמת, התקשו המנהלים של המפעלים והארגונים הכלכליים של ברית המועצות להתמודד עם השינויים הדרמטיים שהוביל מיכאל גורבצ'וב.  רבים מהם היו חסרי הכשרה כלכלית וכישורי ניהול ולא יכלו להתמודד עם השינויים המהירים שהתרחשו בשוק חופשי, תחרותי ותוסס.  כתוצאה מכך רוב המפעלים נכנסו לקשיים וחלקם הגדול אף פשט את הרגל.

גם אצלנו, בבוקר אחד השתנו כל החוקים בשוק הסלולר ומקבלי ההחלטות בחברות הסלולר הוותיקות, מתקשים לתפקד בתנאי אי ודאות הולכים וגדלים.  חברות אלה השקיעו בעשור האחרון עשרות מיליוני דולרים בבנית המותג שלהן והן האמינו שעל בסיס כך הן יצליחו לשמר את כוחן.

הפרמטר ממנו התעלמו החברות הללו – הסלידה והמיאוס שחש הצרכן הישראלי כלפיהן – הוא המנוע העומד מאחורי נדידת הלקוחות אל החברות החדשות, שמצליחות לגייס לקוחות חדשים ללא כל קושי וכמעט בלי פרסום או מיתוג.  כך, במהלך של כחודשיים, תוך ניצול החולשה של החברות הוותיקות, הצליחו גולן טלקום ו-HOT Mobile הצליחו למחוק להן שנים של השקעה במיתוג ופרסום שעלו הון רב, והפכו את שוק הסלולר לתחרותי ודינמי.

קשה לדעת איך בדיוק תסתיים פרסטרוקית הסלולר הישראלית, כיצד יתמודדו מקבלי ההחלטות של החברות הוותיקות עם המצב החדש ומה תהיה דמותו של שוק הסלולר הישראלי בעתיד.  אך יחד עם זאת די ברור שחלק מהמותגים שאנו מכירים היום יעלם, במיוחד אלה שלא יצליחו לצבור מספיק לקוחות.

בסכנה ברורה עומדים ספקי ה-MVNO הקטנים – You Phone, הום סלולר וככל הנראה גם 012‎ Mobile, אבל השאלה הגדולה היא מה עתיד הספקיות הגדולות והוותיקות.  חברות אלה מתבססות על מנגנונים מנופחים והסדרי מימון שכמעט בלתי אפשרי לקיים אותם בתעריפים הנמוכים מ-100 שקל בחודש למנוי.

שוק ההון הישראלי כבר מביע זה זמן חוסר אימון בחברות הוותיקות, עובדה שבאה לידי ביטוי במצב המניות של החברות הוותיקות בבורסה.  שערי המניות שלהן ירדו בכ-70% מתחילת השנה ושער המניה של פרטנר נסוג השבוע למחיר בו הוא היה לפני 10 שנים.

רעידת האדמה האמיתית בשוק הסלולר תתחולל אם אחת מחברות אלה תתקשה להמשיך את פעילותה.

חברת D-Link מצטרפת למועדון היצרניות של נתבים התומכים בטיוטת התקן 802.11ac ומתחילה לשווק את ה-DIR-865L Cloud Router 5700.

בתערוכת CES שנערכה בתחילת השנה הכריזה החברה שהמוצרים שלה, התומכים בתקן זה, יהיו זמינים בחצי השני של שנת 2012 וה-DIR-865L הוא הסנונית הראשונה.

כמו כל שאר המוצרים התומכים בתקן זה, גם המוצר של חברת D-Link מתבסס על רכיבים של חברת Broadcom התומכים במהירות של עד 1.3Gbps בתדר 5Ghz.

בתדר 2.4Ghz תומך הנתב במבנה אנטנות של 3X3 ומספק מהירות של 450Mbps.

כפי שניתן לראות בתמונה משמאל, העיצוב של הנתב סטנדרטי לחלוטין וכולל 4 כניסות LAN במהירות של 1G וכניסת USB 2.0 המאפשרת חיבור של התקני אכסון חיצוניים.

בדומה ליצרניות אחרות המשתמשות במינוח Cloud בנתבים שלהם, גם אצל D-Link המשמעות היא אפשרות לנהל את הנתב מרחוק באמצעות תוכנת mydlink Lite הזמינה לסביבת iOS ו-Android.

הנתב זמין לרכישה באופן מיידי בעלות של $190.

את הנוסח המלא של ההודעה לעיתונות ניתן למצוא כאן.

במהלך תמוה, המזכיר את שיטת "האח הגדול", החלה חברת סיסקו לדחוף לבעלי נתבי Linksys שלה מדגמי E2700,‏‏ E3500 ו-E4500 קושחה חדשה, המפקיעה מהם את יכולת הניהול של הנתב.

בשלושת הנתבים הללו הציגה סיסקו אפשרות לטעינה אוטומטית של עדכוני קושחה ולמרות שלמשתמש בנתב יש אפשרות לכבות אפשרות זו, רבים מהרוכשים בחרו להשאיר אותה פועלת.

על פי הדיווח של אותם משתמשים, סיסקו טענה במהלך השבוע שעבר קושחה חדשה שאינה מאפשרת להם לבצע login לתפריטי הניהול ובמקום זאת מבקשת מהם לפתוח חשבון בענן של סיסקו – ה-Cisco Connect Cloud.

לקוחות שניסו להתחכם ולאחר עדכון הקושחה ניתקו את הנתב מרשת האינטרנט גילו שללא חיבור אקטיבי לרשת, סט התפריטים והאפשרויות של הנתב הצטמצם מאוד ובפועל איפשר לבצע רק הגדרות חייגן וסביבה אלחוטית.

רק לאחר פתיחת החשבון בענן וכניסה לנתב דרכו מתאפשרת הגישה לכל מרכיבי הנתב, אך עתה כבולים המשתמשים לכללי השימוש של הענן של סיסקו.

הגירסא הראשונית של כללים אלו, שפורסמה יחד עם שחרור הקושחה, פגעה באופן בוטה בפרטיות של המשתמש וכללה איסורים ומגבלות בלתי סבירות.

רק לאחר ביקורת נוקבת שהושמעה בפורומים ובבלוגים טכנולוגים, ריככה סיסקו את הכללים והגירסא המופיעה כרגע באתר שלה היא מעט ידידותית יותר.  במקביל לכך שיחררה סיסקו את הגרסא הקודמת של הקושחה ופירסמה מדריך המסביר כיצד לטעון אותה ולבטל את אופצית העדכונים האוטומטיים.

בחינה מעמיקה מגלה שהשימוש של סיסקו במונח "ענן", שהפך למטבע לשון אופנתי, אינו מעיד על התכונות האמיתיות של ה-Cisco Connect Cloud.

מתמונת המסך משמאל ניתן להבין שבסך הכל מדובר באתר אינטרנט ותוכנה המאפשרים להגדיר תכונות מקובלות, שניתן למצוא בכל נתב, ותו לא.

סיסקו מפרסמת שלל של הבטחות שיווקיות לאפליקציות רשת חדשניות שיתבססו על הענן שלה, אך אלא עדין אינן זמינות וגם מספר המפתחים לסביבת זו עדיין לא ברור.

טעינת עדכוני קושחה באופן אוטומטי היא יוזמה ברוכה, אך נראה שהפעם ניצלה סיסקו תכונה זו באופן חד צדדי, שאינו פועל לטובת המשתמש.

זהו מהלך שיווקי, שנעטף במילים המסמנות חדשניות ואופנתיות, שבפועל נועד לכבול את לקוחותיה של סיסקו ולמנוע מהם שימוש חופשי ופתוח בחומרה אותה הם רכשו במיטב כספם.

ניתן רק לקוות שחברות אחרות המפתחות ומשווקות נתבים ילמדו מכך וימנעו מצעדים חד צדדים כאלה.  בכל מקרה, אם יש בנתב שלכם אפשרת לטעינה אוטומטית של עדכונים כדאי לכבות אותה ולבחון כל עדכון לגופו.

לגבי הנתבים של סיסקו, גם ביטול האפשרות לעדכון אוטומטי לא מבטיח שקט – המשפט האחרון בפיסקה הלפני האחרונה של כללי השימוש מאפשר לה לדחוף עדכונים באופן אוטומטי, גם אם האופציה לקבלתם כבויה:

 In some cases, in order to provide an optimal experience on your home network, some updates may still be automatically applied, regardless of the auto-update setting.‎

לאור זאת, אני חושב שיש לשקול ברצינות את כדאיות הרכישה של נתבי ה-Linksys של סיסקו.

עדכון (6/7/2012): המנכ"ל של חטיבת Linksys בסיסקו פרסם פוסט בו הוא מתנצל על המהלך אותו נקטה החברה.  בנוסף שינתה החברה את כללי השימוש פעם נוספת ועתה היא מבטיחה שלא ידחף שום עדכון קושחה ללקוחות שבחרו לא לקבלם באופן אוטומטי.

במסגרת מפגש בלוגרים שנערך אתמול (יום שלישי, 3/7/2012) חשפה חברת החשמל את מיזם הסיבים האופטיים שלה ואיפשרה להתנסות בגלישה במהירות של 1G.

התמונה משמאל, באדיבות אתר Newsgeek.

בדברי הפתיחה של המפגש הבטיחה חברת החשמל שביכולתה לספק שירות מעין זה כבר בשנה הבאה ולהגיע לפריסה מלאה בכל רחבי הארץ תוך 7 שנים.

במסגרת סקירת היסטורית המיזם, הבליטה החברה את ההצלחה של הניסוי שערכה בקריית שמונה לפני כשנתיים (אותו סקרתי כאן) ורמזה על בעיות ההתנעה שלו.  סקירה מפורטת של מכרז הסיבים האופטיים פרסמתי כאן ועל הקשיים אותם חווה הפרויקט כתבתי בהרחבה כאן.

מאז פרסום הסקירה האחרונה, לפני כ-3 חודשים, הסכימה חברת החשמל לרדת לשיעור אחזקה של 40% וסגירה סופית של המכרז צפויה בעוד 10 ימים, אולם בשלב זה כלל לא ברור אם אחת מהחברות שגילו עניין בפרויקט בכלל תיגש למכרז ולאור זאת עתידו של הפרויקט ממשיך עדיין להיות לוט בערפל.

מפגש הבלוגרים שיזמה חברת החשמל, בו ניתן היה להתנסות במהירות אינטרנט של 1G, נועד ליצור "לחץ מלמטה" אבל בנוסף לכל הקשיים של הפרויקט, חשוב לזכור שמהירות היא לא חזות הכל.

בשלב מוקדם זה ברור שמחיר השירות לא ידוע וגם קשה להעריך אילו אתרי אינטרנט, הן בארץ והן בחו"ל, בכלל מסוגלים לספק מהירות שכזו.  אפילו בהדגמה אתמול, שהיתה ב-"תנאי מעבדה", הושגה מהירות הורדה מקסימאלית של כ-700MBps – כלומר 30% פחות מהמהירות המוצהרת.

מרשימה יותר היתה מהירות ההעלאה, שהגיעה ל-100Mbsp, אבל גם כאן לא ברור אם ניתן יהיה לקבל מהירות כזו באופן מעשי ובמקביל צריך יהיה לוודא שהנתבים המוצעים היום בשוק הישראלי יכולים להתמודד עם מהירויות כאלה.

בימים האחרונים נתקלתי בכל מיני תופעות מוזרות עם נתבים ומודמים של שכנים וחברים.

לאחד יש חיבור מצויין בקווי אבל האלחוט מקרטע, אצל השני ה-TORRENT וה-MESSENGER מתפקדים אבל כל מה שעובר דרך הדפדפן צולע ואצל השלישי מדי פעם יש תקיעות שנפתרות רק עם כיבוי והדלקת הנתב.

המשותף לכל הבעיות הללו הוא שהם אינן נובעות מציוד תקול אלא מהחום והלחות הגבוהה.  אצל כולם, כל הבעיות נפתרות אחרי שמכבים את הנתב ונותנים לו חצי שעה עד שעה של מנוחה והתקררות.

כך לדוגמא מדדתי (באמצעות מד חום אינפרה MT100) נתב HOTBOX בטמפרטורה של למעלה מ-61 מעלות ונתב TP-LINK בטמפרטורה של 49 מעלות, זאת כאשר טמפרטורת הסביבה היא 26 מעלות…

במצבים כאלה אני מאוד ממליץ לנקוט צעדים שימנעו את ההתחממות הקיצונית הזו – אפשר לנסות להעמיד את המודם והנתב על הצד – באופן זה האיוורור שלהם יהיה יותר טוב.

אפשרות אחרת היא להעמיד את המודם והנתב על משטח מגביה ומחורר שישפר את זרימת האוויר סביבם (ראו פוסט שפירסמתי בנושא – https://www.netcheif.com/blog/?p=1456).

בנוסף, כדאי לוודא שסביב המודם והנתב יש זרימת אוויר שתסייע בפיזור החום המתפתח בשניהם.

אבל הכי חשוב – אל תניחו את הנתב על המודם – בסיטואציה זו המודם לא מצליח להתקרר ובפועל הנתב מבשל אותו.

קיץ נעים!