NetCHEIF Blog

חברת אקוואנטיה (Aquantia), אחת השחקניות המובילות בתחום רכיבי רשת הפועלים במהירויות הגבוהות מ-1Gbps, הציגה לאחרונה כרטיס רשת הפועלים במהירות של 10Gbps בעלות הנמוכה מ-$100.

הכרטיס, המכונה AQN-107, מיועד למחשבים אישיים נייחים ומיועד לחריץ ההרחבה הנפוץ PCI Express x4.

הוא תומך באופן מלא ב-10GBASE-T בהתאם לתקן IEEE 802.3an ובנוסף תואם לאחור למהירויות 5Gbps ו-2.5Gbps עם כבלי רשת סטנדרטיים מסוג Cat5e ו-Cat6.  בנוסף הוא גם תומך במהירויות הסטנדרטיות של 1Gbps ו-100Mbps.

התמיכה במהירויות של 5Gbps ו-2.5Gbps על כבלי רשת סטנדרטיים היא בהתאם לתקן IEEE 802.3bz שהושלם והוכרז כמעט לפני שנתיים.

ה-AQN-107 כולל יציאת רשת אחת והוא מיועד לשדרג את יכולת הרשת של רוב המחשבים הנייחים הקיימים בשוק.  על מנת לאפשר את התקנתו גם במחשבים נמוכים ("חצי גובה"), הוא מגיע עם פנל אחורי נמוך, בנוסף לפנל אחורי רגיל.

הכרטיס מגיע בשתי וריאציות, הזהות פונקציונאלית, אך שונות זו מזו בצורתן החיצונית. הוריאציה הראשונה, שעלותה $79, מאופיינת בצבע ירוק סטנדרטי, הדומה למרבית כרטיסי ההרחבה.  הוריאציה השניה, שעלותה $89, מכונה Gamer Edition ומתאפיינת בצבע שחור בוהק, התואם לרכיבי הזכרון וכרטיסי המסך מתקדמים.  ראו תמונה משמאל.

שני הכרטיסים זמינים באמאזון, אך בשלב זה הם אינם נשלחים לישראל באופן ישיר ולכן יש להיעזר בחברת שילוח כמו USHOPS.

כרטיסים אלה מצטרפים לכרטיס כמעט זהה של חברת Asus, המבוסס על אותו רכיב, שהוכרז לפני כשנה.  כרטיס, המתאפיין בצבע אדום, עולה כ-$10 יותר.

כפי שכתבתי בעבר, הרלוונטיות של מהירויות העולות על 1G, למשתמש הבייתי, אינה רק עלות כרטיסי הרשת אלא היא בעיקר פונקציה של עלות של המתגים ונקודות הגישה התומכות במהירויות 2.5Gbps,‏ 5Gbps ו-10Gbps.

לשימחתנו, העלות של רכיבי רשת אלה הולכת יורדת וכך למשל ניתן עתה לרכוש מתג (switch), לא מנוהל, של חברת Netgear (דגם GS110MX), הכולל שני פורטים של 10Gbps, בעלות הנמוכה מ-$200 (כ-920 שקל עד הבית בישראל).  מתג זה גם תומך במהירויות של 5Gbps ו-2.5Gbps.

אמנם מהירויות העולות על 1Gbps עדיין לא נפוצות בסביבה הבייתית, אך העובדה שניתן לקבל הביתה כבר היום, באמצעות סיבים אופטיים, מהירות אינטרנט של 1Gbps, ביחד עם ירידת מחירי הציוד התומך במהירויות העולות על כך מצד שני, מקרבת את היום שבו סטנדרט זה יהיה פופולרי יותר.

עדכון 29/8/2018: כרטיס רשת נוסף התומך במהירות של 10G בעלות הנמוכה מ-$100 הוכרז על ידי חברת LR-Link הסינית.

כרטיס זה, המכונה LREC6860BT, מתבסס על רכיב החומרה TN4010B0 של חברת Tehuti Networks – סטארטאפ ישראלי הממוקם בהרצליה ועוסק בתכנון ופיתוח של פתרונות תקשורת מהירים.

בדומה ל-AQN-107, גם הכרטיס של LR-Link מתחבר למחשב בממשק PCIe Gen 2 x4 וחיבור ה-RJ45 שלו תומך במהירויות של 100M, ‏1G, ‏2.5G,‏ ‏5G ו-10G, באמצעות כבלי רשת מסוג Cat5e,‏ Cat6 ו-Cat6A.

את הכרטיס ניתן לרכוש כבר כעת בסין, ביפן וגם ב-EBAY בעלות של כ-$90.

איגוד האינטרנט, שאני מכהן בו כחבר ועד בו, ערך היום כנס לקידום מדיניות ציבורית לפרישת תשתית IPv6 בישראל.

כהקדמה לכנס פירסם האיגוד מסמך מדיניות הכולל המלצות למדיניות מומלצת למימוש ויישום IPv6 בישראל.

הדובר המרכזי בכנס היה נתי כהן, המנכ"ל החדש של משרד התקשורת ובנוסף השתתפו בו נציגים של רשויות ומשרדי ממשלה רלוונטים כמו מערך הסייבר, הרשות להגנת הפרטיות והרשות לחדשות.

משתתפים נוספים בכנס הגיעו מחברות התשתית וספקי האינטרנט – בזק, הוט, סלקום, פרטנר וכד'.

כמו כן התארחו בכנס נציגים מחו"ל של ISOC ו-RIPE ועוד שורה ארוכה של שחקנים רלוונטים לתחום.‏

נתי כהן, המנכ"ל החדש של משרד התקשורת, אמר בכנס: "אנו מבינים שיש להיערך עם אסטרטגיה מעודכנת שתתמוך בתשתיות הנדרשות לעידן ה-iot.

סוגיית הפרוטוקול של IPv6 היא חלק אינטגרטיבי מתוך עולם התשתיות בישראל, לצד תשתיות נייחות והתקשורת הניידת.

אני מברך את איגוד האינטרנט על הבאת הנושא לסדר היום והפעילות להעברת ישראל לפרוטוקול IPv6 ולמקומות בהם היא צריכה להיות בעידן ה-iot.

התכנית שתצא לדרך תכלול מסמך מדיניות לאומי שיופץ בספטמבר, ביחד עם בעלי העניין.

השאיפה היא ש-40% מהכתובות תהיינה בפרוטוקול IPv6 עד סוף 2021".

אם צפיתם במשחקי המונדיאל באמצעות רשת האינטרנט – אתם ככל הנראה לא היחידים שעשו כך.

ניתוח נתוני תעבורת האינטרנט בזמן המשחקים, מוכיח ששירותי הטלוויזיה של פרטנר וסלקום ובמקביל, שידורי כאן 11 באינטרנט ובאפליקציה, הפכו לגורם משמעותי ביותר.

הערכות ראשוניות, המתבססות על נתוני התעבורה באינטרנט והרייטינג של המשחק מעלות, שכ-15% עד 20% מהצופים בגמר המונדיאל עשו זאת באמצעות שידור שהועבר מעל גבי רשת האינטרנט.

שני הגרפים המצורפים, שהופקו מאפליקצית הניטור של מערכת ה-IIX של איגוד האינטרנט, מסכמים זאת בצורה פשוטה.  גרפים אלה מציגים את התעבורה של hotnet – אחת מספקיות האינטרנט הגדולות בישראל – בשבוע האחרון ובחודש האחרון.

הבחירה ב-hotnet, כמייצגת את הדרישה לתעבורת אינטרנט, נעשתה משלוש סיבות:

• hotnet, נכון להיום, היא החברה היחידה המחוברת ל-IIX במהירות 100Gbit/s – המהירות הגבוהה ביותר המוצעת לחיבור ל-IIX
• ל-hotnet אין חיבורים ישירים לשאר ספקיות האינטרנט הגדולות בישראל ולכן כל תעבורה שאינה מתארחת ישירות בהוטנט, יוצאת "החוצה" דרך חיבור ה-IIX
• מספר הלקוחות של hotnet הוא משמעותי מספיק על מנת לספק נתונים משמעותיים על שינויים בתעבורה לאורך זמן

הגרף הראשון, המופיע בראש הפוסט (לחיצה עליו תציג מסך מלא), מציג בעיגולים אדומים את הקפיצה בתעבורה בימים שלישי ורביעי (משחקי חצי הגמר), במוצאי שבת (משחק על מקום 3-4) וביום ראשון – משחק הגמר.  קל להבחין שבמועדים אלה נרשמת עליה משמעותית בהיקף התעבורה.

הגרף השני, המציג את התעבורה של hotnet דרך ה-IIX במהלך החודש האחרון, מראה את הקפיצות בתעבורה לא רק במהלך משחקי החצי גמר והגמר אלא גם קודם לכן – בשלבי רבע ושמינית הגמר.  קל לראות שבימים בהם התקיימו משחקי המונדיאל נפח התעבורה כמעט ומוכפל לעומת תעבורה בימים "רגילים".

כל המומחים העוסקים בנושא סבורים שהמגמה של עלית צריכת שידורי וידאו, הן של שידורי טלוויזיה ישירים והן של שירותי הזרמת סדרות וסרטים, על גבי רשת האינטרנט, רק תלך ותעלה.

זה לא רק עניין של מחיר, אלא גם של נוחות המאפשרת לצפות בשידורים לא רק על גבי המרקע המרכזי בבית, אלא גם על כל מכשיר, החל בטלפון הסלולרי, דרך הטאבלט והמחשב הנייד וכלה במחשב הנייח.

אתמול התפרסמה בכלכליסט ידיעה סנסציונית על כך שישראל נפלה למקום ה-70 במדד מהירות האינטרנט העולמי, עם מהירות הורדה ממוצעת של 7.6Mbps.

תוצאות הסקר, שנערך ופורסם על ידי חברת Cable הבריטית (שדומה במהותה לאתר "כמהזה" הישראלי), לא מפרטות את המתודולוגיה שעל פיה בוצעה הבדיקה, מול איזה שרתים בדיוק היא נערכה ומה המיקום הגאוגרפי שלהם.

לאור התוצאות הלא מחמיאות הללו, החלטתי לבצע השוואה קטנה.  כך למשל, אם בודקים את ההמהירות הממוצעת באתר speedtest.net מגלים תמונה אחרת לחלוטין.

על פי הנתונים של חברת המדידה הזו ישראל ממוקמת במקום ה-27 בעולם עם מהירות הורדה ממוצעת של כ-59Mbps.  מהירות זו עולה על המהירות הממוצעת העולמית.

יתר על כן, על פי נתוני speedtest גם מהירות העלאה הממוצעת בישראל היא ממש לא רעה – 12.9Mbps.

אבל אם רוצים לגמרי להתבלבל, אפשר גם לבדוק מה דעתה של חברת Netflix על מהירות האינטרנט בישראל.

על פי הנתונים של חברה זו, המצב של האינטרנט בישראל הוא ממש ממש גרוע – אצלה נמדדה מהירות של 4Mbps.

מבולבלים?  אתם כנראה לא לבד.

מה לדעתכם המהירות האמיתית של האינטרנט בישראל?

חברת בזק החלה לשווק בימים האחרונים נתב חדש החורג מדפוס הפעילות אליו התרגלנו בשנים האחרונות.  את תחילת השיווק מלווה בזק בפרסומת טלוויזיונית בכיכובם של עומר אדם וגידי גוב.

עד היום, כל הנתבים המשולבים שבזק שיווקה ללקוחותיה, התבססו על דגמים קיימים של חברות בין לאומיות, ביניהן D-Link, נטגיר, Vtech ו-T&W, כשרק הקושחה שלהם (firmware) הותאמה לדרישותיה של בזק.  בדגם החדש בזק נקטה גישה חדשה בה היא אפיינה הן את הצורה החיצונית, הן את החומרה והן את הקושחה של הנתב.

התוצאה היא נתב משולב חדשני, שאינו דומה לשום מוצר אחר שניתן למצוא היום בשוק, כשבזק היא זו שאחראית לכל תהליך העיצוב וההנדסה, ורק היצור שלו נעשה על ידי קבלן משנה (ODM).

התכנון של בזק הופך את הנתב החדש – המכונה Be – לנקודת הקשר בין הרשת הביתית של המשתמש אל העולם החיצוני, תוך שהוא תומך בטכנולוגיות קיימות ועתידיות שהחברה תציע ללקוחותיה.

לדברי בזק, ה-Be יספק ללקוח קפיצת מדרגה משמעותית בחוויית השימוש השוטפת המאפשר תפעול עצמי פשוט, המנוהל על ידי אפליקציה יעודית המותקנת בטלפון החכם ובנוסף, התאמה לטכנולוגיות ה-Wi-Fi וה-Mesh העדכניות ביותר.

הנתב מספק למשתמש מנגנוני הגנת סייבר ובית חכם ואפשרות להרחבת יכולתו של הנתב באמצעות אפליקציות מבוססות שרת (Container).  במסגרת האפליקציה יכולים ההורים לשלוט על פרמטרים רבים ולאפשר לבני הבית גלישה בשעות מסויימות וגישה לשירותים ספציפיים.  האפליקציה גם מאפשת שליטה על מגוון רחב של סנסורים (IoT) שבזק מספקת – מצלמות, גלאי דלת, גלאי תנועה, מתגי תריס, וכיוב'.

האלמנט הבולט ביותר בנתב החדש הוא העיצוב יוצא הדופן הכולל חורי אוורור בצורת הלוגו של בזק וחזית דמויית העץ, המאפשרת למקם את הנתב במרכז הבית מבלי שהוא יראה שם כמו אביזר טכנולוגי חריג.

על מנת לתרום ליכולת זו לנתב יש רק נורת לד קדמית אחת, גם היא בצורת הלוגו של בזק, המאירה באחד מ-4 צבעים שונים הנותנים חיווי על מצבו.  השימוש בלד אחד בלבד פותר את תופעת "אורגן האורות" המאפיין נתבים רבים הכוללים מספר רב של נורות לד המהבהבות בצבעים שונים.

הנתב מציג יכולת אלחוטית המקוטלגת כ-AC1600 – כלומר מהירות של 300Mbps בתדר 2.4Ghz ומהירות של 1.3Gbps בתדר 5Ghz.  הנתב משיג יכולת זו על ידי שימוש בתצורה של אנטנות פנימיות – 2 לתדר הנמוך ועוד 3 לתדר הגבוה.  בשלב זה הנתב אינו תומך בטכנולוגית MESH אבל בזק מבטיחה שתמיכה כזו וכן לוויניים התואמים ל-Be, יוצגו במהלך השנה.

בזק פיתחה את הנתב כך שיתאים לכל טכנולוגיות ה-xDSL הקיימות כמו VDSL, ‏+VDSL, ‏Vectoring ו-G.Fast.  מתוך ראיה ארוכת טווח, הוא גם תומך בחיבורים אופטיים (SFP) שיהפכו רלוונטים כשבזק תפעיל את תשתית הסיבים שהיא פרסה בשנים האחרונות.

מבחינה טכנית הנתב מתבסס על מעבד ARM כפול ליבה A9 הפועל במהירות של 1Ghz אליו משודך זכרון RAM בנפח 512MB.  כל יציאות ה-LAN של הנתב תומכות ב-1G והוא כולל כניסת USB 3.0 אחת.  מקור המתח של הנתב הוא ספק במפרט של 12V/2A.

הנתב זמין באופן מיידי ללקוחות חדשים וקיימים של בזק הנמצאים בשירות VDSL.  העלות החודשית של הנתב החדש 12.9 שקל לחודש, כשלקוחות קיימים המעוניינים בהחלפת הציוד הקיים אצלהם, נדרשים לתשלום חד פעמי של 99 שקלים.

בפעם השלישית בתולדותיה, מחליפה חברת Linksys בעלים ונמכרת במלואה לחברת Foxconn הטיוואנית.

חברה Foxconn מתמחה בהרכבת מוצרי אלקטרוניקה ואחראית לכ-40% מהתוצר העולמי של מוצרים מסוג זה.  היא מספקת שירותים לחברות רבות בעולם ובכלל זה אפל, מיקרוסופט, אינטל, אסוס ונינטנדו ונחשבת המעסיק הגדול בעולם בתחום זה.

החברה מעסיקה כ-1.3 מיליון עובדים ויש לה מפעלים בכ-15 מדינות בעולם ובכלל זה בסין, שם היא נחשבת למעסיק הפרטי הגדול ביותר.

בשנים האחרונות מנסה Foxconn לגוון את עסקיה ולהרחיב את שרשרת הערך שלה.  במסגרת אסטרטגיה זו היא רוכשת מותגים וחברות אלקטרוניקה וכך היא הופכת גם למפתחת ומתכננת של מוצרים ולא מתמקדת רק בפעולות היצור.  כך למשל רכשה חברת Foxconn את חברת שארפ והיא משקיעה הון רב במניות של חברות אלקטרוניקה שונות כמו טושיבה, סמסונג ו-GoPro.

חברת Linksys, אחד המותגים המובילים בתחום מוצרי התקשורת הבייתים, הוקמה ב-1988 בארה"ב, על ידי בני זוג טוויאנים, שפיתחו במוסך של ביתם מוצרי תקשורת המיועדים לשוק הבייתי.

הקפיצה הגדולה בהתפתחות החברה התרחשה כאשר מערכות Windows החלו לכלול מרכיבי תקשורת ועל בסיס זה הפך הנתב WRT54GL למוצר המיתולוגי בתחום התקשורת הביתית.

ההצלחה הפנומנלית של החברה החלה לבלוט ובשנת 2003 רכשה Cisco, שעד אז התמקדה בעיקר בשוק התקשורת העיסקי, את החברה תמורת כ-500 מיליון דולר.

במשך השנים ניסתה חברת Cisco לשחזר את ההצלחה של Linksys, אך ללא הצלחה רבה.  בסופו של דבר, בשנת 2013, מכרה Cisco את נכסי Linksys לחברת Belkin אשר עוסקת בתחומים משיקים.

בשבוע שעבר, הודיעה חברת Foxconn על רכישת חברת Belkin, ובכלל זה את כלל נכסי חטיבת Linksys, תמורת סכום של 866 מיליון דולר.  על פי הודעת שתי החברות, צ'ט פיפקין (Chet Pipkin), מנכ"ל ומייסד Belkin, יישאר בראש החברה ו-Foxconn מבטיחה כי היא תגדיל את הוצאות המו"פ של Belkin ותרחיב את הצע המוצרים של החברה.

סביר להניח שבשלב הראשון שאחרי הרכישה לא נראה שינויים מהותיים בסוג והיקף המוצרים של חברת Linksys אבל בהמשך הדרך יהיה מסקרן לעקוב ולראות כיצד יתפתחו הדברים.

לשירות ה-DNS הותיק של גוגל (בכתובת 8.8.8.8) ולשירות החדש יחסית של חברת QUAD9 (בכתובת 9.9.9.9), מצטרפת חברת CloudFlare שמציעה החל מאתמול שירות DNS גלובלי חדש בכתובת 1.1.1.1.  שרת הגיבוי לשירות זה נמצא בכתובת 1.0.0.1.

Cloudflare היא חברה אמריקאית המאפשרת לאתרי אינטרנט, באמצעות שירותי CDN המוצעים במגוון רמות, להתגבר על מתקפות מניעת שירות (DDoS).  שירות ה-DNS החדש שלה, משלים שירותים אלה ובאמצעות שתי כתובות אינטרנט קליטות, הוא הופך את הגלישה באינטרנט לבטוחה יותר.

שרתי DNS הם מרכיב קריטי ברשת האינטרנט והם אלה שמתרגמים את ה-URL – כלומר הכתובת הטקסטואלית של האתר (לדוגמא http://www.netcheif.com) לסדרה של מספרים (IPv4), המזהים את האתר ברשת האינטרנט (209.124.66.15).  חברת CloudFlare מבטיחה כי בניגוד לשירות ה-DNS של חברת גוגל האוסף, באמצעות כתובת ה-IP, מידע לגבי אופי הגלישה ומטרתה, היא אינה אוספת ואינה שומרת את נתוני פענוח הכתובות.

בפוסט שפרסמה החברה של השירות היא מציינת ששרתי ה-DNS שלה פרוסים בכל רחבי העולם, ובכלל זה גם בישראל, מה שמבטיח זמני תגובה קצרים ומהירים.  יחד עם זאת בדיקה שנעשתה הבוקר, באמצעות פקודת PING, מעלה שלפחות בשלב זה השרתים בישראל אינם פעילים.

בנוסף לשירות ה-DNS מציעה חברת CloudFlare, באתר https://1.1.1.1 מדריכים המסייעים לעדכן בקלות ובמהירות את כתובות שרתי ה-DNS שלה במערכות הפעלה שונות.

חברת Huawei הסינית, הידועה בעיקר בזכות הטלפונים החכמים והמחשבים הניידים שלה, הכריזה, במסגרת תערכות CES 2018, על מערכת MESH יחודית המשלבת יחידות אלחוטיות ויחידות קוויות המתבססות על רשת החשמל.

כמו ברוב מערכות ה-MESH הקיימות היום, Huawei משתמשת ב-WiFi Q2 שלה באחד מערוצי טווח התדר 5Ghz לתקשורת בין היחידה הראשית ללווינים, אך בניגוד אליהן היא מציעה גם ערוץ תקשורת קווי, המבוסס על טכנולוגית G.Hn.

המשמעות היא, שלא כמו יצרניות אחרות המשתמשות בחומרה זהה (או דומה מאוד) הן עבור הבסיס והן עבור יחידות הקצה (הלוויינים), אצל Huawei יש שוני חומרתי מהותי בין השניים.

מבחינה אלחוטית, המערכת מקוטלגת כ-AC1900, בעלת 2 ערוצים, המתבססת על רכיבים של חברת Realtek.  במקביל, בתקשורת ה-G.hn, המתבצעת מעל קווי החשמל, נעשה שימוש ברכיבי PLC של חברת Hisilicon התומכים במהירות של 1Gbps.

מבחינה קווית (RJ45) הבסיס כולל 3 יציאות LAN במהירות 1G כל אחת כאשר היחידה הלווינית, בנוסף לתמיכה ב-G.Hn, כוללת יציאת LAN אחת הפועלת אף היא במהירות 1G.  לא ברור איזה מהיחידות, אם בכלל, כוללת גם כניסות USB.

ה-WiFi Q2 מגיע בשתי תצורות עיקריות – בסיס ומספר לוויינים, כולם בעלי יכולת אלחוטית, כאשר ערוץ התקשורת ביניהם מבוסס G.Hn או לחילופין, מספר תחנות בסיס שערוץ התקשורת בינהם יכול להיות גם אלחוטי.  בנוסף, יכול המשתמש לרכוש בנפרד יחידות נוספות – בסיסים או לווינים – על פי צרכיו.

ההתבססות של Huawei על טכנולוגית G.Hn היא מעודדת כיוון שמצד אחד לא צפויות יותר התפתחויות בטכנולוגית ה-HomePlug, המלווה אותה כבר תקופה ארוכה ומצד שני, G.Hn לא זכתה להצלחה רבה בשנים האחרונות.  יתכן והכיוון שהחברה הסינית הולכת, מצביע על רנסנס מסויים בטכנולוגיה זו.

מועד הזמינות של המערכת היא הרבעון השני של 2018 והיא כאמור תגיע ב-2 תצורות – 3 בסיסים אלחוטיים במחיר של $350 ולצידה מערכת של בסיס אלחוטית ושני לוויני G.Hn במחיר של $220.  כאמור לעיל, יהיה בנוסף ניתן לרכוש יחידות בסיס אלחוטיות או לוויני G.Hn באופן נפרד.

מבין מעט החברות שהציגו מוצרים חדשים ב-CES 2018, היתה זו D-Link עם ההצע הרחב והמעניין ביותר – הן בתחום התקן 802.11ax והן בתחום נתבי ה-MESH.

בדומה לחברת Asus, גם D-Link קופצת מוקדם למדי לבריכת נתבי ה-AX ולמרות שאין אפילו טיוטה מאושרת לתקן זה, היא מציגה שני נתבים עתידיים בתקן זה.  ה-DIR-X6060 וה-DIR-X9000 אמורים לספק קצב אלחוטי תאורטי משולב של 6000Mbps ו-11000Mbps בהתאמה, תוך התבססות על מערך של MU-MIMO של 4 אנטנות.

כמו כל נתב סטנדרטי הם כוללים כניסת WAN ו-4 יציאות LAN, התומכות כולן ב-1G, ואליהם תווסף יציאת LAN יחודית הפועלת בקצב של 2.5Gbps.  תמיכה זו מתבססת על תקן חדש, המאפשר קצבים העולים על 1G באמצעות כבלי CAT5E ו-CAT6 וכרטיסי רשת יעודיים, עליו כתבתי בעבר.

בשלב זה D-Link לא פירסמה את עלותם של נתבים אלה אך הבטיחה שהם יהיו זמינים ברבעון השני של השנה.  הבטחה זו מתבססת על ההערכה (או חילופין התקווה) שהטיוטה השלישית של תקן AX תאושר בכנס של וועדת התקינה שיערך בחודש מאי הקרוב.  בהקשר זה כדאי להזכיר ששתי הטיוטות הראשונות של התקן לא אושרו בוועדת התקינה, מה שמעכב מאוד את פרסומות הסופי, שצפוי רק לקראת סוף 2019.

במקביל, הציגה D-Link שתי מערכות MESH חדשות בסדרת ה-Covr שלה.  ה-Covr-2202 כוללת שתי יחידות, המקוטלגות כ-AC2200, ותומכת בשלושה ערוצים – 2 בתדר 5Ghz ועוד אחד בתדר 2.4Ghz.

החברה טוענת ששתי היחידות יכולות לכסות ביחד שטח של כ-550 מ"ר אבל סביר להניח שמדובר בהערכה מקסימאלית, המתבססת על בניה המבוססת על סגנון הבניה האמריקאי – עץ וגבס.   אני מעריך שמערכת זו, אם תופעל בבית ישראלי טיפוסי – המבוסס על ברזל ובטון – הכיסוי יהיה נמוך בהרבה.

לעומתה, ה-Covr-C1203, כוללת 3 יחידות שטוחות, המקוטלגות כ-AC1200 ותומכות שני ערוצים – אחד בתדר 5Ghz ואחד בתדר 2.4Ghz.  במקרה זה D-Link טוענת לשטח כיסוי של 460 מ"ר שההערה שנרשמה לעיל, לגבי סוג הבניה, תקפה כאן גם כאן.

הדגם הבכיר יהיה זמין ברבעון השני של השנה במחיר של $320 כאשר אחיו, הנחות יותר, יהיה זמין כבר בחודש הבא במחיר צנוע של $250.

את סדרת ההכרזות של חברת D-Link משלים הנתב DIR-2680.  זהו נתב AC2600 התומך ב-MU-MIMO מרובע ומשלב את מערכת האבטחה של חברת McAfee המספקת הגנה הקפית על הרשת הביתית.

עוד חידוש בנתב זה היא ההתבססות על פלטפורמת החומרה של חברת אינטל הכוללת מעבד רשת מרובת ליבות (Soc) המכונה GRX350 ושבבי Wifi מדגם WAV500. לדברי D-Link שילוב זה מאפשר למערכת ההגנה של McAfee לעבוד בצורה יעילה ומהירה יותר.

ה-DIR-2680 יהיה זמין ברבעון השני של השנה במחיר של $250.