NetCHEIF Blog

כשעמוס בידרמן, הקריקטוריסט המוכשר של עיתון "הארץ", אייר אתמול את דעתו על ההכרזה של ה-iPhone 4S, הוא לא שיער לעצמו עד כמה היא תהיה רלוונטית היום.

הכעס הנסוך על פניהם של ההמונים הנוטשים את כנסית Apple, בתוספת הכותרת "סוף המונותאיזם", מבטאת את האכזבה מהמינוריות של ההכרזה שלשום, אבל מקרינה אור בהיר וחזק על אופיה של החברה ועל מוצריה.

המוצרים שפיתחה החברה והאופן בו היא עיצבה ושיווקה אותם, העלו את סטיב ג'ובס, שנפטר הלילה, לדרגת אל והפכו את Apple לדת הטכנולוגית הראשונה.

גלי הצער והסופרלטיבים המוצמדים היום לסטיב ג'ובס, מבטאים את ההערצה והתלות שלנו בטכנולוגית המחשבים והאינטרנט, אשר משנים את העולם ומייטיבים את חייהם של מיליוני אנשים.

ברגעים אלה, כשהעולם מעלה את סטיב ג'ובס לדרגה של "באבא" וכשברור שמקום קבורתו יהפוך להיות מוקד עליה לרגל, כדאי להיזכר פעם נוספת במורשת המופלאה שהוא מותיר אחריו.

עשו לעצמכם טובה והקדישו 15 דקות להרצאה המופלאה שנשא סטיב ג'ובס לפני כ-6 שנים בפני בוגרי סטנפורד.  אם אין לכם 15 דקות, לפחות קיפצו לדקה ה-9 והאזינו לסוף הדרשה הדתית ולתובנות של סטיב ג'ובס, אשר נושאות אופי של צוואה.

אם כתוצאה מכך יוולד רק עוד תואם "סטיב ג'ובס" אחד, הרי שהעתיד הטכנולוגי שלנו עומד להיות לא פחות מזהיר.

מתי בפעם האחרונה נגעתם, פיזית, בנתב שלכם?  שימו עליו יד – האם הוא חם למגע?  הניחו יד על החלק התחתון שלו – הוא ככל הנראה אף חם יותר.  ומה עם המשטח עליו הוא מונח – כמה הוא חם?

כמו כל מכשיר המבוסס על רכיבים אלקטרונים, גם נתבים מתחממים ונתבים מודרניים מתחממים מאוד.  הגורמים לכך הן מעבדי התקשורת המתקדמים הפועלים בתדירויות שעון שהולכות וגדלות, נפחי הזכרון הגבוהים ורכיבי האלחוט הפועלים בתקן N.

גם נתבים, כמו מחשבים סובלים מחום וככל שהטמפרטורה שלהם עולה, כך היעילות שלהם הולכת ויורדת.  במקרים קיצוניים, חשיפה לטמפרטורות גבוהות לפרק זמן ארוך, תסיים את חייו של הנתב.

במחשבים, ניתנת תשומת לב רבה לניטרול תופעת החום – למעבד יש גוף קירור עצמאי ובמארז עצמו מותקנים מאווררים שמטרתם לצנן את לוח האם, כרטיס המסך והדיסקים.  אך בנתבים, המצב הרבה פחות טוב.

באף נתב בייתי לא ניתן למצוא היום מאוורר ובמרבית המקרים על המעבד אפילו לא מותקן גוף קירור.  הנתונים הללו, ביחד עם קיץ הישראלי הלוהט, הם מתכון בטוח לבעיות בנתבים.

בעיה זו מתגברת בגלל הנטיה להניח את הנתב (והמודם) בפינה נטולת אוורור כאשר לעיתים קרובות השניים מונחים אחד על השני.  התמונה למעלה מדגימה מצב זה, שאינו מומללץ כלל וכלל (מקור: HWZone).

קיימות מספר דרכים להתגבר על בעיה זו.  הפשוטה והקלה ביותר היא מיקום נכון של הנתב – על משטח ישר ושמירה מרווחים גדולים מכל הצדדים שלו – אבל גם זה לא תמיד מספיק.

אפשרות נוספת היא ניתן להניח את הנתב על משטח קירור המיועד למחשבים ניידים – זה פתרון פשוט ליישום אבל הוא דורש חיבור קבוע לכניסת USB והזימזום של המאווררים יכול להטריד.

לאחרונה, גיליתי מוצר הנותן מענה לבעית ההתחממות ומאפשר למקם את המודם והנתב אחד על גבי השני.  הפתרון מבוסס על ה-SpiderpodiumTablet של חברת Breffo.  המוצר, שפותח ל-iPad של חברת Apple, כולל 8 זרועות גמישות בעלות 3 מפרקים כל אחת ומאפשר למקם את הטאבלט בזוויות שונות.

באתר של Breffo ניתן למצוא אפשרויות שונות לשימוש ב-SpiderpodiumTablet אך מבלי לזלזל במידת התאמתו ל-iPad, וכפי שניתן לראות בתמונה משמאל, הוא גם מתאים מאוד למיקום נוח ויעיל של הנתב והמודם.

בתמונה ניתן לראות כיצד מיקמתי את המודם (במקרה של ה-Speed Touch 510 של אלקטל) על השולחן, ומעליו – תוך שימוש ב-SpiderpodiumTablet, את הנתב BR-6574N של Edimax.

מתוך 8 הרגליים, ב-4 השתמשתי כבסיס וב-2 האחוריות השתמשתי כמעצורים למניעת החלקת הנתב לאחור.  את הזרועות הקידמיות קפלתי מתחת לנתב על מנת לתת לו יציבות נוספת ועל מנת שהן לא יסתירו את הלדים של הנתב.  כמובן שניתן למקם את הזרועות הקידמיות (וכן את שאר הזרועות באופן אחר.  דוגמא לכך – כאן).

בתמונה נוספת, ניתן לראות את המרווח שנוצר בין המודם לנתב שמגיע לכ-5 סנטימטר – די והותר על מנת לשמור על אוורור נאות של הנתב.  למרות גמישותו, מדובר במוצר יציב מאוד והוא יכול לשאת את כל הנתבים הבייתים הקיימים בביטחה.

לעומת משטחי הקירור שהוזכרו קודם לכן, ל-SpiderpodiumTablet יש שלושה יתרונות בולטים:

• הוא אינו דורש אספקת מתח ומכיוון שאין לו מאווררים, הוא גם אינו מרעיש
• הזרועות הגמישות מאפשרות "להגדיר" אותו לכל גודל וצורה נחוצים מבלי לחסום את אף אחת מהיציאות האחריות ומבלי להסתיר את הלדים
• הוא מאפשר מיקום המודם והנתב אחד מעל השני מבלי לבזבז שטח שולחן יקר

את המוצר ניתן לרכוש ישירות באתר החברה (35 אירו) או במחיר נוח יותר ב-ebay (סביב 33$ כולל משלוח לישראל).

על מנת לאפשר לאחד (או אחת) מקוראי הבלוג התנסות אישית עם ה-SpiderpodiumTablet, אני אפרסם בקרוב את פרטי ההגרלה שאערוך.  רמז – כדאי להיות חברים בדף ה-Facebook של NetCHEIF.

במסגרת כנס Build שנערך בשבוע שעבר, הציגה חברת מיקרוסופט את מערכת ההפעלה הבאה שלה, המכונה כרגע Windows 8.  החשיפה הרחבה, שכללה הדגמות של ממשק הנגיעה החדש המכונה METRO והעובדה ש-Windows 8 תותאם גם למחשבי לוח (tablet) תפסה, גם בארץ, כותרות גדולות.

התמיכה של Windows 8 במחשבי לוח נובעת משינוי בסיסי שייושם בה – בנוסף ליכולת לרוץ על מעבדי x86 של אינטל, היא תוכל לרוץ גם על מעבדי ARM.  הארכיטקטורה של מעבדים אלה מאופיינית בצריכת חשמל נמוכה המתאימה אותם לסביבות ניידות כמו טלפונים חכמים ו-Tablets.

באופן מפתיע, במסגרת הרצאת הפתיחה של כנס Build, לא הצליח סטיבן סינופסקי (נשיא חטיבת ה-Windows במיקרוסופט) להבהיר במלואה את מידת התאימות לאחור של אפליקציות קיימות ל-Windows 8.  רק יומיים לאחר מכן, במסגרת מושב השאלות והתשובות שנערך לאנליסטים המסקרים את החברה (ה-Q&A), חודדה התמונה כולה.

כפי שניתן לקרוא בפיסקה האחרונה של העמוד הראשון בתעתיק הפגישה (transcript), סינופסקי הבהיר שתאימות לאחור (backward compatibility) מובטחת רק למעבדי x86 אך לא למעבדי ARM.  כלומר, אפליקציות Windows קיימות לא תוכלנה לרוץ על מעבדי ARM כמו שהן.

קשה להאמין שחברה מנוסה כל כך תעביר מסר חלקי כל כך, לגבי תכונה קריטית של אחד המוצרים העתידיים החשובים ביותר שלה – אם לא החשוב מבינהם.  הפליאה מתגברת לנוכח העובדה שההבהרה מושמעת רק יומיים מאוחר יותר, בפורום מצומצם למדי.  למתבונן מהצד, כל המהלך הזה, לא נראה מקרי לחלוטין.

אבל גם אם נניח את תאוריות הקונספירציה בצד, הרי שההודאה של מיקרוסופט לגבי חוסר התאימות בין אפליקציות Windows מבוססות x86 למעבדי ARM, מקררת מאוד את ההתלהבות הראשונית מ-Windows 8.

כפי שמסתמן כרגע, Windows 8 על מעבדי x86 של אינטל לא תהיה יותר משלב אבולוציוני – לדברי מיקרוסופט היא תהיה מהירה יותר, היא תזדקק לפחות משאבי חומרה והיא תכלול ממשק משתמש חדש, אך די ברור שלעומת Windows 7, לא תהיה כאן קפיצת מדרגה גדולה.

מצד שני, Windows 8 על מעבדי ARM היא באמת חידוש מהותי אבל לפחות בתחילת הדרך, מספר האפליקציות שתהיינה זמינות לסביבה זו יהיה קטן.  על מנת שהאפליקציות הקיימות תוכלה לעבוד על Windows 8 שרץ על מעבד ARM הן תצטרכנה לעבור התאמה – לכל הפחות הידור (compile) מחדש.  באפליקציות מורכבות, ומעבר להידור החיוני, חלק מהקוד יצטרך להיכתב מחדש.

חשוב לזכור שממשק המשתמש הזהה של Windows 8 לשתי סביבות החומרה, x86 ו-ARM, מטעה ובפועל לכל אפליקציה תהינה שתי גרסאות – אחת לכל מעבד.  מידת התאימות של גרסאות אלה, האחת לשניה, לוטה כמובן בערפל.

כפי שכבר כתבתי בתחילת השנה, מיקרוסופט תגיע לעולם הטאבלטים בפיגור רציני לעומת המתחרות שלה – Apple וגוגל וספק אם תוכל להדביק את הפער מולן.  ההערכות הן ש-Windows 8 תהיה זמינה רק לקראת אמצע השנה הבאה (2012), אך כפי שהדברים נראים כעת, לא הייתי מחכה לה בנשימה עצורה.

בתזמון תמוה למדי עורכות השבוע אינטל ו-מיקרוסופט, כל אחת בנפרד, את כנסי המפתחים השנתיים שלהן.  חוסר התיאום הזה, שלאור התקררות היחסים בין שתי החברות נראה מכוון למדי, ביחד עם התכנים המוצגים בכנסים, מצביעים על הרחבת הקרע בין שתי החברות.

אבן פינה מרכזית במצגת של אינטל הוקדשה להרחבת שיתוף הפעולה שלה עם חברת גוגל בתחום ה-Android.  מעבדי ה-Atom החדשים של אינטל מסידרה E6XX, שיהיו זמינים בתחילת השנה הבאה (2012), מתוכננים לתמוך במערכת ההפעלה Android בגירסא 2.3 ברמת ה-Kernel.

התמיכה, המוצגת בדקה 0:56 של סרטון הוידאו הזה, תבטיח ביצועים גבוהים ותאפשר לפתח מערכות ויישומים מבוססי Atom שיריצו Android.  לא מדובר פה על טלפונים חכמים או טאבלטים אלא על מערכות שישובצו כחלק אינטגרלי מטלוויזיות, מכשירי כושר, מכוניות וכיוב'.

אינטל מביטה היום בדאגה ביצרני המעבדים לסביבת Android כמו Nvidia,‏‏ Qualcomm ו-Texas Instruments וחוששת שהצלחה שלהן, תגרום לה לאבד את ההגמוניה בתחום המעבדים.  על ידי חיזוק התמיכה בסביבת Android מקווה אינטל להפוך לשחקן מרכזי גם בתחום זה.

התמיכה של אינטל ב-Android מהווה נדבך נוסף במערכת היחסים המתהדקת בין אינטל לגוגל, שבאה לידי ביטוי יותר מוקדם השנה ביישום של מחשבי ה-Chrome OS על מעבדי ה-Atom.  חיזוק התמיכה של אינטל ב-Android תוקע מסמר נוסף בניסיון הנואש של מיקרוסופט להפוך את Windows Phone 7, אותה היא מפתחת ביחד עם Nokia, למערכת ההפעלה המובילה בתחום הטלפונים החכמים.

בהרצאת הפתיחה של הכנס אתמול, ניסה סטיבן סינופסקי, נשיא חטיבת ה-Windows במיקרוסופט, להלהיב את קהל השומעים על ידי הצגת התכונות החדשות של הגרסא הבאה של Windows המכונה Windows 8.  מרבית התכונות החדשות שהוזכרו על ידו – ממשק נגיעה, חנות אפליקציות והתאמה למגוון מעבדים ופורמטים, הן לא יותר ממיחזור של תכונות שכבר קיימות מזה זמן ב-iOS של Apple וב-Android.

התחושה המתקבלת מהרצאות הפתיחה והמצגות של אינטל ובעיקר מזו של מיקרוסופט, היא לחץ וחוסר וודאות.  במשך שנים, תוך כדי שיתוף פעולה הדוק ואמיץ, הובילו שתי החברות הללו את תחום המחשוב האישי ללא שום תחרות נראית לעין.

ההתפתחות של הטלפונים החכמים והטאבלטים מבוססי iOS ו-Android, עם ממשקי המגע המלוטשים שלהם ועושר האפליקציות, מכרסמים בעליונותו של המחשב האישי ובמרכזיות שהוא תופס בחיי היום-יום שלנו.

שתי חברות המחקר המובילות בתחום המיחשוב, גרטנר ו-IDC, פירסמו בימים האחרונים את תחזית המכירות של מחשבי PC בשנה הקרובה.  גרטנר חוזה גידול צנוע ביותר של כ-3%, זאת לעומת תחזית גידול של יותר מ-10% שפורסמה על ידה לפני מספר חודשים.  IDC מדווחת על גידול של פחות מ-3% ברבעון השני, זאת לעומת צפי של יותר מ-4%.

הנתונים הללו מצביעים על קפאון בשוק המחשבים האישיים שנובע משתי סיבות עיקריות, המשולבות זו בזו — חוסר בחדשנות והתלהבות בתחום ה-PC אל מול השוק התוסס והפורח של טלפונים חכמים ומחשבי טאבלט.  כאשר טלפון חכם או טאבלט עולים, פחות או יותר, כמו מחשב PC חדש – יעדיף הצרכן להשאר עם ה-PC הקיים ולרכוש פלטפורמה חדשה, שיש סביבה הרבה באזז.

אינטל מנסה, וככל הנראה תצליח, להתמודד עם המשבר הזה על יד התאמת המעבדים שלה גם לסביבות שאינן Windows.  לגבי מיקרוסופט, המצב מעורפל הרבה יותר.  המחשב האישי, בארכיטקטורה הנוכחית שלו, ימשיך ללוות אותנו עוד שנים רבות אבל ההצלחה של מיקרוסופט בתחום הטלפונים החכמים ומחשבי הטאבלט עדיין לוטה בערפל.

שתי הכתבות הקודמות שלי בנושא ה-SIM לשימוש בחו"ל של חברת TaSIM (ראשונה, שניה) זכו לתגובות רבות ולא מעט קוראים כתבו לי בדואר האלקטרוני על נושא זה.

מעבר להתייחסות לתכונות של ה-TaSIM וחווית השימוש בו, התהודה שנוצרה סביב נושא השימוש בסלולר בחו"ל, הוכיחה לי פעם נוספת את טירוף המחירים של הנדידה הסלולרית ואת היקף העושק של החברות הסלולריות בתחום זה.

לקוח של כל אחת מ-3 החברות הסלולריות – אורנג', סלקום ופלאפון – שאינו מתכנן מראש את אופן השימוש בסלולר שלו בחו"ל וימשיך להשתמש בו כהרגלו, ימצא את עצמו מחוייב באלפי שקלים!

כך לדוגמא וכפי שניתן לראות בתמונת המסך משמאל, לקוח אורנג' שיחייג מאוסטריה לישראל, יחוייב בכ-22 שקלים לדקה.  אם יבחר בשיטת ה-Call Back (בתנאי שיבין אותה וידע איך ליישם אותה) ישלם "רק" כ-11 שקלים לדקה.

אם חס וחלילה יבחר לגלוש, הוא יחוייב ב-8.30 שקל ל-100K – כלומר פתיחה חד פעמית של דף הבית של YNET, ששוקל כ-2MB, תעלה יותר מ-160 שקל…

הפתרון של TaSIM נועד לצמצם את העלויות המוגזמות הללו ולטעמי, גם מצליח בכך.

במהלך של כשבועיים וחצי במספר מדינות באירופה (אוסטריה, גרמניה, איטליה ושוויץ) התקשרתי, קבלתי שיחות וגלשתי ללא בעיות מיוחדות.  החשבון לכ-70 דקות שיחה לארץ וגלישה של כ-15 דקות – פחות מ-16€ – כ-80 שקל.

בכל מדינה בה שהייתי, ה-TaSIM התחבר לאחד המפעילים המקומיים (לדוגמא: A1 באוסטריה, Vodaphone בגרמניה) ללא שום בעיה ומיד לאחר מכן היה ניתן להשתמש במלוא השירותים של הספק – שיחות, SMSים וגלישה.

הזמן שלקח ל-TaSIM להתחבר למפעיל המקומי, לא היה שונה מהזמן שלקח לטלפון סלולרי אחר עם SIM של חברת אורנג' להתחבר לאותו מפעיל.

אמנם, בחלק מהפעמים, השיחה שחוייגה מה-TaSIM לא התחברה בפעם הראשונה, אבל בדרך כלל בניסיון חוזר הבעיה נפתרה.  במקרים אלה, קצת מרגיז לשלם 0.22 יורו-סנט על שיחה שחוייגה ולא התחברה, אבל בחישוב העלות הכוללת, עדיין השימוש ב-TaSIM משתלם ונוח מאוד.

במהלך הנסיעה רכשתי קרדיט של 10€ אך בפועל חוייבתי פעמיים.  הפניה שלי לשירות הלקוחות של TaSIM לגבי החיוב הכפול, נענתה באופן מידי והזיכוי הופיע בחשבון שלי תוך 3 ימים.

בשורה התחתונה – ה-TaSIM מהווה פתרון נוח, יעיל ויחסית זול, במיוחד למי שנוסע לאירופה.  מהניסיון האישי שלי עימו במשך כשבועיים וחצי – אני מרגיש נוח להמליץ עליו.

על מנת להסיר ספק מכל החשדנים, את ה-TaSIM והקרדיט רכשתי בכספי שלי והסקירה המתפרסמת כאן אינה מטעם החברה או בחסותה.  אני כמובן גם לא מקבל מהחברה שום הטבה בגין כתיבת הסקירה ו/או השימוש ב-TaSIM.

פרט לפרסום המדריכים והסקירות באתר, הפוסטים בבלוג והתשובות בפורום, אני מקבל לא מעט מיילים.  חלק מהכותבים מבקשים תשובות באופן פרטי, אחרים נותנים מחמאות, לפעמים יש לשולח תלונות ויש גם מיילים הכוללים הצעות עיסקיות כאלה ואחרות.

לכל המיילים הללו אני עונה – לעיתים בפירוט ולעיתים בתימצות, אבל למיילים בסגנון "האם תוכל לבצע סקירה מקיפה של הנתב XYZ?", שמגיעים לפחות פעם בשבוע, אני עונה באנחה אחת גדולה – קשה, קשה לסקור ציוד אלחוטי.

עד היום פרסמתי קרוב ל-20 סקירות של נתבים, נקודות גישה וכרטיסי רשת אלחוטיים (http://www.netcheif.com/reviews.htm) ולמיטב ידיעתי, זהו ההיקף הרחב ביותר שפורסם בעברית.

השלב הראשון בכל סקירה הוא צילום הקופסא ותוכנה, כפי שהגיעו אלי.  בניגוד לצפוי, פירוק המוצר וצילום חלקיו הפנימים הם הדבר האחרון שאני מבצע – אתם מוזמנים לנחש מדוע…  בין לבין, אני משתמש במוצר בפועל במשך מספר שבועות כדי לקבל תחושה אמיתית לגבי יכולותיו, יציבותו, התכונות שלו וכיוב'.  רק לאחר מכן אני ניגש לכתיבת הסקירה עצמה.

החלק המורכב ביותר בסקירה של הנתב היא בדיקת הביצועים – ומנתב לנתב, בדיקה זו הופכת להיות קשה ומסובכת יותר.  הבעיה אינה טמונה במתודולוגיה של הבדיקה – אלא ביישום שלה.  עשו ניסוי קטן – הפעילו את כרטיס הרשת האלחוטי שלכם ובידקו כמה רשתות אלחוטיות יש בסביבה שלכם.  צילום המסך המצורף, שבוצע באמצעות inSSIDer, מראה את המצב על השולחן במטבח שלי.

לפני כ-5 שנים, כשהתחלתי לבדוק נתבים אלחוטיים, מספר הרשתות האלחוטיות בסביבה שלי היה אפסי.  היום, כפי שאתם יכולים לראות מתמונת המסך, יש קרוב ל-40… (הציצו במספר המוצג בפינה השמאלית התחתונה של צילום המסך).  הגרפים בחלק התחתון של התמונה מראים שהרשתות האלחוטיות הפועלות בסביבה שלי, מנצלות את כל טווח הערוצים האפשרי ושהצפיפות האלחוטית היא עצומה.

במצב זה קשה מאוד לבצע בדיקה אמינה, שתיתן תמונה עקבית על הביצועים האלחוטיים של הנתב שנבדק.  הצפיפות של הרשתות האלחוטיות והאקראיות של פעולתן, גורמת לכך שבכל הרצה מתקבלת תוצאה שונה.  מעבר להפרעות האלחוטיות של הרשתות השכנות, שינויים מינוריים כמו – מיקום מעט שונה של הנתב, הטייה שונה של האנטנות, הפעלת מיקרוגל או טלפון אלחוטי בדירה שכנה, מביאים אף הם לתוצאות שונות.

בכל סקירה אני מנסה למזער את ההשפעות הסביבתיות – אני מבצע עשרות בדיקות ביצועים, בימים, בזמנים ובתנאים שונים, כל זאת על מנת לקבל תמונה ביצועים אלחוטית אמינה ככל האפשר.  כמובן שניתן לבצע את הבדיקה בתנאים סטריליים לחלוטין, נטולי הפרעות, אבל לטעמי הרלוונטיות של תוצאות אלה לחיי היום-יום שלכם תהיה אפסית – הרי אף אחד לא מפעיל נתב אלחוטי בכלוב פאראדי החסין להפרעות אלקטרו-מגנטיות חיצוניות.

המשמעות של האמור היא שנתוני בדיקת הביצועים המוצגים בסקירות שלי, רלוונטיים לתקופת הבדיקה בה היא בוצעה ולתנאים הסביבתיים ששררו באותו זמן.  יחד עם זאת, הבדיקות החוזרות והנישנות שאני מבצע, בזמנים ובתנאים שונים מקטינות את משקל התנאים הסביבתיים ואני משוכנע שהמסקנות ההשוואתיות שאני רושם בסקירות שלי נכונות ומדוייקות.

אני מדגיש את חשיבות המילה "מקטינות" כיוון שבדיקת ביצועים שלכם, בזמנים ובתנאים הסביבתיים שלכם, יכולה להביא לתוצאות שונות לחלוטין.  למצבים מסוג זה מקובל בארה"ב להצמיד את המינוח "Your millage may vary" – גם כאן זה אפשרי.

השבוע, לפני שלושים שנה, הכריזה חברת IBM על המחשב האישי הראשון שלה – ה-IBM Personal Computer.  זו היתה קופסה בצבע בז' שעלתה בזמנו כ-1,300$ ללא צג, יציאות טוריות או מקבילות או אפילו דיסק קשיח.  אמצעי הקלט היחידי של ה-PC הראשון היה כונן דיסקטים בנפח 160KB או טייפ קסטות.  

ה-PC של IBM הוכרז על ידה בלית ברירה, לאחר שמחשבים כמו ה-Apple II, ה-Commodore וה-Atari החלו לנגוס בעסקיה.  מחשבים אלה התחבבו מאוד על עסקים קטנים ו-IBM פעלה מתוך פחד לאבד נתחי שוק בעסקי המיני מחשבים וה-mainframe שלה.

דגם ה-PC הראשון של IBM, שכונה 5150 והוכרז ב-12 לאוגוסט 1981, לא היה המחשב המושך או החדשני ביותר, אבל הוא שינה לחלוטין את פני המחשוב האישי.

ה-PC של IBM פותח ידי צוות של 12 מהנדסים בבוקה רטון, פלורידה, מתחת לרדאר הבירוקרטיה המשתק של IBM.  הפרויקט הסודי, שזכה לכינוי "פרויקט שחמט", פותח בניגוד לכל הכללים שהיו נהוגים ב-IBM באותו זמן – הוא התבסס על רכיבים שהיו קיימים בשוק (רכיבי OEM), תוך שיתוף פעולה עם חברות אחרות, ולא על טכנולוגיה קניינית.

את הפרויקט, שארך כשנה בלבד, הוביל דון אסטרידג' (Don Estridge), שכונה שנים לאחר מכן "אבי המחשב האישי".

הגישה הפתוחה שנינקטה על ידי דון אסטרידג', שהיתה מנוגדת לפילוסופיה של IBM באותו זמן, שינתה את פני החברה ובמהלך השנים שלאחר מכן חילצה אותה מהמשבר הקשה בו היתה נתונה.  לצערנו, אסטרידג', שהיה בזמן פיתוח ה-PC בשנות ה-40 שלו, לא זכה לראות את ההצלחה הפנומנלית הזו.  הוא ואישתו נהרגו בהתרסקות טיסה 191 של חברת דלתא בשנת 1985.

בעת ההכרזה, IBM לא חזתה את ההצלחה האדירה של מחשב ה-PC שלה ולא את גלי ההדף שהוא פיזר סביבו.  ממרחק של 30 שנה, ברור לנו היום שההצלחה נבעה מהארכיטקטורה הפתוחה של ה-PC ומהשימוש בחומרה ותוכנה סטנדרטיים שהגיעו מצדדים שלישיים.  כל אלה יצרו סביבה אקולוגית שלמה (eco-system) המאפשרת גם לחברות אחרות לצמוח ולפרוח.

ה-PC המקורי היה המערכת הפתוחה הראשונה של IBM.  הוא התבסס על מעבד אינטל 8088 במהירות של 4.77MHz, נפח זכרון RAM של עד 256KB וארכיטקטורת של 8 ביטים לחריצי הרחבה (ISA) .  

הנדסה הפוכה (reverse engineering) של רכיב ה-BIOS של ה-PC, יצרה תעשייה שלמה של מערכות מחשב תואמות, שכבשו נתחי שוק הולכים וגדלים.  ההתבססות על מערכת הפעלה DOS, שאפשרה לכל אחד לפתח תוכנה עבור ה-PC, הוסיפה אף היא להצלחה הפנומנלית הזו.  בפועל, נוצרה כאן סביבה שמזינה את עצמה – החומרה הפתוחה מאפשרת לפתח תוכנה מתקדמת, שדורשת חומרה חזקה יותר וחוזר חלילה.

במהלך השנים, ובמיוחד בשנות ה-2000, התקשתה IBM לשמור על מעמדה המוביל בתחום ה-PC ונתח השוק שלה הלך והצטמק.  בסופו של דבר, בשנת 2004, מכרה IBM את חטיבת PC שלה לחברת Lenovo הסינית.

בזכות ה-PC של IBM הפכו מיקרוסופט (DOS ו-Windows) ו-אינטל לתאומים סיאמיים, שבמשך שנים רבות היה קשה להפריד ביניהן.  הקשרים בין שתי החברות אמנם החלו להחלש לאחרונה, אבל הצמד, המכונה Wintel, עדיין שולט היום.  אפילו מחשבי המקינטוש של Apple, מתבססים היום על מעבדים מתוצרת אינטל והם תומכים ומסוגלים להפעיל את  Windows (כמכונות וירטואליות).

בשנים האחרונות החלו לכרסם במעמדו של ה-PC סביבות מחשוב צרכניות שאינן מתבססות על Wintel – ה-iPad של Apple, הטלפונים החכמים מבוססי ה-Android וכדומה.  

אבל השבוע, כאשר אנו מציינים את שנת ה-30 ל-PC הראשון של IBM, אנו עושים זאת מתוך הערכה רבה לפריצת הדרך של אסטרידג' וחבריו.  ללא סביבת המחשוב האישי שהגו ופיתחו, השימוש הנרחב בטכנולוגית המחשב בבית ובעסק, פשוט לא היו אפשריים.

חברת TaSIM משווקת, מזה מספר שבועות, כרטיס SIM אוניברסלי שניתן לשייך אליו מספר טלפון קווי ישראלי.  פתרון זה מוזיל מאוד את העלויות של המתקשר ושל מקבל השיחה ומהווה פתרון נוח ויעיל למי שנוסע לחו"ל.

בשבוע שעבר פרסמתי את החלק הראשון של סקירת הפתרון, שנגע בתכונות של ה-TaSIM ובעלויות הכרוכות בשימוש בו.  בחלק זה אתאר את תהליך הרכישה והטעינה הראשונית, את אופן השימוש בו והמגבלות שאיתרתי ב-SIM של TaSIM, שיכונה להלן "TaSIM".

הרכישה הראשונית של ה-TaSIM מתבצעת בכתובת הזו.  טופס הרכישה מאפשר לרכוש SIM בגודל סטנדרטי או Micro SIM המיועד למכשירי iPhone 4.  בנוסף, ניתן כבר בשלב זה לשכור מספר טלפון מקומי מרשימה של כ-50 מדינות.

אני בחרתי לרכוש SIM רגיל המיועד למכשיר ה-Nexus S שלי, שכרתי מספר ישראלי למשך חודש ובקשתי שה-TaSIM ישלח  בדואר רשום – בסה"כ חויבתי ב-22€, שהם כ-110 שקל.  את ההזמנה בצעתי ביום ראשון אחה"צ ומיד בסיום התהליך קבלתי MAIL המאשר את קבלת ההזמנה.

למחרת בצהריים (יום שני) קבלתי MAIL נוסף המאשר את הרכישה ואת פרטי האישיים (ראו משמאל).  כפי שניתן להבחין, ב-MAIL יש לינק עליו יש ללחוץ רק כאשר ה-TaSIM מתקבל בפועל.

עד כאן, כל התהליך התקדם כצפוי וללא הפתעות מיוחדות ואני המתנתי לקבלת המכתב הרשום.

ביום שלישי לפני הצהרים, פחות מ-48 שעות מרגע ההזמנה, המתינה לי בתיבת הדואר הפתעה – מעטפה לבנה, מבויילת מראש, עליה רשומים, בעפרון, שמי וכתובתי ובתוכה כרטיס SIM לבן – למרות ההבטחה לדואר רשום, ה-TaSIM נשלח אלי בדואר רגיל.

על המעטפה לא רשומה כתובת השולח ופרט ל-SIM עצמו, אין בה דבר…  כיוון שלא ציפיתי לאף כרטיס SIM אחר, הנחתי שה-SIM שהגיע הוא של חברת TaSIM.

בשלב הזה לחצתי על ה-LINK שהגיע ב-MAIL והופניתי לדף אינטרנט בו התבקשתי להקליד את מספר ה-TaSIM בן 19 ספרות אשר מודפס על הכרטיס וכן סיסמא לבחירתי (מספר ה-TaSIM מתחיל ב-894230600).

פעולה זו הפעילה את כרטיס ה-TaSIM ודרך התפריטים יכולתי לראות את המספרים המשוייכים אליו – המספר הבריטי הקבוע הוא בקידומת ‎+44-793739xxxx והמספר הישראלי ששכרתי הוא בקידומת 072-215xxxx.

כל שנותר לי עתה הוא לטעון ל-TaSIM סכום ראשוני.  כפי שניתן לראות בתמונת המסך משמאל, ניתן לטעון סכומים הנעים בן 10€ ל-200€.  מצד ימין למעלה ניתן לראות את סכום הכסף שנותר בכרטיס לאחר מספר שיחות ו-SMS-ים – במקרה שלי 8.86€.

החלפת ה-SIM המקורי ב-Nexus S ל-TaSIM שלי ארכה שניות ספורות.  לאחר שהטלפון נדלק, נתבקשתי להקליד את סיסמת ה-TaSIM בת 4 הספרות, שאף היא מודפסת על הכרטיס.

כיוון ש-TasSIM הוא SIM בין לאומי המופעל בישראל, תהליך ה-ROAM לקח מספר דקות ובסופו נרשם ה-TaSIM באופן אוטומטי ברשת של סלקום.  עד שהתהליך הזה הסתיים, כבר הגיעה אל תיבת הדואר האלקטרוני שלי הודעה המאשרת שהטעינה בסך 10€ בוצעה.

ניסיון השימוש הראשון שלי ב-TaSIM היה להתקשר למספר הטלפון הקווי הישראלי ששכרתי, מטלפון הבזק שלי.  לאחר חיוג המספר, חולפות כ-5 עד 10 שניות עד שנשמע צליל חיוג ומיד באותו זמן החל הטלפון הסלולרי בו הותקן ה-TaSIM לצלצל.

חיבור השיחה היה מיידי ומהלכה היה נטול תקלות או ההשהיות – הקול נשמע בברור וה-delay בין הצדדים קצר מאוד . השיחה המתקבלת מזוהה ועל צג הטלפון הסלולרי בו מותקן ה-TaSIM מוצג המספר ממנו מתקבלת השיחה בפורמט
‎+44 039999999, כלומר הקידומת של בריטניה ולאחריה מספר הטלפון ממנו בוצעה השיחה.

בשלב השני, בצעתי שיחה הפוכה – מהטלפון הסלולרי עם ה-TaSIM אל הטלפון הקווי של בזק.  את המספר אליו מחייגים מה-TaSIM יש לרשום בפורמט הבין לאומי הכולל קידומת מדינה ואיזור חיוג – ‎+97239999999.  השיחה מה-TaSIM מתבצעת בשיטת CALL BACK – כלומר מיד לאחר חיוג המספר המבוקש, השיחה מתנתקת.  מספר שניות לאחר מכן מתקבלת בטלפון הסלולרי שיחה והמענה לה, גורם לביצוע החיוג לטלפון אליו בוצעה ההתקשרות הראשונית.

למרות מורכבות התהליך, החיבור היה מיידי.  גם כאן איכות הקול היתה מצויינת וה-delay בין הצדדים היה כמעט בלתי מורגש.  מספר הטלפון המזוהה שהוצג על הטלפון הקווי של בזק היה מספר הטלפון הישראלי המשוייך ל-SIM.

לגבי שליחת וקבלת SMS, באמצעות ה-TaSIM, המצב הרבה פחות ורוד:

• שליחת SMS מה-TaSIM נתמכת רק באנגלית – במידה ויש בהודעה תווים בעברית, הם מגיעים אל הנמען כסימני פסיק
• שליחת SMS ל-TaSIM אפשרית רק על ידי שימוש במספר הבריטי הראשי.  במקרה זה ניתן לשלוח תווים בעברית והן מתקבלים קריאים
• לא ניתן לשלוח SMS ל-TaSIM תוך שימוש במספר הטלפון הישראלי הקווי המשוייך אליו

בשלב השלישי והאחרון בבדיקת ה-TaSIM הפעלתי את שירות ה-"עקוב אחרי" ממספר האורנג' שלי אל המספר הישראלי ששכרתי, על ידי חיוג הקוד ‎*21*072215xxxx#‎ ו-SEND.

ההפניה עובדת כמצופה וחיוג מספר האורנג' מטלפון קווי של בזק מפנה את השיחה אל הטלפון בו הותקן ה-TaSIM.  זיהוי מספר הטלפון עובד גם ב-"עקוב אחרי" ועל צג הטלפון הסלולרי הוצג מספר הבזק ממנו חייגתי.

עוד נקודה ראויה לציון היא התא הקולי של TaSIM – במידה ואינך זמין, תופנה השיחה לתא קולי שההנחיה בו היא באנגלית והמספר המוכרז בו כ-"לא זמין" הוא המספר הבריטי.  משיכת הודעות מהתא הקולי של TaSIM נעשית על ידי חיוג המספר 333.  עלות השיחה לתא הקולי נעה בין 1.1 שקל לדקה באירופה ועד 5 שקל לדקה בארה"ב.

את היתרה שנותרה ב-TaSIM ניתן לבדוק על ידי חיוג הקוד 120#‎*, אך טעינת סכום נוסף יכולה להתבצע רק דרך אתר האינטרנט.

למי שמעוניין בכך, ניתן די בקלות לגרום לשיחות הטלפון וה-SMS-ים היוצאים מה-TaSIM להיות מזוהים בצד המקבל עם מספר הטלפון הסלולרי הקבוע שלנו.  כל מה שנדרש הוא להוסיף את מספר הטלפון הסלולרי לרשימת המספרים ולבחור אותו כ"ראשי".

בחלק העליון של התמונה משמאל ניתן לראות כיצד נראה תפריט המספרים המשויכים ל-TaSIM לפני ההוספה – המספר הראשון הוא המספר הישראלי והשני הוא המספר הבריטי.

ליד המספר הבריטי מופיעים ICON-ים של טלפון והודעה המציינים ששיחות טלפון והודעות SMS יזוהו בצד המקבל על ידי המספר הבריטי הראשי.

על ידי לחיצה על כפתור ה-"הוסף מספר" הוספתי את מספר הטלפון הסלולרי הישראלי שלי, והפכתי אותו לראשי, כך ששיחות טלפון ו-SMS שישלחו מה-SIM של TaSIM יזוהו במספר הישראלי (ראו את מיקום ה-ICON-ים של הטלפון וההודעה בחלק התחתון של התמונה).

בכל התהליך הזה לא מתבצע אימות כלשהוא למספר, לדוגמא על ידי SMS, ובפועל ניתן להקליד שם כל מספר טלפון.  עובדה זו מאפשרת ל-TaSIM להתחזות לכל מספר טלפון – קווי או סלולרי – שיבחר המשתמש.

את נושא הגלישה באמצעות ה-APN של TaSIM לא הצלחתי לבדוק בארץ כיוון שאף אחד מהמפעילים הישראלים אינו תומך בגלישה בנדידה עם TaSIM.  תכונה זו תבדק בקרוב בחו"ל.

את החלק השלישי והאחרון בסקירה זאת אפרסם בעוד מספר שבועות, אחרי שאבדוק את השימושיות של ה-TaSIM באירופה.

הקיץ כבר כאן ועונת הנסיעות בעיצומה.  כולנו רוצים לקחת את הסלולרי שלנו לחו"ל, לשוחח, לסמס ולגלוש ללא חשבון, אבל פוחדים מהחשבונות המטורפים הצפויים לנו מחברות מהסלולר.

על מנת להתמודד עם הצורך הזה, אורנג', סלקום ופרטנר מציעות מספר גדול של חבילות המאפשרות לנו להשתמש בסלולרי שלנו בחו"ל.  הבעיה עם חבילות אלה היא שהן די מוגבלות ובעיקר – יקרות.  כתבת ידיעות אחרונות, נופר סיני-פורת, פירסמה אתמול כתבת תחקיר על מחירי חברות הסלולר וסיכמה אותם בטבלה מפורטת.

במקביל לחבילות של חברות הסלולר עצמן, עומדות בפני המשתמש הישראלי עוד אפשרויות רבות אחרות לחסוך בשימוש בסלולרי שלו בחו"ל.  הדרך הנפוצה ביותר היא שימוש בכרטיס SIM זר, כלומר התקנת כרטיס SIM של מפעיל לא ישראלי במכשיר הסלולרי.

כרטיסי ה-SIM הזרים מתחלקים לשני סוגים עיקריים – כרטיסים מקומיים וכרטיסים אוניברסלים.  השימוש בכרטיס מקומי מתבסס על רכישה של כרטיס PRE-PAID של אחד המפעילים במדינת היעד אליה נוסעים, המתבצעת בדרך כלל בעת ההגעה לשם.

רכישת ה-SIM המקומי מאפשרת שימוש בגובה הסכום שנרכש, תוך התבססות על מספר טלפון סלולרי מקומי.  לכרטיס SIM מסוג זה שלושה חסרונות עיקריים:

• הוא משתלם לשימוש בעיקר במדינה בה הוא נרכש
• הוא שימושי בעיקר לשיחות יוצאות, כיוון שלצורך שיחות נכנסות יש למסור למתקשרים את מספר הטלפון הזר, מה שגם ידרוש מהמתקשר לשלם על שיחה בין-לאומית
• אם הכרטיס מותקן בטלפון הראשי של המשתמש, המתקשרים אל המספר הרגיל שלו' יקבלו הודעה שהמנוי "אינו זמין" ובנוסף גם לא ניתן לקבל SMS-ים

כרטיס ה-SIM האוניברסלי נועד להתגבר על המגבלה הראשונה של הכרטיס המקומי ובמידה מסויימת, גם על המגבלה השניה.  מי שרוכש כרטיס SIM אוניברסלי מקבל מספר קבוע של מפעיל סלולרי זר, שעלות השימוש בו סבירה במספר גדול של מדינות.  ישנם קרוב ל-20 גופים בארץ שמוכרים כרטיסי SIM כאלה, ביניהן חברות התקשרות הבין לאומיות (כמו בזק בין-לאומי, נטוויז'ן ו-012).

בשבועות האחרונים הצטרפה לתחום זה חברה חדשה, בשם TaSIM, שהפתרון שלה מנסה להתגבר על כל שלוש המגבלות שהוזכרו לעיל.  מדובר בכרטיס SIM הנושא מספר ראשי בריטי (קידומת 44+), שניתן לשייך אליו עד 50 מספרים נוספים, ממדינות שונות.  באופן זה מתקבל כרטיס SIM שניתן לחייג אליו ממספרים מקומיים, בשורה ארוכה של מדינות.

שיוך מספר מקומי מאפשר לרוכש לבצע פעולת "עקוב אחרי" מהמספר הסלולרי שלו אל המספר המקומי.  באופן זה, מי שיתקשר אל המספר הסלולרי של הרוכש יגיע באופן שקוף אל מכשיר הטלפון בו מותקן ה-SIM של חברת TaSIM.  במחיר שיחת ה-"עקוב אחרי" – שהיא שיחה מקומית זולה – נושא בעל ה-SIM ואילו המתקשר משלם את העלות הסלולרית הרגילה.

לדוגמא, לקוח של חברת אורנג'  שהמספר שלו הוא 054-1234567 רוכש כרטיס SIM של חברת TaSIM.  בעת הרכישה הוא מבקש לשכור מספר קווי ישראלי ומקבל מ-TaSIM את המספר 072-2159999 אשר משוייך ל-SIM שנרכש.

לפני הנסיעה לחו"ל, מבצע המשתמש הפניה ממכשיר הסלולר שלו אל המספר הקווי על ידי חיוג הקוד ‎*21*0722159999#‎ ו-SEND.  לאחר ביצוע ההפניה מחליף המשתמש את ה-SIM הרגיל שלו ל-SIM של TaSIM.

מרגע זה, כל שיחה שתגיע אל מספר הטלפון הסלולרי שלו, תנותב אל מכשיר הסלולר בו מותקן ה-SIM של TaSIM.

בעת החזרה לארץ, יחזיר המשתמש את ה-SIM הרגיל שלו ויבטל את ההפניה על ידי חיוג הקוד ‎#21# ו-SEND.  מרגע זה יחזרו שיחות הטלפון לצלצל במכשיר בו מותקן ה-SIM הרגיל.

ה-SIM של TaSIM מספק ללקוח גם תיבת תא קולי, כך שבמקרה והוא אינו זמין, ניתן להשאיר הודעה.  כמו כן, מקבל הלקוח התראה בעת שנשלח SMS למספר המקורי שלו.

העלות של רכישת ה-SIM של TaSIM היא 20€ ושכירת מספר קווי ישראלי עולה 2€ לחודש.  העלויות השוטפות של השימוש ב-TaSIM הן סבירות יחסית, במיוחד במדינות אירופה.

במרבית מדינות אירופה עלות דקה נכנסת היא כ-20 אגורות ועלות דקה יוצאת היא 1.1 שקל.  העלויות ביבשות אחרות יקרות יותר – בתאילנד 6.40 שקל לדקה הן לשיחות נכנסות והן ליוצאות ובארה"ב היא 4 שקל ו-6 שקל, בהתאמה.

ברוב רובן של המדינות קבלת SMS היא חינם אך עלות שליחת SMS היא 1.1 שקל באירופה ו-2.20 שקל בתאילנד ובארה"ב.  בחלק מהמדינות ניתן אף לגלוש ב-3G בעלות של כ-4 עד 5 שקלים לכל 1MB.  פירוט מלא של המחירים במדינות השונות ניתן למצוא כאן.

על מנת לעשות שימוש בשירותים בתשלום, יש לטעון את כרטיס ה-SIM דרך אתר האינטרנט של החברה, בכפולות של 10€.

בשבוע שעבר רכשתי SIM של TaSIM ובשני החלקים הבאים של הסקירה אפרסם את התרשמותי ממנו.  בחלק השני אפרט את תהליך הרכישה, ההפעלה הראשונית והניסיון שלי איתו בארץ ובחלק השלישי, את הניסיון שלי איתו בחו"ל.

על מנת להסיר ספק, את ה-TaSIM שלי רכשתי בכסף מלא, באופן עצמאי, והסקירה המתפרסמת כאן אינה מטעם החברה או בחסותה.

קבוצת האמנים של Google הציגה היום עוד Doodle מדהים.

למי שאינו יודע, מדי פעם בוחרת Google לציין אירועים מיוחדים על ידי שינוי הלוגו שלה.  הלוגו הזה מוצג במשך יום אחד בדף הבית שלה.

היום מצויינת Google את יום הולדתו ה-113 של Alexander Calder – אמן של יצירות קינטיות הדומות במהותן למוביילים ענקיים.

הייחודיות של יצירותיו הקינטיות של Calder היא בשמירת שיווי המשקל שלהן בכל התנועות.

על מנת להעצים את האירוע, הפכה Google את ה-Doodle של Calder לקינטי.

ניתן להזיז אותו באמצעות העכבר – פשוט יש לעבור עם העכבר על העלים, וכאשר רואים את 4 החיצים, יש ללחוץ על הכפתור השמאלי שלו ולהזיז אותו ימינה ושמאלה.

כדאי לשים לב לשיווי המשקל ולצל שמוטל מתחת לתיבת החיפוש, בתוצאה מהתמונה.

Calder היה אמן רב-גוני והוא גם נודע גם ביצירות הגדולות שלו, שאחת מהם נמצאת עד היום בראשו של הר הרצל בירושלים.

מידע מפורט על Calder ויצירותיו ניתן למצוא באתר Artsy.

Doole-ים מיוחדים נוספים של Google שפורסמו השנה:

• משחק מלא של Pac-Man
• מחווה לגיטריסט Les Paul שמאפשרת לנגן ולהקליט קטעי גיטרה
• הרקדניות המקפצות של מרתה גרהם