NetCHEIF Blog

חברת Trendnet היא בדרך כלל הראשונה להציג מוצרים חדשים ופורצי דרך בתחום הרישות הביתית.  לקראת תערוכת CES 2011, שתפתח בשבוע הבא, מציגה Trendnet שני מוצרים חדשניים נוספים.

הראשון, ה-TEW-690AP, היא נקודת גישה (Access Point) התומכת במהירות אלחוטית של 450Mbps, תוך התבססות על 3 אנטנות הפועלות במבנה של 3X3.  מדובר במוצר משלים לנתב ה-TEW-691GR שהוכרז לפני מספר חודשים והיה הנתב הבייתי הראשון שתמך במהירות של 450Mbps.

בנוסף, ולראשונה ב-AP בייתי, החיבור של ה-TEW-690AP אל הרשת הקווית נעשה באמצעות כניסה התומכת במהירות של 1G ולא רק של 100M.  ה-TEW-690AP מאפשר להקים שלוש סביבות אלחוטיות (SSID) ותומך באופן מלא ב-WPS ו-WMM.  ה-TEW-690AP יכול לשמש גם כ-bridge אלחוטי ולהפוך לכרטיס רשת אלחוטי למחשב נייח או נייד.

ה-TEW-690AP זמין לרכישה, כרגע בארה"ב, בעלות של 200$.

המוצר השני עליו מכריזה Trendnet הוא ה-TPL-401E.  מדובר במתאם לרשת החשמל (Home Plug) הפועל במהירות מוצהרת של 500Mbps.  התמיכה במהירות זו מושגת על ידי שימוש בצמד הרכיבים AR1500/AR7400 של חברת Atheros.

ה-TPL-401E מיועד לאפשר חיבור מחשבים אל הרשת הביתית, תוך שימוש בשקעי החשמל המותקנים בבית, מבלי שנדרש לפרוס כבלי RJ45.  גם כאן, ועל מנת לתמוך במהירות זו, יציאת הרשת של המתאם פועלת במהירות של 1G וניתן להשתמש בעד 15 מתאמים כאלה במקביל.  הרכישה הראשונית של מתאם זה צריכה להתבצע בזוג ולשם כך מציעה Trendnet קיט התחלתי של שני מתאמים, תחת הכינוי TPL-401E2K.

בפועל, וכפי שהניסיון עם מתאמי Home Plug מלמד אותנו, המהירות המקסימאלית שניתן להשיג בפועל עם מתאמי ה-TPL-401E היא בערך שליש מהמהירות המוצהרת.  מעבר לכך, במידה והמתאמים מחוברים לשקעים המרוחקים פיזית אחד מהשני ואינם יושבים על אותה פאזה, המהירות האפקטיבית תהיה נמוכה בהרבה.

יחד עם זאת, מדובר במתאמים המסוגלים להגיע למהירויות המאפשרות הזרמת וידאו באבחנה גבוהה (HD) מה שהופך אותם למתאימים מאוד לבתים פרטיים בעלי מספר קומות.  העלות של קיט מתאמים בארה"ב היא 180$.

שנת 2010 נכנסת לישורת האחרונה שלה וזה הזמן לסכם את אירועי השנה בתחום הרשתות הביתיות, הנתבים, הסלולר והפס הרחב.  במקביל אנסה להעריך מה יהיו הטרנדים העיקריים של 2011.

ציוד ותקנים אלחוטיים

סקירת החדשות שהתפרסמו בשנה האחרונה מגלה מגוון רחב של אירועים, חלקם בעלי חשיבות רבה, אך לדעתי זה שהשפיע באופן הבולט ביותר התרחש דווקא בסוף שנת 2009.  באוקטובר של אותה שנה אושר באופן סופי תקן N של טכנולוגית ה-WiFi.  כתוצאה מכך חזינו השנה בשיטפון של נתבים וכרטיסים התומכים בתקן N שדחקו, תוך פרק זמן קצר ביותר, ציוד התומך בתקן G בלבד (פרטים על תקנים אלה ועל ההבדלים ביניהם ניתן לקרוא כאן).

כבר בתחילת פברואר קבעתי שעידן נתבי ה-G מגיע לסופו וצפיתי שבתוך זמן קצר הם ייעלמו כליל מהשוק.  עיון באתר ZAP מגלה שבסוף שנת 2010 רק 2 מתוך 15 הנתבים הפופולריים ביותר בישראל הם בתקן G.  כל יתר הנתבים הם בתקן N המלא (300Mbps) או נתבים במהירות של 150Mbps.  האימוץ המהיר של נתבי N בישראל (וגם בעולם) נובע מהיתרונות הטכנולוגיים של תקן זה ויכולתו להתמודד עם תנאים סביבתיים קשים.

העובדה שבכל המחשבים הניידים, הטאבלטים וה-Smart Phones החדשים קיימת תמיכה מובנית בתקן זה, תרמה אף היא למגמה זו.  גם בתחום כרטיסי הרשת האלחוטיים, הן בממשק USB והן בממשק PCI, חל השנה מהפך וכרטיסי ה-N השונים כבשו את רשות הטבלה ב-ZAP.

במהלך השנה קבלנו הצצה על מספר נתבי N התומכים במהירות של 450Mbps (כמו ה-TEW-691GR של חברת Trendnet וה-DIR-665 של D-LINK).  טכנולוגיה זו עדיין בחיתוליה וצפוי שרק במחצית השנייה של 2011 נתחיל לראות מוצרים יציבים ואטרקטיביים התומכים במהירות זו.  במקביל, ועל מנת שסטנדרט מהירות זה יתפוס נתח משוק ה-WiFi, צריכים להופיע גם כרטיסי רשת תואמים שאינם כרגע בנמצא.

היישום של רשתות ביתיות, המבוססות על נתבים אלחוטיים, המשיך השנה לגדול בקצב מהיר.  הערכות המסתובבות בשוק מדברות על כ-500,000 נתבים אלחוטיים שנמכרו השנה בשוק הישראלי.  התורמת העיקרית לכך היא חברת "בזק" המספקת ללקוחות ה-ADSL שלה נתבים אלחוטיים המשולבים עם מודם.

גורם נוסף המשפיע על האימוץ ההולך וגובר של רשתות ביתיות הוא ההצטיידות בציוד אודיו/וידאו המתחבר לרשת.  כבר היום ניתן למצוא בשוק טלוויזיות בעלות חיבור לרשת ותמיכה ב-DLNA ובמקביל מבחר גדול של מזרימי-מדיה המאפשרים לצפות בתכנים איכותיים אותם ניתן למצוא ברשת האינטרנט.

חברות ומפיצים

במפת החברות המשווקות ומוכרות נתבים בישראל, חלו השנה תמורות גדולות.  את הפריצה הגדולה ביותר עשתה השנה חברת TP-LINK שלאחר שנים של דשדוש בשוק הישראלי, מינתה מפיץ רציני – בנדא-מגנטיק – שהחל לשווק מוצרים מתקדמים במחירים אטרקטיביים.  מהלך זה נחל הצלחה משמעותית והמוצרים של TP-LINK כבשו נתח גדול מהשוק – נכון למועד כתיבת פוסט זה, שלושה מתוך חמשת הנתבים וכרטיסי הרשת האלחוטיים המובילים בישראל (על פי אתר ZAP) הם של חברה זו.

ראוי לציון מיוחד נתב ה-TP-WR1043ND שבמחיר של פחות מ-400 שקל מציג שלל תכונות כמו 4 כניסות של 1G, תמיכה מלאה בתקן N באמצעות שלוש אנטנות, חיבור USB מובנה לדיסק חיצוני ואפשרות שימוש בקושחה החילופית של DD_WRT.  למרות ש-TP-LINK היא חברה סינית, איכות המוצרים והתמיכה שהיא מציגה הם מערביים לחלוטין וגורמים אלה תורמים רבות להצלחה שלה.

חברה נוספת שהצליחה השנה לבסס את מעמדה בישראל היא D-LINK.  החברה פתחה בארץ משרד והעמידה בראשו מנכ"ל נמרץ ומעורב – ערן שלומי – שהפיך רוח חדשה במותג, הן בשוק הפרטי והן בשוק הארגוני.  העובדה שחברת "בזק" בחרה לבסס את קו המודמים/נתבים שלה על מוצרים של החברה, כמו  ה-DSL-2650U, ה-DSL-2760U וה-DSL-6740U, תרמו רבות להצלחה של D-LINK בישראל.  המגמה של "בזק" להצטייד במוצרים של מותגים ידועים לא נעצרה רק בחברת D-LINK והיא גם מפיצה ציוד של חברת Netgear, אם כי בכמויות קטנות יותר.

גם Edimax, באמצעות המפיץ שלה פיקוק, הציגה בישראל מגוון של מוצרים חדשים כמו ה-BR-6424 שתומך בתקן N המלא וה-BR-6226 התומך במהירות של 150Mbps ושמרה על מעמדה בשוק.

ההצלחות של החברות הבין-לאומיות הללו מהווה ניגוד לכישלון של חברת Linksys שלא הצליחה לייצר בארץ נוכחות משמעותית, במיוחד בתחום נתבי ה-N.  חברת Linksys עברה השנה תהפוכות רבות ובין השאר איבדה את עצמאותה והפכה להיות חטיבה של חברת CISCO.  במקביל לצעד זה שינתה החברה את שמות המוצרים שלה וזנחה את שילוב האותיות WRT שליווה את הצלחתה בשנים האחרונות.  מדובר בכישלון משמעותי שבדרך כלל אינו מאפיין חברות בין לאומיות מסדר גודל כזה.  נותר רק לקוות שהחברה תתעשת וששנת 2011 תהיה עבורה שנת מהפך.

ספקים ומהירות החיבור

בשנת 2010, כמו בכל השנים האחרונות, עלתה מהירות האינטרנט הממוצעת של הלקוחות בישראל.  בעוד שב-2009 המהירות הממוצעת של חיבור אינטרנט בישראל היתה כ-2.5M הרי שבסוף 2010 מהירות זו עלתה ליותר מ-4M.  בנוסף, המהירות המקסימאלית המסופקת על ידי חברות התשתית הגיעה ל-100Mbps, כאשר "בזק" מציעה אותה בעיקר בפריפריה ו-HOT בכל רחבי הארץ.  יחד עם זאת, המחירים הגבוהים של חבילות אלה עדיין מרחיקים אותן ממרבית הלקוחות.

על מנת לייצר תחרות בתחום זה החלה חברת החשמל, בחסות שר התשתיות ושר התקשורת, בניסוי באינטרנט מהיר דו-כיווני בקריית שמונה.  באירוע החשיפה של הפרויקט בחר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לכנות את מהירות האינטרנט בישראל כ-"טרקטור סובייטי".  אך למרות הגיבוי הממשלתי, ברור שקצב ההתקדמות של חברת החשמל יהיה איטי וקשה לצפות שבשנת 2011 נראה שינוי משמעותי בתחום זה.

בהקשר זה יש לציין את הצטרפותה של חברת CCC (טריפל C) לרשימת ספקי האינטרנט (ISP) בישראל.  על ידי תמחור אטרקטיבי וזניחת הדרישה להתחייבות, מצליחה החברה לגייס לקוחות חדשים, וביחד עם אקספון (018), היא מזנבת ב-ISP הגדולים.  רישיון ה-ISP שקבלה חברת HOT לאחרונה עומד אף הוא לשנות את מאזן הכוחות ומעניין יהיה לראות כיצד יתפתח שוק זה ב-2011.  בשולי הדברים יש לציין את הראיון נתן מנכ"ל חברת CCC, רמי נחום, לאתר NRG בו הודיע שהוא מתכוון להכניס לשוק במהלך 2011 "תמחור על פי שימוש".

הנושא העיקרי שהמשיך להטריד את הגולשים השנה הוא "עיצוב התעבורה" האגרסיבי שנוקטים ה-ISP, בעיקר בשעות העומס ובעיקר בתקשורת לחו"ל.  צוואר הבקבוק לחו"ל נובע מחוסר התחרות בתחום זה ורוחבי הפס הנמוכים שרוכשים ה-ISP.  לפני מספר שבועות הודיעה חברת "בזק בין לאומי" שבכוונתה לפרוס כבל תת-ימי שיתחרה בכבל של חברת Med Nautilus ויכניס מעט תחרות בתחום זה.  במידה והכבל ייפרס הוא יכנס לפעולה, לכל המוקדם, בסוף שנת 2011 כך שבחודשים הקרובים ימשיכו הגולשים לסבול ממהירויות נמוכות, בעיקר בגלישה והורדות מאתרים מעבר לים.

חברות הסלולר

על פי ההערכות, בישראל של סוף 2010 מסתובבים קרוב לחצי מיליון מכשירי Smart Phone, המסוגלים לספק חווית גלישה סלולרית סבירה ומעלה.  ההכרה בחשיבות שנותנים המשתמשים לגלישה סלולרית חילחלה במהירות לתודעת החברות ובמהלך 2010 הן החלו להציע חבילות גלישה רחבות יותר, תוך העלאה מתמדת של מחירי הגלישה.  הגדילה לעשות חברת פרטנר שבמהלך 2010 שילשה את מחירי חבילת הגלישה הבסיסית שלה.  במקביל מציעות החברות היום חבילות גלישה "בלתי מוגבלות" (כמובן עד גבול מסויים…) במחירים ובמהירויות שונות.  גם ב-2011 צפוי נפח הגלישה הסלולרית  להמשיך ולעלות ולהפוך למרכיב משמעותי בהכנסות של חברות הסלולר.

התעלול של חברת פרטנר בתחום הגלישה הסלולרית הוא רק אחד משורה ארוכה של צעדים אנטי-צרכניים שנקטו חברות הסלולר בשנה האחרונה ושהעלו את חמתו של הציבור.  חברות הסלולר הפכו בשנה הזו לשנואות ביותר על ציבור הצרכנים ועקפו בכך את הבנקים שתפסו את המקום הראשון בשנים האחרונות.  חברות הסלולר "זכו" בתואר זה בזכות ובסוף 2010 הן ראויות לכל גינוי על התנהוגתן המונופוליסטית.  בהקשר זה, גם הציבור עצמו אינו חף לחלוטין ומן הראוי שכל אחד מאיתנו ינקוט ב-2011 צעדים שיביאו להקטנה מסויימת בהיקף השימוש בשירות של חברות אלה.

משרד התקשורת

את הסקירה השנתית הזו קשה לסיים מבלי להגיד מילה או שתיים על משרד התקשורת.  לזכותו של שר התקשורת, משה כחלון, יש לזקוף את העובדה שהוא הבין במהירות שלמרות שהמשרד שלו קטן ודל תקציבים, ביכולתו להשפיע על חייו של כל אזרח במדינה.  הוא החל בנקיטת פעולות שמטרתן להיטיב את מצבם של הצרכנים, בעיקר אל מול עוצמתן של החברות בסלולריות הגדולות.  ההצלחה הגדולה ביותר שנרשמה לזכותו היא הורדת דמי הקישוריות, אך את מידת השפעתה נוכל לבחון רק במהלך 2011.  גם את שאר המהלכים שמנסה לקדם השר, כמו הכנסת מפעילים וירטואלים (MVNA), נוכל לבחון ולהעריך רק בשנה הבאה.

יחד עם זאת קשה שלא להבחין בחולשתו על משרד התקשורת בתחומים רבים ובעיקר בתחום הרישוי והאכיפה.  הפיאסקו של המשרד עם מכשיר ה-iPad, שנאסר להכנסה לישראל והוכשר 10 ימים מאוחר יותר, היא רק דוגמא אחת לארכאיות של המשרד במתכונתו הנוכחית והצורך הדחוף בהחלפתו ברשות תקשורת עצמאית.  למרות זאת, אני מוכן להמר שרשות כזו לא תקום במהלך 2011.

סיכום

שנת 2010, המסתיימת בימים הקרובים, הייתה שנה רבת אירועים משמעותיים אך חלקם הגדול, במיוחד בתחום מהירות האינטרנט והחברות הסלולריות, יבשילו רק בשנה הבאה.  בנוסף, ימשיך בשנת 2011 האימוץ המהיר של ציוד אלחוטי בתקן N ויישום גדל והולך של רשתות ביתיות המשלבות מחשבים נייחים וניידים, מזרימימדיה (streamer) וציוד אודיו/וידאו בעל יכולת חיבור לרשת.

שנה טובה ובתקווה, גם רטובה.

ביום שישי הזדרז דוברו של שר התקשורת, משה כחלון, לפרסם את פנייתו לממוּנה על ההגבלים העיסקיים על מנת שתכריז על חברות הסלולר כ-"קבוצת ריכוז" כמוגדר שם בסעיף 26ד'.

על פי העיתונות, שר התקשורת "רותח" ו"זועם" על התרגיל שעשו לו חברות הסלולר – לא רק שכולן הגישו, בהפרשים של שעות בודדות, עתירות לבג"צ על החלטתו להוריד את דמי הקישוריות, במקביל כולן גם הזדרזו להעלות את מחיריהן.

כך, במחי יד אחת, הן מחקו חודשי עבודה מאומצים ומאות אלפי שקלים שהשקיע המשרד בתהליך שהביא להחלטה על הורדת דמי הקישוריות.

הפניה של שר התקשורת אל הממונה על ההגבלים העיסקיים מעידה שהוא, סוף סוף, הפנים שחברות הסלולר מהוות מונופול ציני ודורסני ("טריאופול") שיש להטיל עליו רגולציה משמעותית.

למרות שכלפי חוץ הפניה לממונה על ההגבלים העיסקיים נראית מאיימת מאוד, בפועל מדובר בתגובה פושרת מאוד לשתי סטירות לחי מצלצלות שחטף שר התקשורת תוך ימים בודדים.

כחלון עדיין לא מבין שחברות הסלולר פשוט "לא שמות" עליו ושאת המלחמה עם חברות הסלולר לא מנהלים בהכרזות לעיתונות.

תהליך ההכרזה על "קבוצת ריכוז" הוא ארוך ויחלפו חודשים רבים עד שיתממש, אם בכלל.  חברות הסלולר ינקטו כל מהלך משפטי אפשרי על מנת לחסום צעד זה והעובדה שהממונה על ההגבלים העיסקיים פורשת בעוד כ-3 חודשים, בוודאי שלא תסייע לקידומו.

שר התקשורת צריך לפעול מנקודת ההנחה שחברות הסלולר אינן חוששות מהמהלך הזה, כמו שהן לא חוששות מהורדת דמי הקישוריות, אותה עקפו בקלות.

הציניות והרעבתנות של טריאופול חברות הסלולר, תבוא לידי ביטוי בעוד מישורים ומשרד התקשורת ימשיך לרדוף אחרי עצמו במלחמה נגדן.

על מנת להלחם בציניות ובחוסר הבושה של חברות הסלולר נדרשת מצד משרד התקשרות פעילות הרבה יותר נמרצת ויצירתית שתביא לכך שחברות הסלולר ירדפו אחריו במקום שהוא ירדוף אחריהן.

באופן מעשי, לא ברור מדוע לא משתמש משרד התקשרות בכלים שיש בידו היום על מנת לחסום את העלאות המחירים השרירותיות הללו ופונה במקום זאת לממונה על ההגבלים.

כך לדוגמא, אם היה מעיין שר התקשורת בסעיף 79 של הרישיון שנתן לחברת פרטנר, היה מוצא שיש באפשרותו למנוע בקלות את העלאת המחירים שלה, ללא שום עזרה של גוף חיצוני.

כל שעליו לעשות הוא לבקש את רשימת הנימוקים שמביאה את החברה להעלות את המחירים.  במידה ואלה אינם משכנעים אותו שאין בהעלאת המחירים פגיעה בציבור הצרכנים, ביכולתו למנוע את ההעלאה הזו.  תהליך כזה לא צריך לקחת זמן רב.

סעיף 78 לרישיון סלקום וסעיף 75ג' לרישיון פלאפון קובע שהחברה צריכה להודיע למנכ"ל משרד התקשרות על העלאת מחירים של שירותים – מדוע שלא יודיע המנכ"ל שהוא אינו מקבל את ההודעה ופועל למנוע את ישומה?

החברות תוכלנה כמובן להגיש בג"צ נגד החלטות אלה, אשר יצטרפו ליותר מ-10 הבג"צים שכבר הוגשו על ידן מתחילת השנה, אבל בינתיים מהלך ההעלאה יחסם.

בשבוע שעבר פורסם סקר שקבע שחברות הסלולר הפכו לשנואות ביותר על ציבור הצרכנים – בכך הן "הביסו" את הבנקים שתפסו את המקום הראשון בשנים האחרונות.

נגיד בנק ישראל והממונה על הבנקים הצליחו, במלחמה עיקשת ועקבית, לרסן את טריאופול הבנקים בישראל.  עתה הגיע הזמן שרגולטור קשוח ועיקבי יתייצב גם מול טריאופול חברות הסלולר.

הניסיון של שר התקשרות לגלגל את האחריות לממונה על ההגבלים העיסקיים מראה שאין ביכולתו או בכוונתו לפעול באופן רציני מולן.  הרפיסות הזו, שכבר כתבתי עליה מספר פעמים, היא ההפסד של כולנו.

בראשית 1990, כשהצטרפתי לשורותיה של חברת "מיקרוסופט" כעובד מן המניין, היו בחברה פחות מ-4,000 עובדים והיא השתרכה מאחורי ענקיות מקומיות ובין לאומיות כמעט בכל פרמטר שניתן למדוד.

מערכת ההפעלה שלה, MS-DOS, אמנם פעלה כבר אז בליבו של מחשב PC אבל התוכנות המשרדיות הנפוצות היו כולן של חברות אחרות.

תוכנות עיבוד התמלילים בעברית הנפוצות אז היו "א-ב" של כלנית ו-"קיוטקסט" של קיבוץ דביר ותחום הגיליונות האלקטרוניים נשלט על ידי לוטוס ("1-2-3") ובורלנד (Quattro).

העוצמה של מיקרוסופט באותן ימים היתה בעיקר בתחום כלי הפיתוח, עכברים וכאמור לעיל – MS-DOS.  ממרחק של 20 שנה, שאלת מיקומן של Windows ו-Office באותה תקופה, אינה מפתיעה.

הצעירים בינינו יתקשו בוודאי להאמין שבתחילת 1990 תוכנת Office לסביבת חלונות כלל לא היתה קיימת ו-Windows, אז בסה"כ בגירסא 2.0, לא היתה דומה כלל לזו שאנו מכירים היום; למותר לציין שגם גירסא בעברית לא היתה לה.

נקודת המפנה בהיסטוריה של מיקרוסופט הגיעה רק במאי 1990, המועד בו הכריזה מיקרוסופט על גירסא 3.0 של Windows ועל התוכנות Word ו-Excell לסביבה זו.  חבילת Office הדומה לזו שאנו מכירים היום הוכרזה רק בסוף 1990.

בשיחת רקע שקיימתי ב-1995 עם אחד מעיתונאי המחשבים בארץ, הוא ביקש ממני להצביע על שלושה גורמים שעיצבו את מעמדה של מיקרוסופט בארץ ובעולם.  בפרספקטיבה לאחור, אם הייתי נשאל היום את אותה שאלה, הייתי בוחר באותם שלושה גורמים.

הגורם הראשון היא ההחלטה של ביל גייטס, בראשית שנות ה-80 של המאה הקודמת, לא למכור את DOS לחברת IBM תמורת סכום חד פעמי אלא לתת לה רישיון שימוש תמורת תשלום תמלוג מכל עותק .  ההחלטה הזו היוותה במשך שנים רבות מקור ההכנסה העיקרי של מיקרוסופט והיא הבסיס לכל מודל הרישוי של החברה עד עצם היום הזה.

הגורם השלישי הוא אמנם מקומי, אבל במהלך שנות ה-90 הוא הפך את מיקרוסופט בישראל לגורם דומיננטי ביותר.  מדובר בהחלטה שהתקבלה כאן, וגובתה על ידי ביל גייטס עצמו, לוותר על יישום של מנגנוני הגנה מפני העתקת תוכנות.  בזמנו, בישראל מוכת הפירטיות, שבה כל התוכנות הנפוצות כוללות אמצעים בחומרה ובתוכנה המונעות את העתקתן, זו היתה החלטה אמיצה ביותר.

הגורם השני, שמוזכר על ידי בכוונה כאחרון, הוא הסיבה לפוסט הזה – ההחלטה של מיקרוסופט להתמקד בפיתוח של ממשק גרפי למערכת ההפעלה DOS.  כבר בתחילת שנות ה-80 היה ברור לביל גייטס שעל מנת להביא את בשורת המחשב האישי לכל אדם וכל בית, יש לפתח ממשק הפעלה פשוט ונוח.

ב-20/11/1985 הכריזה מיקרוסופט על גירסא 1.0 של Windows.  זו היתה אמנם סביבה בסיסית ביותר, לא יפה מיוחד והיא התבססה על כך שממחשב מותקנת MS-DOS.  אבל, וזה המפתח, היא סיפקה סביבת הפעלה גרפית, המתבססת על עכבר, צלמיות (icon-ים) ולחיצות.

25 שנה בדיוק עברו מאז ההכרזה.  מצד שמאל תוכלו לראות את העמוד הראשון מתוך ההכרזה לעיתונות שפורסמה באותו יום.  (לחיצה על התמונה תציג את העמוד במלואו).

התמונה למעלה היא של שני צילומי מסך מגירסא זו.

את המסמך השלם וצילומי מסך נוספים ניתן לראות כאן – http://docs.com/8NAK.  פרסומת ל-Windows 1.0, בכיכובו של סטיב בלמר, ניתן לראות פה – סטיב בלמר מפרסם את Windows 1.0

ודרך אגב הוא כפול, כי בדיוק באותו תאריך, גם אני חוגג את יום ההולדת שלי…

יום הולדת שמח.

חברת פרטנר ממשיכה להוכיח שהיא לא פראירית של אף אחד.

לפני מספר שבועות, שטף את הציבור גל של שמחה והערצה לשר התקשורת שהצליח לכופף את חברות הסלולר ולהוריד את דמי הקישוריות בלמעלה מ-80%.

עוד לפני שהצליח הציבור לעכל שההוזלה, שתיכנס לתוקף רק ב-1/1/2011, שולית מבחינתו, מזדרזת חברת פרטנר להוכיח את מה שכבר כתבתי על חברות הסלולר לפני חודשים רבים:  "החברות מתנהגות כמו בלון מלא אוויר — לחץ המופעל עליהן במקום אחד מביא להתנפחותו במקום אחר;  גודלו של הבלון לעולם לא יקטן".

לפני כ-3 חודשים, כמהלך נגד לפגיעה בדמי הקישוריות, העלתה חברת פרטנר את מחירי חבילות הגלישה שלה בעשרות אחוזים, תוך שהיא פוגעת בלקוחות המעוניינים בחבילות גלישה קטנות.  העלאה זו זכתה לרעש תקשורתי קטן, שגווע במהירות.

והנה השבוע, תחת ערפל קמפיין ה-"Orange be First", שוב פוגעת פרטנר בצרכנים של חבילות גלישה קטנות.

עד אוגוסט האחרון מחיר חבילת גלישה בסיסית שנפחה 30MB היה 26 שקלים.  באוגוסט העלתה פרטנר מחיר זה ל-38 שקלים (תוספת של 46%) אך במקביל קטנה החבילה פי 6 – ל-5MB בלבד!

אם עד אוגוסט 2010 הנפח של חבילת גלישה בסיסית הספיק לקריאה מזדמנת של דוא"ל או דפדוף אקראי באינטרנט, הרי שהקטנת החבילה לנפח של 5M, תוך יקורה בכמעט 50%, הפכה אותה ללא רלוונטית.

השלה הבא בסולם חבילות הגלישה של פרטנר היה נפח של 150M אך גם הוא התייקר באוגוסט 2010 בקרוב ל-12%.

והנה עתה, מחליטה חברת פרטנר פשוט למחוק את חבילת ה-150M והופכת את חבילת ה-1G לחבילת הכניסה לעולם הגלישה הסלולרית – כל זאת במחיר של 78 שקל.

ככה, תוך פחות מ-3 חודשים, עלה מחיר החבילה השימושית הבסיסית בחברת פרטנר מ-26 שקל ל-78 שקל – פי 3 בדיוק.

המסנגרים על חברת פרטנר בוודאי יטענו שתמורת 78 שקלים מקבל המשתמש נפח גלישה של 1G – אבל עם יד הלב, כמה מאיתנו באמת עושים שימוש בכל הנפח הזה?

ככה, במחי יד אחת ותוך פחות מ-3 חודשים, מוחקת פרטנר את כל ההצלחה של משרד התקשורת בהוזלת דמי הקישוריות, תוך שהיא מפצה את עצמה באופן נאה בהעלאת המחיר של שירות אחר.

בשולי הדברים כדאי להצביע על עוד כשל של משרד התקשורת הקשור למהלך הזה.  בחבילות החדשות כוללת חברת פרטנר חבילת TV המאפשרת צפייה חינם בלמעלה מ-100 ערוצי טלוויזיה.

כלומר מי שרוכש את החבילות החדשות מקבל גישה ישירה לערוצים החדשות 2 ו-10 אבל גם לערוצי הפרימיום של הכבלים והלווין, כמו ערוץ 5+, אגו, החיים הטובים, האוכל והבריאות.

בפועל, הופכת חברת פרטנר לחברה המתחרה בכבלים והלווין, תוך שימוש בפלטפורמה הסלולרית.  לא בטוח שמשרד התקשורת אוהב את המהלך הזה, אבל לא נראה שבכוונתו לעצור אותו, כיוון שכל נושא הסדרת תחום ה-IPTV בישראל לוקה מאוד בחסר וראוי לבחינה יסודית.

אפשר רק לסיים במסקנה אותה רשמתי מספר רב של פעמים – על מנת להקטין את גודלו של הבלון של החברות הסלולריות נדרשת פעולה יותר תקיפה והרבה יותר אמיצה מצד הרגולטור.

נדמה שאין צורך להרבות במילים על המצב העגום של החיבור של ישראל אל רשת האינטרנט הבין לאומית.  כל גולשי האינטרנט בישראל סובלים מאיטיות רבה בגישה אל שרתים בחו"ל, מקצבי הורדה אפסיים ומנחת זרוען של הספקיות ב-"עיצוב התעבורה" (Trafic Shaping) האגרסבי שהם מבצעות על החיבור לחו"ל.

הדגמה מפורטת של Trafic Shaping זה ניתן לראות בהודעה של RAFID1, שותפי לניהול פורום "רשתות ופס רחב" בתפוז, כאן.

הסיבה העיקרית למצב העגום הזה נעוצה בכך שרוב התקשורת של מדינת ישראל אל שדרת האינטרנט הבין-לאומית, מתבססת היום על זוג כבלים אופטיים תת-ימיים, הנמצאים בבעלות חברת MedNautilus.

כפי שניתן לראות במפה המצורפת, כבלים אלה יוצאים, האחד מחיפה והשני מתל-אביב, והם מתחברים למערכת הכבלים האירופאית בעיר קטניה שבסיציליה.  משם מתחברים הכבלים אל רשת האינטרנט האירופאית.

שני הכבלים של MedNautilus, אשר נמצאת בבעלותה המלאה של חברת "טלקום-איטליה", הם ברוחב פס של 3.84Tbps (כלומר טרה-ביט לשניה) ומספקים למעלה מ-90% מנפח תעבורת האינטרנט של ישראל אל העולם.

מצב זה הופך את MedNautilus למונופול בתחום העברת תקשורת האינטרנט מישראל לחו"ל, דבר אשר בא לידי ביטוי באופן ההתקשרות והתעריפים אותם גובה החברה מלקוחותיה – חברות ה-ISP ושירותי הטלפון הבין לאומיים כמו בזק-בין לאומי, נטוויז'ן וסמייל-012.

סיטואציה זו הביאה לא מעט גופיים מסחריים לבחון את האפשרות להנחת כבל תקשורת תת-ימי מתחרה.

הקבוצה הראשונה שהודיעה על הנחת כבל מתחרה היתה חברת BGM טלקום, שבראשה עומד איש העסקים דדי בורוביץ (מבעלי חברת "אל-על").  החברה הגישה ביוני 2010 בקשה למשרד התקשורת ואף קיבלה רישיון לשם הנחת הכבל, אך מיזם זה דעך, ככל הנראה, בגלל חוסר כדאיות כלכלית.

מספר שבועות לאחר מכן קפצו על עגלת הכבל התת-ימי יזמי ההיטק, האחים יהודה וזהר זיסאפל, בעלי חברת רד-בינת, אך בשלב זה לא ברור הכיוון אילו המיזם הזה.

הקבוצה האחרונה שעושה צעדים משמעותיים בתחום זה היא חברת בזק בין-לאומי, הנמצאת בבעלותה המלאה של חברת "בזק".  הדירקטוריון של חברת "בזק" אישר לחברה הבת תקציב לצורך הנחת כבל תקשורת תת-ימי שיחבר את ישראל לשדרת האינטרנט.

ישראל זקוקה היום, כמעט באופן נואש, לכבל תקשורת בין לאומי חדש ולתחרות אמיתית בתחום זה.  רשימת הנשכרים מכך תהיה ארוכה – גולשי האינטרנט שיוכלו לנצל את רוחב הפס שרכשו גם מול שרתים בחו"ל וספקי התקשורת שיוכלו, אחרי שנים של מונופול, לבחור את הספק המתאים להם ביותר.

חובה על משרד התקשורת לקדם ולסייע למיזמים אלה, גם במחיר של מתן הקלות והגנות מפני כוחה המונופוליסטי של חברת Med Nautilus.

שיגעון ה-"תלת מימד" (3D), השוטף את עולם המדיה הויזואלית, לא פסח על אירוע "בזק EXPO" שנערך היום בגני התערוכה בתל-אביב.  בחלק גדול מהביתנים שנפרסו באירוע היה ניתן לצפות בטכנולוגיה הזו והמדיה הויזואלית לסוגיה השונים – טלוויזיה, משחקי מחשב, הזרמת וידאו ו-IP TV – היתה השחקן המרכזי בו.

ברוח הדברים הללו ניתן לחלק את אירוע "בזק EXPO" ל-3 ממדים:

• הכרזות חדשות. בזק ניצלה את אירוע בזק EXPO על מנת להכריז על זמינותם המיידית של חיבורי אינטרנט, מבוססי NGN, מהירים עוד יותר – 50M במחיר של 299 ש"ח ומהירות של עד 100M במחיר של 399 ש"ח.

מדובר במהירות של עד 100M כיוון שבפועל היא תלויה בתשתית הנחושת של הלקוח ובמרחק שלו מארון הסעף.  ללקוחות שיבחרו במהירות זו, בזק מתחייבת למהירות מינימום של 60M.

מצד שני, ולצערם של הלקוחות הפרטיים, מהירות ה-UPLOAD במהירויות אלה לא תשתנה ותמשיך לעמוד על 1M.

לעומת זאת, ללקוחות עיסקיים מציעה בזק רשת NGN (אותה היא מכנה BizNet) במהירויות של 20M ו-30M בשילוב עם קצב UPLOAD של 2M.

בנוסף לכך, הכריזה בזק שבמהלך שנת 2011 יהיה ניתן לרכוש ממנה חיבור של 200M שיבוסס על שני קווי NGN וחומרה של חברת נוקיה-סימנס שתבצע איחוד (bonding) של שני הערוצים.

במקביל להכרזה של בזק, הכריזו גם הספקיות (ISP) על תמיכה במהירויות אלו.  כך לדוגמא מציעה בזק בין לאומי התחברות בקצב של 50M במחיר של 299 ש"ח והתחברות בקצב של עד 100M ב-399 ש"ח.

• הרצאות מליאה.  הרצאות המליאה, שהונחו על ידי לינוי בר גפן, נפתחו בדברים קצרים של יו"ר בזק שלמה רודב.

במסגרת דבריו הוא לא היסס ועקץ במרומז את הניסוי של חברת החשמל בקרית שמונה תוך שהוא מכנה אותו כ-"רשת שתאפשר הורדות פירטיות".

לאחר מיצג אומנותי קצר עלה לבמה מנכ"ל בזק, אבי גבאי, וציין מספר עובדות מענינות:

• ישראל היא אחת מ-10 המדינות בעולם בהן פריסת ה-NGN היא הנרחבת ביותר.
• כיום מגיע רשת ה-NGN ל-55% משטח המדינה ועד סוף 2011 תגיע ל-90% משטחה.
• פריסת ה-NGN מתמקדת כרגע בפריפריה ותגיע לערים הגדולות בשנה הבאה.
• 30% מלקוחות ה-NGN גולשים במהירות של 10M והקף השדרוגים של לקוחות ה-NGN גדול פי 2 מלקוחות רגילים.
• לקוחות ה-NGN פונים הרבה פחות לתמיכה טכנית.

בשלב זה עלו לבמה מספר דוברים שהתמקדו בדבריהם בטכנולוגיות עתידניות ואופן השפעתן על חיינו.

את החלק הזה של האירוע חתם אשטון קוצ'ר שזכה לעניין רב.  קוצ'ר, שיש לו למעלה מ-5 מיליון עוקבים בטוויטר, אמר שכוח של הרשתות החברתיות נובע מכך שהן מאפשרות לכל אדם ליצור לעצמו ערוץ תקשרות אישי המשתווה בגודלו וחשיבותו לערוצי התקשורת המסורתיים.

• תערוכת שותפים עיסקיים.  החלק המרכזי של התערוכה ניתפס על ידי בזק עצמה שהציגה בה את מגוון השירותים והטכנולוגיות שלה.

  במסגרת זו היה ניתן לצפות בטלוויזית תלת המימד הגדולה בעולם ובשורה של ישומי מולטימדיה ו-NGN.

  בנוסף לבזק, הציגו בתערוכה גם חברות מסורתיות כמו אורקל, IBM, טלדור וגו'ניפר את המוצרים שלהם המתממשקים לסביבה של בזק.

  במקביל אליהן הציגו מספר חברות סטארט-אפ את המוצרים והטכנולוגיות שלהן.  את מירב הענין תפסו CTERA עם פתרון הגיבוי לענן וחברת anona.tv עם ממיר העיד"ן שלה המשולב עם ממשק VOD ו-IP-TV.

כמו בשנה שעברה, גם השנה עורכת חברת בזק מפגן עוצמה תקשורתי בדמות כנס בזק EXPO.  מטרת האירוע היא לחשוף את "נושא התקשורת בעולם הרב מימדי, בו יוצג הגבול הדק שבין דמיון למציאות, זאת באמצעות הטכנולוגיות החדשניות והפיתוחים המתקדמים ביותר המתבססים על הפס האולטרה רחב של רשת ה-NGN שהושקה לפני כשנה".

הדובר המרכזי בכנס יהיה אשטון קוצ'ר, המתהדר בלמעלה מ-5 מיליון עוקבים ב-Twitter, שיתמקד במדיה החברתית והשימוש בה לצרכים עיסקיים.  אליו יצטרפו בכירי הנהלת בזק ושורה ארוכה של מרצים כמו היוצר והמוזיקאי יוני בלוך ושר התקשורת משה כחלון.

במסגרת הכנס, שיערך ב-"גני התערוכה" בתל-אביב, תתקיים תערוכה שבה יציגו חברות סטארט-אפ ישראליות טכנולוגיות ומוצרים חדשים הקשורים לנושא הכנס.

בין שאר החברות שיציגו במתחם הסטארט-אפים ניתן למנות את anona.tv המפתחת ממיר טלוויזיה חברתי רב ערוצי, ctera שמספקת פתרון אחסון מבוסס ענן המשולב עם התקן אכסון הממוקם ברשת המקומית ו-sidekick המפתחת משחקי מחשב הנשלטים על ידי תכונות גוף.

גם "בזק" עצמה תציג בתערוכה חידושים ופיתוחים שלה המבוססים על רשת ה-NGN כמו מרכזיה ביתית המאפשרת 3 שיחות בו זמנית, שירות bphone המאפשר להוציא ולקבל שיחות בתעריפי בזק בכל מקום בו קיימת גישה לאינטרנט אלחוטי (Wifi) ו-NETDISK שבאמצעותו ניתן לאחסן ולגבות קבצים מכל סוג.

בנוסף, תציג בכנס חברת D-LINK את מכשיר ה-BOXEE שלה שזכה בתערוכת CES 2010 בתואר ה-"גאד'גט הנחשק ביותר".  מדובר במזרימדיה (streamer) המאפשר לשלב תכני מולטימדיה מקומיים עם תכנים הנמצאים ברשת.

עוד חברה בין-לאומית שתופיע בכנס היא פנסוניק שתציג את טלוויזית ה-Viera Cast שלה המאפשרת להציג וידאו בפורמט HD ישירות מרשת האינטרנט.

במהלך הכנס אני אעביר דיווחים ישירים בערוץ ה-facebook של NetCHEIF ובסיומו אפרסם פוסט מסכם.

רשות התקשורת האמריקאית (FCC), שהיא המקבילה למשרד התקשורת הישראלי, החליטה ביום חמישי האחרון על הקצאת תחום תדרים נוסף לתקשורת אלחוטית מסוג Wi-Fi.

בשנים האחרונות הפכה תקשורת אלחוטית WiFi לנפוצה מאוד ועשרות מיליוני התקנים (מחשבים, טלפונים סלולריים וכיוב') עושים בה שימוש.

יחד עם זאת, תקשורת WiFi סובלת ממגבלות ובעיות רבות ששורשיה נטועים עוד בתקן B המיושן, שפותח בסוף המאה שעברה, והיא אינה מתאימה לצרכים של תקשורת מודרנית הנחוצה היום.

המקור העיקרי לבעיות הקיימות כיום בתקשורת WiFi נובע מכך שהתחום המוקצה לה כיום, סביב התדר 2.4Ghz, הוא צר מאוד ומאפשר גמישות מועטה.

כתוצאה מכך מספר הערוצים ב-WiFi הוא קטן מאוד, החפיפה ביניהם היא גדולה וההפרעות ההדדיות הנוצרות סביבם היא משמעותית ביותר.

פירוט רחב על היסטורית ה-WiFi ותאור מפורט של המגבלות מופיע בסקירה הרחבה על תקנים אלחוטיים ותדרים שפרסמתי כאן.

ההחלטה של ה-FCC להקצות טווח תדרים נוסף ורחב במיוחד סביב 50Mhz ו-700Mhz, תביא להרחבה משמעותית של תחום התדרים המוקצה לתקשורת Wi-Fi ותפתור חלק גדול מהבעיות שיש בתקשורת הזו.

היתרון העיקרי של תחום התדרים הזה הוא היכולת שלו להתגבר על מכשולים ולהגיע לטווחים רחוקים יותר.  לפיכך, ציוד שיעשה שימוש בתדרים אלה יתאים הרבה יותר לשימוש בייתי כיוון שהוא יהיה חסין יותר להפרעות כמו קירות בטון וטווח הקליטה שלו יהיה נרחב יותר.

ציוד מסוג זה אמנם יחסוך את הצורך להשתמש במאריכי טווח למיניהם (AP) ויפשט מאוד את השימוש התקשורת אלחוטית, אך יחד עם זאת יש לזכור שקצב השידור הצפוי שלו יהיה כ-20Mbps בלבד, מה שימנע את השימוש בו לשידור לקליטה של תכני וידאו ברזולוציה גבוהה (HD).

ההחלטה של ה-FCC התקבלה בברכה בכל התעשיה וחברות רבות הביעו תמיכה בה, ובכללם אינטל, מיקרוסופט וגוגל שכינתה אותו "WiFi on Steroids".  בנוסף, גם ה-WiFi Alliance, המאגד את כל החברות המפתחות ציוד אלחוטי והמאשר תאימות התקנים לתקן, פרסם הודעת תמיכה בהחלטה זו.

התקן שצפוי להתגבש סביב תחום תדרים זה יקרא 802.11af ואישורו הסופי צפוי לקראת סוף השנה הבאה.  במחצית השנה הבאה (מאי 2011) צפויה להיות מאושרת הטיוטה (DRAFT) של תקן זה ויתכן שכבר אז נראה ניצנים ראשונים של מוצרים התומכים בתדרים אלה.

בישראל, היישום של תקן זה פחות ברור כיוון שבתדרים שאושרו בארה"ב, נעשה כאן שימוש לצרכים אחרים.