NetCHEIF Blog

חברת TP-LINK מציגה שלושה נתבים נוספים בסדרת ה-Archer VR הכוללים מודם VDSL ותמיכה מלאה בטכנולוגית Vectoring.

בדומה לשני הנתבים הקודמים בסדרה – ה-VR200 וה-VR900, גם הנתבים החדשים תומכים בתקן AC, כשההבדל המהותי ביניהם היא המהירות האלחוטית בהם הם תומכים.

הדגם הראשון, המכונה VR400, מקוטלג כ-AC1200 – כלומר 300Mbps בתדר 2.4GHz ו-867Mbps בתדר 5GHz והוא כולל 4 יציאות LAN הפועלות במהירות 1G.  בדומה לכל שאר הנתבים בסדרה, גם בדגם זה ניתן לנטרל את מודם ה-VDSL ולהשתמש ביציאה LAN4 ככניסת WAN.

ל-VR400 שתי כניסות USB 2.0 המאפשרות חיבור התקני אכסון חיצוניים, מדפסות או מודמים סלולריים בדור 3 או 4.  רשימה מלאה של המודמים הנתמכים נמצאת כאן.

לנתב 3 אנטנות חיצוניות וניתן להגדירו בממשק WEB סטנדרטי או באמצעות אפליקציות המותאמות לטלפונים חכמים. הנתב זמין לרכישה באמאזון אנגליה במחיר של כ-480 שקל הכוללים מיסים ומשלוח עד הבית.

הנתב החדש השני – ה-VR600 – מקוטלג כ-AC1600 (כלומר 300Mbps ב-2.4Ghz ו-1300Mbps ב-5Ghz) ופרט למראה מעט שונה, הוא זהה בכל תכונותיו הטכניות ל-VR400.  גם נתב זה זמין לרכישה באמאזון אנגליה במחיר של כ-510 שקלים הכוללים מיסים ומשלוח עד הבית.

הנתב השלישי שהוכרז מכונה VR2600 והוא מקוטלג כ-AC2600 – כלומר 800Mbps בתדר 2.4Ghz ו-1733Mbps בתדר 5Ghz.  נתב זה כולל 4 אנטנות, 2 כניסות USB 3.0, כניסת WAN יעודית במהירות 1G, ארבע יציאות LAN התומכות ב-1G וכמובן כניסת RJ11 לחיבור לשקע הטלפון.

ה-VR2600 מתבסס על מעבד ARM דו-ליבתי עוצמתי הפועל בתדר 1.4GHz ובנוסף הוא כולל שני מפסקי כיבוי והדלקה לכל אחד מהתדרים האלחוטיים.  כמו שני אחיו האחרים, גם נתב זה זמין לרכישה באמאזון אנגליה במחיר של כ-1,100 שקלים הכוללים מיסים ומשלוח עד הבית.

את הרשימה המלאה של נתבי VDSL המותאמים לעבודה ברשת בזק, הכוללת מפרט וזמינות, ניתן למצוא כאן.

לעיתים קרובות, קוראי הבלוג והשואלים בפורומים, מתעניינים בישימות של טכנולוגית 10G בסביבה הבייתית.

בדרך כלל מי ששוקל את בטכנולוגיה הזו, המספקת מהירות הגבוהה פי 10 מזו של 1G, נמצא בשלבי בניה או שיפוץ של הבית ובוחן את האפשרות לשדרג את מהירות הרשת הביתית.  בחינה זו נובעת משתי סיבות עיקריות:

• במסגרת הבניה (או השיפוץ) כבלי הרשת המושחלים בתעלות הם בדרך כלל מסוג CAT6 או CAT7 והם מסוגלים לשאת מהירות שכזו.
• בעיקר בארגונים גדולים וכאמצעי לחיבור בין שרתים ורשתות, השימוש בטכנולוגית 10G הולך וגובר.

פרט לכבילה מתאימה (האלמנט הפסיבי של הרשת), על מנת ליישם רשת הפועלת במהירות של 10G נדרשים מספר רכיבים אקטיבים (כלומר כאלה הפועלים באמצעות מתח חשמלי).

הראשון והעיקרי שבינהם הוא מתג (סוויץ, switch), בעל לפחות 5 כניסות, התומך במהירות כזו.  הדגם האטרקטיבי ביותר של מתג מסוג זה הוא ה-ProSAFE XS708E של חברת Netgear, שעלותו נעה סביב $750 עד $850.  למתג זה יש 8 כניסות והוא מותאם לארון תקשורת ברוחב 19 אינץ'.

מחירו של המתג הוא רק ההתחלה.  בשלב הבא יש לדאוג שבכל מחשב בבית יותקן כרטיס רשת התומך אף הוא במהירות של 10G.  כאן ניתן למצוא מספר אפשרויות כמו ה-X540T1 של חברת אינטל בעלות של כ-$210 דולר או ה-ST10000SPEX של חברת StarTech שעלותו סביב $270.

אפשרות נוספת היא רכישת לוח אם (motherboard) הכולל יציאת רשת, אחת או יותר, התומכת במהירות של 10G.  כך למשל הלוח של חברת ASROCK מדגם X99 WS-E/10G כולל שתי יציאות מובנות של 10G המתבססות על רכיב ה-10G של חברת אינטל.

זהו לוח ותיק, שיצא לשוק לפני כשנה וחצי, התומך במעבד XENON E5 או על I7 בפורמט PGA 2011.  עלותו של לוח זה היא כ-$700 ובתמונה משמאל, מתחת ללוח הקירור הכחול, ניתן לראות את שתי יציאות הרשת התומכות במהירות 10G.

חברת ASUS נקטה גישה מעט שונה וכללה עם לוח האם שלה מדגם MAXIMUS VIII EXTREME/ASSEMBLY כרטיס PCI-E התומך במהירות 10G.

מדובר במארז משולב הכולל לוח אם סטנדרטי (Z170) התומך בדור ה-6 של מעבדי אינטל (Skylake) וכרטיס הרחבה לתמיכה ב-10G.  עלותו של מארז זה מעט נוחה יותר וניתן להשיגו במחיר של כ-$550.

בנוסף ללוח זה, ובמסגרת תערכות  Computex 2016, שנערכה לפני כחודשיים, הציגה ASUS לוח אם נוסף הדומה מאוד לזה של ASROCK.  דגם זה – X99-E 10G WS – כולל 2 יציאות מובנות של 10G המתבססות אף הן על הרכיב של חברת אינטל.  בשלב זה עדיין לא נמסר מחירו של לוח זה התומך במעבדי XEON ו-I7 בפורמט PGA 2011 בלבד.

המרכיב האקטיבי השלישי ברשת הביתית שמהירות 10G רלוונטית לגביו הוא ה-NAS.  בתחום זה ניתן למצוא פתרונות של מספר חברות מתמחות כמו QNAP או Synology המציעות דגמים התומכים במהירות של 10G.

כך למשל ה-TS-831X של QNAP, בעלות אטרקטיבית של כ-$800, כולל 8 מפרצים לדיסקים ושתי יציאות רשת של 10G ואילו ה-DS2015xs של Synology, שגם הוא בעל 8 מפרצים, עולה כ-$1500.

בהנחה שבבית ממוצע ישנם ארבעה מחשבים נייחים, העלות המינימאלית לקפיצה מרשת של 1G לרשת של 10G עומדת על כ-$1,800.  עלות זו לוקחת בחשבון 4 כרטיסי רשת של 10G ומתג תואם. מי שיחליט לרכוש מוצרי יד-שניה או לפשפש אחרי מבצעים ב-EBAY וב-Aliexpress יכול להקטין את ההפרש עוד יותר.  הפרש המחיר בין NAS התומך ב-1G ל-NAS התומך ב-10G היא כ-$450, תוספת שתעלה את ההפרש המתבסס על מחירים רשמיים לכ-$2,250.

כל ההסכומים המופיעים בפוסט זה מבוססים על עלויות בארה"ב והם אינם כוללים מיסים ועלויות יבוא.  אם ניקח גם עלויות אלה בחשבון, בשורה התחתונה – מדובר כאן על הפרש מינימאלי של כמה אלפי שקלים שיכול לטפס אף מעבר ל-10,000 שקל.  זוהי כמובן הוצאה לא מבוטלת, אך מי שרוצה לקבל ברשת הביתית שלו מהירויות פנטסטיות ולחיות על "הקצה" לא יהסס לשלם תוספת זו.

חברת TRENDnet מכריזה על זמינותו של מתאם אלחוטי חדש המקוטלג כ-AC1900 – כלומר 600Mbps בתקן N ו-1300Mbps בתקן AC.

המתאם, שהוכרז במסגרת CES 2016 ומכונה TEW-809UB, הוא המוצר הראשון והיחידי בשוק המתחבר אל המחשב בממשק USB 3.0, כולל 4 אנטנות הניתנות להחלפה ותומך באופן מלא בטכנולוגית Beamforming.

עד היום נאלצו בעלי נתבים התומכים ב-AC1900 להסתפק בכרטיסי PCI-E, כמו ה-T9E של TP-Link או ה-PCE-AC68 של ASUS המתבססים על 3 אנטנות בלבד או על פתרונות USB נחותים בהרבה כמו ה-USB-AC68 של ASUS, ה-DWA-192 של D-Link או ה-T9UH של TP-Link.

באמצעות המתאם החדש של TRENDnet  ניתן לנצל את מלוא יכולתם האלחוטי של נתבים התומכים ב-AC1900 כמו ה-C9 של חברת TP-Link, ה-WRT1900ACS וה-EA6900 של חברת Linksys וה-DIR-880L של חברת D-Link.

המתאם של TRENDnet מגיע עם כבל באורך של כמטר אחד, מה שמאפשר למקם אותו בצורה מיטבית והוא תואם למערכת ההפעלה Windows בגרסאות 7,‏ 8 ו-10 ואף למחשבי MacOS.

ה-TEW-809UB זמין לרכישה באופן מיידי במחיר רישמי של $110 אבל כרגע הוא מופיע רק באמאזון במחיר של כ-$95.  בניגוד לנתבים, יבוא מתאם אלחוטי לארץ לא אמור להיתקל בבעיות מיוחדות.

בימים האחרונים הושקו שתי מערכות mesh אלחוטיות שנועדו לפתור בעיות כיסוי בסביבה ביתית.

הראשונה מביניהן, המכונה Orbi, הוכרזה על ידי חברת NetGear שלשום (22/8/2016) והיא כוללת שני אלמנטים.  האלמנט המרכזי במערכת הוא ראוטר סטנדרטי והשני הוא נקודת גישה אלחוטית (Satellite) המתקשרת עם הנתב באופן אלחוטי על ערוץ יעודי.

הראוטר במערכת ה-Orbi כולל 3 יציאות LAN במהירות 1G והאלמנט הלוויני 4 יציאות הפועלות באותה מהירות.  בכל אחד מהאלמנטים מותקנת כניסת USB 2.0 ואת הגדרת המערכת ניתן לבצע באמצעות אפליקציה יעודית, שיש להתקין על הטלפון החכם של המשתמש.

חברת Netgear מבטיחה שלקראת זמינות המערכת, בחודש ספטמבר השנה, בעלות של $400, ניתן יהיה לרכוש אלמנטים לוויניים נוספים ולהגדיר אותם לעבודה מול שאר הרכיבים, זאת באמצעות האפליקציה האמורה.

אתמול (23/8/2016) הציגה חברת Amped Wireless מערכת המכונה ALLY שאף היא מורכבת מ-2 אלמנטים – נתב ומגדיל טווח אלחוטי (extender).  על פי הנתונים הטכניים, המערכת מסתמנת כסט סטנדרטי לחלוטין ופרט ליכולת הגדרה באמצעות אפליקציה סלולרית ותמיכה מובנת ב-AVG, היא אינה שונה משילוב מקובל של נתבים ונקודת גישה.

ארבע הכניסות הקוויות של הנתב תומכות ב-1G והוא כולל יציאת USB 3.0 ואילו ה-extender כולל רק כניסה אחת של 1G.  מבחינה אלחוטית המערכת מקוטלגת כ-AC1900 ועלותה $380.  היא תהיה זמינה לרכישה במהלך חודש אוקטובר השנה.

שתי מערכות אלה מצטרפות לעוד שני מוצרים דומים שהושקו השנה – ה-Eero וה-Luma, שתיהן בנות 3 אלמנטים, בעלות של $500 ו-$400 בהתאמה.  מוצרים אלה, שכבר זמינים לרכישה בשוק, לא הצליחו להציע ביצועים מרשימים והביקורות עליהם מעורבות.

עיקר הביקורת הוא על הדלות ביציאות קוויות, ממשק המשתמש המינימליסטי, שאינו כולל תכונות המקובלות בנתבים בייתים נפוצים ויכולת אלחוטית שאינה אחידה.  בנוסף, המחיר היקר שלהן וחוסר היכולת ליבא אותם לארץ באופן מסודר, הופכים אותם למוצר נישתי הרחוק מהישג ידו של הלקוח הישראלי.

למרות גל המוצרים מסוג הזה, אני עדיין סבור שראוטר אלחוטי יציב ונקודות גישה אלחוטיות, המתחברות אליו באופן קווי, הם הפתרון האפקטיבי ביותר לבתים גדולים ומרובי קומות.  ניתן לקרוא על כך בפירוט בפרק האחרון של המדריך הזה.

במסגרת מאמציה להפוך לחברה המובילה בציוד תקשורת בייתי, משיקה היום חברת TP-Link אתר אינטרנט חדש ומציגה לוגו, מוטו וסמלילים (icon) חדשים.

שינויים מיתוגיים אלה יבואו לידי ביטוי גם באריזות המוצרים השונים שהחברה מייצרת, במדריכי המשתמש שלהם וכמובן גם בכיתוב המופיע על מוצרים עצמם.

השפה השיווקית האחידה הזו תקל על הרוכשים בזיהוי התכונות הטכניות של המוצרים השונים ותאפשר להשוות ביניהם בצורה קלה ופשוטה.

החברה, שהוקמה לפני כ-20 שנה, הפכה בשנים האחרונות – ובעיקר מ-2008, עת חדרה לשוק האמריקאי, לאחת החברות המשמעותיות ביותר בתחום ציוד התקשורת הבייתית.

במסגרת זו היא מציגה נתבים חדשניים ופורצי דרך המממשים טכנולוגיות אלחוט עדכניות.  כך למשל, ה-Talon AD7200 הוא הנתב הראשון בעולם התומך באופן מלא בסטנדרט 802.11ad.  במקביל לנתבים משווקת החברה כרטיסים אלחוטיים, מתגים, נתבי VDSL, מאריכי טווח אלחוטיים (repeater) וציוד PLC להעברת תקשורת על גבי רשת החשמל.

גם בשוק הישראלי, בניצוחה של חברת בנדא-מגנטיק, הפכה TP-Link למותג מוכר ומקובל שבמסגרתו מוצגים מוצרים חדשניים ומצליחים הנמכרים בעלות הגיונית.

חברת Verisign, המנהלת את מרשם השמות בסיומת com ו-net, פירסמה לפני מספר שבועות את הדוח הרבעוני הראשון לשנת 2016.

על פי הסטטיסטיקות של החברה, נכון לסוף Q1/2016, רשומים בעולם כ-326 מיליון שמות מתחם, מתוכם כ-127 מיליון בסיומת com ו-16 מיליון בסיומת net.  כמות זו מייצגת גידול של 7.1% לעומת התקופה המקבילה בשנת 2015.

הסיומת השניה בפופולריות שלה היא tk השייכת למדינת טוקלאו הזעירה (1,500 תושבים בסה"כ) השוכנת באוקינוס השקט, במחצית הדרך בין ניו-זילנד להוואי. בסיומת tk – החינמית – רשומים כ-30 מיליון שמות מתחם.

הסיומת השלישית בפופלריות שלה היא cn השייכת לסין ואחריה מדורגת הסיומת de של גרמניה.  הסיומות net ו-org מדורגות במקומות ה-5 וה-6 בהתאמה ואת שלושת המקומות הבאים תופסות אנגליה (uk), רוסיה (ru) והולנד (nl).  את העשיריה הראשונה סוגרת הסיומת info.

בשנים האחרונות נפתחו לרישום סיומות חדשות (ngTLD) וכיום רשומים בהן כ-23 מיליון שמות מתחם (כ-7% מכלל שמות המתחם).  הסיומת הפופולרית ביותר היא xyz עם כ-6.5 מיליון שמות ו-top עם כ-3 מיליון שמות.  מידע מלא ועדכני על התפלגות הרישום של ה-ngTLD ניתן למצוא כאן ואת הרשימה המלאה שלהם כאן.

בישראל רשומים היום כ-240,000 שמות מתחם המנוהלים על ידי איגוד האינטרנט הישראלי.  כמות זו ממקמת את ישראל סביב המקום ה-40 בעולם, זאת מתוך כ-250 סיומות בין לאומיות (ccTLD).

את הדוח הרבעוני של Verisign ניתן למצוא כאן.

לרשות התקשורת האמריקאית (ה-FCC), המקבילה למשרד התקשורת הישראלית, יש ככל הנראה קצת יותר ביצים מול חברות שלא מתיישרות על פי החוקים והתקנות.

על פי הודעה לעיתונות שפורסמה אתמול, מסתבר שבמסגרת חקירה של ה-FCC נמצא שחלק מהנתבים שחברת TP-LINK שיווקה בארה"ב לא עמדו בתקנים הנדרשים.  עיקר הבעיה נמצאה ברכיב האלחוטי ששידר בערכים העולים על המקסימום המותר בתקינה האמריקאית.

על מנת שתוכל להמשיך ולפעול בארה"ב נאלצה TP-LINK להגיע לפשרה עם ה-FCC שבה הוטל על החברה קנס של $200,000.  בנוסף לקנס, החברה – בניגוד להודעתה מלפני מספר חודשים – גם אולצה לשתף פעולה עם מפתחי קושחות צד שלישי ולאפשר התקנתן על הנתבים שלה.

אלה הן חדשות טובות מאוד המבטיחות ששוק הקושחות החליפיות ימשיך להוות אלטרנטיבה למשתמשים מתוחכמים המעוניינים לנצל את החומרה שברשותם בצורה טובה יותר.

מי שמעוניין בנוסח המלא של ההסכם שנחתם בין ה-FCC ל-TP-LINK יוכל למצוא אותו כאן.

על מנת להקל את תהליך ההגדרה של מוצריהן, מרבית היצרניות נוהגות לעשות שימוש בשם מתחם (URL) במקום בכתובת IP ספציפית.

כתוצאה מכך, הכניסה למנגנון הניהול של הנתב נעשית באמצעות כתובת ידידותית ופוטרת את המשתמש מבירור מעיק של כתובת ה-IP של הנתב או נקודת הגישה.

כך למשל, לצורך הגדרת נתביה, חברת Edimax עושה שימוש ב-URL בשם ‏http://edimax.setup במקום בכתובת 192.168.2.1 וחברת Netgear עושה שימוש ב-http://www.routerlogin.net במקום ב-192.168.1.1.

גם חברת TP-LINK עושה שימוש במנגנון מסוג זה כשלהגדרת הנתבים היא משתמשת ב-http://www.tplinklogin.net ובמקרה של נקודות גישה ב-http://tplinkextender.net.

בתמונה הראשונה בפוסט זה ניתן לראות את הנתב TL-WR842ND כאשר על המדבקה בחלקו התחתון מופיעה כתובת ה-URL לצורך הגדרתו.

בתמונה השניה ניתן לראות את המדבקה בתחתיתו של ה-AP מדגם TL-WA830RE.

כיוון שה-URL-ים הללו הם שמות מתחם לכל דבר ועניין, מדי תקופה, על החברות העושות בהן שימוש לחדש את רישומן במרשם הרלוונטי.  כך למשל נראה מרשם ה-WHOIS של www.routerlogin.net של חברת Netgear.

לאחרונה גילה מומחה אבטחה ישראלי בשם אמיתי דן כי חברת TP-LINK שכחה לחדש את הרישום של שני שמות מתחם ההגדרות שלה ובפועל, מי שמשתמש ב-URL הללו, מגיע למקומות אחרים לחלוטין.

כך למשל ה-URL להגדרת נתבים (http://www.tplinklogin.net) נמצא בידיים של חברה אוסטרלית וה-URL להגדרת נקודות הגישה נמצא בידיים של חברה הרשומה בפנמה.

בשלב זה, משתמש במוצרי של חברת TP-LINK, שירצה להגדיר את המוצרים שלו תוך שימוש ב-URL האמורים, יגיע – במקום לדף ההגדרות – לדפי המכירה של שני שמות מתחם אלה. מעבר לאי נוחות הנובעת מכשל זה, במידה ומתחמים אלה ימכרו לידיים זדוניות הרי שמדובר בסיכון אבטחתי משמעותי שיש להיות מודעים אליו.

לפיכך, ועל מנת להימנע מהפתעות לא נעימות, מומלץ להימנע משימוש בשמות ה-URL ולבצע את הגדרות המוצרים באמצעות כתובת ה-IP הייעודית שלהן.

רגע, רגע.

לפני שאתה צוללים לפוסט הזה מומלץ שתקראו את כותרת הפוסט פעם נוספת – חברת Netgear מכריזה על מודם VDSL חדש.

לצד ביקוש גובר והולך, הנובע מהתחזקותן של חברות "השוק הסיטונאי", הרי מזה זמן רב מורגש חסרונם של מודמי VDSL בשוק הישראלי.

הצורך במוצר מסוג זה נובע מהרצון של לקוחות רבים להשתמש בנתבים אוניברסלים, שאינם כוללים מודם ומפגינים יכולת וביצועים טובים מאלה של  נתב VDSL משולבים.

עד היום, הפתרון שניתן למשתמשים אלה היה לרכוש נתב VDSL זול ופשוט, להפוך אותו למודם נטו (bridge) ואז לחבר אליו נתב אוניברסלי.

נתבים פשוטים כאלה הומלצו על ידי לא פעם והם כללו דגמים הנמכרים בחו"ל (כמו ה-C1000A או ה-Q1000 הנמכרים ב-EBAY) והן כאלה הנמכרים בארץ (כמו ה-TD-W9970 של חברת TP-LINK או ה-DSL-G225 של חברת D-LINK).

בשבוע שעבר הכריזה חברת Netgear על מודם VDSL המוסיף מימד נוסף לתמונה הזו.  המודם המכונה DM200, כולל את כל התכונות המצופות ממודם VDSL – מצד אחד הוא תומך ב-VDSL2 וב-Vectoring ומצד שני הוא תואם לאחור גם לחיבורי ADSL.

כצפוי, בחלקו האחורי ניתן למצוא שקע RJ11 לחיבור קו הטלפון ויציאת LAN אחת הפועלת במהירות של עד 100Mbps.  בנוסף ניתן למצוא שם שקע לחיבור ספק כוח (12V, 0.5A), כפתור כיבוי/הדלקה ולחצן Reset.

בחלקו הקדמי של המודם ממוקמות 3 נוריות LED – מתח, חיבור xDSL וחיבור LAN.

למרות שיציאת ה-LAN מיועדת, בראש ובראשונה, להתחבר אל נתב אוניברסלי (ובמידת הצורך, ישירות למחשב) ניתן לאלץ את המודם לתפקד כנתב פשוט וחלש, הנטול יכולת אלחוטית.  הוראות לביצוע הגדרה זו ניתן למצוא במדריך המשתמש המפורט של ה-DM200.

ה-DM200 יהיה זמין בארה"ב בחודשים הקרובים אבל באירופה הזמינות שלו הרבה יותר אטרקטיבית.  בשלב זה ניתן להזמינו מחנות אמאזון הבריטית עם מועד אספקה של כשבועיים וחצי.  עלות ה-DM200, כולל מיסים ומשלוח עד הבית בישראל, עומדת על כ-50 ליש"ט המתרגמים לכ-250 שקל.

שני הפוסטים האחרונים שלי, שעסקו במגבלות שהוטלו בארה"ב ובאירופה, על קושחות צד שלישי, עוררו מספר שאלות לגבי האופי, הצורך והתועלת בקושחות מסוג זה.

כמעט בכל מוצר אלקטרוני מודרני הסובב אותנו, לצד החומרה המרכיבה אותו (hardware), ישנה תוכנת הפעלה המכונה קושחה (firmware).

תוכנה זו, הצרובה ברכיב הזכרון של המכשיר, מעבדת את הנתונים המגיעים אליו ומבקרת ומנטרת את פעילותו.  במקרים בהם ניתן לעדכן את הקושחה, הדבר נעשה על מנת לתקן באגים או בכדי להוסיף למוצר תכונות חדשות.

הנתב – אותה קופסא קטנה המפיצה את חיבור האינטרנט למחשבים ולהתקנים הניידים בבית – היא התקן משולב של חומרה ותוכנה הכוללת מעבד, זכרון, ממשקי קלט-פלט ותוכנת הפעלה.  באמצעות תוכנה זו, הפועלת בממשק אינטרנטי, יכול המשתמש לנטר את פעילות הנתב ולהגדיר את תכונותיו – פתיחת פורטים, קביעת ססמאות לרשת האלחוטית וכיוב'.

למרות שהחומרה של הנתבים כוללת אוסף רחב של תכונות, הקושחה הרשמית הצרובה בנתבים מספקת למשתמש רק את האפשרויות שהיצרנית החליטה לחשוף.  הסיבה העיקרית לנקיטת צעד זה היא שמירה על פשטות השימוש והקטנת הוצאות התמיכה הטכנית.

לעומת זאת, קושחות צד-שלישי, המפותחות על ידי קהילות קוד-פתוח, פטורות משיקולים מסוג זה.  כתוצאה מכך הן מאפשרת לנצל, בצורה רחבה ומקיפה, את כלל תכונות החומרה של הנתב ולהוציא ממנו ביצועים ותכונות שאינן קיימות בקושחה המקורית של היצרן.

דוגמא לכך ניתן למצוא בנתבים של חברת Linksys.  למרות שהחומרה של נתבים אלה היא בעלת פוטנציאל נרחב, הקושחה ש-Linksys מספקת מצומצמת מאוד ביכולתה וחסרה תכונות בסיסיות, גם כאלה שניתן למצוא בקושחות מקוריות של יצרנים אחרים.  לשמחת הרוכשים של נתבי Linksys, במרבית הדגמים של החברה ניתן לצרוב – במקום הקושחה המקורית קושחה חלופית.

לפני מספר שבועות הגיע לידי, למטרות סקירה, נתב מתקדם של חברת Linksys.  ה-WRT1900ACS הוא הדגם הבכיר במשפחת נתבי ה-WRT החדשים של החברה, המשחזרים את המורשת המפוארת של משפחה זו, והיו לי ציפיות גדולות ממנו.

כמו עם כל נתב אחר, השלב הראשון בבדיקה שלי הוא הגדרתו לתצורה סטנדרטית הכוללת החלפת כתובת הנתב ל-10.0.0138, הגדרת ה-SSID וסיסמת האבטחה, פתיחת מספר פורטים, הגדרת שירות DDNS, הגדרת שרתי ה-DNS לאלה של גוגל, קביעת מספר כתובות IP פנימיות לפי ה-MAC וכיוב'.  בעוד שההגדרה, באמצעות הממשק הסטנדרטי של Linksys, עברה בהצלחה – מהר מאוד התגלו בעיות מהותיות ביציבות התפעולית של הנתב.

בעיות יציבות אלו, שחזרו על עצמן באופן קבוע מספר רב של פעמים, החלו לצוץ דקות ספורות אחרי שהנתב החל לעבוד והתרחשו תוך 30 עד 60 דקות מרגע שהוא נכנס לפעולה מלאה.  חוסר היציבות התבטא באיבוד חיבור האינטרנט, איבוד היכולת האלחוטית ובאי יכולת לגשת לממשק הניהול באמצעות כתובת ה-IP, כאשר הדרך היחידה להתגבר עליהן היא בביצוע RESET מלא לנתב והגדרתו מחדש.

העובדה שהנתב אינו מסוגל להתמודד עם סט ההגדרות הסטנדרטיות שלי ועם עומס העבודה המוטל עליו, הפכו אותו לבלתי ראוי לסקירה ולעניות דעתי – השימוש בנתב זה, בשילוב הקושחה המקורית שלו (גירסא 1.0.0.169041 מנובמבר 2015), אינו מומלץ.  לדעה זו מצטרפים גם משתמשים רבים המדווחים בפורומים השונים על בעיות רבות שיש להם עם דגם זה (למשל כאן וכאן).

לשמחתי, DD-WRT פיתחה עבור WRT1900ACS – ביחד עם חברת Linksys – קושחה חלופית והסיטואציה אליה נקלעתי, איפשרה לי הזדמנות לבחון את יכולתה.  התקנת הקושחה עברה באופן חלק לחלוטין וכך גם הגדרת התצורה הסטנדרטית שהוזכרה.

כפי שניתן לראות בתמונת המסך בראש פוסט זה (לחיצה עליה תציג אותה באופן מלא), הנתב נשאר יציב לחלוטין במשך ימים רבים וכרגע הוא עומד על כ-3 שבועות של עבודה רציפה.  המשמעות היא שהקושחה החלופית, לא רק שמאפשרת ניצול מלא של חומרת ה-WRT1900ACS, אלא שהיא הופכת אותו יציב ויעיל.

לזכותה של חברת Linksys יש לציין שהיא הקשיבה לתלונות  הרוכשים ולפני מספר ימים היא שחררה קושחת יצרן (לא צד-שלישי) מעודכנת לנתב זה (גרסא 1.0.0.172978).  עדיין לא בדקתי את ה-WRT1900ACS עם גרסא עדכנית זו ובכוונתי לעשות זאת בעתיד הקרוב.  בכל מקרה, ובשלב זה, אפשר לציין לשבח את קושחת DD-WRT לנתב זה  שהפכה נתב בעייתי לסוס עבודה.