NetCHEIF Blog

לחללית בעלת 8 האנטנות שחברת D-Link הנחיתה בתערוכת CES 2015, מצטרפת חברת Asus.

במסגרת תערוכת IFA הנערכת השבוע בברלין, הציגה החברה נתב אלחוטי המכונה RT-AC5300U הכולל לא פחות מ-8 אנטנות.  צורתו החיצונית של הנתב מזכירה עכביש שספג מנה הגונה של K300 והתהפך על גבו.

בדומה למוצר של D-Link, גם ה-RT-AC5300U של חברת Asus תומך במהירות אלחוטית כוללת של 5.3Gbps המקטלגת אותו כ-AC5300 Tri-Band.

מהירות זו מושגת על ידי תמיכה ב-3 ערוצי אלחוט הפועלים במקביל – אחד בתדר 2.4Ghz הפועל במהירות של 1Gbps (תקן N)‏ ושניים הפועלים במהירות של 2.165Mbps (תקן AC) – אחד בחלק הנמוך של תדר 5Ghz ואחד בחלק הגבוה של תדר זה.

המעבד המפעיל את ה-RT-AC5300U הוא ה-BCM4709 של חברת Broadcom.  זהו מעבד מסדרת ה-XStream Platform של החברה, המבוסס על שתי ליבות ARM Cortex A9 הפועלות במהירות של 1Ghz ומגובות בזכרון RAM של 256MB.

היכולת האלחוטית של הנתב מושגת על ידי המעבד BCM4366, אף הוא של חברת Broadcom, המאפשר את פעולתם של 12 זרמי מידע מקבילים (8 בתקן AC ו-4 בתקן N) התומכים בטכנולוגית MU-MIMO.  טכנולוגיה זו מאפשרת לנתב לשדר וקלוט בו זמנית ממספר התקנים אלחוטיים.

כצפוי, כניסת ה-WAN של הנתב ו-4 יציאות ה-LAN שלו, תומכות במהירות של 1G ובנוסף אליהן ניתן למצוא שני פורטי USB – אחד בתקן 2.0 ואחד בתקן 3.0.

הנתב יהיה זמין לרכישה במהלך הרבעון האחרון של שנת 2015 ובשלב זה אין עדיין מידע לגבי התמחור שלו.  לגבי הזמינות שלו בארץ – אין מה לטפח ציפיות.

לרשימה המצומצמת של נתבי VDSL הזמינים בארץ, ומותאמים לתשתית של חברת בזק, הצטרף בימים האחרונים חבר חדש – ה-ZyXEL VMG8924.

זהו דגם עוצמתי במיוחד התומך ב-Vectoring, כולל 4 יציאות LAN של 1G, כניסת WAN עצמאית (שגם פועלת ב-1G) ושתי כניסות USB 2.0.

בנוסף, נתב זה תומך ב-VOIP וכולל שתי יציאות טלפון מובנות.

מבחינה אלחוטית, הנתב תומך בתקן AC ומקוטלג כ-AC1600 (כלומר 1.3Gbp בתדר 5Ghz ו-300Mbps בתדר 2.4Ghz).

מחירו של הנתב נע סביב 650 שקל והוא זמין במספר חנויות בארץ.

את הרשימה המקיפה של נתבי VDSL המותאמים לרשת של בזק ניתן למצוא כאן.

אני משער שהכותרת של הפוסט הזה גורמת לקוראים הוותיקים להרים גבה – פוסט על עכבר – לא אלחוטי – בבלוג שמתמחה בנתבים ואינטרנט?  נו, הם אומרים לעצמם, זה בטח החום והלחות הקיצוניים של החודש האחרון שקצת טשטשו אותו…

אז מה בדיוק קורה כאן?

כיוון שאינני גיימר ומשחקי מחשב אינם חלק מתפריט השימוש הקבוע שלי, תשומת הלב שהקדשתי במהלך השנים לאביזר האופטי-מכני המונח לימיני באופן קבוע, היתה מזערית.

מונחים כמו ארגונומיה, תאוצה, מהירות עקיבה היו די זרים לי, הבחירה האוטומטית שלי היתה בעכברים ג'נרים ומבחינתי כל עוד הם עבדו, לא ראיתי סיבה להקדיש להם מחשבה שניה.

לפני מספר שנים, הבנתי שהכאבים שאני לעיתים חש ביד הימנית ככל הנראה נובעים מהשימוש בעכבר והחלטתי להתעמק בנושא.  אחרי בדיקה והתנסות החלטתי לבחור בעכברים מסדרה G של חברת Logitech.

הם אמנם מיועדים לגיימרים – ואני כאמור לא כזה – אבל אוסף התכונות שלהם ונוחות האחיזה הכריעו את הכף.  העכבר הראשון שלי מסדרה זו היה ה-G5 המיתולוגי ואחרי שהוא הלך לעולמו, הוא הוחלף על ידי ה-G500.   לפני כמה חודשים גם ה-G500 שבק חיים ובמקומו נבחר ה-G502.

לפני שנה וחצי, במסגרת תערוכת CES 2014, נתקלתי באחד מאירועי העיתונאים בדוכן של חברת Mionix, שעד אז לא היתה מוכרת לי.  את הדוכן אייש המנכ"ל של החברה –  Peter Nygren שהציג את מגוון המוצרים של החברה.

בשיחה הקצרה שקיימנו התמקדנו בעיקר בעכברים של החברה ובצורך של משתמשים, שאינם שחקנים מקצועיים, בעכברים מתקדמים ונוחים.  הוא רמז לי שהם עובדים על מוצר חדש כזה ולאחר שהחלפנו כרטיסי ביקור, הוא הבטיח לעדכן אותי בנושא.

לפני מספר ימים דפק על דלת בייתי שליח של חברת Fedex נתן לי חבילה, החתים אותי על הנייר המתאים והלך לדרכו.  בתוך החבילה נחה לה קופסא שחורה שעליה הכיתוב Mionix Castor.  מסתבר ש-Peter Nygren לא שכח את שיחתנו ושלח לי לבדיקה והתנסות את העכבר עליו דברנו.

המשך קריאה »

בימים האחרונים פונים אלי אנשים רבים המתלבטים בנוגע לרכישת נתב VDSL, כששני המועמדים המובילים הם ה-TD-W9980 של חברת TP-LINK וה-VMG1312 של ZyXEL.

הסוגיה הבוערת ביותר בשאלות שאני מקבל היא התמיכה של ה-ZyXEL בטכנולוגית ה-Vectoring לעומת החוסר שלה ב-W9980.  סוגיה זו מתחדדת לאור העובדה שהמוצר של ZyXEL נחות בחלק מתכונותיו האחרות אל מול ה-TP-LINK.

כך למשל מהירות הרשת הקווית שלו נמוכה מזו של (100M לעומת 1G), הוא תומך רק בתדר 2.4Ghz לעומת תמיכה דואלית ב-W9980 ולעומת האפשרות להשתמש ב-9980 כנתב עצמאי (תוך הקרבת יציאת LAN אחת), עומדת היכולת הסלולרית של ה-ZyXEL.

מבלי להיכנס להבדלים שציינתי לעיל, שחלקם ניתן לפתרון על ידי הוספת ציוד נוסף (כמו סוויץ או נקודת גישה דואלית) – נושא ה-Vectoring, שרב הנסתר בו על הגלוי, הוא הקריטי ביותר.

בשלב זה, למרות שידוע שטכנולוגית ה-Vectoring מופעלת במספר מקומות בארץ, חברת בזק אינה מוכנה לספק שום הצהרה רשמית לגבי מידת הפריסה שלה ולגבי הניסויים שהיא עורכת בה.

חלק מהאיפול הזה נובע מסיבות מסחריות וחלק מסיבות רגולטוריות הקשורות לכוונה של משרד התקשורת להסיר את ההפרדות המבניות המוטלות היום על בזק.  הסרת ההפרדות, שתביא לאיחוד כוחות של בזק עם החברות הבנות YES ופלאפון – שווה לבעלי החברה (שאול אלוביץ') כסף רב ולפיכך פרסום מוקדם מדי של כוונות החברה, עלול להכשיל מהלך זה.

יחד עם זאת, אם וכאשר תופעל טכנולוגית ה-Vectoring, ברור שמהירות החיבור לאינטרנט של לקוחות בזק תשתפר.

כך למשל, אם לקוחות ה-VDSL של בזק וספקיות השוק הסיטונאי (אקספון, 012 וכד') משלמים היום על חיבור של 100M ובגלל המגבלות הטכניות של בזק הם מקבלים סביב 60M, הפעלת וקטורינג (שוב – אם וכאשר) תעלה את המהירות של לקוחות אלה לקרוב מאוד ל-100M.

כלומר בשורה התחתונה, בשיקול שבין ה-W9980 ל-VMG1312 על הצרכן לבחון מה חשוב לו יותר – נושא ה-Vectoring או מהירות הרשת הפנימית – הן הקווית והן האלחוטית.  אם הפוטנציאל של טכנולוגית ה-Vectoring קורץ יותר, ברור שה-ZyXEL הוא הבחירה המועדפת – מצד שני אם מהירות של 60M מספיקה, כנראה שה-W9980 הוא הבחירה המתאימה יותר.

במאמר מוסגר אפשר להגיד שגם אם בסופו של דבר הבחירה נופלת על המוצר של חברת ZyXEL, עדיין אפשר – תמורת סכום כסף נוסף – לשדרג את יכולתו ולהביא את הרשת הביתית לתכונות של ה-W9980.

כך למשל על ידי הוספת SWITCH התומך ב-1G (עלות של כ-100 שקל) אפשר לשדרג את הרשת הקווית ועל ידי נקודת גישה דואלית התומכת ב-1G (כ-400 שקל) אפשר לשדרג גם את היכולת האלחוטית

מצד שני כדאי לזכור שלהוסיף וקטורינג ל-W9980, גם היא משימה אפשרית – זאת על ידי רכישת מודם VDSL התומך בוקטורינג ושימוש ב-W9980 כנתב נטו.

גוגל, ענקית הטכנולוגיה, הכריזה אתמול בערב על מוצר חדש ומפתיע – נתב בייתי (router) ייחודי שפותח בשיתוף עם חברת TP-LINK.

הנתב, המכונה OnHub, תומך בתקן 802.11ac ומקוטלג כ-AC1900.  הוא כולל לא פחות מ-13 אנטנות נפרדות ותומך בו זמנית הן בתדר 2.4Ghz והן בתדר 5Ghz.  לכל תדר מוקצות 6 אנטנות נפרדות, כאשר האנטנה ה-13 מיועדת לבקרה והעברת ההתקנים האלחוטיים השונים בין שני התדרים.

צורתו הגלילית של ה-OnHub וכמות האנטנות מזכירה במידה מסויימת את ה-DIR-645, אותו סקרתי בעבר, שגם הוא כלל מספר רב של אנטנות.

למרות שגוגל לא פירטה את הסיבה לכמות החריגה של האנטנות, יש להניח שהן תומכות במנגנון מסויים של Beam Forming המאפשר למקד את עוצמת השידור בכיוון מסויים.  באופן זה ניתן להשיג טווח פעולה רחב יותר ותמיכה במספר התקנים אלחוטיים, בו זמנית.

הנתב, המבוסס על מעבד כפול ליבה (IPQ8064) של חברת Qualcomm הפועל במהירות 1.4Ghz, מציג עוד מספר תכונות ייחודיות.  הוא כולל רמקול אלחוטי בממשק Bluetooth ובחלקו העליון ניתן למצוא טבעת לדים המספקת תאורת רקע.

כמו כן הוא תומך בטכנולוגית ZigBee אשר מאפשרת תקשורת אלחוטית צרת פס המיועדת לתמיכה בישומי "בית חכם".  בנוסף לכל אלה, הוא גם כולל כניסה אחת בממשק USB 3.0.

בניגוד לתכונותיו המתקדמות, הנתב דל מאוד ביציאות קוויות – יש לו כניסת WAN אחת ויציאת LAN אחת בלבד, הפועלות במהירות 1G.  מיעוט היציאות מצביע על כך שגוגל מייעדת אותו בעיקר לתקשורת אלחוטית.

כחלק מהכוונה הזו גוגל מבטיחה, שבניגוד לנתבים אחרים המבוססים על תפריטים מורכבים, ההגדרה של הנתב תוכל להתבצע גם דרך אפליקציה יעודית המכונה Google On App מיועדת למכשירים אלחוטיים.

הנתב, המגיע בשני צבעים – כחול ושחור – ניתן להזמנה כבר עתה בעלות של $200 דרך החנות של גוגל (ומגוןן רחב ערוצי הפצה נוספים) ויסופק ללקוחות החל מה-31.8.2015.

גוגל גם רמזה ש-OnHub אינו המוצר היחידי שלה בתחום הנתבים ושבקרוב היא תכריז על מוצר נוסף, המפותח בשיתוף פעולה עם חברת Asus.

ה-OnHub הוא אבן בניין נוספת במאמץ הבלתי נלאה של גוגל לקרב ולפשט את האינטרנט לכלל אזרחי העולם.

הוא מהווה נדבך נוסף בשרשרת הפרויקטים נוספים של החברה כמו Loon, המספק אינטרנט באמצעות בלוני פורחים, ו-Google Fiber המספק אינטרנט במהירות 1G במספר מרכזי ערים בארה"ב.

אתמול בלילה הגיע למחשב שלי העדכון האוטומטי ל-Windows 10.

מדובר במחשב נייח, שהרכבתי לבד בנובמבר 2008, אשר מתבסס על מעבד E8400 (סדרת Core2 Duo שיצא לשוק בראשית 2008), זכרון DDR2 בנפח 8G (במהירות 667Mhz) וכרטיס מסך HD4850 (שהוכרז ביוני 2008).

השדרוג המהותי היחידי שהמחשב עבר היה לפני כשנתיים כאשר החלפתי את הדיסק המכני, שהיה בשלבי גסיסה מתקדמים, ל-SSD.

לכל מי שמתמצא בחומרה ברור שלפני 7 שנים זה היה מחשב מאוד מתקדם, אבל היום זוהי ענתיקה, על סף להפוך למוצג מוזיאוני.  יחד עם זאת, לצרכי היום-יום שלי – קריאת דוא"ל, שימוש בדפדפן Chrome, בדיקות ביצועים וכתיבת סקירות ומאמרים, הוא מספיק לחלוטין.  העובדה שהעותק של Windows 7, המותקן על המחשב, תיפקד במהלך כל השנים באופן תקין וסיפק ביצועים סבירים לחלוטין, הוא בונוס נוסף.

בשנה האחרונה שקלתי לא פעם לשדרג את המחשב ולהחליף את לוח האם, המעבד והזכרון.  אך כשהסתבר ש-Windows 10 עומדת מעבר לפינה ושאינטל מתכוונת להשיק את מעבדי Skylake, החלטתי להמתין ולנסות לשדרג את הקונפיגרציה הנוכחית ל-Windows 10.

יחד עם זאת, כמי שעבד במיקרוסופט למעלה מ-10 שנים והיה עד, גם באופן אישי, לצרות הנובעות משדרוג מערכות הפעלה, הציפיות שלי מהתהליך היו די נמוכות.  למרות זאת, כשהשדרוג נחת אצלי אתמול בערב (תוצאה של רישום מקדים, אותו ערכתי כבר לפני כמה שבועות), החלטתי – אחרי גיבוי המידע החשוב לדיסק חיצוני, לקפוץ על עגלת השדרוג.

התהליך בכללותו הוא די פשוט – מנגנון ה-Windows Update מוריד ומריץ קובץ בגודל של כ-3GB.  בסיום התהליך הזה, שדורש התערבות מינימאלית מצד המשתמש, המחשב מבצע reboot אוטומטי ונכנס לתהליך השדרוג עצמו.  בסיומו מתבצע reboot נוסף שלאחריו עולה אשף בו יש להשיב על מספר שאלות.  לאחר מענה על שאלות אלה המחשב עולה כאשר על המסך מוצגת מערכת ההפעלה החדשה.  על המחשב שלי כל התהליך הזה עבר ללא שום אירוע מיוחד והוא ארך קצת יותר משעה.

ממבט ראשון, ההבדלים בין Windows 7 ל-Windows 10, הם בעיקר חזותיים – ה-Task Bar התחתון נראה מעט שונה, סמל ה-Windows בפינה השמאלית התחתונה וחלק מה-icon-ים על שולחן העבודה שינו את צורתם וחלון תפריט ההתחל (Start Menu) הפך לשעטנז של אריחים ואפליקציות.  חקירה יותר מדוקדקת של השינויים מגלה את דפדפן ה-Edge החדש, הפועל לצידו של Internet Explorer הוותיק שאינו נמחק בתהליך השדרוג, Control Panel ידידותי יותר (כאשר במקביל ניתן לגשת גם ל-CP הקודם) וממשק משתמש מעודכן, המתאים גם למסכי מגע.

אני יודע שכמה שעות של שימוש שוטף אינן אינדיקציה אמיתית, אך עד לרגע זה נראה שהעדכון מ-Windows 7 ל-Windows 10 עבר בצורה חלקה לחלוטין.  בדיקת כל האפליקציות שאני עושה בהן שימוש מעלה שכולן פועלות ללא דופי, כולן שמרו על הגדרות ברירת המחדל שלהן וכל קבצי המידע השמורים על המחשב נותרו במקומם.  במקביל, ועד כמה שזה נשמע מוזר, נראה שהשדרוג גם שיפר מעט את מהירות המחשב.

אם בשעות ובימים הקרובים לא יהיה שינוי מהותי – ואם יהיה כזה, אתם תהיו הראשונים לדעת – נראה שהפעם יש למיקרוסופט קלף מנצח.  פעם נוספת מסתבר שכלל האצבע הקובע שאחרי כל מערכת הפעלה בעייתית, יוצאת מערכת הפעלה טובה, פועל גם הפעם (על פי הכרונולוגיה 98 היתה מאוד מוצלחת ו-ME היתה בעייתית, XP היתה מצויינת ועל Vista אפשר היה לדלג, Windows 7 טובה מאוד ו-Windows 8 מבולבלת).

במהלך השידרוג ל-Windows 10 נבנה, באופן אוטומטי, מנגנון שינמוך (downgrade) המאפשר במהלך 30 היום הראשונים לאחר השדרוג, לחזור אחורה למערכת ההפעלה הקודמת.  מנגנון זה פורס מתחת לשידרוג רשת אבטחה המאפשרת התאוששות מתקלות קטסטרופליות.  לאור קיומו של מנגנון זה ובהתחשב בניסיון החיובי שלי, אני יכול להמליץ בלב שלם על השדרוג, גם למי שיושב היום על הגדר.

במסגרת דיון שנערך אתמול (30/6/2015) בוועדת החינוך של הכנסת, דרש יו"ר הוועדה – ח"כ יעקב מרגי (ש"ס) – לבטל את תוכנית הטאבלט לכל תלמיד (BYOD).

דרישה זו באה בעקבות מחאה קולנית של הורים מהוד השרון הפועלים נגד יישום תוכנית ה-BYOD בבתי הספר בעיר.  במסגרת תוכנית זו לכל תלמיד יש מחשב נייד או טאבלט אישי הצמוד אליו לאורך כל שעות הלימוד בבית הספר וגם מחוצה לו.  הביקורת מושמעת בשלל רחב של מישורים – פדגוגיים ובריאותיים – וכרגיל בדיונים מסוג זה עולה נושא השימוש ב-WiFi בבתי ספר והחשש מפני "הקרינה" הנובעת מכך.

פוביית "הקרינה מאינטרנט אלחוטי" אינה חדשה ובהקשר הפדגוגי היא צצה ועולה מדי פעם.  כך למשל בשנת 2012 פירסם משרד החינוך, בשיתוף עם משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה, דו"ח הממליץ לאסור על השימוש באינטרנט אלחוטי במסגרת בתי הספר.  בעקבות ביקורת שהושמעה כנגד הדו"ח, הוא עבר רוויזיה והגרסא העדכנית שלו מציגה גישה הגיונית ומעשית יותר כלפי הנושא.

במסגרת המדיניות הנוכחית ממליץ משרד החינוך, לרשויות המקומיות ולבתי הספר, לבצע את היישום של אינטרנט אלחוטי תוך נקיטת "זהירות מונעת" המעדיפה שימוש בטכנולוגיות קוויות, אך בניגוד לעבר הוא אינו אוסר על שימוש בטכנולוגיות אלחוטיות.  מעיון בפרטי המסמך המעודכן ניכר שהמשרד מכיר ביתרונות של טכנולוגיות אלחוטיות ומבין שקרינה מהתקני WiFi היא שולית לעומת מקורות קרינה אחרים – מתקני חשמל, טלפונים סלולריים, ציוד אלקטרוני וכד'.

המדיניות העדכנית של המשרד המתירה, בסייגים שונים, התקנת אינטרנט אלחוטי בבתי הספר הביאה את "הנהגת ההורים הארצית" וגופים נוספים אחרים להגיש עתירה כנגד משרד החינוך (בג"צ 6269/12) .  במסגרת העתירה ביקשה הנהגת ההורים הארצית לכפות על משרד החינוך לחזור למדיניות הקודמת ולהורות לבתי הספר להימנע מליישם תקשורת WiFi וחיבור לאינטרנט, במקרים שבהם לא ניתן לפרוס רשת קווית.

לפני כחודשיים דחה בג"צ את העתירה וקבע שלמרות שפריסה של רשת אלחוטית חושפת את התלמידים למידה מסוימת של קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת, אין מקום להתערב בהחלטה של המשרד.  הבג"צ קבע כי משרד החינוך בחן את הנושא על פי קריטריונים מקצועיים מקיפים ושהמדיניות הנוכחית שהמשרד מתווה, מאזנת בין "הנזקים האפשריים" ו-"הצרכים הפדגוגיים" הנדרשים במאה ה-21.

ההחלטה של הבג"צ נשענת על העובדה שכמעט לכל תלמיד בבית הספר, ובוודאי לאנשי הצוות העובדים בו, יש היום טלפון חכם הכולל חיבור קבוע אל רשת האינטרנט.  מכשירים אלה פולטים בדרך כלל קרינה בעוצמה הגבוהה בהרבה מזו של חיבור WiFi – האם יעלה על הדעת לסלק ממתחם בית הספר את כל המכשירים הללו?  חברי הוועדה וההורים מעדיפים להתעלם מעובדה זו, נטפלים ליישום של אינטרנט אלחוטי בבית הספר ושוכחים שכמעט בכל בית בישראל יש מקור קרינה כלשהו – נתב אלחוטי, טלפון חכם, טאבלט או טלפון סלולרי.

במקום להתמודד עם הנושא באופן רציונאלי, מעדיפה וועדת החינוך להיכנע ללחץ פופוליסטי ובמקום לקדם את החינוך והתלמידים בישראל אל העידן הדיגיטלי, מחזירה אותו לעידן הטרום טכנולוגי.  מן הראוי שהוועדה המכובדת תזמן לדיוניה גם בעלי דעות אחרות ותשמע על האופן בו אלפי תלמידים בראש העין ובבת-ים לומדים, זאת תוך שימוש שוטף באמצעים פדגוגים עדכניים הכוללים מחשבים ניידים, ספרים אינטרקטיביים, לוחות חכמים ואינטרנט אלחוטי.

גולן טלקום פותחת הבוקר בהליך רישום מוקדם לשירותי הטריפל שלה שיכללו אינטרנט, טלפון וטלוויזיה.

המעוניינים יכולים לבצע את הרישום יש לבצע באתר האינטרנט היעודי שהוקם לצורך כך – http://www.golanbox.co.il.

השירות יתבסס על קופסא חכמה אחת שתקרא, באופן לא מפתיע, Golan Box.

אתמול בבוקר פורסם ב-The Marker ראיון שערך כתב המדיה, נתי טוקר, עם אבי בגס – מנכ"ל קבוצת קו מנחה שהיא בעלים של "אתר תפוז".

במסגרת הראיון נסקרו הקשיים הכלכלים בהם נתון "תפוז" ומבין השורות שלו נוצר הרושם שעתידו של אתר הפורומים הזה לוט בערפל.

חלק מכם בוודאי יודעים שאני מנהל בתפוז, תחת הכינוי CHEIF, את פורום רשתות ופס רחב ולפיכך לא יפתיע אותכם שבעקבות ראיון זה פנו אלי מספר חברים בפורום ואחד מהם אף פתח שרשור בנושא זה.

אני מנהל את הפורום האמור למעלה מ-10 שנים ולאורך כל השנים הללו עושה זאת בהתנדבות מלאה.  במהלך כל תקופת הניהול סרבתי לקבל כסף או תמורה אחרת עבור הניהול ובהתאם לרמיזות בראיון, אם יבקשו ממני לשלם כסף על מנת להמשיך לנהל אותו, כמובן שאסרב.

יחד עם זאת, העובדה שיש בתפוז פורומים מסחריים, שהמנהלים שלהם משלמים כסף עבור ניהולו ובאמצעות כך מקדמים את עצמם ואת עסקיהם, אינה חדשה לי וכמובן גם אינה מפתיעה.

ברור לי שתפוז הוא אתר מסחרי, שניהולו ואחזקתו עולים כסף רב, ולכן ללא הכנסות ורווחים אין לו זכות קיום – לכן יש בו מודעות ולכן יש בו פורומים מסחריים.  המסחור הזה מאפשר לפורום שאני מנהל להמשיך לחיות ובאמצעותו, הקהילה הקטנה שהתפתחה סביבו, זוכה באכסניה ובאמצעים לשיתוף ידע ומידע.

יחד עם זאת, לאורך כל הדרך RAFID1 (המנהל השותף של הפורום) ואני עשינו מאמצים רבים שבפורום לא יהיו פעולות מסחור בוטות ובהקשר זה אני חושב שהצלחנו.  לאורך כל השנים הפורום הצליח לשמור על מסגרת ניטרלית, לא ממוסחרת ולא תמצאו בו הצעות מחיר של ISP או מבצעים על נתבים.  על דגל הניהול שלי חרטתי את האוביקטיביות ואני מקווה שלכל הקוראים ברור שבאמצעות ניהול הפורום, האתר והבלוג אינני מקדם אג'נדה ואינטרסים מסחריים – לא שלי ולא של אף חברה.

הראיון שנערך עם בגס והמידע שהופיע בו לא נמסר למנהלי הפורום וכמוכם, אני ניזון ממה שכתוב בתקשורת. לפיכך, אינני יודע מה יקרה בעתיד הקרוב עם תפוז בכלל ועם הפורום בפרט.  המידע לגבי התוכניות העתידיות של הבעלים והמנכ"ל של תפוז לא נמסרו למנהלים, וכמוכם אני ממתין לשמוע על ההתפתחויות.

אם יהיה שינוי לגבי הפורום, והאמת שאין לי שום מידע אם בכלל משהו הולך לקרות, זו לא תהיה הפעם הראשונה שאאלץ להתארגן במהירות לשינוי פאזה.  אם חו"ח כך יקרה, אני מניח שיהיה מספיק זמן להודיע לכם על כך באופן מסודר ולספר לכם על הפתרון החלופי שהעמדתי.

בינתיים – עסקים כרגיל והפורום פתוח לשירותכם.

אל הרשימה המצומצמת של נתבים התומכים בתקן 802.11ac וזמינים לרכישה באופן סדיר בישראל, הצטרף בימים האחרונים חבר חדש, הפעם של חברת D-Link.

ה-DIR-825/ac הוא נתב אלחוטי דואלי המקוטלג כ-AC1200 – כלומר הוא תומך במהירות של 300Mbps בתדר 2.4Ghz ו-866Mbps בתדר 5Ghz.  לנתב יש שתי אנטנות חיצוניות ובכל אחד מהתדרים הוא תומך ב-MIMO כפול.

לנתב 4 יציאות LAN התומכות במהירות של 1Gbps וגם כניסת ה-WAN תומכת במהירות זו.  בנוסף, הנתב כולל כניסת USB 2.0 לחיבור התקני אכסון חיצוניים, מדפסת או מודם סלולרי (3G או LTE) הנכנס לפעולה אם חיבור ה-WAN מפסיק לפעול (Fail Over).  את רשימת המודמים הנתמכים ניתן למצוא בעמוד הרביעי כאן.

לנתב יש מפסק ON/OFF, לחצן RESET וכפתור לכיבוי והדלקת הממשק האלחוטי (WiFi) שלו ובנוסף הוא תומך בכל החייגנים המקובלים בישראל (כולל L2TP של רשת הכבלים).

תוכנת ההפעלה של הנתב (firmware) כוללת תמיכה מובנית ב-IPv6, בשירות הזרמת מידע בתקן DLNA ובקליינט Torrent מובנה המאפשר להוריד קבצים ישירות אל התקן המחובר אל כניסת ה-USB, ללא מעורבות של מחשב.

הזמינות של הנתב היא מיידית וניתן למצוא אותו במגוון רחב של חנויות בפחות מ-400 שקל.  דף מידע הכולל את כל תכונות הנתב ורשימת המודמים הסלולריים הנתמכים על ידו ניתן למצוא כאן.

הערה: לחברת D-Link יש נתב המשווק תחת השם DIR-825 (כלומר ללא הסיומת ac).  זהו נתב ותיק בצבע לבן שאינו דומה בתכונותיו לנתב זה ויש להיזהר ולא לבלבל בינהם.