עד לירח ובחזרה
ב-20/7/1969, כשניל אמסטרונג צעד לראשונה על פני הירח, הייתי ילד בן 8.
היום, ממרחק של 43 שנים, הזיכרון החזק ביותר שלי מאז הוא מראה הירח בליל הנחיתה והידיעה שעל נקודת האור הרחוקה ההיא נמצאים כרגע שני אנשים.
בשנים שלאחר מכן העניין שלי במסעות של "תוכנית אפולו" הלך וגבר ובמידה מסויימת הבחירה שלי להתמקד בהנדסה ובמחשבים נובעת מאותו לילה בלתי נשכח.
בשנים האחרונות, בקרתי שלוש פעמים ב-מרכז החלל ע"ש קנדי, אותו אני מכנה בחיבה "המקום הכי קרוב לירח על פני כדור הארץ".
בביקורים אלה חרשתי את כל האולמות של המוזיאון והשתתפתי בכל הסיורים שנאס"א פותחת למבקרים.
גם היום ממשיכים המסעות לחלל להצית את הדימיון של צעירים ומבוגרים כאחד, ומסעה של ה-Curiosity החושפת את סודות המאדים היא אחת הדוגמאות הטובות ביותר לכך.
מותו של ניל ארמסטרונג ביום שבת הוא סופו הצפוי של כל אדם, אבל החותם שהוא וחבריו השאירו לאנושות הוא נצחי.
