תקרת הזכוכית של שוק הנתבים בישראל

WRT1900ACהחל מאתמול ניתן, תמורת $250, לרכוש את הנתב המסקרן ביותר שיצא לשוק בחודשים האחרונים.

באמצעות ה-WRT1900AC, שהוכרז במהלך תערכות CES 2014, מנסה חברת Linksys לחדש את ימי סדרת נתבי ה-WRT המיתולוגית, תוך שהיא מעדכנת את אותה לטכנולוגיות המתקדמות ביותר.  בימים הקרובים יפרסמו האתרים המובילים בחו"ל סקירות מקיפות של הנתב הזה, אבל אנחנו כאן בישראל, נוכל רק להמשיך ולקנא בהיצע הקיים מעבר לים.

המגבלות הדרקוניות שמטיל משרד התקשורת על שיווק נתבים התומכים בתדר 5Ghz, מונע יבוא של נתבים מתקדמים ומרחיק מכאן שורה ארוכה של שחקניות מרכזיות.  כך למשל לא ניתן למצוא בארץ נתבים של החברות Asus‏, Belkin‏, ‏Netgear,‏ TRENDnet ורבות אחרות ובפועל פועלות כאן מספר קטן של חברת אמיצות המתמודדות בעקשנות מול הקשיים שמטיל משרד התקשורת.

הנחישות של חברות אלה ראויה להערכה אך היא אינה משנה את המציאות העגומה שנוצרה כאן.  חוסר המעש של משרד התקשורת בטיפול בתחום תדר ה-5Ghz מביא לכך שבארץ משווקים כיום נתבים שרחוקים מאוד מהסטנדרט המתקבע מעבר לים ובמקביל, מספר הנתבים החדשים המוצעים כאן הולך ויורד.  לראיה, במהלך 6 החודשים האחרונים הוכרזו בארץ מעט מאוד נתבים מעניינים – הגרסא השניה של ה-TL-WR1043ND של חברת TP-LINK, ה-BR-6428nC בעל אנטנות ה-9dBm של חברת Edimax וה-EA6900 של Linksys במחיר של 1,500 שקל.

הסיבה לכל נעוצה בעובדה היצרניות שהוזכרו נוטשות אט אט את טכנולוגיות האלחוט הישנות ומתמקדות במוצרים חדשים המבוססים על התקנים החדשים ביותר.  במידה ומשרד התקשורת לא יתעשת ויחולל שינוי במדיניות השימוש בתדר 5Ghz בישראל, מספר הנתבים החדשים שיוצעו כאן ימשיך לרדת ואנו נישאר עם מוצרים ירודים בעלי יכולת מוגבלת.

על רקע זה אי אפשר שלא להזכיר פעם נוספת את הדרך בה הוכשר השימוש בישראל בטכנולוגית ה-"שן הכחולה" (BlueTooth).  הצעירים ביניכם יתקשו להאמין שלפני כעשור אסר משרד התקשורת על השימוש בטכנולוגיה זו בישראל – כרגיל על בסיס עניינים של תדרים, שימוש של צה"ל וכסף.  כשהטכנולוגיה הזו הפכה להיות נפוצה בטלפונים סלולריים, פנו היבואנים של המכשירים אל ראש הממשלה דאז – אריאל שרון המנוח – והציגו בפניו את הבעיה.

שרון, בפעולה אופיינית, חתך את הנושא בפגישה קצרה אחת והכשיר את השימוש בטכנולוגיה.  אריאל שרון כבר לא איתנו, היבואנים שדחפו את הנושא – החברות הסלולריות, סאני של בן-דב, יורוקום של אלוביץ – כבר ירדו מנכסיהם ובשוק הנתבים לא פועל איזה טייקון או לוביסט שיוכל לדחוף את הנושא.

9 תגובות לפוסט “תקרת הזכוכית של שוק הנתבים בישראל”

  1. אני חושב שבשלב הזה אין צורך משמעותי של הציבור בנתבים החדשים התומכים במהירות גבוהה בהרבה מאלה שיש בארץ כיום.

    כאשר הצורך הזה יתעורר ויבואנים יהיו מעוניינים להביא ולמכור יתחיל הלחץ על משרד התקשורת.

    הבעיה היא שמשרד הביטחון עקשן מאוד (כי הוא יכול לא כי הוא צריך), ואני לא יודע אם בנימין נתניהו יהיה נחרץ כמו אריאל שרון – זה מנוגד לאופיו.

  2. אני חולק עליך בשלושה מישורים:

    1. לטעמי כבר היום יש צורך אמיתי בהעברת מידע באופן אלחוטי, במהירות ואמינות גבוהה. למשל צפיה באופן חלק וללא תקיעות וידאו ב-HD. נתבים בתקן AC מממשים זאת באופן שעולה בהרבה על זה של תקן N.
    2. הגישה הפטרנליסטית של "הציבור לא צריך" אינה מתאימה לעשור השני של המאה ה-21. באותה מידה אפשר לאסור על יבוא מכוניות המגיעות ל-150 קמ"ש רק מהסיבה שמהירות כזו אינה חוקית בארץ.
    3. כמו שהיה בעבר, בעת שהיצרנים נטשו נתבים התומכים רק בתקן G, אט אט היצרנים נוטשים מוצרים התומכים רק בתקן N ועוברים למוצרים התומכים בתקן AC. לא רחוק היום שפשוט לא יהיו בנמצא נתבים התואמים לישראל במחירים סבירים.

  3. שמואל כנר בתאריך 16 באפריל, 2014 בשעה 08:57

    לא הבהרת את הצורך בטכנולוגיות החדשות האלה, ואני באופן אישי אשמח אם תרחיב בנושא.

  4. אני מזמין אותך לקרוא את התגובה שלי לא.ג. אם אתה רוצה פירוט נוסף, אשמח להעביר.

  5. לביא,

    אני מסכים עם רוב הדברים שאתה אומר, אבל לא להערה שלך לגבה הגישה הפטרנליסטית. סביר שאין כיום דרישה משמעותית מצד הצרכנים, כנראה כי הציוד הנוכחי טוב מספיק.

    כאשר יצרנים יתחילו להפיץ מוצרים רבים התומכים בתקן AC שלא ניתן יהיה להביאם לארץ יתחיל לחץ. כאשר הצורך יהיה אמיתי, וינבע מכך שהמוצרים החדשים יספקו יכולות משמעותיות שהקודמים לא מסוגלים לספק הלחץ יגבר.

    עם זאת אני מוטרד מהאפשרות שבניגוד למקרה השן הכחולה (אותו אני מכיר וזוכר), כאן לא משרד התקשורת ולא בנימין נתניהו לא יצליחו להתמודד עם משרד הביטחון, ששולט על התדרים האלה מאותה הסיבה שהוא שולט על כל כך הרבה אדמות: כי הוא יכול.

    נחכה ונראה.

  6. אתה צריך לקחת בחשבון שכמעט כל הטלפונים החכמים והטאבלטים החדשים מגיעים כבר היום עם תמיכה מובנית ב-AC וכך גם לגבי המחשבים הניידים. כלומר בצד של ה-CLIENT התמיכה כבר קיימת והצורך נבנה. הבעיה נותרת עם הנתבים שמספר אלה התומכים ב-AC תחת מגבלות משרד התקשורת זעום. נושא התדרים זהה במהותו בין AC לשן הכחולה – גם שם התדרים היו ביידי הצבא ושרון הכריח אותם לבצע שינויים במערכות ולרדת מהתדר הזה.

  7. אתה צודק, אם כי זה לא לגמרי משנה את מה שאמרתי.

    אני מניח שהדרישה תלך ותגבר, ואני מקווה שיהיה מי שיוכל להוציא את התדרים האלה מידי משרד הביטחון משום שאין ספק שבטווח הזמן הקרוב עד הביניים יהיה צורך של ממש בתדרים האלה בשוק האזרחי.

  8. שאלה – אנחנו לא המדינה היחידה בעולם שיש לה מגבלות פרטניות על ערוצים כאלה ואחרים. (אבל אנחנו כן מדינה עם שוק מאד קטן ככה שלא משתלם לייצר דברים ייעודיים בשבילנו)
    http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_WLAN_channels#5GHz
    למה לא כל היצרנים פשוט שמים איזה שבב שכל מה שהוא עושה זה מגדיר איזה ערוצים מאושרים ואיזה לא – וככה כל מוצר יהיה תואם לכל מדינה בעולם על ידי החלפה פשוטה של השבב ובלי "פיתוח ייעודי" לכל מדינה וההגבלות שלה?

    או דרך אחרת להבין את זה- מה בעצם עושות החברות המעטות (למשל Edimax) שכן מוכרות ציוד 5GHz בארץ בשביל לקבל אישור?

  9. מבחינת היצרניות, המשמעות של ההצעה שלך היא שלכל נתב יהיו בעצם מספר גדול מאוד של תת-גרסאות. זה מסבך להם מאוד את הלוגיסטיקה השיווקית והופך את נושא עדכון הקושחות למאוד מורכב. היצרניות לא מעונינות בכך כי זה מעלה את מחיר המוצר ומקטין את יכולת התחרות שלהן. ישנן מספר קטן של חברות שפועלות כך (לדוגמא LINKSYS מיצרת גרסא אירופאית לכל נתב שנקראת EZ) אבל אז היבואן חייב לרכוש גרסא זו במחירים לא תחרותיים וכל למשל ה-EA6900 שעולה בארה"ב 200$, נמכר בארץ ב-1,500 שקל. החברות המועטות (EDIMAX, טפלינק, דלינק) שמפתחות קושחה יעודית לישראל עושות זאת כי הן רואות פוטנציאל מכירה כאן. אם הן לא היו עושות כך היינו עדיין תקועים עם נתבים שתומכים רק ב-2.4Ghz.

השארת תגובה