סקירת הנתב האלחוטי של
חברת D-Link דגם DIR-300N
התומך במהירות 150Mbps

תאריך הסקירה: פברואר 2010

הקדמה

ה-DIR-300N של חברת D-Link הוא נתב (router) אלחוטי התומך במהירות אלחוטית מקסימאלית של 150Mbps וכולל גם 4 יציאות קוויות של 100Mbps.

נתבי 150Mbps, הידועים גם בשם נתבי "1X1", הם נתבים המממשים רק חלק מהמאפיינים ההכרחיים של תקן 802.11n ("תקן N").  כיוון שכך, אין להם אישור תאימות לתקן N מה-WiFi Alliance.

באופן בסיסי תקשורת אלחוטית מתבססת על משדר ומקלט, הכוללים אנטנה אחת בכל צד, ואות אלחוטי העובר ביניהם.  רדיוס הכיסוי וקצב השידור הם פונקציה של עוצמת האות האלחוטי וכמות ואופי המכשולים הניצבים בין המשדר למקלט.

כל מכשול העומד בדרכו של האות האלחוטי, מחליש את עוצמתו ומקטין את טווח הכיסוי.  במקומות בהם יש מכשולים רבים, לדוגמא בתים פרטיים מרובי קומות או חדרי ממ"ד, הביצועים של נתבים אלחוטיים הם נמוכים.

על מנת להתגבר על בעיה זו פותחה טכנולוגיה בשם MIMO (ר"ת של Multiple In, Multiple Out) המאפשרת, על ידי שימוש במספר אנטנות, קליטה טובה יותר של האות האלחוטי.  על מנת לקבל אישור תאימות לתקן N הנתב חייב לתמוך, בין השאר, גם ב-MIMO וזו בדיוק התכונה החסרה בנתבי ה-150Mbps.

נכון למועד כתיבת  סקירה זו, ה-DIR-300N של חברת D-Link הוא אחד מנתבי ה-150Mbps הבודדים הנמכרים בישראל.  יש לשים לב שהאות N המופיעה בשמו עלולה להטעות רוכשים שמדובר בנתב בתקן "N" המלא.

מה מגיע בקופסא

הנתב מגיע בקופסא בצבע כתום המאפיינת את כל מוצרי D-Link החדשים. 

שימו לב שבפינה הימנית התחתונה של הקופסא מופיע לוגו התאימות האלחוטית שאינו כולל את תקן N.

הרכיבים ארוזים בקופסא בצורה טובה.  הם מונחים באמבטיית קרטון ממוחזר, כאשר לכל רכיב תא משלו בתוך האמבטיה.  כל רכיב עטוף בניילון שקוף. 

הקופסא מכילה את המרכיבים הבאים (ניתן להיעזר בצילום המצ"ב למטה):

• הנתב עצמו.  הפלסטיק העוטף אותו הוא שחור כולו.  זהו אחד הנתבים הקטנים ביותר שנתקלתי בהם ומידותיו הן כ-14 ס"מ רוחב, כ-11 ס"מ עומק וכ-3.2 ס"מ גובה.

• אנטנה גמישה בשבח של 2dBM.  לאחר הברגתה לנתב, היא מוסיפה לעומקו כ-3 ס"מ.  המחבר של האנטנה הוא בפורמט סטנדרטי של RP-SMA וניתן להטותה.

• מעמד (שחור) המאפשר להציב את הנתב בצורה אנכית כך שיתפוס פחות שטח על השולחן.

• ספק כוח מיוצב.  הספק נותן מתח של 12V בזרם של 1.2A.

• תקליטור.  התקליטור מכיל אשף התקנה (Install Wizard) ומדריך משתמש מלא באנגלית.

• מדריך התקנה קצר במספר שפות, אך לא בעברית.

• הוראות בטיחות ורישיון GPL -- שניהם באנגלית. 

• שקית ניילון עם 4 רגליות גומי להדבקה בתחתית המעמד וכן 2 ברגים ו- 2 דיבלים למעוניינים לחבר את הנתב לקיר.

• כבל רשת כחול בארוך של כ-1 מטר לחיבור הנתב למודם.

מבנה פנימי

על מנת לפרק את הנתב, יש לפתוח 2 בורגי פיליפס הנמצאים בתחתית הנתב.  ברגים אלה נמצאים מתחת לרגליות גומי המודבקות בתחתית הנתב.  היצרנים מדביקים בתחתית מוצריהם רגליות גומי משתי סיבות: שיפור האוורור סביב גוף הנתב ומניעת שריטת המשטח עליו הוא מונח.  יש לשים לב שפתיחת הברגים מבטלת את האחריות על הנתב.

הנתב מבוסס על לוח מודפס אחד, כאשר מעט מאוד רכיבים מותקנים עליו.  גרסת הלוח שהגיעה לבדיקה היא B1 ובפינה הימנית העליונה ניתן להבחין בקוד היצור שלו.

על הכרטיס ניתן להבחין במרכיבים העיקריים הבאים:

• בחזית (החלק העליון בתמונה), ניתן להבחין ב-7 נוריות ה-LED של הנתב.  מימין לשמאל -- מתח (power), חיבור האינטרנט, החיבור האלחוטי, ו-4 חיבורי ה-LAN -- נורה לכל חיבור.

• בצד שמאל למעלה ניתן להבחין במפסק וב-LED נוסף.  לחיצה על מפסק זה מפעילה את מנגנון ה-WPS (ראשי תיבות של WiFi Protected Setup).  מנגנון ה-WPS מאפשר לכרטיס הרשת האלחוטי לזהות את הנתב באופן אוטומטי ולהגדיר את הפרמטרים של מנגנון האבטחה.  השימוש בפונקציה זאת חוסך מהמשתמש את הצורך להגדיר בעצמו את פרמטרי האבטחה בתוכנת כרטיס הרשת האלחוטי.  בעת הלחיצה על המפסק, ה-LED מהבהב בכחול ובסוף ביצוע הגדרה מוצלחת הוא מאיר למשך מספר שניות באופן קבוע ואז נכבה.  

• מאחור (בחלק התחתון של התמונה), ניתן להבחין בחיבורים הבאים (מימין לשמאל) -- כפתור RESET, כניסת מתח, חיבור WAN,‏ 4 כניסות LAN (התומכות ב-10/100Mbps) ואנטנה.

• במרכז הכרטיס ניתן להבחין בשלושה רכיבים מרכזיים: ה-RT3050F של חברת Ralink הוא מעבד משולב (SoC) הכולל בתוכו את כל הפונקציונאליות של הנתב, ה-W9825G6EH של חברת Winbond הוא רכיב זיכרון ה-RAM של הנתב בנפח של 32Mb וה-29LV320 של חברת Macronix הוא זיכרון ה-Flash של הנתב בנפח של 4MB.

• משמאל למעלה, מתחת לכיסוי האלומיניום (שהוסר), ניתן להבחין ברכיב ה-RF ובפס הרחב הצרוב על הלוח, המחבר אותו אל האנטנה החיצונית.

התקנה והגדרות ראשוניות

התקנת הנתב DIR-300N היא סטנדרטית לחלוטין -- ראשית יש לחבר את המחשב, באמצעות כבל רשת סטנדרטי, לאחד מפורטי ה-LAN של הנתב.  אח"כ יש לחבר את יציאת ה-WAN של הנתב (באמצעות כבל הרשת המסופק) אל מודם הפס הרחב ובשלב האחרון לחבר את הנתב, באמצעות ספק הכוח המצורף, לחשמל.

לנתב אין מפסק כיבוי והדלקה ולכן מיד עם חיבורו למתח יתחיל תהליך האתחול.  במהלך תהליך האתחול, האורך כ-90 שניות, יהבהבו כל נורות הנתב. 

עם סיום תהליך האתחול, ניתן להיכנס לתפריטי הנתב דרך הכתובת http://192.168.0.1.  הנתב שנבדק מבוסס על גרסת קושחה 2.01.

שם משתמש ברירת המחדל הוא Admin ולא נדרשת סיסמא.  ב-DIR-300N מימשה D-Link מנגנון CAPTCHA המקשה על רובוטים לנחש את סיסמת הכניסה לתפריטי הנתב.  מנגנון זה יעיל במיוחד כאשר נעשה שימוש באפשרות הניהול מרחוק של הנתב.  במידת הצורך ניתן דרך תפריטי הנתב לבטל את השימוש במנגנון זה.

לאחר ביצוע ה-Login, יופיע מסך המאפשר לבצע את ההגדרות הראשוניות של הנתב בשתי דרכים -- שימוש בתהליך מובנה או הגדרה ידנית של הפרמטרים.  בפעם הראשונה בה מגדירים את הנתב, אני ממליץ לבחור באופציה הראשונה.  התהליך המובנה מטפל ב-3 הנושאים החשובים ביותר בנתב -- הגדרת סיסמת הכניסה, הגדרת אזור הזמן של הנתב והגדרת סוג החייגן (PPPOE,‏ PPTP או L2TP).

לאחר הגדרת שלושת הפרמטרים הללו, תתבקש לבצע שמירה ו-REBOOT.  תהליך ה-REBOOT לוקח 15 שניות ובסיומן מתחיל הנתב בתהליך ההתחברות אל ה-ISP.  במהלך התהליך נורית ה-WAN תהבהב בכתום ועם יצירת חיבור מוצלח ל-ISP היא תהפוך לירוקה.

לחילופין, ניתן לבצע את ההגדרה הראשונית של הנתב באמצעות תוכנה
ש-D-Link מספקת על התקליטור.  התוכנה חוסכת את הצורך מלהיכנס לתפריטי הנתב ומעדכנת את הפרטים הדרושים באמצעות המידע שמספק המשתמש בשלבים השונים של פעולתה.  על מנת להפעיל את התוכנה יש להכניס את התקליטור לכונן ולהמתין מספר שניות.  תוכנת ההתקנה עולה באופן אוטומטי.

תכונות עיקריות

פרק זה סוקר את התכונות העיקריות של הנתב.

גישה לתפריטי הנתב:  הגישה לנתב נעשית באמצעות שם משתמש וסיסמא תוך שימוש אופציונאלי במנגנון CAPTCHA.  שם המשתמש הוא admin וברירת המחדל של הסיסמא היא ריקה.  ניתן, וכמובן גם מאוד רצוי, להגדיר סיסמת כניסה לנתב.  הנתב מנתק את משתמש ה-admin מתפריטי הנתב לאחר כ-5 דקות של חוסר פעילות.  ניתן לגשת לתפריטי הניהול של הנתב מרחוק (REMOTE ACCESS).  הגישה מרחוק אפשרית באמצעות דפדפן דרך פורט 8080, אך במידת הצורך ניתן לשנות פורט זה.

חייגני WAN:  הנתב תומך בכל חייגני ה-WAN הנפוצים, ובכלל זה גם תומך בחייגן L2TP של רשת הכבלים בישראל.  בכל החייגנים ניתן לקבוע את ערך ה-MTU הרצוי ובחייגן ה-PPPOE ניתן לקבוע באופן עצמאי גם את כתובות שרתי ה-DNS.

רשת ה-LAN הקווית:  בדומה לרוב המוחלט של הנתבים, גם נתב זה תומך ב-4 כניסות קוויות.  הכניסות הקוויות תומכות במהירות של 100Mbps.  לכל כניסה יש נורית LAN תואמת המאירה בירוק.  כפי שניתן לראות בתמונה משמאל, בתפריט התחזוקה של הנתב, ניתן לבחון את המצב והמהירות של כל פורט קווי בנתב.

תקני WIFI:  בנושא האלחוט כבר נגעתי בהרחבה בתחילת הסקירה הזו.  לפיכך רק אחזור ואדגיש שלמרות שמו, ובגלל העדר תכונת ה-MIMO, ה-DIR-300N אינו תומך בתקן N ויכול להגיע למהירות מקסימאלית של 150Mbps בלבד.  הוא כמובן תומך לאחור גם בתקן B ו-G ובמידת הצורך ניתן לקבוע שהנתב יפעל רק ב-150Mbps או רק ב-B/G. 

מנגנון ה-WIFI:  כל 13 הערוצים של תדר ה-2.4Mhz נתמכים בנתב וניתן לקבוע ידנית או אוטומטית את ערוץ הפעילות.  קביעה אוטומטית תבטיח שהנתב ידלג (roam) לערוץ בו רמת הרעש היא הנמוכה ביותר, מה שימנע התנגשות עם נתבים ונקודות גישה אחרות בסביבה.  אמנם אין לנתב כפתור בחומרה המאפשר כיבוי והדלקה של המנגנון האלחוטי, אך ניתן לכבות אותו מתוך תפריטי הנתב ובנוסף לקבוע לוח זמנים (על פי ימים ושעות) בהן המרכיב האלחוטי יהיה כבוי.

אבטחה אלחוטית:  מבחינת מנגנוני האבטחה, הנתב תומך ב-WEP, ב-WPA וב-WPA2.  מי שאינו מעוניין להסתבך בהגדרות אבטחה מורכבות, יוכל להיעזר במנגנון ה-WPS (ראשי תיבות של WiFi Protected Setup) המובנה בנתב, המאפשר לנתב ולכרטיס הרשת האלחוטית להגדיר את מנגנון האבטחה האלחוטית ללא התערבות המשתמש.  הסבר מפורט על מנגנון זה ניתן למצוא כאן.  אפשרות אבטחה נוספת מאפשרת לקבוע את עוצמת השידור האלחוטי ב-4 דרגות שונות, מה שיכול למנוע זליגה של האות האלחוטי לאזורים בלתי רצויים.

שימוש בנתב כ-AP:  ה-DIR-300N אינו תומך ב-WDS ולכן השימוש בו כנקודת גישה (AP) אלחוטית אינו אפשרי.  הנתב יכול לשמש כנקודת גישה אלחוטית רק בחיבור קווי לנתב אחר.

הפנית PORT-ים:  קביעת חוקי קידום/הפנית/פתיחת פורטים יכולה להתבצע בשתי דרכים -- ‏PORT FORWARDING ו-APPLICATION RULES.  במידת הצורך ניתן לקבוע לוח הזמנים להפעלת וכיבוי כל חוק.  בחוקים בהן נדרש לציין את כתובת ה-IP של המחשב, ניתנת רשימת עזר המציינת ליד כל כתובת IP את שם ה-NetBIOS של המחשב.  בכל אחת מהשיטות ניתן לקבוע 24 חוקים שונים.  בכל מנגנון קיימת רשימה קצרה של אפליקציות, שבחירה באחת מהן קובעת את הפורטים הדרושים באופן אוטומטי.  הנתב גם תומך ב-UPNP.

הגבלת גישה והתחברות (ACCESS CONTROL):  מנגנון ה-MAC FILTERING המובנה בנתב פועל הן למחשבים המחוברים קווית והן לאלה המחוברים אלחוטית.  גם כאן ניתנת רשימת עזר של שמות ה-NetBIOS של המחשבים המחוברים והנתב מתרגם אותם לכתובת ה-MAC.  ניתן לקבוע סט של 24 חוקים חיוביים ("רק למחשבים אלה יש גישה לאינטרנט") או סט של 24 חוקים שלילים ("למחשבים אלה אין גישה לאינטרנט").  עבור כל חוק ניתן לקבוע לוח זמנים, מבוסס על טווחי יום ושעה בה הוא יהיה פעיל. 

חומת אש (FIREWALL):  מנגנון ה-FIREWALL של הנתב מאפשר להגדיר 50 חוקים למניעת תקשורת מכתובות IP ופורטים ספציפיים.  בנוסף, הנתב תומך ב-DMZ וב-VPN Passthrough.  קיימת גם תמיכה ב-UPNP הניתנת לכיבוי.

DNS דינמי:  הנתב תומך במנגנון DNS דינמי המאפשר גישה לנתב באמצעות URL ולא דרך כתובת IP.  לצורך כך ניתן להשתמש בשירות של DYNDNS או בשירות של D-Link הנקרא DLINKDDNS.

תעדוף תעבורה (QOS):  מנגנון ה-QOS של הנתב תומך רק בתעדוף מידע המשודר מהרשת הביתית אל האינטרנט (UPLINK) ואינו תומך בתעדוף של הערוץ היורד (DOWNLINK).  כלומר אם תוכנת VOIP מתחרה עם העלאה מסיבית של מידע לרשת ומנגנון ה-QOS פעיל, תוכנת ה-VOIP תקבל עדיפות.  לעומת זאת, אם יש ברשת מחשב אחד שמוריד מידע מהאינטרנט באופן אינטנסיבי, לא ניתן לקבוע חוקים שיצמצמו את השימוש שלו ברוחב הפס.

בקרת הורים (Parental Control):  מנגנון בקרת ההורים מאפשר לקבוע סט של 24 חוקים חיוביים ("רק לאתרים אלה ניתן לגלוש") או סט של 24 חוקים שלילים ("לאתרים אלה אין גישה").  עבור כל חוק ניתן לקבוע לוח זמנים, מבוסס על טווחי יום ושעה, בה הוא יהיה פעיל. 

WMM:  מטרת מנגנון זה היא להבטיח רוחב פס אלחוטי (QOS) ליישומי מולטימדיה, כך שתכני קול ותמונה המועברים באלחוט, יגיעו אל הצד השני באופן שלא יקטע את השידור.  ה-WMM (ראשי תיבות של Wireless Multimedia Extensions) הוא תקן סטנדרטי שניתן לקרוא עליו כאן.

Guest Zone:  הנתב אינו תומך באופציה זו המאפשרת להגדיר בנתב סביבה אלחוטית נוספת המיועדת לאורחים המשתמשים בנתב.

יציאות USB:  לנתב אין יציאות USB לחיבור מדפסות או דיסקים חיצוניים.

תמיכה ב-DD_WRT:  ה-DIR-300N תומך באופן מלא בגירסא האחרונה של קושחת DD_WRT.  ההתקנה של קושחה זו פשוטה ביותר ונעשית דרך התפריטים המקוריים של D-Link.  השימוש בקושחה של DD_WRT מוסיף לנתב תכונות רבות שאינן קיימות בזו של D-Link כמו תמיכה ב-WDS, ב-QOS בערוץ העולה ו-Guest Zone.  פרטים מלאים על ההתקנה מופיעים כאן.  ניתן להבחין שלוח האם של הנתב המופיע בצילום שב-LINK, זהה לזה המופיע לעיל בסקירה זו.  החלפת הקושחה מבטלת את האחריות של D-Link על הנתב וההתקנה והשימוש ב-DD_WRT הם באחריות המשתמש בלבד.

עדכון קושחה:  ניתן לבדוק את זמינותו של עדכון קושחה (firmware) לנתב מתוך תפריטי הנתב עצמו.  דרך התפריט ניתן גם להוריד את העדכון למחשב.

מנגנון עזרה (HELP):  מגנון העזרה המובנה בנתב הוא מפורט ביותר והשימוש בו מייתר את הצורך במדריך למשתמש.

אמולטור (EMULATOR):  בניגוד לשורה ארוכה של נתבים מבית D-Link, לנתב זה אין אמולטור המאפשר להתנסות ולהכיר את תפריטי הנתב בסביבת האינטרנט.

סטטיסטיקות, סטטוס ו-LOG:  תפריט הסטטוס של הנתב מאפשר לצפות במידע על תצורת הנתב, חיבורי ה-WAN וה-LAN, בנתוני סטטיסטיקה מפורטים וברשימת כל ה-SESSIONS שמנהל הנתב מול רשת האינטרנט.  בתפריט הסטטוס של הנתב קיים גם LOG מפורט של כל הפעילויות המתרחשות בנתב.

המתאם האלחוטי DWA-125

ביחד עם הנתב, התקבל לבדיקה גם המתאם האלחוטי דגם DWA-125 של חברת D-Link.  זהו התקן USB התומך אף הוא במהירות של עד 150Mbps, כלומר זהו כרטיס 1X1.

המתאם האלחוטי DWA-125 מגיע בקופסא כתומה הכוללת תקליטור, חוברת התקנה קצרה, הוראות בטיחות וכבל USB מאריך שבקצהו בסיס, אליו ניתן לחבר את כרטיס ה-USB.  באופן זה ניתן למקם את הכרטיס באופן ניצב ויציב. 

על גבי התקליטור המצורף ניתן למצוא את ה-DRIVER של הכרטיס, מדריך המשתמש של הכרטיס וכן תוכנה להפעלתו.  התוכנה שמספקת חברת D-Link ביחד עם הכרטיס היא די בסיסית ונותנת מידע מועט על פעילות הכרטיס. 

כפי שניתן לראות משמאל, פרט לעוצמת הקליטה, ערוץ העבודה, ה-SSID של הנתב וכתובת ה-IP, התוכנה אינה מספקת שום מידע נוסף.

בחינת המבנה הפנימי של המתאם האלחוטי הזה, מגלה שהוא מבוסס על רכיב אלחוטי של חברת Ralink מסדרת 3070.  כזכור, הנתב עצמו מבוסס על הרכיב 3050 של אותה חברה, כך שיש תאימות מלאה בין הכרטיס לבין הנתב.

כיוון שהכרטיס מבוסס על חומרה של חברת Ralink, אני ממליץ להשתמש בתוכנה וב-driver של חברה זו.  תוכנה זו נותנת מידע מפורט הרבה יותר על כרטיס ומאפייניו והיא מומלצת הרבה יותר.  את התוכנה ניתן למצוא בשורה הראשונה של הטבלה כאן.  מודגש שתוכנה זו מתאימה רק לכרטיס הרשת הזה!

בחלק העליון של מסך התוכנה ניתן לראות את כל הפעילויות שניתן לבצע בתוכנה.  בחלק האמצעי של המסך ניתן לראות את כל הרשתות שאיתר הכרטיס, הערוץ בו הן פועלות, תקני האלחוט בהן הן תומכות, רמת ההצפנה ועוצמת הקליטה שלהן.

בחלק התחתון של המסך, מוצג מידע מפורט על הנתב האלחוטי אליו הכרטיס מחובר.  אפשר לשים לב שצד הימני של החלק התחתון מוצגת מהירות העבודה.

ביצועים אלחוטיים ב-150Mbps

החל מסקירה זו, אני משנה את האופן בו אני מבצע את בדיקת הביצועיים הקווים והאלחוטיים של הנתבים.  בעבר כלי הבדיקה העיקרי שלי היה FTP, אך החל מבדיקה אני אשתמש בתוכנת iperf.  זוהי תוכנה שפותחה בקוד פתוח ומבוססת על ארכיטקטורת "שרת-לקוח". 

על מנת למדוד את הביצועים, במחשב אחד מריצים את תוכנה iperf בתצורת "שרת" ובמחשב אחר בתצורת "לקוח".  המחשב שמשמש כ-"לקוח" משדר מידע את השרת ומודד את קצב ההעברה מולו.  בסיום ההעברה מחשב ה-"לקוח" מציג את התוצאות. 

מידע מפורט על התוכנה, מהיכן להוריד אותה וכיצד להתקין ולהריץ אותה, ניתן למצוא בפוסט שפרסמתי בבלוג שלי בנושא זה -- בדיקת ביצועי הרשת הביתית.  בזמן הקרוב אני אפרסם באתר מדריך מפורט לתוכנה וכן תיאור מדוייק של המתודולוגיה בה אני משתמש החל מסקירה זו לבדיקת ביצועי הנתב.

בכל בדיקות הביצועים הוצב הנתב בממ"ד בעל קירות בטון בעובי 20 ס"מ, כאשר דלתו פתוחה.  ההחלטה למקם את הנתב בממ"ד נעשתה במודע וזאת על מנת לבדוק את הנתב בתנאים קשים של שידור וקליטה.

המחשב, בו הותקן כרטיס הרשת שנבדק, מוקם ב-5 נקודות שונות ובכל נקודה בוצעה בדיקת ביצועים.  כל בדיקות הביצועים שיבוצעו בעתיד, יעשו גם הן מנקודות אלה וכך יהיה ניתן לבנות בסיס נתונים השוואתי של יכולותיהם האלחוטיות של הנתבים.  המחשב מוקם בנקודות הבאות:

• מיקום A -- המחשב נמצא בתוך הממ"ד ומרוחק כמטר אחד מהנתב.

• מיקום B -- המחשב נמצא מחוץ לממ"ד, במרחק אווירי של כ-5 מטר מהנתב כאשר יש ביניהם קו ראיה.

• מיקום C -- המחשב נמצא מחוץ לממ"ד, כשמפרידים בינו לבין הנתב שני ארונות וקיר הבטון של הממ"ד.  המרחק האווירי בין שתי הנקודות הוא כ-4 מטר.

• מיקום D -- המחשב נמצא מחוץ לממ"ד, כשמפריד בינו לבין הנתב קיר הבטון של הממ"ד ועוד קיר לבנים.  המרחק האווירי בין שתי הנקודות הוא כ-13 מטר.

• מיקום E -- המחשב נמצא מחוץ לממ"ד, כשמפרידים בינו לבין הנתב קיר הבטון של הנתב, קיר בטון נוסף, שני קירות לבנים וארון אחד.  המרחק האווירי בין שתי הנקודות הוא כ-15 מטר.

בדיקת הביצועים של הנתב DIR-300N בוצעה באמצעות 2 כרטיסי רשת שונים -- כרטיס רשת סטנדרטי בתקן G וכרטיס הרשת DWA-125 שנסקר לעיל.  לצורכי השוואה, נבדקו ביצועי הנתב BR-6574N של Edimax, התומך באופן מלא בתקן N, מול כרטיס הרשת של Edimax מדגם EW-7718 התומך גם הוא בתקן זה.

יש לציין שכל הבדיקות בוצעו בגרסאות הקושחה וה-DRIVER-ים המעודכנים ביותר, תוך שימוש במאפייני ברירת המחדל של הנתבים והכרטיסים.  לא בוצע שום שינוי להגדרות ברירת המחדל של הנתבים והכרטיסים, פרט להגדרת הצפנה אלחוטית בתקן WPA2.

בטבלה המופיעה להלן ניתן לראות את תוצאות בדיקות הביצועים.  כל התוצאות הן ב-Mbps.

כפי שניתן לראות, השילוב של DIR-300N עם DWA-125 מפיק ביצועים עדיפים בהרבה מהשילוב עם כרטיס רשת בתקן G, בעיקר במיקומים הקרובים אל הנתב.  כאשר המרחק גדל, ההפרשים בין ה-DWA-125 לכרטיס ה-G הם קטנים. 

כמו כן ניתן להבחין שבמיקומים הקרובים (A ו-B) קיימים הבדלים קטנים בתוצאות הביצועים בין ה-DWA-125 ל-EW-7718 אך ככל שהמרחק גדל, פער הביצועים הולך ומתרחב.  תוצאה זו אינה מפתיעה, כי חסרונה של תכונת ה-MIMO ב-DIR-300N וב-DWA-125 משפיע בעיקר על הטווח והמהירות המושגים במרחקים גדולים עתירי מכשולים.

הגרף הבא מרכז את השוואת נתוני הביצועים.

מניתוח כל הממצאים ניתן להסיק את הדברים הבאים:

• לנתב 1X1 ביחד עם כרטיס רשת אלחוטי 1X1 יש יתרון משמעותי על נתב G, במיוחד במרחקים קטנים וכשאין מכשולים רבים.

• לעומת זאת, אם ברשותך כרטיס בתקן G, אין  טעם להשקיע בנתב 1X1 כיוון שהביצועים המתקבלים דומים לאלה של נתב G.

• כאשר מדובר במרחקים קטנים וחסרי מכשולים, אין טעם להשקיע בנתב וכרטיס התואמים באופן מלא לתקן N.  נתב וכרטיס 1X1 יעשו את אותה עבודה.

• יש טעם להשקיע בנתב וכרטיס התואמים לתקן N רק אם נדרש לגשר על מרחקים גדולים ומכשולים רבים.